סיור צה"ל: "מעמיקים: זהות ותודעה יהודיות בארבעה צעדים" (מתאים ל"מסע מולדת")
מסע מולדת
משך הסיור: שעה ורבע
הסיור במשפט: סיור הכנה למסע בן חמישה ימים של קצינים בדרג הסרן. כמו המסע, הסיור נע בין שורשים, שאלות של זהות ושייכות, למקום של חיבור ומשמעות.
הסיור בפסקה:
הסיר נועד לייצר מפגש ראשון ו"להטעין את התרמיל למסע" דרך רגעים, סיפורים ותמונות המתחברים לסיפור שלם וקוהרנטי. מדובר על תחנות נבחרות תוך שיתוף המודרכים בשאלות וההתלבטויות על הפרק. מילות מפתח: זיקוק, מיקוד, רגש, חיבור.
| זמן | חלוקה לקומות |
| 45 | קומה 2 |
| 30 | קומה 3 |
מערך הסיור
פתיחה:
הסיר נועד לייצר מפגש ראשון ו"להטעין את התרמיל למסע" בסיור דרך רגעים, סיפורים ותמונות המתחברים לסיפור שלם וקוהרנטי. מדובר על תחנות נבחרות תוך שיתוף המודרכים בשאלות וההתלבטויות על הפרק. מילות מפתח: זיקוק, מיקוד, רגש, חיבור.
קומה 3
תחנה ראשונה –
מוקד האינדיבידואלים ומשפחות
לתת 4-5 דק' לצפייה
הדגשת הגישה הפלורליסטית של המוזיאון ובתוך כך השאיפה והרצון שכל מבקר יוכל (ואכן יכול) "למצוא את עצמו", בין הדמויות והתמונות. במובן זה האינדיבידואלים בתפקיד "מראה" לעצמי.
לאחר מס' דקות של צפיה עצמית ותנועה בין הדמויות, איסוף ומעבר למסדרון "קהילות וגבולות" וזאת על מנת להסביר את השוני בין שיח הזהות האישית לשיח הזהות הקבוצתית וגבולות הזהות.
מוקד דמוגרפיה (קהילות וגבולות)
חלק בלתי נפרד משיח שעלה, יהיה התייחסות למיצג הדמוגרפיה, תוצר המחקר של פרופ' סרג'יו דה לה פרגולה בו הוא מעריך את מס' היהודים בעולם היום בכחמישה עשר מיליון.
בנקודה זו ראוי להזכיר שני היבטים היוצאים ממסקנות המחקר:
- נקודת השיא ההיסטורית מבחינת מספר היהודים החיים היה ערב מלחמת העולם השניה. בספטמבר 1939 מוערך מס' היהודים בעולם בשבעה עשר וחצי מיליון.
משמעות הדברים: שמונים שנה אחרי עדיין לא הגענו למספר השיא כמו לפני השואה.
- מדינת ישראל ותפקידה ההיסטורי בשאלת מספר היהודים בעולם. אנו, כולנו, חיים בעידן בו מס' היהודים במדינת ישראל כמעט משתווה ליהודי שאר העולם. תמיד לימדו אותנו בבית הספר (וצדקו) שלאורך ההיסטוריה, כולל מאז הקמתה של מדינת ישראל, חיו יותר יהודים מחוץ לגבולות הארץ (המינוחים המשתנים כגון גולה, תפוצות, חו"ל גם הם נושא בפני עצמו) והנה לראשונה אנו על סף שיויון.
לידיעה: בראיון ברדיו סביב יום העצמאות האחרון דה לה פרגולה העריך שתוך 5 – 10 שנים יהיה שיויון מוחלט באחוזים. יש להדגיש למודרכים את משמעות העניין במובן של מיקומה של מדינת ישראל בפרספקטיבה של 3,500 שנות קיומו של העם היהודי והיכן חיים היהודים.
תחנה שניה – השפעת היהודים על התרבות העולמית.
להדגים באמצעות מוקדי התרבות: מוזיקה/הומור/מחול/אוכל/שפות/קולנוע
כשרוצים לבדוק את השפעת היהודים על התרבות העולמית יש שאלת יסוד קודמת לכך: האם יש דבר כזה יצירה יהודית פרטיקולרית? כלומר שונה וייחודית מהיצירה ה"כללית" באותו תחום? אם התשובה לעצמנו (לא חשוב מה אומרים אחרים) היא כן, אכן יש יצירה יהודית, נשאלת השאלה מה הם הקריטריונים להגדרה זו?
- התוכן קובע קרי הנושאים המדוברים. (שם היצירה, התפאורה על הבמה, לבוש השחקנים, הרקדנים ועוד).
- השפה של היצירה. (יידיש, לדינו, עברית).
- היוצרים עצמם. כלומר האם הם מביאים את יהדותם ה"ביוגרפית" ליצירתם.
קומה 2
תחנה שלישית – סרט "מסעות היהודים"
סיפור התפזרותו של העם היהודי על פני הגלובוס.
תחנה רביעית – מוקד ימי הביניים: בלמונטה
סיפור אנוסי בלמונטה על מנת להכניס ולהדגיש אלמנט של רגש לסיפור ההיסטורי. לצד זאת, סיפור זה חוזר ומדגיש את שיח הזהות בו דנו בקומה שלישית, הפעם לא סביב דמוגרפיה וגרפים אלא הדברים קורים ממש בפועל בחיי היומיום של אנשים.
תחנה חמישית – תנועות פוליטיות, בורשט
התנועות הפוליטיות ברחוב היהודי, התחזקות הציונות ומימושה המכריע עם הקמת המדינה ותפקידם המשמעותי בשירות בצבא ההגנה עליה. סרט ה"בורשט" כסיכום הרעיון של “כיכר המודרנה” והלבטים הזהותיים של היהודי על רקע התמורות ההיסטוריות שמסביב. (תנועת ההשכלה, המהפכה התעשייתית וכו’).
בהתחלה הפוכה:
קומה 2
תחנה שלישית – סרט "מסעות היהודים"
סרט “מסעות היהודים”+ אינטראקטיבים “מסע בין קהילות” בכדי להבהיר את הרעיון המרכזי של קומת המסע – התפזרות היהודים על פני הגלובוס בתנועות הגירה לאורך ההיסטוריה.
תחנה שנייה – מוקד ימי הביניים: בלמונטה
סיפור אנוסי בלמונטה – ראה לעיל.
קומה 3
תחנה שלישית – דמוגרפיה
מסדרון “קהילות וגבולות”, כולל מיצג הדמוגרפיה היהודית.
תחנה רביעית – מוקד האינדיבידואלים ומשפחות
מוקד האינדיבידואלים על מנת להציג פרשנויות שונות ליהדות בת זמננו ולקשר את שיח הזהות והשורשים בין סיפור אנוסי בלמונטה למשל, למגוון העשיר, הגאה והלא מתנצל כפי שרואים כאן. בכך בעצם סגרנו מעגל והבאנו את השומעים עד ימינו אנו.