שורשים 2022
שורשים
קהל יעד: כיתות ז' – ט' (מתאים גם לסיור בר-בת מצווה)
מתאים במיוחד ל: הכנה ועיבוד סביב פרויקט השורשים
משך הסיור: שעתיים
הסיור במשפט: מה הסיפור שלי? איך הסיפור האישי והמשפחתי שלי מתכתב עם הסיפור של העם היהודי?
הסיור בפסקה: עבודת השורשים היא מעין מעשה של אוצרות, במסגרתו מתחכות/ים התלמידות/ים אחר היבטים שונים בזהותם האישית, המשפחתית והקהילתית, מתוך הנחת יסוד כי הזהות שלנו מורכבת מגורמים רבים, חלקם מושפעים על ידי ההיסטוריה (המשפחתית, הקהילתית והלאומית) וחלקם רוחביים על ידי מפגש עם השפעות שונות ומקורות השראה שונים. סיור השורשים, כחלק מעבודה השורשים, מעניק לתלמידות/ים הזדמנות לבחון מרכיבים שונים בזהותן/ם, לראות כיצד ההיסטוריה המשפחתית (והלאומית) משפיעה על מי שהן/ם כיום ובאופן דומה לזה של אוצרות מוזיאון "אנו", לעצב את המוזיאון הפרטי שלהן/ם, המורכב מן הזהות האישית/משפחתית (קומה 3), ההיסטורית (קומה 2) והקהילתית (קומה 1), הכל בזיקה אל התרבות היהודית כגורם משפיע. .
| זמן | פעילויות |
| 10 דקות | פתיחה |
| 30 דקות | קומה 3- מוקדי: אינדבידואלים ומשפחות, מחול/קולנוע/מוזיקה, הומור ואוכל, מאורות |
| 40 דקות | קומה 2- מוקדי: קיר הקהילות/מסעות היהודים, בבל ואלכסנדריה, העת החדשה (ארה"ב), העת החדשה (בין מזרח לרוחות מערב) |
| 20 דקות | קומה 1- תערוכת הללויה (סרטוני מעגל השנה), הללויה (בתי הכנסת) |
| 10 דקות | קומה 1 – גלריית הומור |
| 10 דקות | סדנת סיכום ברחבי המוזיאון |
חומרים:
- קטלוג תערוכה לכל זוג תלמידות/ים
- עפרונות
השאלות החשובות בהזמנה:
- האם יש ילדים משולבים בכיתה או על הרצף?
- האם יש למורה מידע חשוב שאנו צריכים לדעת על התלמידים/בית הספר?
- האם התלמידים עוסקים בעבודת שורשים? באיזה שלב הם מגיעים למוזיאון מול העבודה (התחלה/אמצע/סוף) ואיזה סוג של עבודת שורשים הם מכינים.
מערך חינוכי
מטרות פדגוגיות:
ידע:
- העמקת הידע וההיכרות עם אורחות החיים, המנהגים והסיפורים של הקהילות בעם היהודי
- לימוד הסיפורים הייחודיים של מנהיגים ודמויות בעם היהודי
מיומנויות:
- רכישת כלים לחקר שורשים והיצג אישי דרך סיפור השורשים
- יצירת היקש ומציאת זיקות בין מרכיבי זהות שונים, אישית ולאומית גם יחדחיפוש מכנים זהותיים משותפים בין כלל הנרטיבים המשפחתיים שלנו
חיבור ורלוונטיות:
- תפיסת הזהות האישית שלנו כעניין עשיר ומורכב מרכיבים שונים, גלויים וסמויים
- למה ואיך לחקור את הסיפור המשפחתי?
- העמקת תחושת השייכות של התלמיד לעם ולזהות היהודית-ישראלית שלו
- הבנת המשמעות והחשיבות של חקר השורשים להמשכיות שלנו כפרטים וכעם
סיור במוזיאון
(10 דקות) פתיחה:
המדריכה[1] תפתח בהצגה אישית, את המוזיאון ומטרות היום. שאלו: האם יש להם רעיון למה המוזיאון קשור אליהם אישית? למה חשוב שהם יבואו לבקר במוזיאון (והמשפחות שלהם והילדים שלהם בעתיד)?אם אני מעוניינת לדעת מי אתם-"מה הסיפור שלכם", אילו דברים תגידו לי. מהם מרכיבי הזהות שהופכים אתכן/ם למי שאתם כיום? במידה והם מתקשים לענות, ניתן להן/ם דוגמאות אך עדיין נדרבן אותן/ם לחשוב על דברים משלהם- האם ההרכב המשפחתי שלכן/ם חשוב (למשל, עם מי אני חי/ה? איפה אני ממקומ/ת בין הילדים במשפחה וכו')? מה מקום המגורים שלי? מה אני אוהב/ת לעשות בשעות הפנאי? איזה אוכל אני אוהב/ת או אולי אפילו יודע/ת להכין? מאיפה המשפחה שלי הגיעה? אילו מסורות אנחנו מקיימים במשפחה ו/או בקהילה? מיהן "דמויות המופת" שמהן אני מקבל/ת השראה? אילו אירועים היסטוריים השפיעו על המשפחה שלי? וכו'. כל הדברים הללו הופכים אותנו למי שאנחנו. עבודת השורשים נותנת לנו הזדמנות להעמיק בעבר אך בה בעת גם לגלות על עצמנו מי ומה אנחנו. לכתוב את הסיפור שלנו ושל המשפחה שלנו.
נספר שזו בעצם מהות המוזיאון, רק בקנה מידה גדול יותר- לספר את הסיפור של העם היהודי לאורך התקופות ועד ימינו. מסיבה זו, הוא מספר על אותם מרכיבים שמנינו לפני רגע לגבי עצמנו- אילו סוגים של משפחות או קהילות מרכיבות את העם היהודי, אילו מסורות מתקיימות בו, איזו תרבות של פנאי ויצירה קיימת בו, אילו שפות ומאכלים הוא מדבר ואוהב, מה ההיסטוריה שלו וכו'. בעצם, כשכותבים עבודת שורשים, יוצרים מעין "מיני מוזיאון". המטרה שלנו היום היא לראות מה קורה כשהמוזיאון הקטן של כל אחת ואחד נפגש עם המוזיאון הגדול של כולנו. במילים אחרות- איך הסיפור הפרטי שלנו מתחבר לסיפור רחב ועתיק של העם היהודי. כל זאת , כהכנה והעשרה לעבודת השורשים שלכם. חשוב לדעת, המוזיאון שלנו מזמן חקר תוך כדי הרבה מאוד כיף (אם זה לא יהיה לכן/ם כיף, אין לזה שום ערך) ולכן אתן/ם תראו שהוא מורכב מתמונות ומוצגים אבל גם מסרטים, מסכים אינטראקטיביים, מוזיקה ועוד.
כאן המקום להכניס עוד רעיון יהודי, הוא החברותא- הלמידה בזוג. את המחקר במוזיאון והמשימות השונות, תעשו בזוגות וכך למעשה מצטרפת עוד מטרה- ללמוד אחד על השני כמה שיותר. *החלוקה תתבצע על ידי המורה
- כל זוג תלמידות/ים יקבלו "קטלוג תערוכה זוגית" וזוג עפרונות שילוו אותן/ם במשימות השורשים השונות במהלך הסיור. על התלמידות/ים למלא את הקטלוג לאורך הסיור
(40 דקות) קומה 3 – הפסיפס
- פתיחה
דגש על כך שזוהי המודרנה, איך נראה העם היהודי כיום.
המשימות בקומה הן תחת הכותרת "איפה אני בסיפור?" ובעצם כולן מבקשות לשמוע את הטעם והדעה האישית של התלמידים. כחלק מחווית השורשים אנחנו מחפשים במוזיאון גם את עצמנו ולא רק את העבר שלנו.
- שימו לב – במידה והקומה עמוסה ניתן לבצע אך ורק את הפתיחה ולשחרר להסתובבות עצמאית בקומה, תוך קביעת מקום התכנסות לסיכום הקומה והמשך בסיור.
- מוקד להיות יהודי היום- המשפחה שלי והמקום שלי בתוכה:
בהתחלה של הקומה אנו פוגשים משפחות ואנשים שמספרים לנו ומראים לנו מהי הזהות היהודית שלהם. בואו נבחן יחד משפחה אחת+דמות ונראה מה הדבר שהיה להם הכי חשוב להציג בהקשר לזהות היהודית שלהם (לבוש, חפצים בבית, מה הדברים שהדמות משתפת בסרטון).
נסכם ונציין שכל זהות יהודית היא מיוחדת ושונה, והדרך בה היא מבטאת את עצמה יכולה להיות בסגנון אחר – בלבוש, במסורת, או אפילו בדברים שאינם בולטים לעין ונגלה רק כאשר נשוחח עם האנשים.
משימה #1 עם הקטלוג וקביעת נקודת מפגש בזמן מסוים (עד 6 דקות של זמן עצמאי):
הסתובבו בין הדמויות והאזינו- האם אתם מתחברים למה שנאמר? האם יש דמויות שמעוררות בכן/ם התנגדות? איך אתן/ם הייתן/ם מציגים את עצמכן/ם אילו הייתן/ם אחת/ד הדמויות?
הסתובבו בין המשפחות השונות- האם אתם מזהים משהו דומה למשפחה שלכם בתמונות (חפץ, רהיט, לבוש, הרכב האנשים)? משימת בעיגול מרכזי #4: חשבו- אם המשפחה שלכן/ן הייתה מוזמנת להציג את עצמה כך במוזיאון, אילו דברים היא הייתה שמחה בקדמת הבמה? מה היה לה הכי חשוב להציג ודרך זאת לספר על עצמה? לאחר מכן עליהם לצייר או לכתוב במקום המיועד לכך בקטלוג.
דיון: בקשו מהתלמידים לשתף את התשובות שלהם, שוחחו איתם על מגוון האפשרויות הקיימות הקבוצה שלנו לחיבור אישי לזהות יהודית.
- מוקדי מחול/קולנוע/מוזיקה- תחביבים ומקורות השראה:
לפני ההדרכה, נשאל את התלמידות/ים למי תקפים ההיגדים הבאים ומי שההיגד תקף לגביו/ה שיצביעו:
- אני נהנית/ה לצפות בהצגות תיאטרון או לשחק בהצגות
- כיף לי כשאני רוקד/ת
- אני מנגנ/ת על כלי נגינה כלשהו (כדאי לשאול את המצביעות/ים על איזה כלי ולאסוף מספר תשובות)
- אני מאוד אוהב/ת לצייר או לשרבט
- אני נהנה/ית לשקוע בספר טוב
- אני חובב/ת ספורט מושבע/ת
- וההיגד החשוב ביותר: כשאני עושה את כל הדברים שמנינו- ספורט, ספרות, ריקוד, תיאטרון, אומנות ומוזיקה, אני מרגיש/ה מחוברת לשורשים היהודים שלי
היות שסביר להניח שההיגד האחרון יקבל הצבעות ספורות בלבד או לא יקבל כלל.
המדריכה תדריך על דמות לבחירתה וכיצד החיבור של הדמות למוזיאון העם היהודי מתקיים:
- ג'רום רובינס (סיפור הפרברים) – המחול החסידי כהשראה לריקודי המחזמר
- סטיבן ספילברג (אי.טי) – החייזר הבודד כדמותו של היהודי הבודד בארץ זרה
- נעמי שמר (לו יהי) – שיר שהוא סמל למלחמה יהודית
נחזור ונזכיר את שאמרנו בפתיחה שהזהות שלנו מורכבת, בין השאר (ולפעמים בעיקר) מתחומי העניין והתחביבים שלנו אבל במוקדי התרבות אנו רואים כיצד הזהות היהודית מתבטאת לא רק באדם הפרטי או אלא יכולה להתבטא באופן היצירה של האדם. לאחר שהכרנו יצירות שונות דרכן מתבטאת זהות יהודית מגוונת, כעת אתם יוצאים למסע חקר עצמאי במוקדים האחרים ותפגשו אותי במוקד האוכל בעוד 6 דקות.
משימה #3: מצאו יצירה/אמן שאתם אוהבים במוקדים ורשמו בקטלוג:
1. למה אתם אוהבים את זה? 2. למה היצירה הזו נמצאת במוזיאון לדעתכם? 3. איך מושפעת היצירה מהשורשים של היוצר?
- מוקד האוכל היהודי
בואו נדבר על אוכל שהוא מספר סיפור יוצא דופן על הזהות המשפחתית והקהילתית שלנו.
משימה #6: כתבו איזה מתכון מבית המשפחה אתם אוהבים לאכול? והאם אתם יודעים להכין אותו בעצמכם?
*חשוב שתסבירו ותדגימו את המוקדים, צפו יחד עם התלמידים בסרטונים ותנו להם להתנסות בעצמם.
- מוקד מאורות- סרטון יהודים משפיעים
(תחנה מתודית ללא משימה)
*יש להדריך את התחנה באיזור מיצב פורצות דרך ואחריה לגשת לסרטון.
נבקש מכל זוג לשתף זה את זו בדמות אחת שמבחינתה/ו היא מודל להשראה. לאחר מכן נזמין מספר תלמידות/ים שמעוניינות/ים בכך לשתף במי בחרו. נשאל: מה לדעתן/ם הא/נשים שאנחנו מאמצות/ים כדמויות מעוררות השראה יכולות/ים ללמד עלינו? אם היינו שואלים את ההורים שלהן/ם, האם הן/ם היו בוחרות/ים באותן דמויות או באחרות? ממה נובע ההבדל הזה בין הדורות ומה לדעתכן/ם הילדים שלכן/ם יגידו על הבחירות שלכן/ם כשהם יכתבו את עבודת השורשים שלהן/ם?
נספר שגם אנחנו במוזיאון שאלנו את עצמנו מיהן הדמויות מעוררות ההשראה בעולם היהודי בתחומים שונים והמוקד הזה מוקדש להן.
לאחר הצפייה בסרטון נמשיך לתחנה הבאה.
(40 דקות) קומה 2 – המסע
פתיחה כללית
אנו ירדנו מקומת ההווה לקומת העבר, ואנחנו כעת מבקשים לראות איך הגענו למצב המגוון והקיים כיום של העם היהודי דרך סיפורי ההיסטוריה השונים. ננסה גם לחקור ולגלות מידע חדש על הקהילות של המשפחות שלכם.
- קיר הקהילות
היצירה של רבנקו מציגה בערך 50 דמויות מיוחדות מקהילות יהודיות ברחבי העולם, ואנו רואים לצד כל דמות סמלים שקשורים לתרומה שלה להיסטוריה היהודית.
המדריכה תספר על דמות לבחירתה – המהר"ל מפראג, יהודית פולגאר וכו'.
משימה #7: כתבו דבר אחד שמעניין אתכם לדעת על המקומות מהם הגיעה המשפחה שלכם. במידה וניתן, קראו על מקומות אלה באינטראקטיב.
- ● "מסעות היהודים"
(תחנה מתודית, ללא משימה)
לפני הצפייה בסרט, אמרו לתלמידות/ים שמופיעים בו לפחות שמונה אירועים משמעותיים בהיסטוריה של העם היהודי. עליהם לצפות בסרט, המסכם את ההיסטוריה היהודית ולאתר בו את האירועים. בכל פעם שהם מאתרים אירועי משמעותי, עליהם להרים את היד/לשים יד על הראש או תנועה דומה. על המדריכ/ה לספור את הרמות הידיים ולבדוק האם באמת הצליחו לאתר לפחות שמונה אירועים משמעותיים.
כעת נערוך כמה קפיצות בזמן במקומות שונים בהם הזהות היהודית מתפתחת בהיסטוריה היהודית וכיצד הרגעים האלו משפיעים עלינו עד היום:
- בבל ואלכסנדריה- בין ליל הסדר לסימפוזיון יווני
משימה #2: איזה מנהג של ליל הסדר המשפחה שלכם נוהגת? האם אתם מתכוננים באופן מיוחד לקראת חג הפסח? הייתן/ם מאמינות/ים שליל הסדר שלכן/ם בעצם מושפע מהתרבות היוונית?
- העת החדשה – מדרש תמונה
הפנו את התלמידות/ים להסתכל על התמונות שמסביב ולמצוא בהן/ם סממנים יהודיים (אפשר ממש לשאול מי היהודי/ה בתמונה?)
המדריכה תציג לילדים 3 שאלות ותבקש מהם לענות בהרמת יד:
- האם יש כאן מישהו בכיתה שהוא עצמו נולד מחוץ לישראל?
- האם יש כאן מישהו בכיתה שההורים שלו נולדו מחוץ לישראל?
- ומה עם סבים וסבתות?
האם התמונות באלבום המשפחתי שלכן/ם מראות סממנים ייחודיים לעם היהודי או שהמצולמים נראים כמו כל אדם אחר מאותו מקום?
המשפחות שלנו בעצמן הגיעו מרחבי העולם, ובגלריה של העת החדשה (המאה ה19) אנו רואים ממש את הנקודה בהיסטוריה היהודית בה הקהילות היהודיות מושפעות מתהליכים עולמיים שממש מפלגים אותן לזהויות שונות שמותאמות לסביבה. ממש כפי שאנחנו כולנו אינדבידואליים ובעלי זהות אישית, אנחנו מושפעים לא מעט ממה שנמצא סביבנו. המפגש שלי עם הסביבה משפיע עלי גם במראה אבל גם באורחות החיים. המדריכה תציג את התהליכים השונים דרך ארבע התמונות הגדולות ותשחרר את התלמידים למשימה אישית.
משימות סימני דרך: בקטלוג התערוכה שבידן/ם, מופיעים שישה רמזים לחפצים (3 בכל צד) בעלי מסגרת בולטת (בשחור). עליהם להסתובב באיזור המודרנה ולאתר את שלושת החפצים הללו. במשבצת שמתחתיו עליהן/ם לכתוב: מהיכן הוא בא? למה הוא משמש? האם יש לכם בבית חפץ דומה?
(20 דקות) קומת היסודות
גלריית הללויה
פתיחה קצרה על הגלריה: הסבירו על הגלריה ועל בתי הכנסתי כמרכזי דת אך לא פחות מכך, גם מרכזי חברה וקהילה עד התקופה המודרנית. אנחנו יכולים ללמוד על השורשים שלהם ועל הקהילות היהודיות השונות בארצות המוצא שלהם דרך:
- תערוכת בתי הכנסת- שיקוף היבטים ייחודיים של כל קהילה וכיצד הסיפור של הקהילה בא לידי ביטוי בעיצוב בית הכנסת שלה.
- סרטוני מעגל השנה – מפגש הן עם מגוון הקהילות אך גם עם הביטוי שכל קהילה נותנת לאירועים מכוננים כגון השבת או יום כיפור. האם אנחנו מזהים בסרטונים קהילה הדומה לשלנו? איך אנחנו היינו מציגים את השבת או יום הכיפורים שלנו?
בחרו 1-2 בתי כנסת מגוונים מבחינת תקופה היסטורית ומוצא- הראו כיצד היבטים חומריים מלמדים אותנו על הקהילה עצמה: קהילה מבוססת/דלת אמצעים, אירועים היסטוריים שהשפיעו על מבנה, מיקום וגודל בית הכנסת (אנטישמיות, מלחמות, פגעי טבע או דווקא היות הקהילה חלק מכובד בנוף), המצב הדמוגרפי של הקהילה היהודית והשפעתו על גודל בית הכנסת, ריבוי ומיעוט בתי הכנסת בקהילה וכו'. *ניתן גם כאן לחבר את הזהות הקהילתית לזהות האישית. בית הכנסת הוא כמו הלבוש או החזות של הקהילה- ההיבט החומרי שדרכו הוא מבטא את האופן שהקהילה רוצה שיראו בה (פנימה והחוצה), עם מה היא מתמודדת וכו'. ממש כפי שאנחנו מבטאים את מי שאנחנו רוצים להציג לעולם (או אולי להסתיר) בעזרת הבגדים והמראה שלנו.
משימה #5: צאו לטייל בזוגות בין בתי הכנסת ולנסות למצוא בתי כנסת מארצות מוצאם או אם אין, מאותו אזור גיאוגרפי, וכתבו מה אפשר ללמוד מבית הכנסת על הקהילה.
גלריית ההומור
מה מאפיין את ההומור המשפחתי שלכן/ם? בתוך גילוי הסיפור המשפחתי שלכן/ם בעבודת השורשים, ניתן ללמוד על אנשים וקהילות דרך הומור- על מי או מה הם צוחקים? על מה אסור מבחינתם לצחוק? אילו ההבדלים קיימים בין ההומור של סבא וסבתא לזה של אבא ואמא לזה שלנו?
מתודה אפשרית – לשאול את הילדים האם יש להם בדיחה שרצה במשפחה והם מעוניינים לספר אותה לקבוצה
- סיכום הסיור:
הקטלוג הזוגי שלנו גדוש בחוויות וברגעים אישיים בהם מצאנו את עצמנו ואת המשפחה שלנו בתערוכות, היינו בקומת התרבות, ההיסטוריה והיסודות היהודיים וראינו כיצד המוזיאון מאפשר לנו כלים לחקר אישי וגם חברי.
(10 דקות) סדנת סיכום
שבו עם התלמידים במקום שקט (פינת בקומה 1, בקבלה, בכיתה, בחוץ על הדשא)
בקשו מהתלמידים לשבת במעגל, ערכו סבב ולשתף:
ראשית כל, הסיור היום התבסס על עבודה בזוגות ולכן נשאל: מה גיליתן/ם על החבר/ה שאיתה/ו עבדתן/ם? האם משהו הפתיע אתכן/ם? האם גיליתן/ם שיש לכן/ם יותר מהמשותף או השונה?
ראו איך בתוך כיתה אחת קיימים בעת ובעונה אחת כל כך הרבה סיפורים…
מהו כלי החקר שפגשתן/ם במהלך הסיור שבו תוכלו להשתמש בעבודת השורשים? (למידה דרך חפצים, תמונות, סרטים, תרשימים, עדויות וגם דרךתרבות הפנאי שאנחנו אוהבים והכרות עם המקורות שלה, דרך אוכל שאנחנו אוהבים לאכול כמשפחה, דרך מי מעורר אצלנו השראה וכו').
אספו את השיתופים וסכמו:
עבודת השורשים היא בעצם ההזדמנות שלכם לשאול את ההורים, הסבים והסבתות או כל אחד במשפחה על העבר וההיסטוריה של המשפחה ולראות כיצד היא משפיעה על מי שאנחנו כיום. כחלק מההתבגרות שלנו, אנחנו גם לומדים לספר מי אנחנו ומנין אנחנו מגיעות/ים. העבודה לא חייבת להיות משימה של שיעורי בית אלא גילוי מחדש של אוצרות וידע שיכולים להשפיע על מי שאתם היום ועל מי שאתם תבחרו להיות כשתהיו גדולים יותר- אילו דברים אתן/ם מקבלות/ים מהדורות הקודמים, מה אתן/ם בוחרות/ים לאמץ (או להשליך) ומה תרצו להעביר הלאה לדורות הבאים.
אנחנו במוזיאון רואים את השילוב בין העבר להווה כדבר מאוד חשוב – צעדנו יחד מהקומה המודרנית לקומה ההיסטורית. בניתם היום עץ אישי שלכם שמכיל גם את ההווה וגם את העבר ואפילו גם כמה מנהגים ומסורות שקשורים ליסודות של המשפחה והעולם היהודי, כל זאת לצד מחשבה על מי אתן/ם, מה אתן/ם אוהבים ולא פחות חשוב, מה אתן/ם יכולות/ים לגלות, דרך עבודת השורשים, האחד על השני.
תודה שבאתם לבקר ומקווים לראות אתכם שוב עם המשפחה.
[1] מערך זה כתוב בלשון נקבה, ואם ניקח נשימה עמוקה אני מבטיחה שנוכל כולנו להסתדר עם זה. כולל האקדמיה העברית ללשון.