| נשים פורצות דרך – גרסת תיכון (י'-י"ב) |
| למדריכ/ה | | סיור זה מיועד לתיכון, ולכן ניתן בסיור זה לפתוח שאלות יותר מעמיקות על נשים בעם היהודי לאורך ההיסטוריה וגם בימינו. חשוב להדגיש: אלו אותן תחנות הדרכה כמו במודל חט"ב, אך הדיונים מעט שונים. עליכם לשלוט בשני המתווים. אם תראו שקיבלתם קבוצה בגיל תיכון, אך עם יכולת מועטה לנהל דיון, פשוט תעברו למתווה חט"ב. המטרה במתווה התיכון היא לפתוח שאלות מעמיקות, היסטוריות ואקטואליות ביחס למעמד האישה בעולם בכלל וספציפית בעם היהודי. סדר התחנות לא משנה את תוכן הסיור, כך שהוא מודולרי ומתאים ל-8 קבוצות במקביל. אנחנו ממליצים לעשות את מתודת החקר העצמאי בקומה 3 באמצע ההדרכה, כדי לאפשר לתלמידים לשחרר קצת אנרגיות וליצור הפוגה בין זמני ההדרכה הפרונטלית. |
| פתיח | | אמור: בסיור שלנו היום נפגוש דמויות שאולי אתם מכירים ואולי לא מהעולם היהודי, דמויות אלו התגברו על קשיים ואתגרים במהלך החיים שלהם ויצרו שינוי בעולם אותו אנו מכירים היום, אם במעגלים קהילתיים, משפחתיים או עולמיים. כעת נשאל– על מי לדעתכם נדבר? תנו דוגמה לדמות כזאת. לאחר מכן נבדוק האם התשובות העלו נשים ואם כן, כמה ביחס למספר הגברים שעלו. נגלה כי מדובר בנשים פורצות דרך (ובהנחה ועלו בתשובתם פחות נשים מגברים, נברר בקצרה למה לדעתם זה המצב? האם זה משום שהיו פחות נשים משפיעות מגברים? האם זה בגלל שההיסטוריה סיפרה עליהן פחות?) סכמו: אנו נעבור בכמה תחנות ונכיר נשים מרשימות – נבין מהו הרקע, התקופה, האתגרים וההישגים שהן יצרו. בנוסף נבין ונחשוב היכן ההישגים שלהן פוגשים אותנו כיום ואילו נשים מעוררות השראה/דמויות מעוררות השראה יש בחיינו? מדוע דמויות אלו משמעותיות בחיינו? היות ואנחנו במוזיאון העם היהודי, נתמקד בנשים מתוך העם, שכפי שנראה במהלך הסיור, השפיעו על חיינו כיום (אפילו מבלי שנשים לכך לב). |
| קומה 3 – 40 דק' |
| מיקום | מוצגים רלוונטיים | דיון | מסר כללי |
| | מחול | שרה לוי-תנאי: תלבושות מהפקת "שיר השירים" של להקת המחול ענבל | שאלו: איזה שירים למדתם בגן הילדים בחנוכה? ובפורים? קבלו תשובות שונות. מכירים את השיר 'באנו חושך לגרש'? ואת 'ליצן קטן שלי'? מי כתב שירים אלה? נגד אילו אוכלוסיות קיימת אפליה בחברה הישראלית כיום? בקשו מהתלמידים להביא דוגמאות. ספרו: נכיר היום אישה מיוחדת ופורצת דרך במגוון אופנים. שרה לוי-תנאי נולדה בת"א להורים עולים מתימן. היא התחילה את הקריירה שלה כגננת. באותה תקופה היו מעט שירים בעברית ללמד את ילדי הגן בחגים, אז היא החליטה לכתוב שירים בעצמה. רבים מהשירים שכתבה נלמדים בגנים גם בימינו. היא למדה משחק וניסתה להתקבל לתיאטראות "הבימה" ו"האוהל" אבל נדחתה. לימים היא סיפרה על כך: "הדבר הכאיב לי מאוד וחשתי כי נדחיתי רק בגלל היותי מזרחית בעלת מבטא מזרחי". אז היא אספה קבוצת נערים מזרחיים למה שכונה בתחילה "הלהקה המזרחית של שרה לוי". לימים הפכה החבורה ללהקה מוכרת ומוערכת שקיבלה מקום של כבוד בארץ ובעולם ופועלת עד היום – להקת ענבל. אלה התלבושות של הלהקה. | שרה לוי-תנאי היא אישה שלא משלימה עם הקיים, אלא יוצרת לעצמה ולאחרים דרך שעוד לא קיימת. היא עשתה זאת בתחום החינוך לגיל הרך, ובתחום המחול בארץ. על אף העוני וההדרה שלוי-תנאי חוותה מילדותה, היא הגיעה להישגים מרשימים והשאירה חותם משמעותי על הזהות היהודית והישראלית. |
| מוזיקה | חליפתה של עפרה חזה | שאלו: של מי החליפה לדעתכן? לאיזה אירוע תלבשו חליפה שכזו? האם החליפה הזו מזכירה לכן עדה מסוימת? ספרו על פריצת הדרך המוזיקלית של עפרה חזה ותרומתה למוזיקה התימנית, הישראלית והבינלאומית. שאלו: מיהן המוזיקאיות שהשפיעו עליכם כיום? ניתן להקביל כאן את עפרה חזה לנועה קירל או נטע ברזילי (כולן ייצגו את ישראל באירוויזיון) – נשים פורצות דרך בזכות עצמן. שאלו לסיכום התחנה: אילו מסורות משפחתיות או עדתיות חשוב לכם לשמר ולהעביר לדורות הבאים? | עפרה חזה היא דוגמה לאישה פורצת דרך שיצרה חידוש תרבותי במיינסטרים הישראלי, תוך שהיא לוקחת השראה ממסורת אבותיה, ולא מצניעה אותה. |
| יודאיקה | קערת מרים (איימי רייכרט) | שאלו: האם יש מנהג מיוחד אותו אתן נוהגות בפסח? האם אתן יכולות לנחש מה השימוש בקערה זו בליל הסדר? מה מקומו של אליהו הנביא בסיפורו של פסח? הסבירו שיצירה זו היא קערה אבל היא מכוונת למנהג "כוס מרים", המנהג החל לפני 40 שנה בקהילות יהודיות בקנדה על ידי הנשים של הקהילה. המנהג הוא למלא את הכוס במים/יין ולהציב אותה על שולחן ליל הסדר כסמל לבאר מרים ולנשים היהודיות שתרמו גם לסיפור יציאת מצרים. הקערה שעיצבה רייכרט מציגה את מוטיב תוף מרים, ששימש על פי המסורת את מרים הנביאה כשהובילה את הנשים בשיר ובריקוד בשעת יציאת מצרים. שאלו לסיכום התחנה: אילו מסורות יהודיות נותנות מקום מכבד לנשים? אילו מסורות טעונות שיפור בהקשר זה (כמו השיפור של מסורת קערת מרים)? | למרים יש תפקיד מרכזי בהצלת משה מפני הגזרות המצריות, ובהובלת בני ישראל בעת יציאת מצרים. האמנית איימי רייכרט יצרה את המוצג הזה, כדי לתת מקום של כבוד לסיפור של מרים בליל הסדר, תוך כיבוד המסורת. |
| זמן חקר עצמאי עם משימת חיפוש | מוקד ספרות, מיצג נשים פורצות דרך ומוקד המאורות. | יש לחלק את הקבוצה ל-5 צוותים קטנים. כל קבוצה תקבל נספח רב פעמי עם רמז וסימני דרך לדמות כלשהי בקומה. עליהם למצוא את הדמות ולעשות סלפי של כל הצוות עם הדמות. דמויות: עדה יונת, אסתי לאודר, אמה לזרוס, הנרייטה סולד, רות ביידר גינסבורג. אמרו: אתם מקבלים עכשיו 15 דק' שבמסגרתן אתם צריך למצוא דמות לפי כתב חידה, להצטלם עם הדמות ולגלות עליה פרט מעניין אחד. בשאר הזמן, אתם מוזמנים לחקור את הקומה ולגלות את כל הפעילויות שניתן לעשות בה. בסוף הזמן העצמאי, הקבוצה מתכנסת וכל צוות מציג את הסלפי ואת העובדה המעניינת על הדמות שלו. עליך, המדריכ/ה, לספר במשפט על כל אחת מהדמויות שאיתן הם הצטלמו. ניתן לעשות את הההתכנסות הזאת בתוך המוצג של 'נשים פורצות דרך', אם הוא פנוי. | |
| קומה 2 – 40 דק' |
| *שימו לב כי אסנת ברזאני, יהודית פולגאר והשמלות השקופות הם מוצגים צמודים, יש שם מקום רק לקבוצה אחת. |
| | מיקום | מוצגים רלוונטיים | דיון | מסר כללי |
| | קיר הקהילות | אסנת ברזאני | ספרו: אסנת ברזאני הייתה למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן. הייתה ידועה בכינויה "התנאית", בדומה לחכמי המשנה. נולדה למשפחת ברזאני, משפחת רבנים מקובלים ידועה בצפון כורדיסטן, בסביבות שנת 1590. חשוב להדגיש שאסנת ברזאני הייתה חלק אינהרנטי מהעולם האורתודוקסי. לא היו קיימים באותה תקופה זרמים אחרים ביהדות. היא מצאה את מקומה הייחודי דווקא בתוך המסורת. שאלו לסיכום התחנה: האם לדעתכם משהו כזה יכול לקרות היום? | תדעו שהייתה אישה ראש ישיבה. זאת לא תולדה של המודרנה וגם לא של הזרם הרפורמי. זה מראה מה קורה כשיש תמיכה בתלמידת חכמים, הראויה לעמוד בראש ישיבה בזכות ידיעותיה וחריפות שכלה. |
| | קיר הקהילות | יהודית פולגאר | ספרו: יהודית פולגאר, נולדה ב-1976, בגיל 15 קיבלה תואר "רב אמן" בשחמט משנת 1991, ושברה את שיא רב האמן הצעיר ביותר שהוחזק בידי בובי פישר משנת 1958. פולגאר מעולם לא השתתפה באליפות העולם בשחמט לנשים, משום שסירבה לשחק בתחרויות המיועדות לנשים בלבד. אחותה סופיה והוריה עלו לישראל, אחותה סוזן היגרה לארצות הברית, ואילו יהודית נשארה בהונגריה, היא מחזיקה באזרחות ישראלית ואם לשניים. שאלות למחשבה: באילו דברים לדעתכם צריכות להיות תחרויות נפרדות בין גברים לנשים? מה ההפרדה מקדמת? האם זה צריך להיות בספורט? ומה עם שחמט? | היא ראתה את עצמה כשחקנית שחמט, ולא כאישה שמשחקת שחמט. על העיקרון הזה היא גם שילמה מחיר. מבחינתה לא צריך לייעד בשחמט תחום מיוחד לנשים, בשונה מענפי ספורט פיזיים. כאן ההתעקשות על הפרדה היא מיותרת. היא סירבה לקחת בזה חלק, גם במחיר אישי כבד. |
| | הגירות היהודים | השמלות השקופות | ספרו: העבודה עשויה ממאה שמלות ויניל שקופות התלויות מן התקרה, ולצדן כחמישים פתקים ועליהם פרטי נשים תנ"כיות שהתורה אינה מהללת את הישגיהן או ששמותיהן נשמטו מן הכתב. עבודותיה האווריריות של קרול האמוי צפות בלא משקל, מזמינות את הצופים והצופות להגות בטבעם הארעי של החיים, ולצד זאת מעלות על נס את הנשיות, את הנחישות ואת הקהילתיות הנשית. מטרתה בעבודות אלה היא "להנכיח את המגזר הנסתר של בני ישראל". סכמו: המוצג הזה בא לתת קונטרה לביטוי השגור "לפני שאתה מתנהג לא יפה לאישה, תזכור שהיא הבת של מישהו/אמא של מישהו" ולומר "היא מישהי בפני עצמה, ומגיע לה הכבוד הראוי". | מצד אחד, השמלות הן שקופות, מה שמראה על השוליות של דמויות נשיות רבות במקרא. מצד שני, לכל שמלה יש צורה משלה, מה שמראה את הייחודיות של אחת. היצירה מנסה להחזיר לשיח את הנשים – מחצית מהעם שבדרך כלל תופס מקום שולי יותר במקרא ובהיסטוריה. |
| | משמאל לקיר הקהילות – ליד דיורמת הגניזה הקהירית / אמונה ויצירה | מתודה מקדימה להלן סוזמן או לדונה גרציה | תבחרו אם ללכת לתחנה של דונה גרציה או לתחנה של הלן סוזמן, ותעשו את המתודה באזור התואם – דונה גרציה במוקד אמונה ויצירה, הלן סוזמן – משמאל לקיר הקהילות, ליד הדיורמה של הגניזה הקהירית. נפתח במתודה קצרה. נאמר מספר היגדים ונבקש שבכל פעם שההיגד יעלה מצב שהיה גורם להם להתערב ולפעול, שירימו יד. אפשרות נוספת היא להגדיר אזור מסוים כאזור ה"פועל/ת" ואזור אחר כ"לא פועל/ת" ולבקש שיתמקמו בהתאם. נציין שאין תשובות נכונות או לא נכונות, אלא שיענו בכנות. ההיגדים: חרם על ילד/ה בשכבהראיתם מישהו גונב במכולת השכונתיתמישהו מדבר לא יפה למנקה של בית הספרמישהו מרביץ לאח/ות שלכםילד קטן שזורק זבל על המדרכהאתם עומדים באוטובוס ועולה אישה מבוגרת אך אף אחד לא קם לפנות לה את המקוםמישהו מתעלל בחתול רחובמישהו מעתיק במבחן *מומלץ מאוד לשאול מדי פעם תלמיד/ה שעבר לעמדה ה"פועל/ת" מה המעשה שהן/ם היו עושות/ים ולשים דגש על צורות התמודדות שונות והערך שלהן (כמו למשל להציע תמיכה ועזרה למי שנפגע ולאו דווקא להתעמת עם הפוגע). שאלו: באילו מקרים היה לכן/ם ברור שתעשו משהו? מה גרם לכן/ם לחשוב כך? האם היו לכן/ם מקרים בהם התלבטתן/ם? האם קרה לכם בעבר שראיתם מקרה ולא התערבתן/ם אך מאוחר יותר התחרטתן/ם? מה גורם לכן/ם לעשות מעשה על פני פשוט להתעלם ממנו? לחילופין, מה לפעמים מונע את העשייה? | |
| | קיר הקהילות | הלן סוזמן | שאלו: האם יש לכם דוגמה לאי-צדק שאתם מוחים נגדו או מתנגדים אליו באופן פעיל? שמעתם פעם על משטר האפרטהייד של דרום אפריקה? מה המושג הזה אומר? ספרו: הלן סוזמן נולדה ב-7 בנובמבר 1917 בדרום אפריקה למשפחת יהודים מהגרים. בשנת 1953 נבחרה לבית המחוקקים של דרום אפריקה. סוזמן הייתה חברת הפרלמנט היחידה שהתנגדה למשטר האפרטהייד ועקב כך סבלה מהתנכלויות רבות מצד המשטרה וחברי הפרלמנט והשרים האחרים. על פועלה הרב הייתה מועמדת פעמיים לקבלת פרס נובל לשלום ובשנת 1989 העניקה לה מלכת אנגליה, אליזבת השנייה, תואר אבירות. בנוסף לפועלה הייתה סוזמן יוצאת דופן בשל היותה אישה יהודייה דוברת אנגלית בזמן שרוב חברי הפרלמנט היו גברים נוצרים דוברי אפריקנס. היא נפטרה ב-2009. הסבר על האיור: בתמונה אפשר לראות את הלן יושבת לרקע משפט המתאר את עמדותיה ושני הפרצופים, אחד כהה אחת בהיר, מסמלים שיוויון בין האנשים, שבשבילו נלחמה כל חייה. | בהיסטוריה היהודית יש דוגמאות רבות של מאבק באי-צדק. מהמאבק בעבדות בסיפור יציאת מצרים, דרך הנביאים שהטיפו גם למלכים על התנהגות מוסרית בין אדם לחברו, ועד לתמיכה של יהדות ארה"ב בתנועה לזכויות האזרח בהובלת מרטין לותר קינג. הלן סוזמן זאת דוגמה נוספת ליהודיה שנאבקה באי-צדק, ובסוף ניצחה. מה אתם חושבים שדורש תיקון? מה יהיה המאבק שלכם? |
| | העת העתיקה | שלומציון המלכה | שאלו: איך אתן/ם נוהגות/ים עם מי ששונה מכן/ם, עם מי שלא מסכים איתכן/ם? האם אני תופס/ת מהם מרחק או דווקא מנסה לקרב אותם אלי? שלומציון המלכה התמודדה עם פלג בתוך העם שהתנגד למשפחה שלה אבל למעשה כולנו חווים מצבים של התנגדות שלנו כלפי אחרים או של אחרים כלפינו. איך היא התמודדה עם זה? הפתרון של שלומציון היה דווקא לקרב אליה את המתנגדים אבל האם זה דבר שקל לעשות? מה הופך את זה לכל כך קשה עבורנו? | לשלומציון הייתה צורת התמודדות מאוד ייחודית עם מתנגדים. בשונה מבעלה שמלך לפניה ובניה שמלכו אחריה, היא לא ראתה התנגדות כקריאה לקרב, והצליחה לקרב את מתנגדיה וכך לייצר יציבות בממלכה בכל שנות שלטונה. |
| | פולין, ליטא והאימפריה העותמאנית | דונה גרציה | להסתכל על הדיורמה ואז לצאת לאזור של אמונה ויצירה ולעשות שם את ההדרכה כדי שהסרטון לא יפריע. דונה גרציה נשיא נולדה בליסבון ב-1510 למשפחת אנוסים. אחרי שנמלטה מהאינקוויזיציה בפורטוגל, שבה ליהדותה והקימה אימפריה כלכלית בבריסל, בוונציה ולבסוף באיסטנבול, בחסות הסולטן. את הונה העצום ואת קשריה הבינלאומיים רתמה דונה גרציה לטובת סיוע לאחיה גולי ספרד, שלמענם הקימה בתי כנסת ומוסדות חינוך. דונה גרציה ידועה גם בזכות חרם הסוחרים שיזמה ב- 1556 על נמל העיר אנקונה (מוצג בדיורמה), אשר שיתק את המסחר בעיר בתגובה להוצאה להורג של אנוסים שהתגוררו בה. בזכותה הסולטן ניסה להתערב לטובת הנאשמים אולם החרם היה שנוי במחלוקת בקרב היהודים ובסופו של דבר כנראה לא היה משמעותי בהשלכותיו. ב-1561 חכרה את טבריה מהסולטן והחלה לבנות את העיר וליישב בה יהודים. דונה גרציה התכוונה להתיישב בעצמה בטבריה אולם ב-1569 נפטרה בקושטא, בטרם הגשימה את חלומה לעלות לארץ. שאלו: הדילמה שעמדה בפני דונה גרציה, דומה מאוד למשהו שכולנו נדרשות/ים להתמודד איתו מדי פעם- מצבים בהם אנחנו עדות/ים למשהו פסול שמתרחש (לאו דווקא לנו או לקרובים לנו) ולא יודעים אם כן להתערב באופן אקטיבי או לא. דונה גרציה כן בחרה לעשות מעשה. האם לדעתכן/ם היא צדקה בהחלטתה? (כדאי להזכיר שגם יהודי אנקונה נפגעו מהחרם שהוטל על הנמל) | לדונה גרציה הייתה אכפתיות רבה לבני עמה. עם הכסף וההשפעה שלה היא יכלה לחיות חיים מאוד נוחים ולא להכניס את עצמה למאבקים. בניגוד להצלחות העסקיות והפילנתרופיות הרבות שלה, החרם על הנמל לא הצליח. האם בכל זאת היה שווה לנסות? |
| | מודרנה – בין מזרח לרוחות מערב | סטלה קורקוס | ספר: סטלה קורקוס (דוראן) נולדה בשנת 1858 לאברהם דוראן ורבקה מונטיפיורי, בת למשפחה הלונדונית המפורסמת. בבגרותה נישאה למוזס קורקוס, סוחר יהודי ממרוקו. קורקוס ניצלה את קשריה המשפחתיים עם קלוד מונטיפיורי, ממייסדי אגודת אחים, והקימה במוגדיר בית ספר אנגלי ושמו עוצמה וכבוד, שנועד לבנות יהודיות עניות. בית הספר קידם חינוך מודרני וכלל לימודי תיאטרון ואף תוכנית לחיסון התלמידות. סטלה פעלה גם לשיפור תנאי המחיה במלאח, הלוא הוא הגטו היהודי במרוקו. | היא העניקה חינוך יהודי מודרני לבנות שידן לא הייתה משגת, כי היא זיהתה בחינוך אמצעי גם להשאיר אותן בקהילה היהודית (כי האלטרנטיבה הייתה בית ספר של המיסיון), וגם לתת להן עתיד, מוביליות חברתית. |
| | מודרנה – ההגירה הגדולה | קלרה למליך | ספרו: קלרה למליך נולדה בשנת 1886 בעיר הורודוק שבאוקראינה. בשנת 1903, אחרי פרעות קישינב, היגרה עם משפחתה לארצות הברית, שם היא עבדה במתפרה. התנאים היו מחפירים: 14-16 שעות עבודה ביממה ויחס משפיל מצד המנהלים. ב-1909 התחילה שביתה של 20,000 של תופרי החולצות בניו יורק. קלרה הייתה הרוח החיה של השביתה. באחת העצרות של הפועלות לקראת השביתה, אחרי שעייפה מנאומים סתמיים, היא עלתה בספונטניות לבמה ואמרה: "הקשבתי לכל הדוברים, ואני חייבת להגיד שנגמרה לי הסבלנות. אני בחורה עובדת, אחת מאלו ששובתות נגד תנאים בלתי נסבלים. נמאס לי להקשיב לנואמים שמדברים באופן כללי. מה שאנחנו צריכים זה להחליט אם לשבות או לא. אני מציעה שנצא לשביתה כללית". זה הלהיב את הפועלים שנכחו בעצרת, השביתה התפשטה כמו אש בשדה קוצים, והובילה להישגים משמעותיים. אבל זה לא בא בלי מחיר. בעלי המפעל שכרו בריונים שתקפו את האישים המובילים באיגוד העובדים. לקלרה הם שברו 6 צלעות. לאחר מכן היתה פעילה בתנועה למען זכות בחירה לנשים. המשיכה בפעילות ציבורית כל ימיה, נפטרה בגיל 95. | דברים רבים שאנחנו רואים בהם כיום כמובנים מאליהם, כמו זכויות עובדים, הגבלה על שעות העבודה ביממה וזכותן של נשים להצביע בבחירות, הם תוצר של מאבקים שהתקיימו בעבר. את המאבקים האלה הובילו נשים אמיצות וגברים אמיצים היו מוכנים לשלם מחיר אישי כבד עליהם. בואו נכיר את הסיפור של אחת מהנשים האלה. |
| | סדנת סיכום בכיתה– 30 דק' |
| | מיקום | עזרים | דיון | מסר כללי |
| | כיתה | קאהוט – נשים היום. | נפתח את משבצת הסיכום הקצרה בחידון קאהוט, המשקף את מצב הנשים בחברה בימינו. אמרו: לאחר שראינו את הדוגמאות השונות במוזיאון, אני רוצה שנסתכל קצת על מצב הנשים בחברה בימינו. אני אציג לכם מספר שאלות, ותצטרכו לענות עליהם באמצעות הטלפונים. | הסוגיות שעסקנו בהן בסיור לא נשארו בעבר הרחוק. בחלקן הייתה התקדמות מסוימת, אך גם בימינו יש דברים רבים שדורשים תיקון. |
| | כיתה | פוסט איט | נחלק לכל תלמיד/ה post it (פתק שניתן להדבקה). בשלב הראשון נכתוב על הלוח (בעזרתם) את הנשים שפגשנו במהלך הסיור ונזכיר ממש בקצרה את פועלן. כעת נזמין את התלמידים לגשת ללוח ולסמן בעזרת הpost it, מיהי האישה שהכי הרשימה אותן ועוררה בהם השראה. לאחר מכן נבדוק יחד מי האישה ש"זכתה" בהכי הרבה קולות ונשאל מה דווקא בה הרשים? | להבין ביחד עם התלמידים מי הייתה הדמות הכי מעניינת/רלוונטית לחיהם מהדמויות שפגשנו בסיור. |
| | כיתה | פתקים | בשלב השני, נחלק לכל תלמיד כרטיסיה ריקה וטוש ונבקש מהם לכתוב עליה אישה מעוררת השראה שהם מכירים אישית. לאחר מכן נזמין אותם להניח את הכרטיסיות על הרצפה ונראה אילו נשים מופיעות שם (במידה ויש תלמידים שרוצים להרחיב מעט על הבחירה שלהם, נאפשר להם). | להעביר את הדיון מהספירה של העם היהודי לספירה האישית – מי האישה פורצת הדרך בחיים שלך? |
| סיכום | פגשנו היום נשים שונות, שהפתיעו אותנו, עוררו בנו השראה ובזכותן הבנו מהי כברת הדרך שעברו נשים בהיסטוריה היהודית, דרך שהכילה רגעים רבים של הצלחות שהשפיעו ומשפיעות עלינו עד היום. המוזיאון שלנו מספר את סיפורו של העם היהודי בדרכים מגוונות, היום התרכזנו בסיפורן של זהויות שונות אשר התגברו על קשיים ואתגרים בדרך ליצירת שינוי בעולם – האם גיליתם מידע חדש? הסיפור של מי עורר בכם השראה? במתודת הסיום, ראינו שלא פחות מנשים פורצות דרך, בעלות שם ומעמד, אנחנו כולנו מוקפים בנשים מעוררות השראה בחיי היום-יום שלנו. נשים אלו אולי לא מוכרות וידועות ומופיעות במוזיאון, אך הן יכולות להיות פורצות דרך ומשפיעות לא פחות. מתוך שכך, ראוי שנעניק להן כבוד והערכה כמו הנשים המשפיעות ביותר בעולם. התכנית הזו מוקדשת להן. |
