שורשים 2023 (המחודשת, מעודכן!!!)
שורשים- איך מספרים סיפור בששה מוצגים?
קהל יעד: כיתות ז' – ט' (מתאים גם לסיור בר-בת מצווה)
מתאים במיוחד ל: הכנה ועיבוד סביב פרויקט השורשים
משך הסיור: שעתיים
הסיור במשפט: אילו כלים לחקר המציאות סביבנו, העבר וכל סיפור בעצם ניתן ללמוד מבקור במוזיאון? איך מספרים סיפור בששה מוצגים?
סיור השורשים, כחלק מעבודה השורשים, מעניק לתלמידות/ים הזדמנות לקבל כלים מגוונים לחקר סיפור (כגון תמונות, ראיון, נתונים מספריים, חפצים, סרטונים ועוד) ולאמן את "שריר ההתבוננות והניתוח". זאת בכדי לאפשר להם להשתמש בחומרים דומים בחקר סיפורם האישי והמשפחתי.
| זמן | פעילויות |
| 5 דקות | פתיחה |
| 30 דקות | קומה 3- מוקדי: אינדבידואלים ומשפחות, אמונות ומסורות, אוכל |
| 30 דקות | קומה 2- מוקדי: מסעות היהודים, אשכנז וספרד, כיכר המודרנה, ההגירה הגדולה,יהדות בריה"מ |
| 20 דקות | קומה 1- תערוכת הללויה |
| 25 | משימת צילום בגלריית הומור *במידה והקבוצה מאחרת, חלק זה ייעשה ללא מדריך והסיכום יוקדם. במידה ולא, המדריך מלווה אותה. |
| 10 דקות | סיכום |
*ישנן תחנות המקבילות זו לזו מבחינה תמטית ולכן לא צריך לעבור בכל התחנות המוזכרות מעלה. כן חשוב לעבור בלפחות אחת מבין השתיים הבאות אך לא להישאר בקומה אחת בלבד:
| תמונה מספרת | משפחות קומה שלישית או תמונה משפחתית בכיכר המודרנה |
| חפץ מספר | קמע להגנה על הרך הנולד בקומה שלישית וחמסה או שרשרת מגיני דוד ביהודים מאחורי מסך הברזל |
| סיפור קהילתי | ספרד ואשכנז או הללויה |
| סרטון מספר | מסעות היהודים או בורשט |
חומרים:
- טלפונים חכמים או מצלמות
- סט כרטיסיות תמונות לתערוכת הללויה (5 תמונות בסט)
השאלות החשובות בהזמנה:
- האם יש ילדים משולבים בכיתה או על הרצף?
- האם יש למורה מידע חשוב שאנו צריכים לדעת על התלמידים/בית הספר?
- האם התלמידים עוסקים בעבודת שורשים? באיזה שלב הם מגיעים למוזיאון מול העבודה (התחלה/אמצע/סוף) ואיזה סוג של עבודת שורשים הם מכינים.
מערך חינוכי
מטרות פדגוגיות:
ידע:
- העמקת הידע וההיכרות עם אורחות החיים, המנהגים והסיפורים של הקהילות בעם היהודי
- התלמיד ידע שלכל מנהג/מצוה בתרבות היהודית "יש שורש".
מיומנויות:
- רכישת כלים לחקר שורשים והיצג אישי דרך סיפור השורשים
- אימון יכולת ההתבוננות בדברים שונים בכדי לגלות את הסיפור שהם מספרים. התנסות בלמידה באמצעות מוצגים מוזאליים
חיבור ורלוונטיות:
- תפיסת הזהות האישית של כל אדם כחלק מהספור המשפחתי, קהילתי, לאומי שלנו, כעם.שלנו כעניין עשיר ומורכב מרכיבים שונים המספרים כולם חלק מהסיפור שלנו.
- בירור והמשגה למה ואיך לחקור את הסיפור המשפחתי?חפוש ואיתור נקודות השקה בין הספור האישי-משפחתי לספור הלאומי של העם היהודי.
- הבנת המשמעות והחשיבות של חקר השורשים להמשכיות שלנו כפרטים וכעם (רכישת ידע בבחינת "דע מאין באת…
- על מנת לחזק את "לאן אתה הולך"
סיור במוזיאון
(5 דקות) פתיחה:
המדריכה[1] תפתח בהצגה אישית, את המוזיאון ומטרות היום.
שאלו: האם יש להם רעיון למה המוזיאון קשור אליהם אישית? למה לדעתכם, בחרה מחנכת הכיתה להביא אתכם דווקא למוזאון שלנו? העלו השערות. חשוב שהם יבואו לבקר במוזיאון (והמשפחות שלהם והילדים שלהם בעתיד)? אם אני מעוניינת לדעת מי אתם-"מה הסיפור שלכם", אילו דברים תגידו לי. מהם מרכיבי הזהות שהופכים אתכן/ם למי שאתם כיום?(מציעה לבחור מתנדב ובעזרתו להבין. למשל נדב- ובעזרת נדב להמחיש: שם משפחתך… כמה ילדים בבית… מה מקומך בין הילדים? (בכור שני… הצעיר ביותר…) מאין סבתא וסבא שלך?…באיזה ארועים הסטוריים אבא/אמא סבתא/סבא לקחו חלק… מה הם כבר ספרו לך? איך היית מגדיר את היהדות של משפחתך (דתי, מסורתי, חילוני… במה זה מתבטא?…במידה והם מתקשים לענות, ניתן להן/ם דוגמאות אך עדיין נדרבן אותן/ם לחשוב על דברים משלהם- האם ההרכב המשפחתי שלכן/ם חשוב (למשל, עם מי אני חי/ה? איפה אני ממקומ/ת בין הילדים במשפחה וכו')? מה מקום המגורים שלי? מה אני אוהב/ת לעשות בשעות הפנאי? איזה אוכל אני אוהב/ת או אולי אפילו יודע/ת להכין? מאיפה המשפחה שלי הגיעה? אילו מסורות אנחנו מקיימים במשפחה ו/או בקהילה? מיהן "דמויות המופת" שמהן אני מקבל/ת השראה? אילו אירועים היסטוריים השפיעו על המשפחה שלי? וכו'. כל הדברים הללו הופכים אותנו למי שאנחנו. עבודת השורשים נותנת לנו הזדמנות להעמיק בעבר אך בה בעת גם לגלות על עצמנו מי ומה אנחנו. לכתוב את הסיפור שלנו ושל המשפחה שלנו.
נספר שזו בעצם מהות המוזיאון, רק בקנה מידה גדול יותר- לספר את הסיפור של העם היהודי לאורך התקופות ועד ימינו. מסיבה זו, הוא מספר על אותם מרכיבים שמנינו לפני רגע לגבי עצמנו- אילו סוגים של משפחות או קהילות מרכיבות את העם היהודי, אילו מסורות מתקיימות בו, איזו תרבות של פנאי ויצירה קיימת בו, אילו שפות ומאכלים הוא מדבר ואוהב, מה ההיסטוריה שלו וכו'. בעצם, כשכותבים עבודת שורשים, יוצרים מעין "מיני מוזיאון" אבל גם מבלי לכתוב עבודת שורשים, הסיפור המשפחתי שלנו הוא חלק ממי שאנחנו וההיכרו איתו לא מפסיקה אחרי שכותבים עבודת שורשים אלא מלווה אותנו. המטרה שלנו היום היא לראות איך המוזיאון שמספר את הסיפור הגדול של העם היהודי משתמש בחומרים שונים כדי לספר את הסיפור הזה ואיך אנחנו יכולים להשתמש בחומרים דומים בעבודת השורשים שלנו ובכלל.
לכולנו יש תמונות משפחתיות, כולנו מוקפים בחפצים בבית, במגריות של סבא וסבתא שלנו יש מסמכים שונים- כולם אמצעים שמספרים סיפור ואם נשכיל להסתכל עליהם לעומק, נוכל לגלות מה הם מספרים על המשפחה שלנו ועלינו. לכל אחד מהם ולכל אחד מאיתנו יש שורשים שרק צריך למצוא. המשימה המשותפת שלנו היא בכל תחנה ותחנה לגלות יחד מהם השורשים של המוצג שלפנינו.
זהו סיור מבעד למשקפיים של מעצב מוזיאון, הקשור לעיצוב המוזיאון הפרטי שהם יוצרים בעבודת השורשים שלהם. כלומר בין השאר השאלה היא איך משתמשים בחומרים שונים כדי לספר את הסיפור שלנו. איך משתמשים בחומרים שניתן לראות כדי לספר את הסיפור שלנו.
(30 דקות) קומה 3 – הפסיפס
- פתיחה
דגש על כך שזוהי המודרנה, איך נראה העם היהודי כיום במאה- מאה וחמישים השנים האחרונות..
המשימות בקומה הן תחת הכותרת "איפה אני או הספור המשפחתי שלי בסיפורו של העם היהודי?" ובעצם כולן מבקשות לשמוע את הטעם והדעה האישית של התלמידים. כחלק מחווית השורשים אנחנו מחפשים במוזיאון גם את עצמנו ולא רק את העבר שלנו.
- מוקד להיות יהודי היום- סיפור דרך תמונה וראיון
בהתחלה של הקומה אנו פוגשים משפחות ואנשים שמספרים לנו ומראים לנו מהי הזהות היהודית שלהם. בואו נבחן יחד משפחה אחת+דמות ונראה מה הדבר שהיה להם הכי חשוב להציג (לבוש, חפצים בבית, מה הדברים שהדמות משתפת בסרטון).
נסכם ונציין שכל זהות יהודית (וזהות בכלל) היא מיוחדת ושונה, והדרך בה היא מבטאת את עצמה יכולה להיות בסגנון אחר – בלבוש, במסורת, או אפילו בדברים שאינם בולטים לעין ונגלה רק כאשר נשוחח עם האנשים.
הסתובבו בין המשפחות השונות- האם אתם מזהים משהו דומה למשפחה שלכם בתמונות (חפץ, רהיט, לבוש, הרכב האנשים)? חשבו- אם המשפחה שלכן/ן הייתה מוזמנת להציג את עצמה כך במוזיאון, אילו דברים היא הייתה שמחה בקדמת הבמה? מה היה לה הכי חשוב להציג ודרך זאת לספר על עצמה?
המשגה: סיכום תחנה: המשגת הכלים שקיבלנו- ניתוח תמונה משפחתית ומיני-ראיון (לשמוע את האדם עצמו מדבר על הזהות שלו ולא רק לנחש מה אנחנו חושבים שהיא). שימו לב שלאינדבידואלים אין רקע כמו למשפחות ולכן מה שהם מספרים על עצמם הוא המידע היחיד שיש בידינו ואנחנו חייבים להקשיב.
מוקד אמונות ומסורות- קמע להגנה על הרך הנולד וחמסה-סיפור דרך ממבט ראשון מדובר בחפץ סתום שאינו ניתן להבנה כלל אבל הוא טומן בחובו הרבה מאוד אלמנטים שמתחברים כולם לכדי סיפור שלם. בתחילה נגדיר לתלמידות/ים משימת גילוי של עשרה דברים לפחות שמסתתרים בתוך הקמע (ידי ברכת הכהנים, קווי מתאר של בית, טקסטים מסוימים וכו'). בשלב השני ננסה לנתח יחד את המשמעות של האלמנטים הללו (מה זה ברכת הכהנים? מה המשמעות של המלאך הגואל וכו'? ובכלל, מה זה קמע ומה אפשר ללמוד מכך שיצרו קמע להגנה על תינוק? אילו קמעות יש במשפחה שלכם ומה הם מלמדים על הפחדים והאמונות שלנו? כעת נעבור לחמסה- אותה אנחנו על פי רוב רואים כקישוט או כתכשיט אבל מה המקור שלה? מה הסיפור העומד מאחוריה?
סיכום תחנה: המשגת הלמידה שניתן להפיק מהסתכלות על חפץ, אפילו מבלי לדעת עליו כמעט כלום. כמה דברים ניתן ללמוד כשלא רצים אלא מסתכלים לעומק ובוודאי כאשר אנחנו חוקרים את הסיפור שעומד מאחורי החפץ.
*ניתן להמיר את התרגיל למוצג אחר במוקד היודאיקה או המסורת.
- הפנייה לאוכל כמספר סיפור ויציאה למשימת סלפי:
נפנה את התלמידות'ים לאינטראקטיב אוכל אבל נציין גם שמשני צדדיו יש ספרי בישול כמו שודאי יש לכולנו בבית (וכנראה יעלמו בדור הבא כי כולם ממילא מוציאים מתכונים מהאינטרנט). גם אוכל מספר סיפור על המשפחה ועל המקומות ממנה הגיעה- מה אוכלים, מתי אוכלים, עם מי אוכלים, מי אחראים על הכנת האוכל וכמובן מתכונים שעוברים מדור לדור אך גם מקבלים פרשנות מחודשת.
משימה: כעת נצא למשימת סלפי ברחבי הקומה. עליהם להסתובב בקומה כולה, לבחור שני דברים שתופסים להם את העין (או האוזן) או שהם מכירים מהביתלהצטלם איתם וכפי שגילינו את הסיפורים ביחד, עליהם להעמיק בדברים שבחרו ולגלות עליהם שלושה דברים מהמראה/ השמע/ הלייבל שמצוות להם. בתום הזמן יהיה עליהם להראות למדריכ/ה או למורה המלווה מה בחרו ומה גילו.
(30 דקות) קומה 2 – המסע
פתיחה כללית
אוריינטציה: ירדנו מקומת ההווה לקומת העבר, ואנחנו כעת מבקשים לראות איך הגענו למצב המגוון והקיים כיום של העם היהודי דרך סיפורי ההיסטוריה השונים.
- ● "מסעות היהודים"- סיפור דרך סרטון
קשה לספר סיפור יהודי בלי להתייחס להגירה ולמקומות מהם המשפחה שלנו הגיעה. הסרטון הזה הצליח להכניס היסטוריה של אלפי שנים בשבע דקות.
- אשכנז וספרד– סיפור קהילתי דרך איור
רוב הסיכויים שכולנו שמענו את המושגים "אשכנזי" ו"ספרדי" לא פעם בחיינו אבל מאיפה הם מגיעים בכלל? מאיפה הגיעו האשכנזים ומאיפה הספרדים? אז למרות מה שאנחנו אומרים היום, בימי הביניים מדובר היה באזורים מאוד מסוימים שבהם התרכזו מרבית היהודים- הספרדים בחצי האי האיברי והאשכנזים בקהילות שעל חבל הריין (אזור גרמניה-צרפת של ימינו). על הקירות יש לנו ציורים של חיי הקהילה של ספרד ואשכנז. אם עד עכשיו דיברנו על משפחה (ועוד נדבר עליה בהמשך), כאן אנחנו בוחנים קהילה- מה הסביבה של האדם מלמדת עליו. נחלק את הקבוצה לשתי קבוצות, חצי לקיר ספרד וחצי לקיר אשכנז ונזמין אותם לספר לנו מה הסיפור שהציור מספר- אנחנו רואים שבתוך הקהילה היהודית יש מענה לכל הצרכים היום-יומיים אבל למה העדיפו היהודים להתישב בקהילות? ומה זה בכלל קהילה?
העת החדשה – מדרש תמונת שלושה דורות- סיפור דרך תמונה משפחתית
נבצע מהלך דומה למתודה של תמונות המשפחה בקומה שלישית ולנתח יחד את התמונה. כמה דורות מופיעים בתמונה? אילו שמות ומקצועות הייתם נותנים לכל אחת מהדמויות? מה לדעתכם ההבדלים בין הדורות השונים? איזו מערכת יחסים יש להם לאור ההבדלים הללו?
- סרטון בורשט- סיפור דרך סרטון משפחתי לכאורה שמלמד על אירועים לאומיים (תחנה מקבילה לסרטון מסעות היהודים)
- שרשרת מגני דוד- יהודים מאחורי מסך הברזל- סיפור דרך חפץ (תחנה מקבילה לקמע ולחמסה בקומה שלישית)
כפי שעשינו בקומה השלישית עם החמסה, נתבונן בשרשרת מגני הדוד ונשאל את התלמידות/ים מה יש לפנינו. על פניו מדובר בשרשרת חרוזים בלבד אך העמקה בה מגלה סיפור שלם. ניתן רקע קצר על מצב היהודים בברית המועצות ונספר כי שרשראות מסוג זה הוברחו אל תוך ברית המועצות בין שנות השבעים לשנות התשעים על ידי תיירים. לאחר מכן, הן פורקו ותליוני מגן הדוד חולקו ליהודים בסתר ולמסורבי עלייה. מדובר היה בסכנת מוות ממשית עבור מי שהיו נתפסים עם מגן דוד שכזה. מטרתם הייתה גם לתת אמצעי זיהוי בין יהודים, אך גם לסמל עבורם את הסולידריות הכלל עולמית של יהודי העולם עם יהודי ברה"מ. לאחר מכן נפנה לתמונות מהפגנות יהודיות מסביב לעולם ובעיקר לשלטי "שלח נא את עמי". נקשר את הפסוק למשה המופיע בסרטון מסעות היהודים שפתח את הקומה (וניתן לראות מהתחנה בה אנחנו נמצאים).
(20 דקות) קומת היסודות
- גלריית הללויה- סיפור קהילתי דרך בתי הכנסת
פתיחה קצרה על הגלריה: הסבירו על הגלריה ועל בתי הכנסתי כמרכזי דת אך לא פחות מכך, גם מרכזי חברה וקהילה עד התקופה המודרנית. היבטים חומריים מלמדים אותנו על הקהילה עצמה: קהילה מבוססת/דלת אמצעים, אירועים היסטוריים שהשפיעו על מבנה, מיקום וגודל בית הכנסת (אנטישמיות, מלחמות, פגעי טבע או דווקא היות הקהילה חלק מכובד בנוף), המצב הדמוגרפי של הקהילה היהודית והשפעתו על גודל בית הכנסת, ריבוי ומיעוט בתי הכנסת בקהילה וכו'. *ניתן גם כאן לחבר את הזהות הקהילתית לזהות האישית. בית הכנסת הוא כמו הלבוש או החזות של הקהילה- ההיבט החומרי שדרכו הוא מבטא את האופן שהקהילה רוצה שיראו בה (פנימה והחוצה), עם מה היא מתמודדת וכו'. ממש כפי שאנחנו מבטאים את מי שאנחנו רוצים להציג. נבחר בית כנסת אחד בעל סיפור משמעותי ומעניין, נספר אותו ונדגים דרכו את האופן בו החזות שלו מספר עליו.
נחלק את הקבוצה לשש קבוצות וניתן לכל תת-קבוצה כרטיס ועליו תמונה של פרט מתוך אחד מבתי הכנסת. על הקבוצה למצוא את בית הכנסת המתאים, להצטלם איתו בתמונה קבוצתית ולאתר שלושה פרטי מידע שבית הכנסת מספר על הקהילה. לאחר ביצוע המשימה עליהם להראות את התמונות ופרטי המידע למדריכ/ה או למורה.
- גלריית הומור-על מה צוחקים כמספר סיפור זהותי
- אוריינטציה קצרה על הגלריה והמשגת ההומור כאלמנט שמספר סיפור. המשימה האחרונה היום היא להסתובב בגלרייה בקבוצות קטנות ולצלם יחד שלוש תמונות: משהו שמצחיק אותי במיוחד, המוצג הכי ישן בגלריה והמוצג הכי עכשווי בתום משימת הצילום יש להראות למדריכ/ה ולמורה המלווה את שלוש התמונות ונסכם את הסיפור שההומור מספר על הקהילה וגם על ההבדלים בין דורות (מה שמצחיק אותי כנראה לא זהה למה שמצחיק את ההורים שלי ואת סבא וסבתא שלי). ככזה, הוא יוצר חיבור וגם בידול. *יש לתת את המשימה באזור נייטרלי מחוץ לגלריה.
- ● (5 דקות) סיכום הסיור:
כחלק מההתבגרות שלנו, אנחנו גם לומדים לספר מי אנחנו ומנין אנחנו מגיעות/ים. הדרך לגלות את הסיפורים הללו נמצא בהמון דברים שמקיפים אותנו בבית (תמונות משפחתיות, חפצים, סרטונים, מסמכים, אוכל ועוד).
אנחנו במוזיאון רואים את השילוב בין העבר להווה כדבר מאוד חשוב ומבחינתנו הגילוי על השורשים נמשך בכל שנה. אנחנו מקווים שהביקור היום העניק לכם השראה לחפש את הסיפור בכל דבר ומעניין מה יום אחד הילדים שלכם יוכלו לגלות על מי אתם הייתם כשהייתם בגילם. גם מבלי לכתוב את עבודת השורשים, הכרת הסיפור שלנו הופך אותנו להרבה יותר עשירים.
[1] מערך זה כתוב בלשון נקבה, ואם ניקח נשימה עמוקה אני מבטיחה שנוכל כולנו להסתדר עם זה. כולל האקדמיה העברית ללשון.