סיור נגישות: "אתם חלק מהסיפור" (מערך הדרכה ללקויות קוגנטיביות 2023)
"אתם חלק מהסיפור" – מערך הדרכה ללקויות קוגניטיביות
הנחיות כלליות להדרכה של מבקרים עם מוגבלות שכלית:
על פי רב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יגיעו בקבוצות הומוגניות, בהן מרבית המשתתפים עם מאפיינים דומים. לעיתים נוכל גם לפגוש מבקרים עם מאפיינים כאלה יחד עם בני משפחה, כבודדים, אך לא נפגוש אותם כמטיילים עצמאיים וללא מלווה.
כמו כן, קבוצות הומוגניות של אנשים עם מוגבלות שכלית, גם אם תהיינה בעלות יכולות תפקוד דומות, עדיין תאחדנה בתוכן מבקרים עם יכולות שונות מבחינת תקשורת, חשיבה, הבנה ומבחינת יכולות פיסיות.
המאפיינים המרכזיים של קבוצות אלה הינן ירידה ביכולות הקוגניטיביות. משמעות הדבר היא שהשפה עלולה להיות דלה יותר, ההבנה תתמקד בתהליכים פשוטים, בהסברים ברורים ובהפשטה של המידע כולו. בנוסף- התנסות חושית ועשייה במהלך ההדרכה, יכולים להוות גורם תומך במידע המועבר בעל פה על ידי המדריך ולכן מומלץ לעשות בהם שימוש רב.
מערך ההדרכה ינסה לקחת את המידע המועבר בדרך כלל בהדרכה, למקד אותו למידע המשמעותי והערכי ביותר ולייצר חוויה חושית, ברורה ומקרבת.
הנחיות כלליות בקליטת מבקרים עם מוגבלות שכלית:
1. פטור מתשלום- מלווים של מבקרים עם מוגבלות שכלית רשאים להיכנס לאתר ללא תשלום. (במידה ורשום להם בכרטיס הנכה שלהם שיש להם פטור מתשלום למלווה). המבקר עם המוגבלות השכלית צריך לשלם בעבור הכניסה.
2. פגשו את הקבוצה בכניסה לאתר כדי להראות היכן השירותים ולוודא שכולם מבקרים בהם. במידה והדבר לא יעשה בצורה מסודרת בתחילת המפגש, תהיה תנועה לשירותים במהלך ההדרכה כולה.
3. קחו בחשבון כי קצב ההליכה וההתנהלות כולה, גוזלים זמן רב יותר וכי משך ההדרכה לעיתים אורך פי שנים.
4. חשוב מאוד להקפיד לדבר אל האדם עם הלקות ולא אל המלווה שלו, בכל עת. כך גם במקרה של קבוצות- יש להדריך את הקבוצה ולבקש את עזרת הצוות במקרה ולא נמצא פתרון אחר.
5. חשוב לשוחח מראש עם אחראי הקבוצה ולתאם באילו נקודות עניין באתר תבקרו עם הקבוצה במטרה שלא תהיינה אי הבנות או התעכבות על תכנים ונקודות שהינן פחות מתאימות לקבוצה.
6. במידה ומדובר במשפחה עם אדם עם מוגבלות או קבוצה נורמטיבית עם מיעוט משתתפים עם מוגבלות שכלית, יש לבנות את הסיור כך שראשית הביקור יעבור בפינות הרלוונטיות למבקר עם המוגבלות ואז המעוניינים יוכלו להמשיך לסיור בנקודות עניין נוספות.
7. יש לאפשר נגישות מישוש לחפצים שונים, על מנת לתמוך את ההדרכה מבחינה חושית.
8. מומלץ מאוד לשלוח מצגת הכנה לכיתה/ למסגרת, טרם ההגעה לאתר, כך שהמבקרים יכירו את הסיפור של בית התפוצות עוד טרם ההגעה לאתר. זה יקל בהעברת ההסברים.
"אתם חלק מהסיפור" – מערך הדרכה
קהל יעד: מודרכים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומודרכים עם לקויות תקשורת.
משך: 90 דקות
הסיור במשפט: סיור מונגש המציג את מאפייניו ותרבותו של האדם היהודי וכיצד המודרכים רואים את עצמם חלק מהסיפור.
מטרות המערך:
- המודרכים ילמדו מיהו יהודי, על מנהגיו ואורחות חייו. יבינו מה מבדיל בין אדם יהודי לבין אנשים אחרים ומה בכל זאת דומה.
- המודרכים יבינו שהם חלק מהסיפור היהודי עליו הם לומדים. לא משהו מההיסטוריה אלא חלק מהסיפור הגדול.
חומרים:
פתיחה –
- דפדפת תקשורת + אוצר הרגשות
- תמונות למשחק "מיהו יהודי" (פעילויות יומיום + פעילויות יהודיות)
סיור –
- הללויה: כרטיסיות חיפוש בתי כנסת
- כיכר המודרנה: אביזרי לבוש; כיסויי ראש שונים (אופציה)
- מוקד מסורות: בינגו חגים + חידון חגים, סביבונים, רעשנים
- מוקד מוזיקה: כינור, ג'וזה, לבוש תימני, תמונות של עפרה חזה (אופציה)
- מוקד אוכל: מפת העולם, תמונות של מאכלים
- אופציה – באפשרות המדריכ.ה לקחת כל חפץ שלדעתכם יתאים וימנף את ההדרכה מ"הערכה הרב חושית" בחדר הציוד (המזוודות האפורות).
פתיחה:
- נציג את עצמנו בפניי המודרכים ונספר בעזרת לוח תקשורת מה אנחנו הולכים לעשות היום.
- במהלך המעבר על לוח התקשורת "מה נעשה היום", נספר שהיום ננסה להבין טוב יותר מיהו האדם היהודי ומה מיוחד בו, אילו מנהגים יש לו. נגיד שננסה גם להבין איך גם אנחנו קשורים לעם היהודי.
- המדריך יפרוש חבל במעגל/הקבוצה תעמוד במעגל.
בכל פעם המדריך יגיד משפט, כל מי שהמשפט מתאים לו/ תואם אותו, יכנס פנימה לתוך המעגל. לדוגמה: כל מי שלובש חולצה לבנה, כל מי שנועל היום נעליים, כל מי שאכל היום בבוקר ירקות, כל מי שיש לו שיער ארוך וכו'.
כך נוכל להדגים את הדימיון בנינו- יש דברים שמשותפים לכמה מאיתנו והופכים אותנו לקבוצה- קבוצה של כל מי שלובש חולצות לבנות או קבוצה של כל מי שנועל נעליים היום. נגיד שהיום ננסה להבין מה הדברים שמשותפים לעם היהודי. - נציג לקבוצה מספר תמונות של אנשים שונים ונבקש מהם להגיד אילו מהם קשורות לעולם היהודי ואילו יכולות להיות קשורות לכל אדם. תמונות אפשריות: אדם צופה בטלוויזיה, אדם שיושב ליד שולחן ויש לידו גביע של קידוש, אדם שנמצא בבית הכנסת, אדם שנמצא על חוף הים, אדם שנמצא מתחת לחופה ועוד. נערוך חלוקה של התמונות ונדבר על הדברים שדומים לכל בני האדם כמו צפייה בטלוויזיה, אך גם על הדברים שמתאימים רק לאדם היהודי.
לסיכום: נספר שיש מספר מנהגים ומאפיינים שמיוחדים לאדם היהודי וננסה בסיור שלנו היום לדבר עליהם. ובמילים פשוטות- יש כמה דברים שהם מיוחדים רק לאדם היהודי.
קומה 1
גלריית הללויה
- פתיחה: נספר למודרכים שאנחנו נכנסים עכשיו לגלריה של בתי כנסת. נשאל האם ביקרו בבית כנסת בעבר? אם כן מתי ובאיזו הזדמנות. האם הם הולכים באופן קבוע או רק בחגים או בהזדמנות אחרת. ניתן הזדמנות לשמוע חוויות שהיו למודרכים הקשורות לבית הכנסת. נגיד שבית הכנסת הוא מקום מרכזי בחיים היהודיים. נשאל מה עושים בבית הכנסת? מתפללים נכון. אבל לא רק. בית הכנסת שימש גם כמקום כינוס, מקום מפגש עבור הקהילה. שם אפשר ללמוד יחד, לפגוש חברים וגם לחגוג לעיתים.
- דיון ושיח: נבקש מהמודרכים שכל אחד יסתכל על מה שהוא לובש היום. לאחר מכן נבקש מהמודרכים להסתכל גם על מה שלובש החבר שלהם מימין ועל שאר חברי הקבוצה.
נדבר על כך שהבגדים שלנו הם שונים- כל אחד לובש את הבגדים שהוא אוהב. אף אחד לא דומה לשני. ככה גם בתי הכנסת שנראה עכשיו הם שונים אחד מהשני. כמובן ששיש גם דברים דומים לכולם, אך לכל אחד מהם ייחוד משלו, כל אחד נראה אחרת, בהתאם לקהילה שבה היה. יש קהילות פשוטות יותר ויש קהילות עשירות שרצו להראות את העושר שלהם. יש קהילות שאוהבות צורה מיוחדת של עיצוב (כשם שיש אנשים שאוהבים צורה מסוימת של חולצה או מכנסים). נוכל עכשיו להסתובב ולהכיר את בתי הכנסת השונים. בכל פעם נבדוק אילו דברים חוזרים על עצמם (ארון קודש, ספסלים, עמדה לחזן) ואילו דברים שונים (אהילים שונים, עזרת נשים). נשאל את המשתתפים במה בתי הכנסת שראו כאן דומים לבתי הכנסת שהם מכירים ומה מוצא חן בעיניהם. - משימה + שחרור: נחלק לכל מודרך או שניים כרטיסייה עם תמונה אותה הם צריכים למצוא בגלריה. זה יכול להיות אלמנט כמו רימונים או חנוכייה או פרט מתוך הדגמים- ננסה לאפיין את התמונה לרמת הקושי של הקבוצה ושל כל מודרך לפי מה שהספקנו לקלוט. החיפוש יאפשר למודרכים להיחשף בצורה מקיפה ליותר בתי כנסת ולשוני בניהם.
- לאחר שכולם מצאו את הפריטים השונים, נשאל האם יש בית כנסת שאהבו במיוחד או שהזכיר להם בית כנסת שהם מכירים. אולי אחד מהמודרכים יוכל לספר על בית כנסת שהוא מכיר ולתאר איך הוא נראה.
- נספר שיש אנשים דתיים שמגיעים לבית הכנסת פעמים רבות במשך השבוע ואפילו 3 פעמים ביום (לתפילת שחרית, מנחה וערבית), יש כאלה שמגיעים רק בחגים או שמחות ויש כאלה שבאים רק פעם או פעמיים בחיים. עדיין בית הכנסת הוא המקום הקדוש של כל היהודים.
הדגמה על דגם בית כנסת לבחירת המדריך
נעמוד ליד אחד מהדגמים ונשאל את המודרכים אילו פריטים יש בכל בתי הכנסת, מה חוזר על עצמו. ספסלים, במה, ארון קודש.
- o "לוח הזמנים היהודי" – נתנה תוקף/קבלת שבת
- נשב לראות את הסרטון על יום כיפור/ קבלת שבת. בהתאם לרמת הקשב, בחרו האם לראות את הסרטון כולו או רק חלק ממנו, לשם החוויה.
- סיכום: קשרו את נושא הסרט לחיים של המודרכים- האם הייתם פעם בבית הכנסת ביום כיפור/ קבלת שבת? מה היה מיוחד?
מוקד היסודות – "כיסאליהו", ברית מילה
(במידה ויש מחסור בזמן או שהקשב של הקבוצה קצר, אפשר לוותר על תחנה זו)
- נעמוד ליד כיסא אליהו. נשאל מי יודע למה הכיסא שאנחנו נמצאים לידו משמש, מה הייעוד שלו ומה מיוחד בו. נספר שלכיסא קוראים 'כיסא אליהו' ועליו יושב מי שמחזיק את התינוק בברית המילה.
- נשאל מתי עושים ברית מילה? לאחר שמונה ימים מיום שנולד התינוק. ושם גם נותנים שם לתינוק הרך. נשאל מספר משתתפים מה שמם והאם הם יודעים למה קוראים להם כך. האם יש סיבה מיוחדת או הסבר כלשהו.
- נשאל האם הם מזהים חפצים נוספים שקשורים לעולם היהודי באזור בו אנו עומדים?
- במידה ומתאים נוכל להראות את כוס הגביע שנמצאת ליד. במידה ויש עוד קשב אפשר לשאול את המודרכים מתי עושים קידוש? בערב שבת, בחגים, בהבדלה, בברית המילה.
קומה 2
המודרנה – לבוש יהודי
- נלך אל הקומה השנייה, אל מוקד המודרנה, בו מוצגות התמונות הגדולות של המשפחות ונעמוד לידם. נחזיר את המודרכים אל תחילת היום שלנו יחד, אז הסתכלנו אחד על השני וראינו מה כל אחד לובש. ראינו שיש דברים דומים ושונים. נספר שפעם, לפני שהיהודים הגיעו לארץ, היהודים היו מתלבשים בצורה דומה. פעילות: הגברים למשל היו שמים כיפה על הראש. נוציא כיפה ונראה למודרכים. נשאל האם הם יודעים מה האישה הייתה שמה על הראש. נכון, כיסוי ראש, נוציא גם אותו ונראה לכולם. חוץ מזה לגברים גם היו פאות וציצית שאותה היו לובשים. נשאל אם יש מתנדב ומתנדבת שהיו רוצים לעמוד מול כולם ונלביש אותם באביזרים השונים (אם אינם רוצים לא חייב כמובן). נספר שלא כל היהודים לבשו בגדים שמדגישים שהם יהודים משום שהם רצו להשתלב בתרבות, ורצו לקחת חלק בסביבה בה הם חיו.
נסתכל יחד על התמונות של המשפחות שלידנו ונבחן האם יש להם סממנים יהודיים או לא, נסביר שעד היום נוכל לראות הבדלים בלבוש ובמראה החיצוני של קהילות יהודיות בארץ וברחבי העולם.
קומה 3
פולקלור – חגים וימים מיוחדים
שתי אפשרויות לפתיחת התחנה:
- אפשרות 1- לקבוצה בתפקוד נמוך יחסית- נחלק לכל אחד מהמודרכים דף עם תמונות/ בינגו של חפצים שונים הנמצאים במיצג של החגים- סביבון, רעשן, הגדה. נבקש מהמודרכים להסתובב בין המוצגים ולחפש את החפצים שמופיעים בדף. מי שמוצא יסמן בדף בעזרת טוש או מדבקה. לאחר שכולם ימצאו נוכל לשאול מה משותף לכל המוצגים? חגים כמובן! אפשרות נוספת היא להצביע על אחד המוצגים והם ינחשו לאיזה חג זה מתאים מתוך 3 אפשרויות של חגים.
- אפשרות 2- לקבוצה בתפקוד גבוה יותר- נערוך חידון קצר על חגי ישראל. התשובות לשאלות יהיו המוצגים שלפנינו (החידון מצורף בנספח).
- נשאל איזה חג אהוב עליהם במיוחד? איזה חג מתקרב או איזה חג חגגנו לא מזמן?
נגיד שיש לנו לא מעט חגים לאורך השנה. בכל חג אנחנו חוגגים משהו אחר. נחזור יחד על החגים במהלך השנה. נשאל מהם בעצם החגים? למה יש לנו כ"כ הרבה חגים ומה בעצם אנחנו חוגגים?
נסביר שהחגים מסמנים ימים חשובים בשנה, ימים שקרה בהם משהו חשוב לעם היהודי (כמו למשל הניצחון של היהודים את היוונים בחנוכה). בזה שאנחנו חוגגים אנחנו מציינים וזוכרים את מה שהיה, אבל גם חושבים איך זה קשור לחיים שלנו היום (לדוגמא, ביום כיפור, אנחנו שואלים את עצמנו על מה לבקש סליחה, מה היינו רוצים לשנות ועוד).
- לסיכום נגיד שרוב היהודים חוגגים לפחות חלק מהחגים היהודיים, ולכן זה דבר שהופך אותם מיידית לחלק מהסיפור של העם היהודי. יש דרכים שונות לחגוג את החגים היהודיים, כל אחד לפי האמונה והמשפחה שלו, אבל המשותף הוא שרב היהודים מתייחסים לחגים במהלך השנה. גם במקרה הזה, כמו בבתי הכנסת, כל אחד חוגג את החג קצת אחרת, לפעמים עם שירים שונים או מאכלים שונים או במפגשים שונים. עדיין החג הוא משותף לכל היהודים.
מוזיקה יהודית
- נשאל את המשתתפים איזה מוזיקה הם אוהבים לשמוע? ניתן מקום לתשובות שלהם ונעודד השתתפות.
- יש סוגים שונים של מוזיקה יהודית- מוזיקה קלאסית, פיוטים, ויש גם את הכליזמרים. הכליזמרים הם מנגינות שמתאימות לאותה התקופה כדי לגרום לילדים להגיע לבית הכנסת. הכלים שבהם מנגנים מוזיקת כליזמרים הם: קלרינט, כינור, תוף, קונטרבס ואקורדיון. נוציא כינור ישן ונתנסה בנגינה בו, נשמע את הצליל שהוא מפיק. נספר שצריך להתאמן המון זמן כדי להצליח להפיק ממנו צלילים יפים וליצור מוזיקה שמלווה את הקהילות היהודיות באירועים מיוחדים ובחגים.
לבחירת המדריך – הדרכה על עפרה חזה או על ר' דוד בוזגלו.
רבי דוד בוזגלו
- נספר עליו- איפה גדל ואיך למד את המילים והמנגינה המיוחדות מאז היה ילד ונער (אפשר להשתמש במילה פיוטים אבל היא קשה מאוד ולא יומיומית ולכן חבל להתעכב עליה). רבי דוד בוזגלו המשיך לשיר גם כשהפך לעיוור. הוא היה מתופף עם הידיים שלו, הם היו הכלי נגינה שלו. ננסה גם אנחנו לתופף עם הידיים ולראות איזה צלילים אנחנו יכולים להפיק מהם- ננסה להעביר אותם על חלקי הגוף השונים- על הבטן, הרגליים, הידיים. לאחר מכן אפשר גם על הרצפה או על חפץ שנמצא בסביבתנו.
עפרה חזה
- נראה לקבוצה תמונה של עפרה חזה, זמרת ישראלית. המיוחד במוסיקה של עפרה חזה היה בכך ששילבה בשירים שלה גם מהמוסיקה התימנית ממנה הגיעה וגם מהמוסיקה העכשווית של התקופה. נספר שעפרה חזה גם ייצגה אותנו באירוויזיון (תחרות מוסיקה שמשתתפים בה נציגים מכל העולם) לפני הרבה שנים עם השיר 'חי'. בהופעה באירוויזיון עפרה חזה לבשה שמלה לבנה פשוטה ואילו כאן נוכל לראות את מה שלבשה עפרה חזה בקליפ גלבי (נצביע על המוצג). הבגד דומה מאוד למה שלבשו פעם הנשים בתימן (אפשר להראות תמונה של אישה תימניה), אבל אפשר לראות שזה לא בדיוק אותו הדבר. הבגד של עפרה חזה נראה חדש יותר. נעביר בין המודרכים בגד דומה או חתיכת בד שיש בה רקמה ופעמונים דומים לבגד שלבשה עפרה חזה כך שיוכלו לחוש את הבד המיוחד והמושקע. לסיום נשמיע את השיר 'חי', מי שמכיר מוזמן להצטרף ולשיר.
אוכל יהודי
- נראה למודרכים תמונה של גלובוס. נספר שלפני שהייתה לנו מדינה בארץ ישראל, היהודים גרו בכל מיני מקומות בעולם. חלק גרו בפולין, בגרמניה, חלק גרו בתימן, בעירק ועוד. עד היום גרים בחלק מהמדינות האלה יהודים. אלו ארצות שונות ובכל אחת מהארצות האלה יש אוכל קצת שונה.
נשאל: איך זה יכול להיות שיש אוכל שונה? ממה זה מושפע?
נציג בפני המשתתפים תמונות של מאכלים יהודים שונים ולנסות לחשוב ביחד איזה מאכל מאפיין עדה, קהילה, חגים (אפשר לחבר את התשובות שלהם למוקד החגים שממוקם מאוד קרוב)
נספר שהאוכל מושפע ממזג האוויר, מהחומרים שיש שם, ממה שמצליחים לגדל וגם מהמצב הכלכלי- כלומר, האם הם היו עשירים או עניים. היהודים למדו לבשל שם כל מיני דברים והתאימו אותם לחיים שלהם. לדוגמא, מאכל שנחשב היום ליהודי אך בעצם המקור שלו בפולין, הוא הגפילטע פיש, ההרינג, הדג הכבוש. - נלך עם הקבוצה אל מסכי האוכל, שם נוכל לבחור מאכלים ולהרכיב אותם, ללמוד לבשל יחד. בתור התחלה רצוי שהמדריך יראה לכל הקבוצה איך מפעילים את המסך ואיך 'מבשלים' את המאכלים השונים. לדוגמא- 'לתוך הקערה אנחנו שופכים כוס קמח, קצת מלח'..
סיכום
(מצאו פינה שקטה ונטולת הפרעות שבה ניתן לסכם את הפעילות)
- נחזור עם המשתתפים על הדברים שראינו במהלך היום- בתי הכנסת, כיסא אליהו, החגים השונים, המוסיקה והאוכל. נשאל אותם מה מכל מה שראינו היה הכי מעניין? מה הם הכירו קודם ומה חדש?
- נשאל האם מישהו רוצה לספר על משהו שראינו והזכיר לו מנהג מהבית שלו?
- נסכם באמירה שיש כל מיני דרכים להיות יהודי ודברים רבים שמשותפים ליהודים. אבל יש גם אנשים שלא עושים דבר מהמנהגים והחגים היהודים ועדיין מרגישים יהודים, עדין מרגישים חלק מהסיפור היהודי ומהעם היהודי.
- נזמין את המשתתפים להגיד איך הם מרגישים עכשיו ומה הם לוקחים איתם בסיום הביקור. ניתן להיעזר באוצר הרגשות.