מערך אונליין להדרכת קבוצות *חב"ד* במסגרת תכנית הקשר הרב דורי 2022
מדריך יקר שים לב – חוויית היצירה בסוף הפעילות היא חובה! לכן אנא שים לב לזמני ההדרכה, והשאר 5 דקות לפחות להדגים את הפעילות על מתנדב (בהנחייתך) ולשלוח למשתתפים את הלינק ליצירה עצמאית אחרי סיום ההדרכה
| פתיחה | שלום וברוכים הבאים לסיור וירטואלי במוזיאון "אנו" מוזיאון העם היהודי. אני _____ ואני אהיה המדריכה שלכם היום. היום נעבור פעילות מיוחדת סביב תכנית הקשר הרב דורי: סיור אונליין במוזיאון שלנו עם משימות ופעילויות בהן אתם תשתתפו ותשתפו על עצמכם ועל המשפחות שלכם סביב המוצגים והסרטונים שנראה. שימו לב לרמקול מצד ימין במסך הזום שלכם – כעת שימו לב שהוא יהיה על 'השתק', וכשאבקש לשתף אותי ולענות על שאלות שונות תבטלו את ה'השתק'. חוק חשוב שנקבע כעת: לא מדברים בזמן שהסרטון פועל. תודה רבה לרכזת שלנו שליוותה את המסע שלכם לאורך השנה- בואו נתחיל! בואו תביטו בתמונת המוזיאון: "אנו מוזיאון העם היהודי". חלקכם אולי ביקרו עם ההורים בתערוכת הגיבורים או בתערוכות החדשות שלנו, או ביקרו במוזיאון בית התפוצות – שכיום נקרא "מוזיאון אנו". המוזיאון שלנו מספר את סיפורו של העם היהודי בעולם בעבר, הווה ועתיד – על הקהילות היהודיות שמרכיבות אותו. היום אנו נחווה את המסע המשותף של הקשר הרב דורי דרך הסיור הוירטואלי לצד סבתא וסבא. בתכנית הקשר הרב דורי המטרה שלנו היא לראות כיצד אנו מקבלים ומעבירים מדור לדור מנהגים, ערכים ואמונות וכיצד המטען שאנו מקבלים הם חלק חשוב ומהותי מהחיים ומהזהות היהודית שלנו. אנחנו עכשיו נכנסים למוזיאון, אתם רואים את המבנה מבחוץ, את סמל המוזיאון ואת השם החדש- אנו! מי ביקר פעם במוזיאון שלנו? אנו הכוונה "אנחנו", "כולנו", כל העם היהודי וכל הסיפור היהודי מוצגים במוזיאון אחד, המוזיאון היהודי הגדול בעולם. אנחנו עכשיו עולים ביחד במעלית לתצוגה החדשה שלנו. |
| קידוש TO GO | לפניכם מוצג אמנות מהקומה השלישית במוזיאון, שמוצג במסדרון הפולקלור, מסדרון שמציג את המסורות והמנהגים שלנו שנוצרו במהלך השנים וכיצד הם חלק מההווה שלנו היום בקיום היהודי אפילו שהם מיוצגות בדרכים שונות בהתאם לצרכים ולרצונות שלנו, אנחנו עוד נדבר על זה בהמשך. מה אתם רואים פה? אתם יכולים לענות בצ'אט. (גביע, קפה, ארומה, זהב…) היצירה הזו אכן מזכירה גם את גביע הקידוש וגם את כוסות הקפה החד פעמיות שנראה בבתי קפה ולא במקרה. היצירה הזו נקראת קידוש טו גו, קידוש בטייק אוואי, קידוש-לקחת. האמן שיצר אותה נקרא אריק וייס והיצירה שלו מציגה לנו את השילוב בין הקודש והחול. קידוש הוא טקס יהודי שאנחנו עושים לרוב כדי לציין אירוע חשוב – שבת, חתונה, ברית, חג… אריק וייס משלב את הרגעים החשובים האלה עם רגעי היומיום שלנו, הקפה / שוקו, העבודה והלימודים, הריצה בדרך למקום הבא. אריק וייס בעצם שואל אותנו "מה הופך את היומיום שלנו ליהודי?" איזה דברים יהודיים אנחנו עושים בחיי היומיום שלנו? מי רוצה לשתף את הקבוצה במנהג יהודי שהוא נוהג לעשות עם המשפחה שלו על בסיס יומי / שבועי / שנתי? הסיפור היהודי מראשיתו תמיד היה בTo-go, יהודים תמיד נדדו ממקום למקום ולפני כל מעבר היו צריכים להחליט מה ממשיך איתם הלאה, מה הם אורזים במזוודה ליעד הבא ועל מה הם מוותרים – והבחירה בערכים היהודיים הייתה משותפת לכל הקהילות היהודיות. גם אנחנו כולנו בתכנית הקשר הרב דורי, סוג של יהודים נודדים שבוחרים בכל דור מה לקחת איתנו במזוודה מהדורות שקדמו לנו, אם מנהגים או טקסים מהעולם היהודי. את הדברים שאנו אורזים אנו מעבירים למשפחה שלנו. אם נדבר על הקבוצה שלנו, שמגיעה מזרם החב"ד אנו יכולים לדבר על שליחי חב"ד ששימור הטקסים ואורח החיים היהודי שלהם הוא תמיד נודד, להגיע לקהילות ומשפחות יהודיות בעולם והגמישות הזו היא חלק חשוב בזהות היהודית גם כיום. אנחנו רוצים רגע לדבר על הדורות שקדמו לנו, מישהו מהדורות במשפחה שלנו כן עלה לכאן. בבקשה ענו לי בצ'ט: 1.יש פה מישהו שלא נולד בארץ? 2.יש פה מישהו שאחד מההורים שלא נולדו בארץ? 3.יש פה מישהו שסבא או סבתא שלו לא נולדו בארץ? וואו! תראו כמה איזורים מגוונים הצפנו. אני בטוחה שאם היינו הולכים עוד דור אחורה ובודקים מאיפה הגיע סבא רבא הרשימה הזו הייתה הולכת ומתארכת, וכל משפחה משמרת מנהגים וטקסים הגיעו מהדורות שקדמו לה. זה בדיוק הסיפור של העם היהודי, הסיפור שהמוזיאון שלנו מספר – ואתם חלק מהסיפור הזה! בסיור שלנו היום נדבר על הערכים שהם חלק מהעולם היהודי ונראה באיזה אופן הם משתלבים גם באורך החיים המשפחתי שלנו. בנוסף לקידוש יש עוד הרבה מאוד פרטים שמרכיבים את המסורות והמנהגים המשפחתיים והיהודיים שלנו, כמו למשל סיפורים, מנהיגים ערכים ועוד. אני רוצה שנפגוש כעת מנהיג חשוב במיוחד ונספר את הסיפור הייחודי שלו שמלווה את העם היהודי כבר מאות שנים. |
| איור הבעל שם טוב בקומה 2+סרטון יוסלה: https://www.youtube.com/watch?v=Z_RQh9NDIpE (משובץ בתוך הסרטון הראשי) |
בואו נעבור למוצג הבא: האם אתם מזהים את הדמויות באיור? מיהם? ענו בצ'אט נכון מאוד אתם רואים כאן את דמותו של הבעל שם טוב, שמוצגת בקומת המסע בתקופת המאות ה16-18, דמותו מוצגת כאן בענק מתוך ראייה של השפעתו ותרומתו לעולם היהודי בכמה רבדים. ההשפעה של דמותו בהיסטוריה היהודית היא בעצם כפולה – הקמתו ההיסטורית של זרם החסידות שאתם בוודאי מכירים ומרגישים את משמעותו וגם בניית קהילות יהודיות בעלות ערכים ייחודיים בצל אופיו. דמותו של הבעש"ט מאוירת בקומת ההיסטוריה שלנו כדמות יהודית פורצת דרך אשר יצרה תפיסה חדשה בעולם היהודי אשר מלווה אותו עד היום. הרימו את היד אם שמעתם על הספור של יוסלה? יש שמות נוספים לסיפור הזה – הניגון ביום כיפור, החליל בבית הכנסת. אז בואו נשמע את הסיפור יחד: (מקרינים את הסיפור) אז ראינו כאן דרך סיפורו של יוסלה את דמותו ואופיו של הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות. אנחנו רואים דרך סיפור אחד קטן על דמותו של הבעש"ט את החשיבות שהוא ראה בכוונת הלב של האדם היהודי, וכיצד מתוך ראיית העולם הזו הוא הוביל ויצר קהילות יהודיות רבות אשר רואות לנגד עיניהם את ערך החסד והחמלה לכל אדם יהודי שהוא. |
| מנורת בלמונטה (רשות) | בקומה ההיסטורית מוצגת מנורה מאוד מיוחדת – הביטו בה ונסו לנחש לשם מה היא משמשת בבית היהודי. זוהי מנורת נרות שבת, המגיעה מקהילת יהודי בלמונטה אשר חיים בפורטוגל. במשך מאות שנים יהודי בלמונטה (צאצאיהם של אנוסי ספרד) שמרו על מנהגים יהודיים, גם כשלא הבינו בדיוק את המשמעות של המעשים שלהם, אלא שמבחינתם טקסים אלו היו חלק בלתי נפרד מהזהות המשפחתית שלהם ולכן המשיכו לקיים אותם. בצילום שלצד המנורה אתם יכולים לראות את יהודי בלמונטה משמרים את מנהג הדלקת הנרות בארון, בהיחבא, כשרשרת הדורות אשר מחברת אותם לדורות שקדמו להם. האם גם לכם יש חפצים / מסרים/ מנהגים שעוברים מדור לדור? בעצם אנו רואים כאן כיצד אנו מקיימים ומשמרים חפצים, מנהגים, לעתים כחלק מהזהות היהודית שלנו ולעתים כחלק מהזהות המשפחתית שלנו. לפעמים הדברים מתחברים זה לזה ולפעמים ישנם מנהגים משפחתיים אשר נכנסו למסורת הפרטית שלנו. |
| חכמת הדורות+סרטון התלמוד: https://www.youtube.com/watch?v=hdJ6LHkfpik (משובץ בסרטון הראשי) |
בלב ליבו של המוזיאון עומד המיצג שאתם רואים עכשיו: פירמידה הפוכה שמציגה את התפתחותו של ארון הספרים היהודי. האם יש ספר מארון הספרים היהודי שהמשפחה שלכם לומדת יחדיו? או ספר אחד שכולכם קראתם בשלב זה או אחר? התנך הוא הספר היהודי הראשון שנכתב. כל ספר יהודי שנכתב אחר כך, שואב השראה (בין אם מודעת ובין אם לא מודעת) מהספרות התנכ"ית. לכן התנ"ך מופיע פה כבסיס פתוח ומאיר על כל שאר הספרים שהולכים וצומחים ממנו והלאה, כל ארון הספרים היהודי. את ארון הספרים היהודי אנחנו מכנים "חכמת הדורות", כלומר אותה חכמה יהודית כתובה היא קשר רב דורי שמתפרס על שנים של היסטוריה יהודית. אחת מהיצירות היהודיות העתיקות אשר עדיין נלמדות היום היא התלמוד הבבלי ואנו רוצים להציג לכם כיצד התלמוד הבבלי הוא ייצוג של אותה חכמת דורות שעוברת מדור לדור ומקיימת ממש את הרעיון של הרב-דוריות. האם יש כאן מישהו בקבוצה שלנו שלמד בעצמו או מכיר מישהו שלומד את הדף היומי מתוך התלמוד? בואו נראה סרטון קצר שירחיב על הרב דוריות שמתרחש בתלמוד. נפלא, נמשיך כעת למוצג האחרון בתערוכת הללויה. |
| בית כנסת טלומצקה | נסיים את סיורנו עם סיפור על קהילה יהודית בפולין שסיפורה מוצג בתערוכת הללויה, תערוכת בתי הכנסת של המוזיאון שלנו שמציגה את בית הכנסת כמרכז הכינוס והלב של הקהילה היהודית גם פיזית וגם רוחנית. לפניכם דגם של בית כנסת, התבוננו בו ותגידו לי, בית הכנסת הזה גדול או קטן? הקהילה שחיה בפנים עשירה או ענייה? האם אתם מזהים סממנים יהודיים חיצוניים במבנה? מה לדעתכם אפשר ללמוד מכך: הקהילה הזו מרגישה בטוחה בזהות היהודית שלה או מרגישה חסרת ביטחון? יפה מאוד! אז כמו שהבנתם בעצמכם מדובר בקהילה מאוד גדולה ועשירה של יהודים שחיו בפולין עד מלחמת העולם השנייה. ספרו את סיפורו של בית כנסת ומנורת טלומצקה. בתי כנסת (והחנוכיה שראינו) רבים מעוטרים בסמלים יהודיים וגם סמלים מקומיים בעלי משמעויות מרובות – אנו כעת ניצור סמל בעל משמעות למשפחה שלכם. |
| פעילות יצירה- סמל משפחתי http://fcrest.ravdori.co.il HYPERLINK "http://fcrest.ravdori.co.il/"/ | פעילות חובה נא להשאיר 5 דקות לפחות לשלב הזה אז חברות וחברים, אחרי שניתחנו זהות ותרבות יהודית, התעמקנו בהיסטוריה יהודית וביהודים פורצי דרך ולמדנו על השם הפרטי שלנו ושמות המשפחה, נסיים עם פעילות יצירתית. בואו נבנה ביחד סמל משפחתי- http://fcrest.ravdori.co.il HYPERLINK "http://fcrest.ravdori.co.il/"/ סמל משפחתי הוא מאוד חשוב, הוא יכול להכיל את הערכים והמסרים שיש בדנ"א של המשפחה שלנו. כמו שיש סמל של עיר, מלכות, חברה, סמל מדינת ישראל – ככה אנחנו נבנה סמל משפחתי מיוחד היום על פי ערכים שכאלו. אני רוצה מתנדב (או שהמורה תנדב) של זוג סבא ונכד (מאוד חשוב לעודד מישהו להתנדב ולהבטיח שזו חוויה כיפית וקלילה ולא מפדחת) שיצרו סמל משפחתי משלהם. המתנדבים יעשו את הסמל עכשיו מול כולם בזום אבל אני אשלח לכולכם לינק ותוכלו להכין את הסמל המשפחתי שלכם אחרי הזמן שלנו יחד. המדריכה פותחת את הפעילות על המחשב שלה ומשתפת את המסך שכולם יראו את הסמל. המדריכה לוחצת על "התחילו לעצב את הסמל שלכם" ועוקבת אחרי ההוראות לעיצוב הסמל תוך כדי ראיון המתנדבים. יש לעודד אותם לבחור סמלים ותוך כדי הבחירות לנסות לדלות מידע משפחתי שדרכו נבנה את הסמל: במה המשפחה עסקה? מתי? מי היה האחראי? אילו משפטים מתחברים למשפחה שלכם? חשוב להפעיל שגם הסבתא תשתף ותבחר וגם הנכדה. להסביר את השלבים השונים ואת האפשרויות. לעודד ולשבח על הבחירות. מעולה תודה רבה למתנדבים! המחנכת זה זמן לצלם מסך או לצלם בפלאפון (מאוד חשוב לתת זמן לצילום הזה, אפילו שתלמיד יצלם). כעת אני שולחת את הקישור לכולם בצ'ט ומי שרוצה אחרי הפעילות שלנו ליצור את הסמל המשפחתי מוזמן! |
| סיכום | אני רוצה להודות לכם שהתחברתם, לקחתם חלק ושיתפתם. המטרה של התכנית היא החיבור הבין-דורי הזה, שממנו מתגלה הסיפור המשפחתי, על רגעיו המיוחדים, על השמות במשפחה, על המנהגים ועל הערכים הייחודיים של כל משפחה ומשפחה. תודה רבה לרכזת ולאחראים, נתראה במסדרונות המוזיאון בקרוב! |