מערך אונליין להדרכת קבוצות במסגרת תכנית הקשר הרב דורי 2022
| הסבר פרונטלי מול התלמידים 00:03 עצרו להסברים 00:14 סמל המוזיאון 00:25 סיום הקטע והיצג מפת הקומה | שלום ברוכים הבאים לסיור וירטואלי במוזיאון "אנו" מוזיאון העם היהודי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. אני _________ ואני אהיה המדריכה שלכם היום. היום נעבור פעילות מיוחדת סביב הקשר הרב דורי: סיור אונליין במוזיאון שלנו עם משימות ופעילויות בהן אתם תשתתפו ותשתפו על עצמכם. כמה דברים חשובים: שימו לב לרמקול מצד ימין במסך הזום שלכם – כעת שימו לב שהוא יהיה על השתק , כשאבקש לשתף אותי תוכלו לענות בצ'אט המפגש או שהמורה תאפשר למתנדב לענות דרך המקרופון. חוק חשוב ואחרון: לא מדברים בזמן שהסרטון פועל. אז בואו נתחיל בהתחלה: אנחנו עכשיו נכנסים למוזיאון "אנו מוזיאון העם היהודי" חלקכם אולי ביקרו עם ההורים בתערוכת הגיבורים או בתערוכות החדשות שלנו, או ביקרו בבית התפוצות לשעבר ושכיום נקרא "מוזיאון אנו". המוזיאון שלנו מספר את סיפורו של העם היהודי בעולם דרך מוקדים שונים של היסטוריה, תרבות ויסודות יהודיים משותפים. היום אנו נחווה את המסע המשותף של הרב דורי בסיור וירטואלי מאוד מיוחד עם סבתא וסבא. תודה רבה לרכזת שלנו שליוותה את המסע שלכם לאורך השנה. בואו נתחיל! אנחנו עכשיו נכנסים למוזיאון, אתם רואים את המבנה מבחוץ, את סמל המוזיאון ואת השם החדש- אנו! אנו הכוונה "אנחנו", "כולנו", כל העם היהודי וכל הסיפור היהודי מוצגים במוזיאון אחד, המוזיאון היהודי הגדול בעולם. האם יש כאן מישהו שביקר במוזיאון? נהדר! שמחה שאתם חווים את המוזיאון שוב דרך הסיור איתי עכשיו! גם אולי תזהו, הנה למשל אנחנו עכשיו עולים ביחד במעלית לקומה השלישית, קומת הזהות והתרבות. | פתיחת הסיור |
| 00:35-00:51 זום על היצירה קידוש TO GO | אז אנחנו מתחילים ביצירת אמנות מודרנית בקומה השלישית במוזיאון, שמוצג במוקד הפולקלור – מוקד שמדבר על המסורות והמנהגים היהודיים. נשוחח גם על המסורות והמנהגים שאתם נוהגים במשפחות שלכם. מה אתם רואים פה? (גביע, קפה, ארומה, זהב( היצירה הזו אכן מזכירה גם את גביע הקידוש וגם את כוסות הקפה החד פעמיות שנראה בבתי קפה, וזה לא במקרה, היצירה הזו נקראת קידוש טו גו. קידוש שאפשר לקחת איתנו לדרך! האמן שיצר אותה נקרא אריק וייס ומה שהוא יצר כאן זה הוא שילוב בין המסורת היהודית לבין המציאות היומיומית: קידוש זה טקס יהודי שאנחנו עושים לרוב כדי לציין אירוע חשוב- שבת, חתונה, ברית, חג… אריק וייס משלב את הרגעים החשובים האלה עם רגעי היומיום שלנו, הקפה / שוקו, העבודה והלימודים. אריק וייס בעצם שואל אותנו מה הופך את היומיום שלנו ליהודי? איזה דברים יהודיים אנחנו עושים בחיי היומיום שלנו? מי רוצה לשתף את הקבוצה במנהג יהודי שהוא נוהג לעשות עם המשפחה על בסיס יומי / שבועי / שנתי? היצירה הזו היא אמנם מאוד מודרנית (2007) אבל המוזיאון מתייחס אליה כאל היצירה הכי עתיקה שיש לנו. כי הסיפור היהודי מראשיתו תמיד היה סיפור של נדודים ותזוזה, יהודים תמיד נדדו ממקום למקום ולפני כל מעבר היו צריכים להחליט מה ממשיך איתם הלאה, מה הם לוקחים ליעד הבא ומה לא, על מה הם מוותרים, בוחרים להשאיר מאחור. גם אנחנו כולנו, חלק מאותה נדידה, אולי יש לנו כאן בקבוצה אנשים שעלו לישראל או גרו במספר מקומות בעולם, או משתתפים שבני המשפחה שלהם עשו זאת? יש פה מישהו שלא נולד בארץ? יש פה מישהו שאחד מההורים שלא נולדו בארץ? יש פה מישהו שסבא או סבתא שלו לא נולדו בארץ? וואו! תראו כמה איזורים מגוונים הצפנו. ואם היינו הולכים עוד דור אחורה ובודקים מאיפה הגיע סבא רבא ועוד דור אחורה הרשימה הזו הייתה הולכת ומתארכת. זה בדיוק הסיפור של העם היהודי, הסיפור שהמוזיאון שלנו מספר ואתם חלק מהסיפור! בואו נפגוש סיפור של משפחת מוזיקאים יהודיים שמופיעה במוזיאון- | קידוש To Go |
| 0:55 מוקד המוזיקה 01:02 עצרו והסבירו על תמונת האחים אל כווית'י 01:04-01:08 תקריב על הג'וזה 01:09-05:41 סרטון יהודים פורצי דרך | כעת אנו עוברים למוקד המוזיקה שבקומה, בו מוצגים יוצרים יהודיים מרחבי העולם אשר יצרו בעבר וכיום. לעצור בשביל ההסבר איזה מוזיקה אתם אוהבים לשמוע? מי הזמר האהוב עליכם ומי הזמר האהוב על סבתא? לפני כמה עשרות שנים, חיו בעירק שני מוזיקאים, שני אחים- סאלח ודאוד אל כוויתי. האם שמעתם פעם על האחים אל-כווית'י? האחים הכוויתים המוצגים כאן בתמונה הימנית היו מאוד מאוד מצליחים בעולם המוזיקה, היה להם כישרון יוצא דופן והם היו כל כך מוערכים שהם היו מנגנים בכל הטקסים הכי חשובים בעירק, כיוון שהיו חביביו של בית המלוכה העיראקי באמצע המאה ה19! בשנות ה50 נערך מבצע נחמיה (עלייתם של יהודי עיראק לישראל) והם רואים בזה הזדמנות להגשים את החלום הציוני, הם אורזים את כלי הנגינה שלהם ועולים לארץ, בביטחון מוחלט שהם יזכו פה לאותה ההצלחה ואותה ההערכה שהם קיבלו בעירק. מה אתם חושבים ? המוזיקה של האחים אל-כוויתי מצליחה פה בארץ או לא? בכלל לא, אף אחד לא רצה להקשיב למוזיקה זרה שלא התאימה לאתוס הצברי, לתרבות הישראלית שניסו לבנות פה בשנים הראשונות לקום המדינה. הסיפור של האחים אל כוויתי מגיע למצב כל כך עגום שהם מוצאים את עצמם יושבים ברחובות שכונת התקווה ומוכרים שם קרטוני ביצים למחייתם. ככה בבת אחת כל הקריירה המוזיקלית שלהם נבלה. אבל הסיפור לא נגמר שם: מתוך האכזבה העצומה שלהם הם מחליטים לעשות חרם על מוזיקה. הם מפסיקים לנגן ואוסרים על כל המשפחה שלהם לשמוע וליצור מוזיקה, גם על הילדים שלהם וגם הנכדים שלהם. במשך דורות לא נוגן צליל אחד של מוזיקה במשפחת כוויתי. עד שנכד אחד רואה שהכישרון פשוט חזק ממנו. אז הוא לוקח גיטרה ומתחיל לנגן, בהתחלה בסוד ואז מול חברים והיום הוא אחד המוזיקאים המצליחים ביותר בארץ- דודו טסה! האם מישהו בקבוצה שלנו מכיר או שמע על דודו טסה? אחרי שדודו טסה מתפרסם ברחבי הארץ הוא בוחר ליצור מוזיקה מתוך הסיפור המשפחתי שלו. הוא נעזר במוזיקה של סבא שלו, סאלח אל כוויתי ואחיו דאוד ויוצר אלבום שמבוסס על המוזיקה שהמשפחה הביאה מעירק. הוא קורא לאלבום "דודו טסה והכוויתים". במוזיאון מוצגת את הג'וזה המקורית של סאלח, סבא של דודו טסה. כדומה ליוצר שמשתמש בסיפור המשפחתי שלו ובזהות היהודית שלו. אנחנו רואים כאן איך קשר רב דורי בא לידי ביטוי ביצירה שיכולה לדבר את הערכים והמסורות של הדורות שקדמו לנו. לפני שנמשיך – האם יש כאן מישהו שבמשפחה שלו יש שימור של מוזיקה, ריקודים, מאכלים? לצד דודו טסה אנחנו מציגים גיבורים יהודיים פורצי דרך בכל מיני תחומים,בואו נפגוש אותם בסרטון הבא שיצר לנו שאנן סטריט מלהקת הדג נחש. מראים את הסרטון. עם כל הגאווה הזו ועם כל החגיגה הזו, חגיגה של זהויות יהודיות ותרבויות יהודיות, נרד לקומה השנייה לראות מאיפה הכל התחיל. הקומה השנייה נפתחת עם מעל 50 איורים של דמויות יהודיות משפיעניות לאורך ההסטוריה. בעקבות הגיבורים שפגשנו ולפני שנפגוש גיבורים נוספים, אשמח אם תוכלו לשתף: מיהו הגיבור שלכם? אפשר מהגיבורים שפגשנו בסרטון עכשיו זה יכול להיות גיבור משפחתי, לאומי, תרבותי, היסטורי… | הג'וזה של סאלח אל כוויתי |
| 05:43-06:20 קיר הקהילות 06:21-06:28 אסנת בראזני (כדאי לעצור כאן על התמונה שיהיה זמן להדרכה מול המוצג) | כעת נמשיך בסיורנו ונרד לקומת המסע, בה נכיר סיפורים בהיסטוריה היהודית מקהילות שונות. התבוננו ביצירת האמנות הפותחת את הקומה – קיר הקהילות, בו אנו מציגים יותר מ50 דמויות יהודיות שהשפיעו על קהילות יהודיות בהיסטוריה. התבוננו בדמויות, האם יש כאן דמות שאתם מזהים? בהחלט יש כאן דמויות מוכרות יותר ומוכרות פחות, חשוב לנו במוזיאון ליצור חיבור וזיהוי לצד גילוי ולימוד מחודש על סיפורים רבים בהיסטוריה היהודית. כעת נבחן את סיפורה של אחת הדמויות בקיר, התבוננו בדמות, מה אתם רואים פה בציור? מה אתם יכולים להגיד לי על האישה המצוירת: במה היא עוסקת? מה תפקידה בתמונה? (אשה משכילה, מנהיגה, מחנכת) מספרים את סיפורה של הרבנית אסנת בארזאני ומקשרים להדרכה שלנו: דמות יהודיה משפיעה שמקבלת על עצמה אחראיות משפחתית, קהילתית ויהודית להעביר את החוכמה היהודית לדורות הבאים. | קיר הקהילות- הרבנית אסנת בארזאני |
| 06:29-06:36 דיורמת דונה גרציה 06:37-08:45 הסרטון על סיפורה של דונה גרציה 08:48-09:35 צילום הדלקת נרות בבלמונטה ואז תקריב על מנורת השמן | דונה גרציה: אז כעת אנחנו הולכים לפגוש יחד עם המבקרות את הסלב הגדולה ביותר בתקופתה! אם הייתם חיים בתקופה שלה היא הייתה מככבת בפייסבוק/אינסטגרם – דונה גרציה! האם שמעתם עליה פעם? אז בואו נכיר אותה – צפייה בסרטון. אנחנו יכולים לראות בסיפורה של דונה גרציה על ערך משפחתי נוסף – מסרים ותכונות שעוברות מדור לדור! מנורת בלמונטה: מספרים את סיפורי המוצגים ומקשרים להדרכה: סיפור שהחל במאה ה15 והמשיך עד המאה ה20! במשך מאות שנים יהודי בלמונטה שמרו על מנהגים יהודיים, גם ללא ההבנה המלאה של משמעות המעשים אלא רק מתוך מנהג אימותיהן. מבחינתם המנהג היה חלק בלתי נפרד מהזהות המשפחתית שלהם. מישהו רוצה לשתף בתכונות משפחתיות ומסרים שהמשפחה שלו לימדה אותו? | לבחירת המדריך– מנורת בלמונטה או דונה גרציה |
| 09:35-09:57 מוצגי ספרי התנ"ך האינטראקטיב 09:58-10:01 10:02 10:07 10:12 10:22-12:28 סיפור שמותיהם של בני נוח (ניר וגלי) | אנחנו מגיעים לחלק האחרון בסיור, לקומה הראשונה, קומת היסודות. אחד היסודות שאנחנו מציגים במוזיאון ועליו נדבר היום, הוא יסוד התנ"ך. העם היהודי נקרא גם עם הספר והתנ"ך הוא הספר היהודי הראשון שנכתב. לתנ"ך יש השפעה עצומה על התרבות שלנו עד היום. אנחנו מספרים את סיפורי התנ"ך בבתי הכנסת, בחגים, בית ספר ובהרבה הזדמנויות נוספות. איזה סיפורים תנכיים אתם מכירים? בואו נבחן עד כמה אנו מכירים מוטיבים מרכזיים בסיפורי התנ"ך דרך כמה יצירות אמנות שיש לנו במוזיאון: (מציגים להם את שלושת הציורים מהאינטראקטיב.( מי מזהה את הסיפור הזה? (אדם וחווה) מי מזהה את הסיפור הזה? (נוח והמבול) מי מזהה את הסיפור הזה? (יציאת מצרים) נכון כל הכבוד! אז קודם אנו מבינים שהתנ"ך הוא יסוד בחיינו דרך הסיפורים שאנחנו מספרים – בחגים, בבית הספר ולפעמים גם סיפורים שמסופרים לנו בתוך המשפחה. לתנ"ך יש גם השפעה תרבותית על החיים שלנו, בואו נדגים כיצד: האם יש מישהו בקבוצה שיש לו שם תנכי? אתן דוגמא- אבי, הוא למשל קיצור של השם אברהם. תמר, נועה, דן…כל אלו הם שמות שמגיעים מהתנ"ך! יש מישהו שרוצה לשתף בשם שלו ואולי הוא גם ידע להגיד לנו איפה הוא מופיע בתנ"ך? אז הנה אנחנו רואים איך התנ"ך הוא יסוד בתרבות ובהיסטוריה היהודית. בואו נצפה בסרטון משעשע של ניר(זוג יוצרים ישראליים שאולי שמעתם עליהם) על השמות בתנ"ך. צפו בסרטון. אז אנחנו רואים ששמות יכולים להיווצר מאירועים שונים, רגשות או משמעויות מורכבות שונות J מה השם הפרטי שלכם ולמה קוראים לכם כך? מישהו יודע מה משמעות שם המשפחה שלכם? מי שלא יודע יכול לנסות לבדוק אצלנו במאגרים של המוזיאון. שמות משפחה לרוב משתייכים לקטגוריות שונות, יש משפחות שקרויות על שם מקומות – צנעני, טולדנו, יש שקרויות על שם מקצועות חייט, קצב ויש שמות משפחה תנכ"ים -כהן ולוי. האם שם המשפחה שלכם שונה במשך השנים? האם אתם מזהים את הקטגוריה של שם המשפחה שלכם? יש משפחות שעברתו, קיצרו ושינו את שם המשפחה שלהם בחלוף הדורות, מסיבות שונות. | התנ"ך |
| יצירת 'סמל משפחתי': http://fcrest.ravdori.co.il/ המדריכה פותחת את הפעילות על המחשב שלה ומשתפת את המסך שכולם יראו את הסמל. המדריכה לוחצת על "התחילו לעצב את הסמל שלכם" ועוקבת אחרי ההוראות לעיצוב הסמל תוך כדי ראיון המתנדבים. יש לעודד אותם לבחור סמלים ותוך כדי הבחירות לנסות לדלות מידע משפחתי שדרכו נבנה את הסמל: במה המשפחה עסקה? מתי? מי היה האחראי? הסמלים שלנו קשורים לשבעת המינים. להפעיל שגם הסבתא תשתף ותבחר וגם הנכדה. להסביר את השלבים השונים ואת האפשרויות. לעודד ולשבח על הבחירות. | אז חברות וחברים, אחרי שניתחנו זהות ותרבות יהודית, התעמקנו בהסטוריה יהודית וביהודים פורצי דרך ולמדנו על השם הפרטי שלנו ושמות המשפחה, נסכם עם פעילות יצירתית. בואו נבנה ביחד סמל משפחתי! סמל משפחתי הוא מאוד חשוב, הוא יכול להכיל את הערכים והמסרים שיש בדנ"א של המשפחה שלנו. כמו שיש סמל של עיר, מלכות, חברה, סמל מדינת ישראל – ככה אנחנו נבנה סמל משפחתי מיוחד היום על פי ערכים שכאלו. אני רוצה שהמורה המובילה שלנו תבחר 2 מתנדבים – סבא/סבתא ונכד/ה שיצרו סמל משפחתי משלהם. המתנדבים יעשו את הסמל עכשיו מול כולם בזום אבל אני אשלח לכולכם לינק ותוכלו להכין את הסמל המשפחתי שלכם אחרי הזמן שלנו יחד. מעולה תודה רבה למתנדבים! המחנכת זה זמן לצלם מסך או לצלם בפלאפון את הסמל של המתנדבים שלנו. כעת אני שולחת את הקישור לכולם בצ'ט ומי שרוצה אחרי הפעילות שלנו ליצור את הסמל המשפחתי מוזמן! | פעילות יצירה- סמל משפחתי |
| לבטל את שיתוף המסך ולחזור לפורום המפגש. | אני רוצה להודות לכם שהתחברתם, לקחתם חלק ושיתפתם. המטרה של התכנית היא החיבור הבין-דורי הזה, שממנו מתגלה הסיפור המשפחתי, על רגעיו המיוחדים, על השמות במשפחה, על המנהגים ועל הערכים הייחודיים של כל משפחה ומשפחה. תודה רבה לרכזת ולאחראים, נתראה במסדרונות המוזיאון בקרוב! | סיכום ופרידה |