מערך שבוע התפוצות – שיעור בבי"ס

מערך שבוע התפוצות

כשאנחנו מדברים על התפוצות ועל עצמנו – מה המקום שלנו, כיהודים ישראלים, מול יהודים לא ישראלים?

משך השיעור: 45 דקות

עזרים

• מצגת- תמונות מהמוזיאון, חידון
• דפי בינגו
• עטים
  
  

לפני השיעור:

• לוודא שבכיתה יש מקרן

מטרות

• המשתתפות/ים יפתחו מודעות לעובדה שישנם יהודיות/ים ברחבי העולם מבחירה.
• המשתתפות/ים יקבלו מושג כללי על מושג ה"עמיות"  במובן של חיבור וסולידריות בין יהודיות/ים ברחבי העולם
• המשתתפות/ים יבחנו את הקשר שלהם לקהילות שונות משלהם

רציונל

שבוע התפוצות, המצוין במערכת החינוך בתקופה שבין פורים לפסח, נועד לחזק את הקשר והערבות ההדדית בין מדינת ישראל לבין העם היהודי בתפוצות, לאור האתגרים הרבים והמורכבים, המשותפים לעם היהודי בארץ ובתפוצות. עם זאת, ההגעה של יהודים והשתקעותם במקומות השונים יצרו מפגש של התרבות היהודית עם התרבות המקומית ועיצבו את זהותם של היהודים. אם כן, ברחבי העולם קיימות קהילות יהודיות שעל אף שאנחנו לא מכירים אותן אישית, אנחנו דומים להן באופנים רבים וגורלנו משפיע על גורלם. בשיעור הנ"ל התלמידים יבחנו את הקשר שלהם כיהודים המתגוררים בישראל לקהילה היהודית שנמצאת מחוצה לה.

מהלך

• פתיחה (5 דקות):

המדריך יציג את עצמו, את נושא השיעור ואת המוזיאון בקצרה, אך יתמקד בשם המוזיאון.

*אפשרות למדריכות/ים שיבחרו- ניתן לעשות את ההצגה העצמית על ידי תמונה וסיפור קצר מאוד של המפגש הראשון שהיה להם עם יהודי העולם.

המדריך יכתוב על הלוח "אנו – מוזיאון העם היהודי" וישאל:

• מה עולה לנו בראש כשאנחנו שומעים את המילה "אנו" בהקשר הזה?
• למה זה שם המוזיאון? מה אנחנו מצפים שהמוזיאון יספר?

נסביר כי המוזיאון מספר את סיפורו של העם היהודי, לא בהכרח של הדת היהודית- אלא של האנשים שמשתתפים בה, העם עצמו על תרבותו ומורשתו. מכאן גם משמעות שמו- שכן הוא מבקש לספר את הסיפור של העם כולו, הנמצא ברחבי העולם ולא רק בישראל.

כעת נספר למשתתפים שהגענו להעביר שיעור כחלק מ"שבוע התפוצות" ונשאל את המשתתפים אם הם שמעו פעם את המושג "עמיות". ככל הנראה המשתתפים יענו שלא (במידה ומישהו עונה כן, נבקש ממנו להסביר את המונח) והמדריך ימשיג באופן פשוט את הרעיון- תחושה שיהודי העולם כולם מאוחדים בקשר של סולידריות ומורשת משותפת, שלא בהכרח נובע ממקור דתי או פוליטי, אלא מתוך שותפות. אין כאן אנחנו והם אלא "אנו" גדול שאנחנו נמצאים תחתיו.

אפשרות: המדריך ישאל מי מהמשתתפים מרגיש שהבין את הרעיון של "עמיות" ויכול לתת לדוגמה מחייו שמתארת את הרעיון. במידה ואין מתנדבים, המנחה ייתן דוגמה משלו (לדוגמה: משלחות הסולידריות של קהילות יהודיות מכל העולם, תרומות באופן כללי…)

• הזהות שלי (20 דקות)

בכדי להבין את הקשר שיש לנו עם יהודי העולם, נתחיל קודם בבירור קצר של הזהות היהודית שלנו.

המדריך יחלק למשתתפים את דפי הבינגו ויבקש מהם לענות על השאלות בקצרה. (כמו כן, חשוב להדגיש שתחת השאלה "ישראל בשבילי היא" אסור לכתוב בית, משפחה או לב. התשובה צריכה להיות יצירתית.)

המדריך יקרין את הסרטון "מסעות היהודים". מדובר בסרטון קצר המוצג במוזיאון אשר ב7 דקות ממפה את ההיסטוריה של העם היהודי. לצד הרקע ההיסטורי-גיאוגרפי,הוא מעניק לנו הצצה לסיבות שהובילו לתפוצה הרחבה של עם ישראל ברחבי העולם כולו. המדריך ישאל אם בעקבות הסרטון חלק מהתשובות שלהם לשאלות השתנה? (נזכרו בעוד מדינות מהן הגיעה המשפחה, שינו את האירוע היהודי המשמעותי, שינו מה ישראל בשבילם)

המדריך יבקש מהמשתתפים להסתובב בכיתה ולמצוא כמה שיותר התאמות לתשובות שלהם. כל התאמה שמוצאים, לסמן איקס באותה הקוביה. המטרה כמו בבינגו היא להצליח לעשות שורה, טור או למלא את הלוח כולו.

המדריך יבקש מהמשתתפים לשבת וישאל:

איזו תשובה קיבלה הכי הרבה התאמות?

איזו תשובה קיבלה הכי מעט?

אם לא מצאנו התאמות לתשובה מסוימת, למה לדעתנו לא מצאנו התאמות?

לאחר מכן, נתמקד בשאלה הממפה את המקומות מהן הגיעו המשפחות שלנו. המדריך יבקש מכל ילד לספר מאילו מדינות מגיעה המשפחה שלו ויאסוף את התשובות על הלוח. המדריך יקפיד לשאול אם נותרה לילד משפחה באותה המדינה. הערה: לא צריך לעשות כאן סבב, אלא לבקש מתנדב/ת שיתחילו לספר ואז לשאול למי יש משהו להוסיף.

המדריך יאסוף את המדינות על הלוח, יסמן קו אם זו מדינה שכבר מופיעה ויוסיף כוכבית ליד כל מדינה שבה עדיין ישנה משפחה.

המדריך ישאל אם, לדעת המשתתפים, יש במשפחה שלהם מנהגים שהם הביאו מארצות המוצא שלהם ועדיין מקיימים כיום. 

 * במידה והכיתה גדולה ו\או צפופה (מרחב פחות מתאים לתנועה) ניתן לבצע את המתודה באופן הבא:

המדריך יחלק למשתתפים את דפי הבינגו ויבקש מהם לענות על השאלות בקצרה. (כמו כן, חשוב להדגיש שתחת השאלה "ישראל בשבילי היא" אסור לכתוב בית, משפחה או לב. התשובה צריכה להיות יצירתית.)
המדריך יעבור על כל שאלה וישאל מי מהמשתתפים חושב שיש לו את התשובה שהכי הרבה יזדהו איתה\התשובה הכי מיוחדת שאף אחד לא ענה באופן דומה. המדריך יבקש ממשתתף או שניים לשתף את התשובות שלהם. על כל תשובה המדריך ישאל כמה אנשים ענו באופן דומה ויראה אם אכן זו התשובה הכי נפוצה\מיוחדת.

• חידון- יהדות העולם במספרים (5 דקות):

העובדה שהמשפחות שלנו הגיעו מכל כך הרבה מקומות מלמדת על כך שבכל המקומות הללו היו קהילות יהודיות. המצב הזה לא השתנה גם לאחר הקמת מדינת ישראל וגם כיום יהודים מפוזרים בכל העולם, כפי שראינו בסרטון. בכדי להבין קצת על מצב היהודים בעולם ומה אנחנו יודעים עליהם, נקיים חידון.

*מומלץ מאוד למשחק את החידון על ידי חלוקת הכיתה לקבוצות ומתן ניקוד על תשובה נכונה. (השאלות והתשובות מופיעות בנספח). לאחר החידון, נמשיך לשקופיות הבאות במצגת.

• איך החיים מעבר לים (10 דקות)?

ראינו שכמות מאוד גדולה של יהודים חיים מחוץ לישראל, במדינות שאינן יהודיות בהגדרה. איך לדעתכם זה משפיע על אורך החיים שלהם?

בחלק זה "נפגוש" מספר דמויות ממשיות, הנמצאות בתוך המוזיאון, ונראה איך החיים היהודיים בתפוצות משפיעים עליהם.

1. סנדי קופקס:

סנדי קופקס הוא שחקן בייסבול יהודי-אמריקאי. מהטובים של תקופתו ויש הטוענים, מהטובים בהיסטוריה. ה"מסי" או ה"רונאלדו" של ימיו. הוא התאמץ מאוד להתקדם בקריירה שלו וב1965, במשחק הגמר של הליגה העולמית בבייסבול, נתקל בבעיה. המשחק נפל על יום כיפור ובפני סנדי עמדה הדילמה- לשחק או לצום. אם הוא משחק, הוא שולח מסר ברור לאומה האמריקאית לגבי חשיבות המסורת שלו. אם הוא לא משחק, הוא מעמיד בסכנה את העתיד שלו ושל הקבוצה שלו. מה אתם הייתם עושים? מה לדעתכם הוא בחר לעשות?

 בסופו של דבר סנדי אכן בחר לצום והקבוצה שלו הפסידה באותו משחק, אך הקבוצה שלו התאוששה מההפסד ובסופו של דבר הם זכו באותה אליפות. עם זאת, מעבר לקושי הספציפי של סנדי, שיכול היה לעלות לו בקריירה שלו, יש כאן דוגמה לדילמה שיהודים רבים נתקלים בה – הם חיים בסביבה לא יהודית והמצב מקשה על קיום אורח חיים יהודי תוך כדי התערות בקהילה ובסביבה. מצב כזה מוביל לפספוס אירועים, קושי בבילויים משותפים עם חברים, הגבלה ביכולת להתקדם בתחומים מסוימים משום שנדרשת עבודה בשבת וחג, מבחנים שיכולים ליפול על חגים חשובים ליהודים.

• יעל וקן נטורי:

בשקופית הבאה נראה את משפחת נטורי- יעל וקן וילדיהם קרוז ותושיה. יעל היא בת להורים יהודים שנולדה וגדלה בארה"ב. את בעלה קן היא פגשה באוניברסיטה והם נישאו, על אף שקן הינו קתולי. בישראל, כשמישהו בסביבה שלנו מוצא חן בעיננו, אין קושי מיוחד בפן הדתי- מרבית הסביבה שלנו הם יהודים. לכן אנחנו כמעט ולא חושבים על זה. אבל יהודים מחוץ לישראל צריכים לבצע שיקולים מהותיים לגבי עתיד הזוגיות והמשפחה שלהם.

• לאונרד כהן:

לאונרד כהן מוכר בתור אחד המוזיקאים הגדולים של המאה העשרים ואחד המוזיקאים היהודים הגדולים בפרט. הוא נולד בקנדה והתפרסם בסוף שנות הששים- תחילת שנות השבעים. למרות שהוא נולד יהודי, ברוח התקופה הוא פנה לבודהיזם ובילה זמן רב במזרח הרחוק. בשנת 1973, כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הרגיש לאונרד כהן שהוא מוכרח להגיע לישראל ולחזק את חיילי צה"ל באמצעות המוזיקה. זאת למרות שלא היה לו שום קשר לישראל לפני כן. מה לדעתכם גרם לו לעשות את הצעד הזה? האם החיבור לישראל הוא דבר מובן מאליו עבור יהודי העולם?

בשלב זה המדריך יכול להסביר למשתתפים כי כיהודים בישראל, דברים מסוימים מובנים לנו מאליו. החגים, הנגישות למזון כשר, יום כיפור, החיבור לישראל ועוד. בעולם קיימות קהילות רבות שצריכות באופן אקטיבי למצוא דרכים לקיים את המנהגים הללו. 

במידה ויש זמן, נברר את הקשר בין המשתתפים לדמות – אם המשפחה שלכם הייתה מארחת את הדמות הזאת ל(החג שהופיע הכי הרבה)- מה הייתם צריכים להסביר? מה היא הייתה פשוט יודעת על היומיום שלכם? אם אתם הייתם מתארחים אצל הדמות הזאת, מה אתם מרגישים שהיה הכי שונה? הכי דומה?

• סיכום (5 דקות):

המדריך יציג למשתתפים דרך לחבר את כל הנקודות- הסתכלות על החוט שעובר בין החוויות שלנו (גם אלו שנראות ישראליות לחלוטין) עם יהודים מהתפוצות. להבין שעמיות זה מתווה של החוויה היהודית- התחושה של קהילה, סולידריות. רגעים ישראליים הם רגעים יהודיים.

יש פה מערך של יחסי גומלין- ההחלטות שלנו, כישראלים, משפיעות עליהם, אבל גם ההחלטות שלהם משפיעות עלינו.

לסיום- כאן ניתן להביא כדוגמה את התגייסות קהילות העולם בעקבות ה7.10

נספח א: חידון "קהילות ברחבי העולם היהודי היום"

1. כמה יהודים חיים היום בעולם?
2. 10 מיליון
3. 7 מיליון
4. 15 מיליון
5. 20 מיליון

• באיזו מדינה חיים היום הכי הרבה יהודים?
• דרום אפריקה
• ישראל
• ארה"ב
• פולין

• חצי מהעם היהודי גר היום בחמש ערים, סמנו אותן מתוך הטבלה

תל אביב	ורשה	ברלין	סן פרנסיסקו	פריז	לוס אנג'לס
יוהנסבורג	באר שבע	מקסיקו סיטי	חיפה	בנגקוק	נהריה
לונדון	ניו יורק	פילדלפיה	מדריד	פראג	מיאמי
אדיס אבבה	סאו פאולו	נס ציונה	נאירובי	ירושלים	ריו דה ז'נירו
בואנוס איירס	סידני	סיאטל	טוקיו	קזבלנקה	בייג'ינג

• בין שנת 2021 לשנת 2022, כמה יהודים עלו לארץ ישראל?
• 20,000
• 60,000
• 40,000
• 80,000

• באותו הזמן, מאיזו מדינה עלו הכי הרבה יהודים?
• רוסיה
• ארה"ב
• צרפת
• אתיופיה

נספח ב: דף בינגו

מה אני אוכל בשישי אצל סבא וסבתא? (ארוחת שבת)	איזה מועד במעגל השנה הישראלי או חג  יהודי הכי חשוב לי?	איזה שפות מדברים (או דיברו) במשפחה שלי?
למה קראו לי ככה?	ארוע יהודי היסטורי חשוב	מאיזה ארצות המשפחה שלי?
ישראל בשבילי היא… (לא בית)	מה משמעות שם המשפחה שלי?	אומן יהודי שאני מעריץ?