סיור בעקבות קהילות
משך הסיור: שעה וחצי
הסיור בפסקה: בסיור נפגוש יחד סיפורי קהילות יהודיות מתקופות שונות בהיסטוריה דרך מאפייניהן ודרכי ההתמודדות שלהן, לצד הבחינה מה ניתן ללמוד מהן. בנוסף, נבקש לחקור יחד כיצד אותם מאפיינים, דילמות ופתרונות קשורים לזהות היהודית שלנו כיום.
| זמן | חלוקה לקומות |
| 10 דקות | פתיחה |
| 45 דקות | קומה שנייה מוקדים: מסעות היהודים, קהילות אשכנז וספרד, סינגוגה ואקלזיה, בלמונטה, כיכר המודרנה, מנדלסון, דרייפוס, סרטון בומי, סנדי קופקס, בורשט, שנים של תקווה ודחייה, אנטק צוקרמן, המיליון החסר ומסך הברזל |
| 25 דקות | קומה שלישית מוקדים: אינדיבידואלים ומשפחות |
| 10 דקות | סיכום |
מהלך
- פתיחה:
אנחנו נתמקד היום בשתי שאלות – איך חיו יהודים בתקופות שונות בהיסטוריה, ואיך זה קשור לחיים שלכם היום? תנו לי הזדמנות של שעה וחצי להוכיח לכם שביניכם ובין יהודים בכל מאות השנים האחרונות יש הרבה נקודות דמיון.
* *היות שאנחנו נהיה במוזיאון שעה וחצי נתמקד בחלקים בתצוגה הנוגעים בנושא שלנו. מכל מקום, מאוד מומלץ להגיע לביקור חוזר!
קומה שנייה:
- מסעות היהודים + הסבר על הקומה
המבנה הקהילתי-אז והיום
- ספרד ואשכנז – הסבר קצר על המוקד והחלוקה של העם היהודי לשני מרכזים עיקריים בחצי האי האיברי ובאזור חבל הריין. נחלק את הקבוצה לשתי קבוצות קטנות ונפנה כל אחת מהן לציור קהילה בצד אחר של המוקד.נבקש מהם להתבונן בציור הקהילה ולפענח מה מוצג בה.
מבנה הקהילה – שואלים: מה יש גם בציור הזה וגם בשכונה או בעיר או ביישוב שלכם? האם יש פה מוסדות שאתם לא מכירים?
מה אנחנו יכולים להבין מהתבוננות על הקהילה? מצד אחד נראה שהקהילה דאגה לכל צרכי חבריה מלידה ועד מוות דרך כל נקודות המעבר והצרכים הבסיסיים (לבוש, מזון כשר, תמיכה רוחנית וכו'). מצד שני, האם ממה שאתם יודעים על ההיסטוריה מדובר בבחירה או מכורח היות ולא מעט מקומות לא קיבלו את היהודים כחלק מהחברה הכללית ולכן הם נדרשו לספק את צרכיהם בעצמם? (אפשר גם להסתובב ולספר על סוגיית כתבי הזכויות שבהם נתלו הבטחון והקיום של היהודים במדינות שונות. מה זה יכול לספר על המקום של יהודים בחברה הכללית? איזו תחושה זה יצר אצלם?
ומה באשר לקהילות שלנו כיום- מה הסיבות שלנו להתאגד לקהילה? מה דומה ושונה מן הסיבות של אותן קהילות בספרד ואשכנז להתאגד?
- סינגוגה ואקלזיה – בהמשך לנ"ל, איך זה מרגיש לדעתכם לחיות בעיר שבה בדרך לשוק אתם רואים פסל כזה? לכאורה הפסל מבטא את התרבות השלטת שמציגה את עצמה ככזו על גבי המבנה הדתית שלה ואין בכך פסול. מנגד, מה מרגישים יהודים שרואים את התזכורת הזו כל יום? מה לדעתכן/ם חוויית המיעוט מייצרת עבור חברות/י הקהילה? מה קורה לקהילתיות הזו במקום כמו מדינת ישראל, למשל, בה היהודים כבר אינם מיעוט- האם היא נשמרת?
קהילתיות ומשבר
ניתן הקדמה קצרה על גירוש ספרד ופורטוגל אשר הציגה בפני היהודים מספר ברירות: לשמור על יהדותם ולמות או לוותר על זהותם היהודית ולהתנצר. האפשרות השלישית והבלתי רשמית הייתה לחיות כאנוסים ולשמור על המסורת בסתר.
- בלמונטה – מה חוויית האנוסים יצרה בקהילה- נסו לחשוב איך מקהילה מגובשת עוברים למצב של חשדנות בכל שכן ובכל קרוב. איך הם הצליחו לשמר את המסורת במשך מאות שנים אם הם האמינו שהם היהודים האחרונים בעולם?
שומרים על ייחודיות או נטמעים?
- העת החדשה – הסבר על שערי העת החדשה ועל האפשרויות השונות שנפתחו במפגש של היהדות עם המודרנה.
ראשית נעצור ליד מכתבו של ג'ורג' וושינגטון לחברי קהילת טורו ונקשר אותה לבלמונטה והאנוסים. הזיכרון של היהודים (צאצאי אנוסים) כקהילת מיעוט אשר הייתה נתונה לחסדי השלטון היה כה חד שהם בעצמם ביקשו את חסדי הנשיא החדש (הראשון שהיה בעולם אי פעם) בכדי שיאפשר להם לשמור על קהילתם ולקיים את הפולחן. תשובתו של וושינגטון כמובן שאפשרה זו, אך במידה רבה גם אפשרה את פירוק הקהילה, שכן אם אנחנו שווי זכויות כל זמן שנשמור אמונים לאומה האמריקאית, מדוע לנו לשמור על הקהילה היהודית?
רעיון זה ימשיך איתנו גם למוקד הבא…
תמונות משפחתיות בכיכר המודרנה- נעשה את תרגיל השוואת המצולמים בתמונות ונעמוד על השינויים הניכרים בין הדמויות השונות במשפחה. למעשה, תמונות המשפחות השונות (בכל מוקדי הכיכר) מספרים לנו על הרכב הקהילה הרחבה יותר: במזרח אירופה יש לנו מספר דורות שללא ספק נדרשים להתמודד עם השינויים ברוחות התקופה בצורות שונות. זאת לעומת הקהילה החד דורית של ההגירה הגדולה.
ניתן לשאול אילו תמונות משפחתיות יש להם בבית וכיצד הן מציגות את התמורות והשינויים שהסביבה חווה.
- משתלבים
- משה מנדלסון – אם דיברנו על ההשתלבות בחברה הכללית, הבאה לא פעם עם פירוק הקהילה היהודית שאין בה כבר את אותו צורך שראינו באשכנז וספרד, מה זה עלול לעשות לדורות הבאים? האם חשוב לכם שהנכדים שלכם יהיו יהודים? למה? מה נדרש מכם בכדי להבטיח זאת?
- דרייפוס – אם הייתם במקומו, הייתם חוזרים לצבא הצרפתי אחרי המשפט והזיכוי? איך אנחנו יכולים להבין את הבחירה שלו? אפשר גם כאן לספר על הצאצאים של דרייפוס שמסיימים את חייהם באושוויץ. שוב ושוב אנחנו רואים שההשתלבות ופירוק הקהילה באים במחיר כבד.
בין קהילתיות להקשר רחב יותר
- סנדי קופקס והדילמה על משחק ביום כיפור – סנדי קופקס השתייך לקהילה יהודית אשר קיימה אורחות חיים יהודים ויש להניח שבמסגרתה לא היה נדרש להתמודד עם דילמת המשחק. עם זאת, קהילה אינה מתקיימת בריק אלא תמיד שייכת למעגל רחב יותר (כפי שכבר ראינו לאורך התחנות הקודמות). במקרה זה, הקהילה היהודית הייתה חלק מאומה אמריקאית שלמרות שאפשרה לה שוויון זכויות (ע"ע מכתב וושינגטון), לא התנהלה על פי אותו אורח חיים. נשאל: יצא לכם להיתקל בדילמות כאלו? תוכלו לתת דוגמא? איך קיבלתם החלטה? זו הזדמנות לדבר על כך שהדילמה פחות סבירה בישראל בה קהילות שונות תואמות את החברה הכללית בהיבטים שונים כגון לוח השנה, אבל מאוד מאפיינת יהודים שחיים בחו"ל
- סרטון בומי וסבא – הצורך לארוז מזוודה חוזר הרבה לאורך ההיסטוריה היהודית, וגם כאן במוזיאון כבר שמענו אותו כמה פעמים (מסעות היהודים, גירוש ספרד…). מושג הקהילה היהודית הולך ומשתנה משום שלאורך כל התקופות יהודים נדרשו להעתיק את מגוריהם למקום חדש, להכות שורשים חדשים ולהתחבר לקהילה חדשה. האם מדינת ישראל משנה משהו בסיפור הזה של העם היהודי? מה היא משנה? מה היא לא משנה?
- תנועות פוליטיות וסרטון בורשט – המוקד ממחיש לנו שלמרות ההנחה שהקהילה היהודית בכל מקום הייתה הומוגנית בדעותיה, לא כך היה. הרחוב היהודי היה מורכב משלל מחשבות על אודות הפתרון הראוי לסוגיות עמן התמודדו היהודים ויתרה מכך, גם המשפחה, התא הקטן ביותר בקהילה, יכול היה להכיל שעות שונות וסותרות. מה קורה למשפחה שלכל אחד מהילדים בה יש אמונות פוליטיות שונות?
- שנים של תקווה ודחייה – הסבר על הסרט וצפייה. מהי האווירה שעולה מהסרטון? פעמים רבות הידע של מה מחכה מעבר לפינה מונעת מאיתנו לתת מקום לעושר וליופי של הקהילות היהודית בימים שלפני השואה. תינה זו מציגה בפנינו באופן מרגש למדי את תחושת הנינוחות והשייכות של הצעירות/ים המוצגות/ים בתוך קהילותיהן/ם, מה שבעוד זמן קשר יהיה רק נחלת העבר.
- כניסה קצרה למוקד השואה.
קהילתיות יהודית ומדינת ישראל
- אנטק צוקרמן – כמה מאות שנים אחרי האנוסים מבלמונטה, הגענו שוב לנקודה בה עומד אדם יהודי ומשוכנע שהוא היהודי האחרון בעולם, נטול קהילה. 3 שנים לאחר מכן קמה מדינת ישראל. מה אפשר להבין מזה על העם היהודי ועל מה זה אומר להיות יהודי?
- המיליון החסר ומסך הברזל – הרבה פעמים כשאנחנו לומדים היסטוריה, השיא הוא הקמת מדינת ישראל שפותרת כביכול את כל הבעיות. אבל אנחנו רוצים להקדיש את הזמן לשים זרקור על שתי קהילות גדולות מאוד של יהודים שמצבם החמיר אחרי הקמת מדינת ישראל, כל אחת מסיבותיה היא. מצד שני, אם נתמקד בתמונות ההפגנות במוקד מסך הברזל, נוכל לראות כיצד מושג הקהילה והאחריות ההדדית אינו נעצר בגבולות הקהילה הפיזית אלא חוצה גבולות. האם אפשר לראות את יהודי העולם כקהילה אחת? האם משהו השתנה במושג הקהילתיות לאחר ה-7.10 כאשר מה שארע בישראל היכה גלים בקרב יהודי העולם כולו?
קומה שלישית:
בחלק האחרון של הסיור שלנו נתבונן על עצמנו ועל ההווה. אם בקומה השנייה פגשנו היבטים ומאפיינים שונים של קהילות בהיסטוריה, כעת המקום להזכיר שקהילות יהודיות אינן רק נחלת העבר אלא קיימות בהווה, בישראל ומחוצה לה.
- הדרכה של תמונות המשפחות והאינדיבידואלים.
לשחרר במוקד עם משימה – הסתובבו בין הדמויות ותמונות המשפחה השונות- אילו מהם שייכים לקהילה? איזו. למצוא דבר אחד שדומה לכם ודבר אחד שמעצבן אתכם. מבקשים כמה שיתופים כשמתאספים.
שואלים: איך מישהו יהודי שחושב בדיוק הפוך ממני וגר בקצה השני של העולם קשור אליי (אם צריך, נזכיר את מה שראינו במוקד מסך הברזל) האם ניתן לראות אותו כחלק מהקהילה שלי? האם זה מחייב אותנו בזיקה אלה לאלה?
האם השונות הגדולה בתוך העם מיטיבה איתנו או מפרידה בינינו?
- סיכום:
בסיור פגשנו קהילות יהודים מאלף השנים האחרונות, קיבלנו הצצה לחייהן ולדילמות שהתמודדו איתן. סיימנו במפגש עם דמויות יהודיות מגוונות ממש מההווה וכמובן כל המפגשים האלה מטרתם אחת – לפגוש את עצמנו ואת הקשר שלנו לזהות היהודית שלנו.
נערוך סבב לסיום – כל אחד יבחר מילה אחת בלבד שמתארת את הקשר בינו לבין הזהות היהודית שלו.