סיור פורים תשפ"ו 2026
סיור פורים תשפ"ו 2026
בלובי פוגשים המדריכים שחקן שמגלם את מרדכי היהודי
שאר התחנות יהיו בקומה שלישית.
• מסורות– רעשנים, משלוחי מנות: מהם הסמלים המוכרים ביותר של פורים? ומה הסיפור העומד מאחוריהם?
רעשנים – הרעשן הוא כלי מוזיקלי שמופיע בתרבויות רבות. בתרבות היהודית בזמן קריאת מגילת אסתר, מופיע שמו של המן פעמים רבות. המן נחשב צאצא של זרע עמלק שעליו נאמר בתורה כי יש למחות את זכרו ולכן כל פעם שקוראים את שמו של המן במגילה, מרעישים ברעשן על מנת שלא ישמעו את שמו. מנהג מחיקת שם המן החל במאה ה-13, כשלקחו 2 חלוקי נחל כתבו עליהם את שמו של המן והכו זה בזה עד שנמחק השם מהאבן. ממנהג זה השתמר הרעש שיצרו האבנים. בקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם הופיע מנהג מחיקת שם המן בצורות שונות, בפרנקפורט יצרו דמויות שעווה שהדליקו אותן, בתימן השליכו אבנים כלפי דמות מחרס ובסלוניקי אכלו את המן העשוי מסוכר. אזכור ראשון לרעשנים המוכרים היום מופיע במאה ה-19 בקהילות יהודיות במערב ובמרכז אירופה. הרעשנים הראשונים היו בצורת פטיש המכה על לוח עץ, ומשם התפתח לרעשן שמסובב גלגלת הנוקשת על לוח.
משלוחי מנות – משלוח מנות היא אחת המצוות הנהוגות בחג פורים. מצווה זו גורסת כי על כל אדם לשלוח לפחות שתי מנות מזון מוכן למאכל לאדם אחר. גם נשים מחויבות בקיום המצווה ולכן לפי פסיקת הרבנים, זוג נשוי יכול לשלוח משלוח מנות בעל ארבע מנות מזון. מטרת משלוח המנות היא לאפשר לאנשים שידם אינה משגת להנות מסעודת חג מגוונת וגדולה. על מנת לא לבייש אותם, המצווה כוללת את כולם. מטרה נוספת של משלוח המנות היא לחזק קשרי חברות וקרבה בין האנשים ולכן חובה לתת את המשלוח ביום הפורים, על מנת שידברו אחד עם השני. המצווה כתובה במגילת אסתר "עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ".
מקור המנהג כנראה בעת העתיקה, כאשר בעתות חג נהוג היה לשלוח משלוחי מנות מאדם לרעהו, ובייחוד בחגים בהם אלמנט השיויון החברתי היה חזק. כנראה שאין זה מקרה שחג הפורים, שסיפורו מלא בהיפוכים חברתיים מגדולה לתחתית ומקטסטרופה לגאולה, הוא חג שבו נשתמר מנהג זה עד לימינו.
• תיאטרון– תלבושות התיאטרון (גלימת המלך ליר, תלבושות של הבלט הרוסי ולהקת ענבל) חלק בלתי נפרד מהקסם של התיאטרון הוא התלבושות- כיצד הן מתקשרות ודומות להתחפשות בפורים? את מי הן מסתירות ואת מי הן הופכות מדבר אחד לאחר? זה המקום לגלות מה עומד מאחורי מנהג התחפושות הפורימי. *בהקשר התלבושת מהבלט שחרזדה- אפשר גם לחבר את אחשוורוש עם מלכות 127 המדינות מהודו ועד כוש לסיפורי אלף לילה ולילה.
שלמה מיכואלס – תיאטרון גוס"ט (התיאטרון הממלכתי הסובייטי היהודי) נוסד ב-1919 בידי הבמאי אלכסיי גראנובסקי, כשנה לאחר המהפכה הבולשביקית. גראנובסקי היה תלמידו של מקס ריינדהארט ולמרות שורשיו היהודיים, לא היה דתי. התיאטרון העלה בשפת היידיש הצגות בסגנון האוונגרד האירופי. כוכביו היו השחקנים שלמה מיכואלס ובנימין זוסקין. מיכואלס דחף את התיאטרון לאופי יותר יהודי. בשנת 1935 זכה התיאטרון בפרסום בינלאומי הודות להפקת "המלך ליר" שלו. ב-1941 היה מיכואלס ליו"ר הוועדה היהודית האנטי-פשיסטית, שביקשה לגייס את עזרתם של יהודים מרחבי העולם נגד הנאצים. מיכואלס וזוסקין נרצחו בשנים 1948 ו-1952, בהתאמה, במהלך תקופת הטיהורים של סטלין בקרב האליטה היהודית.
תלבושת הבלט הרוסי – המעצב ליאון בקסט (1866–1924) נולד בשם לב רוזנברג למשפחה יהודית בגרודנו בלרוס. עיצובי התפאורה והתלבושות שלו לבלט רוס היו גורם מרכזי בהצלחתה של להקת הבלט האוונגרדית, שהיתה מחלוצות המודרניזם במחול. בעיצוביו יצא בקסט נגד המסורת של חיקוי המציאות בתפאורה ובתלבושות לבמה: עיצוביו קסומים ופנטסטיים, אך מבוססים על ממצאים ארכיאולוגיים ועל רישומים ממסעותיו. לדוגמה, ביקוריו בתוניסיה ובאלג'יריה בשנת 1896 שימשו אותו בבואו לעצב את התפאורה לבלט "שחרזדה" (1910). התלבושת שלפניכם נועדה לרקדן המהולל ואצלב ניז'ינסקי בתפקיד שארייאר – מלכה האגדי של סמרקנד.
להקת ענבל – להקת מחול, נוסדה בישראל בשנת 1949 על ידי הרקדנית והכוריאוגרפית זוכת פרס ישראל, שרה לביא-תנאי, על מנת להמשיך את המסורת העשירה של תרבות יהודי תימן. הלהקה פועלת ב"מרכז האתני הרב תחומי ענבל", נווה צדק.
מה עומד מאחורי מנהג התחפושות – "נהפוך הוא": התחפושות מסמלות את המהפך בסיפור המגילה – מגזירה לשמחה, ומסתירות את זהות האדם כפי שאסתר הסתירה את מוצאה. "בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (מגילת אסתר, פרק ט', פסוק א').
• שפות– לוח המודעות של השפה העברית- פלקט "אל תאמר … אלא…" לפעמים גם השפה מתחפשת על פי האנשים וההקשר שעמם אנחנו מדברים- מילים גבוהות מתחפשות ליותר פשוטות/עממיות ולהיפך. אפשר לשחק משחק בו ניתן למבקרות/ים מילה במשלב גבוה והם יצטרכו לפרש אותה.
ברם / אולם אבל.
לפיכך / אי לכך
בגלל זה / לכן.
סבור / סבורני
חושב / נראה לי.
לדאבון לב = לצערי הרב.
להלן = בהמשך.
יתרה מזאת = חוץ מזה / בנוסף.
נוכח = בגלל / בהתחשב ב-.
אודות = על.
הן / אכן כן.
להלן = בהמשך.
לאלתר = מיד.
למכביר = הרבה/בשפע.
שומה עלינו = אנחנו צריכים.
קרי = כלומר/זאת אומרת.
בוּר וְעַם הָאָרֶץ = חסר השכלה = טַמבָל
ּכְלִימָה=ּבוּשָה = פדיחה
אֲרוּּחָה דְשֵׁנָה = ארוחה טובה = מלא אוכל
קָרַם עוֹר וְגִידִים = התממש = התהווה נהיה
לְעֵילָא וּלְעֵילָא = מעולה = חבל על הזמן
• נשים פורצות דרך- כאן יפגשו המבקרות/ים עם דמותה של אסתי לאודר אבל חשוב לעשות את החיבור (לפני או אחרי השחקנית) לכך שפורים הוא חג שחוגג, בין היתר, גם גבורה נשית משמעותית.