סיור קהל רחב מוזיקה יהודית

סיור קהל רחב בנושא מוזיקה יהודית

משך הסיור: 60 דקות

שאלות וסוגיות מנחות לסיור:

• מה הופך מוזיקה ליהודית? מה מאפיין אותה?

מתווה הסיור:

קומה שלישית

מוקד מוזיקה: מה יהודי כאן?

• האחים אל כוויתיהאחים סאלח ודאוד אלכוויתי היו מחשובי המוזיקאים בעיראק. בשנות השלושים הם היו חביביו של בית המלוכה העיראקי, וסייעו להקים את תזמורת הרדיו הלאומית של עיראק. עם עלייתם ארצה בראשית שנות החמישים הפסיקו להשמיע את יצירותיהם בעולם הערבי, ובישראל נדחקה המוזיקה שלהם לשוליים.
• האחים גרשווין– ג'ורג' גרשווין היה מלחין יהודי-אמריקאי שהביא את המוזיקה האמריקאית הפופולרית אל אולם הקונצרטים, ולצד זאת חיבר אוצר של שירים פופולריים בלתי נשכחים, שרובם הולחנו למלים מאת אחיו, איירה גרשווין.
• הכנרים והקלייזמרים היהודיים– צבי פרייגרזון, ברוניסלב הוברמן, יהודי מנוחין, אייזק שטרן.
• לאונרד ברנשטיין, תווים של המיסה שנכתבה ל-JFK – לאונרד ברנשטיין (1918–1990), יליד ארה"ב, נחשב לאחד היוצרים המשפיעים ביותר בתחום המוזיקה הקלאסית במאה העשרים. הוא זכה להערכה רבה כמנצח, מלחין, פסנתרן ומחנך, שימש המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, וניצח על רבות מהתזמורות המובילות בעולם. בין היתר הלחין יצירות תזמורתיות, אופרות ומחזות זמר (ובהם "סיפור הפרברים"), וכן מוזיקה למופעי מחול, קולנוע ותיאטרון. ברבות מיצירותיו יש התייחסות למוטיבים יהודיים ואף שילוב של טקסט מן התורה והתפילה, כמו בסימפוניה מס' 3 שלו, "קדיש".
• "מיסה" היא יצירת תיאטרון מוזיקלי שהזמינה ז'קלין קנדי לחנוכת מרכז קנדי לאמנויות הבמה בוושינגטון, בשנת 1971.
• עפרה חזה– עפרה חזה הייתה זמרת, שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית, תאריך לידה: 19 בנובמבר 1957, כרם התימנים, תל-אביב, תאריך פטירה: 23 בפברואר 2000, תל אביב יפו, חזה הייתה מהחלוצות ביצירה של מוזיקה גלובלית, מוזיקת עולם, שמיועדת לקהל רחב ומשלבת אלמנטים מתרבויות מוזיקה שונות ומאחדת אותם באמצעים אלקטרוניים.
• עופרה חזה אימצה מוטיבים מתוך הלבוש התימני, כמעין ציטוט ששולב בבגדיה המערביים. הייצוג התימני של עפרה פירק והרכיב מחדש מוטיבים ממחוזות שונים, כמו למשל שימוש בתכשיטים של נשות דרום תימן, או תליונים הנמצאים על הקרקוש, שמאפיינים לבוש תימני, בדומה לכלה היהודייה מתימן, שלבושה המסורתי, מעיל מאריג מרוקם ('ג'לאיה מִזהר'), שתי שמלות תחתונות ומכנסיים שקרסוליותיהם רקומות. רקמתן של אלה ורכיבי הכתר הם שהבחינו אותה מן הכלה המוסלמית.
•  רבי דויד בוזגלו- ר' דוד בוזגלו נולד בשנת 1903 בעיירה זאוויא הסמוכה למרקש, שבה למד אצל מורו הפייטן ר' חיים עטר, שהוציא לאור את "שיר ידידות" במרקש. בהיותו כבן שש עשרה עברה משפחתו לקזבלנקה, שאליה הרחיק רבו, על מנת להמשיך וללמוד מפיו את מסורת השירה העברית.

בקזבלנקה השלים את לימודיו התורניים ונחשב ל"עילוי" ולבעל זיכרון יחיד במינו שעזר לו כאשר איבד את מאור עיניו בגיל 46. במקביל ללימודיו התורניים המשיך ללמוד באופן שיטתי מפי ר' חיים עטר את מסורת הפיוטים כפי שהתגבשה ב"שיר ידידות". מסורת זו של "שיר ידידות" הפכה להיות במשך השנים המסורת המרכזית של יהודי מרוקו, ולר' דוד בוזגלו חלק מרכזי בביסוסה של מסורת זו כמסורת הפיוטים העיקרית של יהודי מרוקו, זאת הודות לביצועיו הנמשכים והמרשימים של מסורת זו והכשרתו דורות של פייטנים לאורה.

את המוזיקה האנדלוסית למד מפי בכירי המוזיקאים הערבים שפעלו במרוקו. בקיאותו וכישוריו המוזיקליים וקולו המיוחד בעל העצמה והצלילות, הוציאו לו שם בכל רחבי מרוקו, בין יהודים ומוסלמים כאחד. בקזבלנקה היה ר' דוד לפייטן וחזן מבוקש בתפילות, אירועים ושמחות. הוא הקים מקהלות של ילדים ונערים שלמדו פיוטים ואף ליוו אותו בהזדמנויות שונות. תלמידים רבים למדו מפיו את מסורת הפיוט – קמו אתו ל"שירת הבקשות" מדי שבת בין סוכות לפסח, באו לשמוע אותו משורר פיוטים אחרי תפילת מנחה של שבת בבתי כנסת שונים בקזבלנקה בתקופת האביב והקיץ, ולימים הפכו להיות פייטנים וחזנים חשובים בארץ, כמו ר' יצחק רווח ור' חיים לוק.

אצל ר' דוד בוזגלו התקיים שילוב של ידע ויכולת יצירה פואטית יחד עם ידע מוזיקלי מעמיק, אשר אִפשר לו להרכיב לחני מוזיקה מרוקאית אנדלוסית, עממית וערבית מזרח־תיכונית על השירים שכתב, בנוסף ללחנים שחיבר בעצמו.

ר' דוד כתב מאות פיוטים – בעברית, בערבית־יהודית, ובשילוב של השתיים ("מטרוז"). בהיותו במרוקו סבבה שירתו סביב הנושאים המרכזיים בשירת הקודש העברית – שירי גלות וגאולה, שירים לחגים ומועדים, שירי מוסר המטיפים נגד הגאווה וגבהות הלב, שירי שבח לדמויות מן המקרא, לרבנים ולצדיקים, שירים לארץ ישראל ולירושלים. נדירים היו השירים שנכתבו למאורעות הזמן – כמו קינה שחיבר על רעידת האדמה שפקדה את אגאדיר בשנת 1960, ושירים שחיבר בזמן מלחמת העצמאות, שבהם שורר על גודל הניצחון והנס וקרא לשלום בין עם ישראל לאויביו הקמים עליו, כמו למשל השיר "בינו נא מורדים", שנכתב כמענה לשירו של חיים גורי, "באב אל ואד".

עם עלייתו ארצה בשנת 1965, מצא קהילה שחוותה משבר קליטה קשה ואיבדה מביטחונה התרבותי־חברתי. ר' דוד בוזגלו נרתם למלאכה ונדד בין הקהילות השונות בעיירות הפיתוח והשכונות, והצליח לגרום לרבים להתחזק במסורותיהם המוזיקליות ולתחושה של המשכיות בין התרבות הקהילתית בארץ המוצא ובין התרבות המתהווה בארץ. כן שימש דמות מרכזית בעיגון מחדש של הערכים התרבותיים הקהילתיים דוגמת שירת הבקשות, ששבה לפרוח בהשראתו.

בארץ כתב את שיריו המשמעותיים ביותר שרובם הוקדשו לשבחי ארץ ישראל. אחד משיריו הארוכים והחשובים ביותר הוא השיר "אך בך מולדתי", שיר שהוא דו־שיח בינו ובין המולדת, שאותו כתב עם הגיעו לארץ. הוא כתב גם כעשרים שירים סביב מלחמת ששת הימים.

למרות מאות שיריו לא ראה עצמו ר' דוד כמשורר, ומעולם לא הסכים לכנס או לפרסם את שיריו בכתב, וגם לא חתם שמו עליהם באקרוסטיכון. כך גם נהג, למרבה הצער, בביצועיו הקוליים, כאשר סירב להתיר הקלטה של קולו.

פעולתו החינוכית והמוזיקלית התפרשה על פני חמישים שנה במרוקו ובישראל, והצליחה ללכד סביבו, הודות לדמותו המיוחדת, ביצועיו האמנותיים ושירתו, חוגים מסורתיים רחבים בקהילה, שראו במסורת הפיוטים ובביצועיו של הפייטן חלק מעצב ומהותי מן התרבות הקהילתית החדשה.
עוד בחייו הפכה דמותו לאגדה בקרב יהודי מרוקו, ועם מותו בשנת 1975 אחז רגש של יתמות בחובבי הפיוט, אך תלמידיו ואוהדיו המשיכו את דרכו והם עוסקים עד היום בהפצת ובהנחלת מסורת הפיוט של יהודי מרוקו ברחבי הארץ.

• אינסטליישן תקליטים – איזה מהם את/ה מכיר/ה ואיזה אוהב/ת?
• שירי הערש– שירי הערש ששמענו בילדותנו מלווים אותנו כל ימינו. הם מביעים מאוויים וחששות, תהיות ומשאלות לב.

אתם מוזמנים לצאת למסע לילי בין חדרי הילדים ולהאזין לשירי הערש שניטעו בלבבות במשך דורות:

שירים המעידים על חיי הקהילות היהודיות שבהם נכתבו.הרכיבו את משקפי המציאות המדומה.

כדי להתחיל במסע, הניעו את הראש ימינה או שמאלה, הזיזו את הסמן אל השפה העברית והשאירו אותו שם למשך שלוש שניות כדי להיכנס לאחד החדרים, הזיזו את הסמן אל החלון שבחרתם והשאירו אותו שם במשך שלוש שניות.כשתרצו לצאת מהחדר ולהמשיך במסע, הזיזו את הסמן אל הכוכב המנצנץ שבחלון.

שאלה לקהל: המוקד מכיל גם הרבה מאוד מוזיקה פופולרית, יהודים ויהודיות בלטות/ים שאין להם בהכרח זיקה מוזיקלית למורשת. האם גם את יצירתם אנחנו רואים כמוזיקה יהודית?

מוקד תיאטרון/מחול: לא רק מחזות אלא גם מחזות זמר!

בחירה מבין אחד המוצגים הבאים:

• סיפור הפרברים- ב–1949 פנה הכוריאוגרף גֶ'רוֹם רוֹבינס למחזאי ארתור לוֹרֶנְץ ולמלחין־המנצח לאונרד ברנשטיין והציע להם לעבד את "רומיאו ויוליה" למחזמר, שבמרכזו סיפור אהבה בין נער קתולי לנערה יהודייה. המחזמר יתרחש ב-Lower East Side בניו יורק, והמתחים בין שתי הקבוצות האתניות המתנגדות לקשר יגיעו לשיאם בזמן שבו נחוגים חג הפסח וחג פסחא. אולם הרעיון נגנז עד שנת 1955, לורנץ וברנשטיין החליטו לשנות את דמויות המחזה ליריבות בין כנופיות אמריקאים-פולנים ובין מהגרים פורטוריקנים ולשנות את מיקום המחזה לשכונת Upper West side בניו יורק. בניגוד לסיפור המקורי של רומיאו ויוליה, המחזה מסתיים ברצח של טוני (הדמות הראשית) ובזעם של מריה (הדמות הראשית) כלפי האלימות והיריבות. לורנץ, ברנשטיין, רובינס וסטיבן סונדהיים (כותב השירים למחזה) היו יהודים ממוצא מזרח ארופאי ותחושת הזרות כמהגרים היתה מוכרת להם. בשנת 1957 עלה המחזמר בברודווי ורץ כשלוש שנים, אולם לא הצליח. בשנת 1961 עובד המחזמר לסרט קולנוע מצליח מאוד בכיכובה של נטלי ווד וזכה ב-10 פרסי אוסקר. לאחר הצלחת הסרט הועלו עיבודים רבים של המחזמר במדינות רבות כולל ישראל.
• כנר על הגג– (אולי דרך ההסבר לקשר לכנרים שבמוסיקה ולשאול למה דווקא השם הזה "כנר על הגג" ולא טוביה החולב) טוביה החולב נכתב כסיפור על ידי שלום עליכם. פורסם ביידיש בשנת 1894 ותורגם לעברית ב- 1950 על ידי חתנו, י"ד ברקוביץ. הרומן שימש כבסיס להצגות, למחזות זמר ולסרטים. טוביה החולב, גיבורו של הרומן, יהודי עני וקשה-יום, המתגורר עם משפחתו ושבע בנותיו בעיירה טיפוסית ברוסיה בשלהי המאה ה-19, תקופת פוגרומים וגירושים שבעקבותיה היגרו יהודים רבים לאמריקה ולאירופה. טוביה מתקשה להתמודד עם פער הדורות ועם שאיפותיהן של בנותיו הבוגרות, המעמידות אותו בפני התלבטות קשה: האם להשיא אותן באמצעות שידוך לגברים מבוססים ולתלמידי חכמים, או להתיר להן להינשא לאהובי לבן. את סיפוריו מתבל טוביה בפסוקים מן התורה, התלמוד, המשנה, המדרש והאגדה תוך יציקת משמעות חדשה ומשעשעת לפסוקים והתאמתם למסר אותו הוא רוצה להביע. חרף כל הצרות הפוקדות אותו – כלכליות, משפחתיות וקיומיות – טוביה מלא הומור ואופטימיות בזכות אמונתו באלוהים.
• מאקט של שלמה המלך ושלמי הסנדלר-

בשנת 1964 חידש הקאמרי בהצלחה את מחזהו של סמי גרונמן "שלמה המלך ושלמי סנדלר". למחזה כבר היתה גרסה עברית, שאותה התקין נתן אלתרמן בשנת 1942 על פי הזמנתו של תיאטרון אהל. עלילת המחזה מבוססת על מבחר סיפורים ואגדות מן המקרא והמדרש שנקשרו בשלמה המלך.
הנהלת תיאטרון הקאמרי ביקשה מאלתרמן להתקין את תרגומו מחדש ולהוסיף לו כמה פזמונים משלו. את ההצגה ביים שמואל בונים, המוזיקה נכתבה בידי סשה ארגוב, את הכוריאוגרפיה יצרה אנה סקולוב ואת התפאורה המרומזת והמינימליסטית עיצב אריה נבון. את התפקידים הראשיים גילמו אילי גורליצקי (שלמה ושלמי), יונה עטרי (נעמה אשת הסנדלר) ורחל אטאס (נופרית הפילגש המצרייה).

בשנות השישים הבמאי שמואל בונים הציע להפוך את המחזה משנות ה-40 להצגה מוזיקלית, מחזמר ישראלי מקורי. אלתרמן התלהב מהרעיון וכתב 12 שירים חדשים שהולחנו על ידי סשה ארגוב. כמקובל אצל אלתרמן הוא השתתף במהלך החזרות ולעיתים כתב את הטקסט בו במקום. רבים מהשירים שהולחנו על ידי ארגוב הפכו ללהיטים מושרים בפי כל. הפזמונים והחרוזים של אלתרמן כללו שפע משחקי לשון שנונים. שפת המחזה עשירה באזכורים תנ"כיים בעברית גבוהה ופיוטית, ולצדם מילים עממיות ושפת רחוב, רוויים הומור שפעמים הוא עממי ופעמים דק ועוקצני, שפה התואמת את המסרים שהמחזה העביר: על החלוקה החברתית למעמדות. מקור השראה חשוב ביותר של סיפור המחזה (שנקרא במקור "החכם והכסיל" ) הם סיפורי המלך שלמה שאותם ניתן למצוא במדרשים. למשל הסיפור על מלך השדים אשמדאי, שמלך לתקופה מסוימת בעוד שלמה המלך נדד כקבצן, עד אשר שלמה גירש אותו חזרה אל השְאוֹל. אריה נבון (1909-1996) אייר עשרות ספרים, בהם של אלתרמן, א.שלונסקי, לאה גולדברג, ש"י עגנון, משה שמיר, אהרן מגד, חיים חפר, וסיפורים מן המקרא. כמו כן אייר את הסרט המונפש העברי הראשון, "הרפתקאותיו של גדי בן סוסי. משנת 1948 עיצב תפאורות להצגות בכל התיאטראות, בעיקר בתיאטרון הקאמרי, הבימה ותיאטרון חיפה. הבמאי שמואל בונים מעיד עליו: "הוא עיצב במה מרומזת, מינימליסטית וחכמה. החילופים בין תמונות הארמון לתמונות השוק היו קלילים, מהירים ומלאי הומור, ותרמו את חלקם לקצב הזורם של ההצגה". בהיותו מאייר ספרים וקריקטוריסט פיתח נבון את היכולת לייצג את המציאות באמצעות מיעוט קווים וויתר על נפח ועל עומק. הוא זיהה בפיסת מציאות, באירוע או באדם מסוים את המרכיבים האופייניים והמהותיים וידע להדגישם בסגנונו התמציתי, כך שייווצר רושם משעשע מזה וביקורתי מזה. במחזמר אופיינה התפאורה באמצעות צבעים ומרקמים. המחזה עוסק בהשפעת מראהו החיצוני של האדם על תפיסת תפקידו ומעמדו בעיני עצמו ובעיני סביבתו, ונבון "הלביש" את הבמה כך שפעם תייצג מלכות ופעם תיצור חוויה של שוק. את הברק והעושר המלכותי ייצג על ידי הצבת גופים ממורטים ונוצצים, ואת השוק בתליית יריעות בדים צבעוניות וקרועות שמילאו את חלל הבמה בערבוביה תוססת.

•  

הגיבור שלי

• תומר יוסף והביסטי בויז
• יבגני קיסין וארנסט בלוך

מה יהודי כאן?

תחיית השפה העברית

• ביאליק – אילו שירים שלו את/ה מכיר/ה

מוקד קולנוע:

• פוסטר של זמר הג'אז– תוכן הסרט מפגיש בין שני סגנונות מוזיקליים (חזנות וג'אז)הקונפליקט בא לידי ביטוי באמצעות המוזיקה, המסורת מול המודרנה, בית אבא מול האמריקאיות. בעצם אפשר להכריע גם וגם. אל ג'ולסון היה זמר, שחקן וקומיקאי יהודי-אמריקאי. הוא נחשב ליהודי הראשון שהיה לכוכב בידור בארצות הברית. הקריירה שלו נמשכה מ-1911 עד למותו בשנת 1950, ובמהלכה כונה "הבדרן הגדול ביותר בעולם". סגנון הופעתו היה חצוף ומוחצן. ג'ולסון היה לזמר הפופולרי הראשון שעשה "אירוע" נוצץ רק מלשיר שיר מסוים ונהיה ל"כוכב רוק" לפני תחילת מוזיקה הרוק. הוא נהנה להופיע בהשחרת פנים, שגרה ידועה בתיאטרון של תחילת המאה העשרים. בזכות סגנונו הייחודי בביצועי ג'אז ובלוז, רבים מאוהדיו התוודעו למוזיקה שחורה. כבר בשנת 1911 הוא נלחם נגד האפליה נגד שחורים בברודוויי. בכך, הוא עזר לשוויון בין לבנים ושחורים בברודוויי ועזר לסלול את הדרך לאומנים, מחזאים וכותבי שירים שחורים, ביניהם לואי ארמסטרונג ודיוק אלינגטון.

מוקד מאורות:

• הגיטרה של לאונרד כהן- לאונרד נורמן (אליעזר) כהן (1934–2016) נולד בקנדה והתפרסם תחילה כמשורר. בשנת 1967 היגר לארה"ב בשאיפה להיות לזמר ולמלחין.

בשנת 1968, כאשר עסק בהקלטות לאלבומו השני בנאשוויל, טנסי, נתפס כהן לחששות ולפחד במה עקב כמה כשלונות בהופעותיו לקידום האלבום הראשון, ושקל להפסיק להופיע ולהסתפק בהקלטות באולפן. כאשר הבין שהדבר יפגע בקריירה שלו, ביקש מן הפסל מורטון רוזנגרטן, שהיה חברו מילדות, לצקת מסכת ברזל בתבנית פניו כדי שיחבוש אותה בהופעותיו. בהמשך מצא כהן דרכים אחרות להתגבר על פחד הבמה שלו, וברבות הימים זכה בקהל רב ונאמן ואף נכנס להיכל התהילה של הרוקנ'רול.

כהן היה זמר-יוצר, מוזיקאי. מנגן ושר בסגנון שמותח קו בין הפולק, הקאנטרי, הבלוז, הרוק, הג’אז והסווינג.

• נולד למשפחה יהודית ממוצא פולני וליטאי ממעמד הביניים במונטריאול שבמחוז קוויבק בקנדה.
• סרטון יהודים משפיעים (הדגש שם צריך להיות הן על המוזיקאים המופיעים בסרטון אך לא פחות מכך, על עצם השימוש במוזיקת היפ הופ- השילוב בין תוכן יהודי/ישראלי עם סוגה אוניברסלית.

*אפשרות נוספת במידת הצורך: לדבר על מוזיקה יהודית גם במוקד מסורות או יודאיקה. למשל שירי חגים, מה אנחנו לומדים כילדים, מה מעבירים לדור הבא, השירים והמוזיקה כמלווה את מעגל השנה או מעגל החיים שלנו.

קומה שנייה

קיר הקהילות: בחירה מבין אחד הבאים- לאלו שיפרין, סטלה חסקיל או  רבי דוד בוזגלו

ספרד ואשכנז:

• מיצג ארון הספרים של תור הזהב ואינטראקטיב ליד (אם מגיעים בזמן ההקרנה של ג'ו עמר, להזכיר שהוא היה תלמיד של ר' דוד בוזגלו), אוסף ביצועים עכשוויים לשירה שנכתבה בתקופת תור הזהב בספרד. במסך מופיעים צילומים ומילים מקוריות בעברית ובאנגלית.

* שלום לך דודי, מילים: ר' שלמה אבן גבירול, ביצוע: ג'ו עמר

* דרור יקרא, מילים: דונש בן לברט, ביצוע: להקת הברירה הטבעית

* קריה יפיפיה, מילים: רבי יהודה הלוי, ביצוע: מורין נהדר

* ליבי במזרח, מילים: רבי יהודה הלוי, ביצוע: מיכה שטרית

• דיורמת שמואל הנגיד. הרלוונטיות של הטקסטים לימינו, לחנים מודרנים לטקסטים ישנים, לעומת לחנים שעוברים מדור לדור (דוגמת הסרט על האנוסים) רבי שמואל בר יוסף הלוי (993–1055 או 1056). נולד בעיר קורדובה שבספרד. פרשן ובלשן אשר שלט בשבע שפות ושילב ידע תורני עם השכלה כללית ומדעית נרחבת. מחשובי המשוררים של תור הזהב. בצד פעילותו הרוחנית היה פקיד בכיר בגרנדה, ושימש אף בתפקיד הוואזיר הגדול. טקסט דיורמה: שמואל הנגיד היה תלמיד חכם, משורר ומלומד, שהיה בקיא בעברית ובערבית. מלך גרנדה, שהתרשם מחוכמתו, מינה אותו לתפקיד סגנו, הווזיר הגדול, וכן לשר האוצר ושר הצבא. לצד פועלו זה, שמואל הנגיד כתב שירה בעברית וספרים על התלמוד, עמד בראש הקהילה היהודית ופעל למען אחיו היהודים בממלכה.

בין מזרח לרוחות מערב:

• עוד של זוהרה אלפסיה- זוהרה אלפסיה נולדה למשפחה דלת אמצעים בעיר צַפְרוּ שלמרגלות הרי האטלס. כבר בילדותה הצטיינה בזמרה ושרה פיוטים בבית-הכנסת של פֶס. בנעוריה החלה לשיר גם בבתי-קפה בעיר מגוריה ובקברטים בקזבלנקה. בשנות ה-40 הופיעה בליווי תזמורת משלה ברחבי מרוקו ואלג'יריה, ושיריה הושמעו גם בתחנות רדיו והיו פופולריים מאוד. סולטאן מרוקו, מוחמד החמישי, התרשם מכשרונה והזמין אותה לשיר בחצרו. אלפסיה נהגה לשיר מיצירותיהם של סמי אל-מע'ריבי ושל מחברים ומלחינים נודעים אחרים. אחד מלהיטיה, "אַבּיָאדִי יָאנַא", מושר עד היום בטקסי החינה של יהודי מרוקו. בשנים 1947–1957 הוציאה לאור 17 אלבומים. ב-1962 עלתה לישראל והתגוררה באשקלון. בארץ נודע שמה בעקבות שיר שכתב עליה המשורר ארז ביטון בשנות ה-70, לאחר שפגש אותה במהלך עבודתו כעובד סוציאלי. בשנותיה בישראל הופיעה אלפסיה באירועים שונים של הקהילה המרוקאית, אולם עבור רוב הישראלים היתה אלמונית.

אלפסיה היתה מהנשים הראשונות במרוקו ששרה מחוץ למסגרת המשפחתית והקהילתית. בקרב הקהל המרוקאי היא נתפסת כזמרת לאומית מרוקאית. עוד ערבי זה היה שייך לזוהרה אלפסיה, הוא מושאל למוזיאון על ידי נכדה קלוד אפללו.

• אינטראקטיב כוכבות- רבות מן הנשים שפיתחו קריירה בימתית בארצות האסלאם והפכו לכוכבות בינלאומיות היו יהודיות. במקומות ובתקופות שהופעה של נשים בציבור לא התקבלה בעין יפה, שברו המבצעות היהודיות איסורים והיו לחלוצות בתחום אומנויות הבמה. ארבע זמרות ישראליות, שהושפעו משירתן ויצירתן של הזמרות היהודיות הגדולות בארצות האסלאם, מבצעות כאן את להיטיהן.

קומה ראשונה- הללויה

• בחרו אחד ממייצגי הסאונד- רן סלוין / נתנה תוקף / לך דודי- הסאונד של בית הכנסת (תפילה, ישרה, מילמול, דיבור. נוסחים שונים של תפילה וניגון) או סרטי התפילות (שחרית, מנחה, ערבית)- מהם הצלילים העולים מהם? האם אנחנו רואים אותם כמוזיקה?
• תחנת מוזיקה ליטורגית
• במידה ונותר זמן: בית הכנסת החדש בברלין או טלומצקה (חיבור לסוגיית העוגב מקומה שנייה ולקיום קונצרטים גם במתחם בית הכנסת).