ויהי צחוק ז'-י"ב

קהל יעד: כיתות ז'-י"ב

גיל: 12-18

משך התכנית: שעתיים

התכנית במשפט: תכנית העוסקת בהומור, ודרכו בשאלות אישיות, חברתיות והיסטוריות.

התכנית בפסקה: הומור הוא אמצעי נהדר דרכו לספר את סיפורו הייחודי והמתמשך של העם היהודי – דרך בדיחות, מערכונים וקטעי סטנד אפ השזורים בגלריות המרהיבות. נלמד על חשיבותו של הומור, מה אפשר ללמוד דרכו עלינו, ומהו הגבול בין הומור חיובי לפוגעני.

זמן	כיתות ז-ט'	כיתות י'-י"ב
20 דקות	פעילות פתיחה: המחזת בדיחות (תיק אביזרים)	סדנת פתיחה בכיתה (30 דקות)
45 ד'	סיור בגלריית ויהי צחוק + פעילות פרח+עיפרון
25 ד'	סיור בגלריית הללויה
30 ד'	פעילות סיכום ועיבוד – סדנת קומיקס (בכיתה)	פעילות סיכום ועיבוד – סדנת בדיחות (20 דקות לא בכיתה)

חומרים:

• פעילות פתיחה ז'-ט': כרטיסיות בדיחות + שק אביזרים
• פעילות פתיחה י'-י"ב: 2 סרטונים ממדורת השבט: לול ונבסו.
• בסיור לכל המשתתפים: פעילות "פרח" + עיפרון.
• פעילות סיכום ז'-ט': דפי קומיקס לכל המשתתפים – עברית בלבד. צד אחד: קומיקס מלא, צד שני: שלוש אפשרויות מילוי.
• סדנת סיכום כתות י'-י"ב:  דף בדיחות לכל זוג בקבוצה.

3 השאלות החשובות בעת הזמנה:

1. האם ישנם ילדים משולבים בכיתה (על הרצף האוטיסטי או בעלי מוגבלויות)?
2. האם יש למורה מידע שחשוב שאנחנו נדע על בית הספר/השכבה/הכיתה?
3. האם עסקו בנושא השיימינג/בריונות ברשת בעבר?

מערך חינוכי

מטרות פדגוגיות:

ידע:

• חשיפת המשתתפים לתפקידיו החברתיים של הומור (הומור כנובע ממתחים ברמות שונות).
• היכרות עם הומור יהודי מקהילות ותקופות שונות.

מיומנויות:

• הקניית יכולת ראשונית לניתוח של הומור לחשיפת הדילמה החברתית העומדת בבסיסו.

חיבור ורלוונטיות לחיי המשתתפים:

• מה אני (המשתתף) יכול ללמוד על החיים שלי והתרבות בה אני חי מהבדיחות שאני שומע ומספר?
• לימוד על היסטוריה יהודית דרך אמצעי שונה ומהנה יותר.
• פיתוח יכולת לנתח הומור אתו הם באים במגע ביום יום והקניית רבדי משמעות נוספים  לתרבות בת זמננו.

(20 ד') סדנת פתיחה ז'-ט': המחזת בדיחות

5 דק' – פתיחה (הצגת המדריכה, הצגת המוזיאון, לו"ז להיום, מה המטרות שלנו)

15 דק' – המחזת בדיחות:

• חלקו את כרטיסיות הבדיחות
• שימו במרכז את שק האביזרים
• חלקו את הקבוצה ל-5 תת-קבוצות, תנו לכל אחת כרטיסיה עם בדיחה שעליהם להמחיז.

לאחר ההמחזות שאלו:

• מה הצחיק אותכם? מה לא?
• האם יש בדיחה שלא רשומה כאן שאתם רוצים לספר/להמחיז?
• מה מצחיק אותנו? למה?

סכמו: הומור עושה לקבוצה – חברים, כיתה, בית ספר, חברה, מה שצחוק עושה לנו ביחידים. הומור משחרר לחצים. כלומר – אם נעצור רגע ונסתכל מהם הנושאים שאנחנו צוחקים עליהם, נוכל ללמוד מה מטריד קבוצה בזמן מסוים. אנחנו בסיור היום הולכים לראות הרבה הומור – בדיחות, מערכונים וכו' – ואנחנו ננסה ללמוד ממנו על עצמנו, על החברה הישראלית ועל העם היהודי.

(30 ד') סדנת פתיחה י'-י"ב בכתה:

5 דק' – פתיחה (הצגת המדריכה, הצגת המוזיאון, לו"ז להיום, מה המטרות שלנו)

שאלו: מה לדעתכם תפקיד הצחוק וההומור בחיינו? למה חשוב לצחוק? למה חשוב חוש ההומור? תשובות: פריקת מתחים ולחץ, תחושת שחרור, צחוק מאפשר חידוש חמצן ובכך ריענון החשיבה, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא, הנאה, יצירת תקשורת, מנגנון הגנה ועוד.

סכמו: הומור עושה לקבוצה – חברים, כיתה, בית ספר, חברה, מה שצחוק עושה לנו ביחידים. הומור משחרר לחצים. כלומר – אם נעצור רגע ונסתכל מהם הנושאים שאנחנו צוחקים עליהם, נוכל ללמוד מה מטריד קבוצה בזמן מסוים.

5 דקות – הומור יהודי: מה אפשר ללמוד ממנו:

בואו ניקח את הרעיון שניתן ללמוד מהומור על חברה ונפנה אותו לנושא של המוזיאון – העם היהודי. נספר עכשיו בדיחה שתורגמה מיידיש, וננסה להבין מה הטריד את מנוחתם של האנשים שיצרו את הבדיחה הזו.

• בדיחה לדוגמא בה תוכלו להשתמש כדי להציג נושאים הקשורים בעולם היהודי: (סופר ע"י המדריכה קארין)

מוישה החלבן בא לרב העיירה ואמר לו: רב נחמן, אסון, הבן שלי שהיה תלמיד גדול בתורה, התנצר.

אמר לו רב נחמן: אספר לך סוד, גם הבן שלי התנצר.

שאל מוישה החלבן: ומה עשית?

ענה רב נחמן: התפללתי לאלוהים.

שאל מוישה: נו, והוא עזר לך?

ענה רב נחמן: לא

שאל מוישה: למה?

ענה רב נחמן: הוא אמר לי שגם הבן שלו התנצר….

נתחו את הבדיחה ו"פרקו" אותה לנושאים השונים. שאלו:

• מה היה לנו בבדיחה, אילו נושאים? עיירה, חלבן, רבי, יהודי, התנצרות, אלוהים, התנצרות, תלמיד, בן סורר.                                                                                                                   
• על מי ועל מה צוחקת הבדיחה? על החלבן? על הרב? על היהדות?
• מהו "האסון"? האם יש לרב תשובה אליו?
• איזה קושי לדעתכן מבטאת הבדיחה? הבדיחה מייצגת את הקושי אל מול יהודים שמחליטים לעזוב את הזהות היהודית. מתוך הבדיחה אנחנו יכולים להבין שהנושא הזה הטריד (ועדיין מטריד) קהילות יהודיות. בבדיחה, אפילו לאלוהים עצמו אין איך לעזור במקרה זה. אנחנו יכולים ללמוד עד כמה השמירה על הזהות היהודית חשובה לקהילה שיצרה את הבדיחה הזו.

20 דקות – הומור ישראלי: מאחד או מפריד?

עכשיו בואו ננסה ללמוד עלינו – על החברה הישראלית. נסתכל על שני מערכוני טלוויזיה ישראלית, אחד ישן יותר ואחד מהשנים האחרונות, וננסה להבין מה הנושאים שאנחנו מנסים לפתור בחברה הישראלית.

צפייה בסרטונים מתוך התערוכה ודיון –

כעת נצפה בשני קטעים קצרים מעולם ההומור הישראלי מתוך התערוכה ונבדוק מהם הנושאים המעסיקים אותנו ועל מה אנו צוחקים.

נתחיל במערכון של חבורת לול, ששודר בטלוויזיה הישראלית בשנת 1970. המערכון נקרא "העולים החדשים".

צפייה במערכון לול – "עולים חדשים"

שאלו:

• מה קרה במערכון? (כל גל עלייה צוחק ומלגלג על הגל שלפניו)
• על איזו תופעה חברתית בישראל מצביע המערכון?
• מה מטריד את החברה הישראלית?

20 שנה אחרי העליות הגדולות, אנחנו רואים ששאלת המוצא, השורשים והזרות בארץ עדיין מטרידה את החברה הישראלית.

שאלת דיון:

• האם לדעתכם המערכון הזה מאחד גורמים שונים בחרה הישראלית? או דווקא מפריד?

עכשיו נצפה בסצנה מתוך תכנית טלוויזיה חדשה הרבה יותר – "נבסו". נבסו היא יצירתו של יוסי ואסה, ועלתה לשידור בשנת 2017, כלומר- קרוב ל-50 שנה לאחר המערכון ההוא של לול.

צפייה במערכון מתוך "נבסו"

שאלו:

• מה קרה במערכון? (מפגש בין תרבויות/קהילות/עדות סביב שולחן האוכל)
• מה הסצנה או המשפט הזכורים לכם מהסרטונים? מדוע?
• על איזו תופעה חברתית בישראל מצביע המערכון?
• מה השתנה בין שני המערכונים?

שני המערכונים משקפים את סיפורה של החברה הישראלית. הם מציגים את המתחים וההבדלים התרבותיים שהתקיימו בה בעבר ועדיין קיימים כיום. (הדגישו את השנים הרבות בין שני המערכונים). נושאי המערכונים: יחסה של החברה הישראלית לעדות השונות, יחס החברה לעליות בעבר ובהווה, דעות קדומות, סטריאוטיפים, פערים תרבותיים, בקורת חברתית.

סכמו:   דרך הומור אנחנו יכולים ללמוד על הבדחן/ית והקבוצה שמספרת את הבדיחה. עכשיו נמשיך את מה שהתחלנו כאן ונראה עוד דוגמאות להומור יהודי בארץ ובעולם, מהשנים האחרונות ולאורך ההיסטוריה, דרך התערוכות שלנו.

(70 דקות) סיור במוזיאון:

גלריות "ויהי צחוק":

חלקו לתלמידים את מפת הפרח ועיפרון של תערוכת ההומור והתחילו בשאלה הראשונה ("מדוע הומור חשוב לדעתכם?") כתזכורת לסדנת הפתיחה, סיכומה ומעבר לסיור.

ערכו סיור בתערוכה תוך שימוש במשימות הפרח 2-4 (מאפייני ארוחה משפחתית של הילדים, מה הצחיק אותם ותכנית טלוויזיה אהובה). ניתן ורצוי כמובן לשלב מוצגים שאינם מופיעים במפה.

לסיכום הסיור, ערכו דיון בנוגע לסטריאוטיפים (הגדרה לסטריאוטיפים מופיעה במשימה 5 שבפרח).

• האם ראיתם בתערוכה סטריאוטיפים? באילו מוצגים?
• האם במערכונים שראינו בסדנת הפתיחה היו סטריאוטיפים?
• ·          האם מצאתם מוצג או נושא שיכול לדעתכם להעליב או לפגוע בזולת? מהו? מדוע?
• האם וכיצד יכול הומור לפגוע? מתי הוא יכול לאחות ולעזור?

שאלה למחשבה "לבית": האם יש בדיחה שאתם מספרים על אדם או קבוצה שיש לה פוטנציאל פוגעני?
מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו ועל הקהילה שלנו – חברים/כיתה/בית ספר/יישוב/מדינה מתוך ההומור שלנו?

גלריית הללויה  – 30 דקות

הסיור בגלריית הללויה מציע לנו צורה אחרת לבחון את ההיסטוריה והתרבות היהודית – דרך בתי הכנסת. בתי הכנסת, כמו הומור, נותנים לנו לראות את התנאים בהם התפתח ההומור של הקהילות השונות.
נקודות חיבור:

ברמת המוצגים, המוצגים שני מודלים של בתי"כ המתחברים לסיפורי הרשלה וג'וחא: פס, ורשה, וילנה, פירנצה, קורסאו או פראג.

ברמה התמטית, ניתן להדגיש בבתי הכנסת את יחסי הקהילה היהודית והקהילה שמסביב, נושא העולה רצוא ושוב בהומור (וגם ראינו בבדיחה הראשונה של סדנת הפתיחה, עם הבן המתנצר).  בסרטי "זמן יהודי" ניתן להדגיש את הגיוון הרב שבעם היהודי, אותו גיוון שראינו במערכוני "לול" ו"נבסו" שבסדנה.

סדנת סיכום לכתות ז'-ט':  סדנת קומיקס 30 דק' 

• הציגו לתלמידים את הקומיקס המלא, בו ישנה בדיחה יהודית קלאסית וקראו אותו יחדיו.
• הראו להם את שלושת האפשרויות ליצירה:
  • מילוי ה"פאנצ'ליין" בלבד – הבדיחה נשארת אותו דבר, הם יכולים לשנות את השורה האחרונה.
  • מילוי כל הטקסט – דף עם הדימויים בלבד, כאשר הם יכולים להמציא או למלא בדיחה אותה הם מכירים.
  • ציור דף קומיקס חדש לגמרי.
• תנו למשתתפות 15 דקות זמן יצירה (חשוב: אמרו מראש שבדיחות עם גסויות והפרשות הן כמובן חינניות מאוד, מדהימות ומקדמות את התרבות האנושית כולה קדימה, אך אין להן מקום כאן ולא תתנו להן במה בסיכום). העבודה נערכת ביחידים או בזוגות לכל היותר.
• כסיכום, אפשרו להם להציג את הבדיחות שלהם.

לסיכום היום, הזכירו להם שני נושאים חשובים:

• האם יש בדיחה שאתם מספרים על אדם או קבוצה שיש לה פוטנציאל פוגעני?
• מה למדנו על ההיסטוריה והתרבות היהודית היום? מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו ועל הקהילה שלנו – חברים/כיתה/בית ספר/יישוב/מדינה מתוך ההומור שלנו?

סדנת סיכום כתות י'-י"ב: ניתוח בדיחות 20 דק'

ההומור והעולם היהודי – ניתוח טקסטים הומוריסטיים

• חלקו את הקבוצה לקבוצות קטנות של 3-4, וחלקו להם את דף הבדיחות מתוך התערוכה.
• תנו לכל המשתתפים כמה דקות לקרוא את הבדיחות השונות.
• חלקו את הבדיחות בין הקבוצות, כאשר כל קבוצה צריכה לענות על השאלות הבאות:
  • מי הם הגיבורים של הבדיחה?
  • על מי צוחקת הבדיחה?
  • איזה מתח או חרדה מייצגת הבדיחה (רמז: חפשו את "האסון" שבבדיחה)?
• ערכו אסיף ותנו לקבוצות השונות להציג בקצרה את ממצאיהם. ערכו דיון מסכם עם השאלות הבאות:
• על מה (או מי) אנחנו צוחקים?
• האם כל מה שמצחיק אותנו מצחיק את האחר?
• מה בין הומור ליצירת סטריאוטיפים?
• מה זה מלמד אותנו על הומור על המספר/הקהילה/החברה/הארץ/ התקופה בה הוא נוצר?