לקראת מסע תרבות וזהות בספרד – חינוך במוזיאון אנו

לקראת-מסע-תרבות-וזהות-בספרד-11.2018 Download

אוכלוסיית יעד: תלמידי כיתות ח-יא' ומשלחות תלמידים היוצאות למסע לספרד.

ביתי במזרח, מבטי/ לאחור פונה ספרַדָה
על דשא קיבוץ גופי נח/ רוחי הרחק בגרנאדה
אנדלוס בעצמַי, משם/ משפחת אמי נָדָדָה

( מתוך "מנחה" -אמנון שמוש)

מטרת-על ודגשים

מטרת העל של התוכנית בבית התפוצות היא לאפשר לתלמידים להבנות מידע המתייחס לאחד הפרקים החשובים בהיסטוריה של העם היהודי בדרך משמעותית וחוויתית.

יום העיון עוסק בהיבטים מרכזיים של יהדות ספרד בדגש על התקופה מ"תור הזהב" ועד לגירוש, עם התייחסות אקטואלית הן לאירועי העבר והן לספרד בת ימנו. זאת ועוד: הפעילות מכוונת לעורר את המוטיבציה של המשתתפים להכיר ולדעת את תרומתה הייחודית של יהדות ספרד , באופן שיחושו כי מדובר בחלק מהסיפור האישי שלהם. לפיכך, בנויה הפעילות סביב יסוד מארגן של "בית ושייכות",מפגש עם ההיסטוריה והתרבות של היהודים, המוסלמים והנוצרים בספרד לאורך הדורות והכרות עם ההשפעה ההדדית בין שלושת התרבויות בתחומי הארכיטקטורה, השפה והפילוסופיה.

עיסוק בדילמות קיומיות הלקוחות מעולמם החברתי – תרבותי – דתי – פוליטי של יהודי ספרד.

מטרות יום העיון:

לבחון באופן רגשי ושכלתני את משמעות הבית ביצירת שייכות אישית וקולקטיבית.
להציף לבחון ולהשוות מאפיינים של התופעות: "הגירה", "עקירה" "גירוש"
לרכוש ידע על כמה מהיבטי הקיום והתרבות של יהדות ספרד בתקופה ההיסטורית שבין תור הזהב לדור הגירוש.
לבחון צמתי מפגש בין תרבויות: צומת תור הזהב בספרד, צומת ההווה בני נוער יהודיים בספרד ובני נוער בישראל.
להציע יחס של הערכה וסובלנות כלפיהשונות הקיימת בעם היהודי.

הכנות:

פתיחה בכתה:

טוש מחיק ללוח

סרט: "מקצה מערב"

סיור:

דמות דונה גרציה

סיום בכתה:

4 מוזיאוניות "יהדות ספרד"

4-5 סטים של כרטיסיות של 3 הדילמות

סרט משפחת קוריאל.

א. פעילות פתיחה – בכתה (45 דקו')

בית ושייכות

מטרה –

עיסוק בנושא בית ועזיבת בית. ברור אישי של מהו בית עבורך ומהם המרכיבים של בית היוצרים את מרכיבי הזהות האישית שלך.

חיבור רגשי של התלמידים ויצירת מעורבות ראשונית לסיפור יהדות ספרד.

פעילות בה התלמידים יבחנו את הבית כמרחב של שייכות ומשמעות. הבית כמיקרוקוסמוס של חברה. הבית כמגדיר זהות. ברור הזהות האישית שלי והזהות היהודית שלי. הפעילות תתבצע בצורה יצירתית.

פעילות זו תתמקד בברור משמעות הבית במובן האישי והלאומי של המשתתפים. כל אחד הוא עולם ומלואו שספג חוויות, אירועים זיכרונות ומחשבות בנושא הבית והזהות היהודית והישראלית. הקבוצה תתייחס לשלושה נושאים, הפעילויות תהיינה מגוונות ומעניינות ותלווינה את המשתתפים גם בסיור במוזיאון.

שאלת פתיחה: מה משמעות המושג בית עבורך?

לרשום את דברי התלמידים על הלוח. לשמור את הכתוב לסוף הפעילות ולבדוק:

האם עמדותיהם בנוגע למה זה בית נותרו כשהיו? מה השתנה? מדוע?

אילו תובנות חדשות נוספו להם בעקבות הפעילות שגרמו לשינוי או חיזקו את דעתם הראשונית?

הנושאים הם:

חוויה שהשפיעה עלייך.
חפץ או פריט שהייתי לוקח איתך לנסיעה במשלחת לספרד. מדוע? מה הוא מסמל עבורך? (אילן רמון לקח עמו ספר תנ"ך, ציורי ילדים מהשואה וכן השיר "התשמע קולי")
בחר דמות, נוף, מקום, יצירת תרבותית, שהשפיעו עליך בחייך.

חשוב: להדגיש כי הבחירה תעשה מתוך עולם הזהות היהודית-ישראלית של התלמידים.

מהלך:

כל קבוצה תתחלק לשתי תת קבוצות.

קבוצה א'- תתייחס לחוויה היהודית-ישראלית.

קבוצה ב'- תתייחס לחפץ או פריט שמסמל זהות יהודית-ישראלית.

קבוצה ג'- תתייחס לדמות, נוף, מקום, זכרון, יצירה תרבותית.

קבוצה א' – חוויה יהודית שהשפיעה עלי כיהודי

כל משתתף מקבל כלי לכתיבה על לוח ופתק משימה (רצוי בצבעים שונים) ועל גבי לוח הכיתה עליו לבטא כגרפיטי את סיפור החוויה האישית שלו כיהודי-ישראלי.

קבוצה ב'

כל משתתף מקבל פתק משימה וכלי כתיבה. במרכז הכיתה יש תיבה או סלסלה. כל המסיים את הכתיבה משליך את הפתק לתיבה.

קבוצה ג'

כל משתתף מקבל פתק משימה וכלי כתיבה. במרכז הכיתה יש תיבה או סלסלה. כל המסיים את הכתיבה משליך את הפתק לתיבה.

ניתן לקיים את הפעילות במליאה ולא בקבוצות, כשכל תלמיד מקבל פתק ומתייחס לאחד משלושת הנושאים שיופיעו בכרטיסיה נפרדת.

סיכום הפעילות

א. נתבונן בכתוב על הלוח, בחוויות היהודיות-ישראליות, האם יש מכנה משותף בין דברי

המשתתפים? מה זה בית יהודי? מה רכיבו מאפייניו?

ממה נובעת השונות בתשובות?

אילו מרכיבים בולטים?

מה מאפיין את החוויות שהוצגו?

ניתן לבקש מאחד המשתתפים לשתף את הקבוצה בחוויה והמדריך יכול להוסיף ולספר חוויה

משלו.

ב. המדריך יקרא את שמות החפצים וסיפוריהם ויבקש לספר סיפור של חפץ מיוחד ומשמעותו

בהעצמת הזהות היהודית וכנ"ל, האם יש מכנה משותף בין החפצים? מדוע?

שאלות המדריך לקבוצה:

אם הפעלה זו תועבר בקרב בני הנוער שעמם תפגשו בביקורכם בספרד, אילו מאפייני זהות יופיעו לדעתכם בשיחותיהם?

האם לדעתכם יש מרכיבים משותפים? שונים? מדוע?

למדריך: בכל קבוצה תתכן דינאמיקה אחרת ותשובות אחרות, אין תשובה חד משמעית לשאלות, כל אחד מביע את עולמו הפנימי והרוחני והכול לגיטימי.

חשוב שכל משתתף יעלה למוזיאון לאחר בירור אישי זה. כמובן המדריך יכול לשתף את הקבוצה בחוויה אישית או בסיפור על פריט המשמעותי לו.

סכום: המדריך יסכם את משמעות הבית ותחושת השייכות אליו ברמת המיקרו והמקרו, דרך התשובות שעלו ע"י התלמידים בדגש על המשותף והשונה.

מפגש של שלוש תרבויות:

יהדות, אסלאם ונצרות : רקע היסטורי על ספרד של שלושת הדתות.

צפייה בסרט: "מקצה מערב" – נא לתת מטלות צפייה המחזקות ומדגישות את החיים זה לצד זה של אוכלוסיית שלושת הדתות בספרד:

פרק 1: מנהיגות במבחן – יחסי החליף עם מנהיגי היהודים, חוקי האסלאם והנצרות, דו קיום בין מוסלמים ויהודים, סובלנות, נצרות – הגנה על היהודים, יהודים בין שתי תרבויות.

פרק 2: פוליטיקה של פעם – משותף בין יהדות ונצרות, חלוקי דעות על רקע דתי, מוויכוחים תיאולוגיים לרדיפות ואינקוויזיציה, הקצנה דתית ולאומית שהביאה לגרוש יהודים ומוסלמים מהחברה הנוצרית.

פרק 3: בשם האמונה – עלילות דם, אינקוויזיציה, גילוי אמריקה, תם פרק הסובלנות בין שלוש הדתות.

פרק 4: הגירוש – רדיפות, אינקוויזיציה, הקצנה, חשבון נפש: המרת דת, גרוש?, צו הגרוש, פיזור בארצות הגירוש.

סיכום: המדריך ייתן רקע כללי על הישוב היהודי בספרד שהתקיים כאלף שנה עד לגרוש. יש להתייחס לחיבור אל הנצרות והאסלאם, העליות והמורדות ביחסים אלה.

לדבר על התקופה בה יהדות ספרד שמשה כמרכז יהודי הגדול ביותר, ידעה שגשוג תרבותי, דתי, חברתי ופוליטי לרדיפות ואינוס להמרת דת עד לגירוש והפיזור שבא לאחריו.

בכל מקום חוויית העזיבה, גרוש, עקירה דומה.

תוספת: שפת הלדינו – ניתן לדבר על שפת הלאדינו גם במהלך הסיור

ספרו בקצרה על מקור שפת הלאדינו, והזכירו מילים ממנה שחדרו לשפה העברית. שאלו: האם שמעתם שפה זו? יש במשפחתכם יוצאי ארצות דוברות לאדינו?

רקע: מתוך אתר השפה העברית

לאדינו, הידועה גם כספרדית יהודית, הייתה השפה המדוברת והנכתבת על ידי היהודים במושבות ספרד. היא התאפיינה כשפה "יהודית" רק אחרי גירוש יהודי ספרד, בשנת 1492. השפה בנויה ביסודה מאוצר המילים ומהדקדוק של השפה שדוברה במאות ה־14 וה־15 בספרד, בתוספת מילים שמקורן בעברית וכן מילים שחדרו אליה משפות שונות. ללאדינו שני ניבים עיקריים שונים, המקבילים למוצאם של הדוברים בה:

הלאדינו המזרחית – דוברה בטורקיה וברודוס, והושפעה מהספרדית הקסטיליאנית.

הלאדינו המערבית – דוברה ביוון, מקדוניה, בוסניה, סרביה ורומניה, ושימרה את הניבים ותצורות השפה של ספרד הצפונית ואת הפורטוגזית.

אוצר המילים של הלאדינו כולל מאות מילים בספרדית עתיקה שנעלמו מהספרדית המודרנית; מילים שמקורן בעברית, כגון הסלחה (הצלחה), ברכה, עין הראח (עין הרע); וכן מילים משפות שונות, אשר היוו תחליף למילה הספרדית המקורית, ומקורן במושבות השונות של היהודים דוברי השפה.

מילים שחדרו לעברית

יש פזמון בחרוזים שילדים אומרים כאשר הם רוצים לקבוע תורו של מי להתחיל: "אנ-דן-דינו-סוף-על-הקָטינוֹ סוף-על-הקָטי-קָטוֹ-אֶליק-בֶּליק-בּוֹם". הפזמון הוא וריאציה חביבה על שיר ילדים מסראייבו שביוגוסלביה: Ententino savaracatino, savara caticataca elem belem bus tisi mali rus. נראה שהפזמון הגיע ארצה עם דוברי הלאדינו (למרות שהשיר עצמו איננו בלאדינו).

ג'ינג'י קלבסה – kalabasa היא דלעת בספרדית (ומכאן גם בלאדינו: kalavasa.
דביל – (טיפש, סתום (במקור מספרדית: debil.
דמיקוּלוּ – חדל אישים, לא יוצלח; תחליף נחות שלא ממלא את תפקידו. “איך יכול להיות שרק לפני שנה היינו המשטרה הכי טובה בעולם ועכשיו הפכנו למשטרה דמיקולו?"; "לפחות היא עושה משהו, בניגוד ליתר הדמיקולויים כאן שרק מדברים". במקור: de mi culo – מהתחת שלי.
עיניים שלי – ביטוי של חיבה ודאגה. במקור: mi ojos, או ojos de mi cara – עיניים של פניי.
פוסטמה – (בלאדינו – צלקת, פצע מוגלתי). המילה שימשה בעבר לתאור אישה מציקה ומאוסה, אך עם השנים הפכה כינוי גנאי לסתם אישה טיפשה או עצלנית, אולי עקב דמיון הצליל ל"סתומה". למשל: זאת פוסטמה גדולה לא עושה שום דבר!
פיתה – המילה הגיעה ללאדינו מהיוונית. הכתיב בתי"ו הוא כנראה על שום הדמיון למילה העברית "פת".
שנת תרפפ"ו – צרוף של שנת תרפ"ו (1926), יחד עם הביטוי "דיל טיימפו די מי טאראפאפו", שמשמעו מזמן סב סבי, לפני עידן ועידנים, בלאדינו היוונית: תריא – שלוש, פאפו – סבא (עפ"י אורה שורצולד).

ב. סיור במוזיאון (75 דק')

הסיור במוזיאון ממוקד לנושא יהדות ספרד בדגש על דו קיום או לא עם האסלאם והנצרות.

אזכור נושא הבית ומרכיבי הזהות שלנו, המהווים את הבסיס לתחושת החיבור לבית הפרטי ולבית הלאומי. הסיבות לעזיבת בית ובכלל זה, גרוש יהדות ספרד.

כסיכום לפעילות שהתקיימה בכיתה בנושא הבית ומקומו בזהות שלי בכלל וזהותי היהודית בפרט, נעבור ונציג את עיקרי האמונה המשותפים לכל יהודי (הילדים יפגשו עם ילדים יהודיים בספרד שזהותם מתבטאת במנהגים המוצגים במוזיאון )

כללי: להתייחס לנושאים כמו שבת, ברית מילה, בר מצווה, חתונה המשותפים לכולנו ומהווים בסיס לבניית הבית האישי והלאומי.

השבת – להזכיר את אופי השבת וקיומה בסתר בקרב האנוסים. לחבר זאת לתמונת השבת של האנוסים בתחנת ספרד. לציין כי האנוסים נהגו לשים את הפמוטים עם הנרות הדולקים בכד, כדי שלא יראו אותם ויגלו את קיום מצוות היהדות. האם נהגה לשבת ולהעמיד פנים שהיא עובדת בטוויית צמר. נהוג לספר שאם בשבת לא עלה עשן מארובת הבית, היה זה סימן שזו משפחת אנוסים המקיימים יהדותם בסתר ולפיכך אינם מבשלים בשבת.

ברית מילה – בעוד שבאסלאם נהוג למול את הבנים והיהודים לא נרדפו על כך, תחת שלטון הנצרות בתקופת האינקוויזיציה, מצבם היה קשה בקיום מצווה זו. גם כאן היה מקום חשוב לאם בתקופת האנוסים, בהעברת "הסוד" המשפחתי ובשמירת המסורת.

"שירי ערש" – להזכיר את היווצרותה של שפת הלאדינו בספרד והמשך השימוש בה בארצות הגירוש. זו לשון רומנית-יהודית מדוברת וכתובה, וראשיתה במאה ה-10. היא מערבת בתוכה את הלשון העברית וקסטיליאנית. המוסיקה הייתה בעיקרה עממית שעברה מדור לדור.

ימים נוראים – יש המייחסים את הלחן של תפילת "כל נדרי" לאנוסי ספרד ששמרו את יום הכיפורים בסתר.

יום כיפור וחג הפסח הם היו החשובים ביותר אצל האנוסים, והם החגים המקראיים היחידים אותם קיימו בסתר.

סדר הפסח של האנוסים –מנהגים מיוחדים ליהודי ספרד בכלל ולאנוסים בפרט. את המצות לפסח נהגו לאפות יומיים לאחר החג, וביומיים אלה נמנעו מאכילת חמץ. את חוקי הכשרות לא יכלו לקיים אך האנוסים הקפידו שלא לאכול שומן מהחי. יהורם גאון מספר שעד היום כשהם מסובים וקוראים את ההגדה , ההגדה של פסח על ברכיהם ולא על השולחנות.

תערוכת ויהי צחוק –

ג'וחא ומקידה – כמשקפים את החיים וההומור היהודי בסביבה המוסלמית.

מוצג האמא היהודייה – בדגש על מקומה החשוב ותפקידה של האם היהודייה בקרב אנוסי ספרד כמי שהעבירה את המורשת היהודית מאם לבת ומעבירת ה"סוד" המשפחתי. במצב זה, של קיום חיים יהודיים בסתר, עולה מעמדה של האישה (האם) בבית: הדגש על החינוך גבוה יותר מתמיד, בגלל הצורך להעביר את המסורת היהודית מבפנים, בשל האיסור לנהל חיים יהודיים גלויים, והרי האישה היא הדמות הדומיננטית בחינוך ובהעברת המסורת במשפחה.

גלריית הללו יה –

מטרה: האינטראקציה שהתקיימה בין התרבות היהודית לתרבות המוסלמית והנוצרית שהתקיימו בספרד, כפי שבאה לידי ביטוי בסגנון הבניה והדקורציה של בתי הכנסת.

בתי הכנסת המיוחדים ליהדות ספרד וסיפוריהם:

אל טרנזיטו – טולדו – קיר מתוך בית כנסת פרטי של משפחת אבולעפיה. שמואל הלוי אבולעפיה שימש כשר הכספים של פדרו מלק קסטיליה. הוא הנהיג תיקונים בשיטת המיסוי ששיפרו את מצבה הפיננסי של הממלכה. מעוטר בסגנון המושפע מהאמנות המוסלמית-ספרדית, קירות בית הכנסת עוטרו במוטיבים צמחיים והחלונות עוטרו בפסוקים מספר תהילים. סגנון העטורים המוסלמים והיהודיים תואמים את המצווה של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". איסור תאורי אדם קיים גם באסלאם, המרבה להשתמש בעיטורי פסוקים ועיטורים צמחיים.

מקווה ישראל עמנואל, קורסאו – בית הכנסת של אנוסים מפורטוגל.

הפורטוגזי, אמסטרדם – מקום לשם נמלטו אנוסים רבים מספרד ומפורטוגל.

גלריית גיבורים – דמויות מהעולם של יהדות ספרד

הרמב"ם (1138[?]–1204) – רבי משה בן מימון. מגדולי פוסקי ההלכה וגדול הפילוסופים היהודים. שמש כמנהיג יהודי, הוגה דעות, גדול הפוסקים בכל הדורות, פילוסוף ורופא שהוציא פרנסתו מרפואה. האישיות היהודית המפורסמת ביותר בימה"ב. יליד קורדובה שנס מפני כת מוסלמית שפלשה לספרד, למארוקו ומשם, ב- 1166 השתקע במצרים. יצירתו החשובה ביותר: "מורה נבוכים". מחבר "משנה תורה", שסיכם את ההלכה היהודית, ו"מורה נבוכים", ששילב בין פילוסופיה יוונית לפילוסופיה יהודית. האמין כי הפילוסופיה היא הדרך אל האמונה. נפטר ב-1204 ונקבר בטבריה.

שלמה אבן גבירול (1020–1058, לערך) – משורר ופילוסוף, מגדולי המשוררים וענקי הרוח של תור הזהב בספרד בימי הביניים. אף שנפטר בגיל צעיר, הספיק אבן גבירול לכתוב כמה ספרי הגות ומאות שירים. פיוטים רבים שחיבר שולבו בסידור התפילה היהודי. שירו המוכר ביותר "אני במזרח ולבי בפאתי מערב" זכה ללחנים רבים.

יוסף קארו (1488–1575) – נולד בספרד. לאחר נדודים מונה לראש הוועד היהודי בצפת. שימש ראש ישיבה והוסמך לרבנות. כתב את "בית יוסף" ולאחר מכן סיכם אותו בספר ההלכה המשפיע "שולחן ערוך". עסק גם במיסטיקה יהודית ובתורת הקבלה.

דונה גרציה (1510–1569) – היהודייה העשירה ביותר באירופה של ימי הרנסנס, אשר סחרה בין היתר בתבלינים ובאבנים טובות. נדבנית שנרתמה לסייע ליהודים שסבלו מאימת האינקוויזיציה. חכרה את העיר טבריה מידי הסולטן סולימאן.

ברוך שפינוזה (1632–1677) – מגדולי הפילוסופים של העת המודרנית, בן למשפחת אנוסים ספרדים שהיגרו לאמסטרדם. בכתביו הניח את היסודות לחילוניות, לביקורת המקרא, למחשבה אתית, לכתיבה פילוסופית שיטתית ולמחשבה הביקורתית המודרנית.

עובדיה יוסף (1920–2013) – שימש בתפקיד הרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל והיה מנהיג מועצת החכמים של ש"ס ומנהיג התנועה משנת 1990 ועד מותו. העמיד תשתית הלכתית מהפכנית הנוגעת לחייהם של יהודים יוצאי ארצות האסלאם בישראל.

שמואל הנגיד (993–1056) – שר האוצר ושר הצבא בספרד. שימש המשנה למלך גרנדה ונחשב ליהודי שהחזיק במשרה הפוליטית הבכירה ביותר בתור הזהב של יהודי ספרד. מגדולי המשוררים היהודים של ספרד בימי הביניים, אשר תרם רבות למעמדם של היהודים בספרד.

מפגש עם שחקנית:

דמות- דונה גרציה- בעלת השפעה וממון שפעלה רבות לטובת יהודים. הדמות מספרת את סיפור חייה כילדה בבית משפחת אנוסים ואת חייה כמנהיגה בעלת חשיבות רבה באימפריה העות'מנית.

ג. פעילות מסכמת – בכתה: (45 דק')

דילמות (30 דק')

מטרה: הכרת ההיבט התרבותי וההיבט הקיומי של יהדות ספרד.

הצפת השאלה: מדוע נעקרו היהודים מספרד ומה הייתה המשמעות של החיים בספרד ועקירה שלהם לגבי אורח החיים כמשפחה וקיום הבית היהודי, כקהילה יהודית וכמיעוט.

הפעילות תתקיים בדגם של ג'יקסו כל קבוצה תתמחה בנושא מסוים. הסדנה מתבססת על תמונות של 8 מוצגים מתוך "מוזיאונית יהדות ספרד" המתייחסת לנושאים הבאים:

חסדאי אבן שפרוט ורעיו
שמואל הנגיד ופועלו
מקצועות היהודים בספרד בתקופה הנבחנת
כתבי יד עבריים מאוירים
הרובע היהודי בטולדו ובית הכנסת בטולדו
קנאות נוצרית, התפרעות ועוינות
מעמד החתימה על צו הגירוש
העקירה מספרד

יש לבחור את התמונות המצוינות לעיל ולדון בדילמות העולות מהן: (1, 2, 7,6, 8)

במהלך הפעילות, על פי הנושאים השונים, ישולב מידע עליהם ואף סוגיות ודילמות.

דילמה 1:השתלבות מול ההתבדלות

בעידן שבו החברה מאפשרת לך לקחת חלק בה ולשגשג, היכן עובר הגבול של היהודי בהשתלבותו בסביבה מבלי לפגוע במרכיבי הזהות היהודית שלו ?

נסו לחשוב, האם בעולמנו קיימת דילמה דומה לזו (למדריך: מעורבות של התרבות המערבית במדינה האם זה דומה? מה הגבול שבין התבוללות לבין היטמעות חברתית?)

(תמונות 3,4,5 – תקופת תור הזהב:)

החל מהמאה ה-9 ועד המאה ה-13 הייתה ספרד מקלט ליהודים והקהילה היהודית נהנתה בתמורה מרווחה כלכלית ומפריחה תרבותית. עם הכיבוש הנוצרי של ספרד השתנה יחס השלטונות ליהודים ומצבם החל להידרדר. היהודים נרדפו ונדרשו להתנצר כאשר אלה שסירבו הועלו על המוקד. יהודים רבים המירו את דתם למראית עין ונקראו אנוסים . ב-1492 הוצא צו גירוש לכל יהודי ספרד .

בזיכרון של הקולקטיב היהודי שחי בספרד במשך שמונה מאות שנה, ספרד הייתה 'המולדת'. מלך ספרד נקרא 'מלך ירושלים'. המשוררים היהודיים היללו את הארץ שבה ישבו, טולדו הייתה ירושלים של ספרד. משה אבן-עזרא באחד משיריו כותב "… ארץ אשר בה נעמו חיי…"

דילמה 2:בין זהויות שונות

בסביבה בה היהודים נרדפים לאור דתם, ובפניהן מספר אלטרנטיבות: האחת להתנצר והשנייה לעזוב את ספרד , נוצרה שכבה חדשה של יהודים-"האנוסים". בפני האנוסים עמדה דילמה משמעותית האם לגלות לילדיהם כי הם יהודים או לשמור זאת בסוד, כיצד אתם הייתם נוהגים?

באילו מצבים על אדם לאמץ לעצמו זהות חדשה ?

נסו לחשוב על סיטואציה מהעולם שלנו בה על אדם להסתיר חלק ניכר מהזהות שלו?

(תמונות 9,10: מרדיפות האינקויזיציה ועד צו הגירוש: )

תקופת תור הזהב היא תקופה שבין המאה ה-10 למאה ה-11 בתולדות יהודי ספרד. בתקופה זו היו רוב היהודים בספרד מרוכזים תחת שלטון מוסלמי וזכו ליחס סובלני. רבים מהיהודים הגיעו למעמד גבוה בשירות הממשלה. שמואל הנגיד לדוגמה היה הוזיר הראשי של מלך גרנדה ומפקד בכיר בצבאו. דוגמא נוספת חסדאי אבן שפרוט, שהיה הוגה דעות, ושר בשלטון המוסלמי שבספרד.
בתקופה זו היה מצבם הכלכלי של היהודים טוב והם היו חופשיים לפתח את תרבותם בכל תחומיה. מלומדים יהודים חיברו (בעברית וערבית) ספרי פרשנות להלכה, ספרי דקדוק וגם יצירות ספרות ובעיקר שירה. ביניהם בלטו: אברהם אבן עזרא, משה אבן עזרא, שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי. תור הזהב הסתיים בספרד המוסלמית עם פלישתם של מוסלמים קנאים מאפריקה הצפונית באמצע המאה ה-12 ותחילתה של כפייה דתית. רבים מיהודי אנדלוסיה היגרו לחלק הנוצרי של ספרד שם זכו ליחס סובלני עד למאה ה-13 לערך. החל מהמאה ה-9 ועד המאה ה-13 הייתה ספרד מקלט ליהודים והקהילה היהודית נהנתה בתמורה מרווחה כלכלית ומפריחה תרבותית. עם הכיבוש הנוצרי של ספרד השתנה יחס השלטונות ליהודים ומצבם החל להידרדר. היהודים נרדפו ונדרשו להתנצר כאשר אלה שסירבו הועלו על המוקד. יהודים רבים המירו את דתם למראית עין ונקראו אנוסים . האנוסים היו יהודים שנאלצו להמיר את דתם אף-על-פי שלא רצו לעשות זאת, ורק בעקבות לחץ ואיומים במות נכנעו למראית עין. כלפי חוץ קִימו האנוסים את הדרישות של הדת החדשה, אך בחשאי המשׁיכו לקים לפחות חלק ממצוות היהדות ומנהגיה. רבים הפכו לאנוסים בעקבות פרעות שנערכו בהם ומפחד ה אינקְוויזיציה ב-1492 הוצא צו גירוש לכל יהודי ספרד.

הקדמה לדילמה 3: דיון: בית – הגירה-עקירה-גרוש-עזיבה (ייעשה בתחנת ספרד בחדר הגירוש)

לאחר סדנה בפתיחת היום המציפה את הרגשות וההבנות ביחס לבית, שהתלמידים עשו בכתה, ייעשה בירור ודיון עם התלמידים על נושא עזיבת הבית. (בית במשמעות האישית ובית לאומי)

מדוע עוזבים בית?

מה ההבדל בין הגירה לעקירה?

מה החששות? הציפיות בעזיבת בית ומעבר למקום אחר?

מה תיקח איתך אם תאלץ לעזוב בית, עיר, מדינה?

מהן ההשלכות של חווית גירוש מבית?

דיון בהבדלים בין המושגים השונים.

הגדרה: מושגים הגירה: אמיגרציה, יציאה מארץ המולדת לארץ אחרת להשתקע בה. (אבן שושן), לעומת עקירה, גירוש.

שאלו:

* מה בין עזיבה רוחנית לעזיבה מעשית? מוחשית?

* כשמגרשים אותך – לאן תבחר ללכת? לארץ ישראל (הגשמה רוחנית), לאמריקה, למקום בו יש משפחה,

מקורות פרנסה, אפשרות להשתלב מחדש, מקום בו מוכנים לקבל אותך.

* מה משאירים מאחור? זיכרונות, בית, מכרים, בני משפחה, רע וטוב, עולם שלם.

דילמה 3: דילמת ההמשכיות

במציאות בה נחתם צו המורה על היהודים לעזוב את ספרד, עליהם להחליט לאן לפנות.

האם לבחור ביעד קרוב או רחוק. מהם ההיבטים והשיקולים שעל אדם לקחת בחשבון בהחלטה לאן לעבור?

נסו לחשוב האם בעולם שלנו ישנם מצבים שבהם על אנשים לעבור מתוך הכרח למקום אחר, איך הם מתמודדים עם המצב? מהם השיקולים עליהם לקחת בחשבון?

איפה מוצאים היום מקבילה לתפוצת ספרד? (ארצות הברית, אוסטרליה)

(תמונה 11:גרוש ועקירה)

בתקופה זו היה מצבם הכלכלי של היהודים טוב והם היו חופשיים לפתח את תרבותם בכל תחומיה. מלומדים יהודים חיברו (בעברית וערבית) ספרי פרשנות להלכה, ספרי דקדוק וגם יצירות ספרות ובעיקר שירה. ביניהם בלטו: אברהם אבן עזרא, משה אבן עזרא, שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי. תור הזהב הסתיים בספרד המוסלמית עם פלישתם של מוסלמים קנאים מאפריקה הצפונית באמצע המאה ה-12 ותחילתה של כפייה דתית. רבים מיהודי אנדלוסיה היגרו לחלק הנוצרי של ספרד שם זכו ליחס סובלני עד למאה ה-13 לערך.

היהודים המגורשים חיפשו להם מקום אחר להתגורר בו. יש שניסו להיקלט במדינות השכנות של ספרד, כמו פורטוגל, שדמתה לספרד מבחינה תרבותית, בתנאים הגאו-פוליטיים ואפילו היו קשרי משפחה בין משפחות יהודיות משתי הארצות. לאחר שהוחלו גזרות הגירוש גם על פורטוגל עברו היהודים לנסות את מזלם במציאת מקלט בצרפת, השכנה הצפונית, שאליה עברו לגור וממנה יכלו להמשיך את העסקים בספרד ובפורטוגל. המעבר הבא, לארצות השפלה, היה כרוך בניתוק כל קשר עם חצי האי האיברי. אבל היציאה ההמונית הייתה, בדרך הים, לארצות אגן הים התיכון: צפון אפריקה, הלבנט ואיטליה. היחיד שהבין את הפוטנציאל הטמון במגורשי ספרד, היה הסולטאן העות'מאני ביאזיד השני. הלז, פתח את שערי הממלכה בפני המגורשים ואף הביע תמיהה על התנהגותו הטיפשית של המלך פרננדו ששמט מידיו אוצר יקר כל כך. רוב, המגורשים פנו אל עבר הממלכה העות'מאנית שהצטיינה בסובלנות דתית.

על יהדות ספרד

ראשית הישוב היהודי בספרד בתקופה הרומית.

ב-711 כבוש ספרד ע"י הערבים: תור הזהב , תרבות יהודית ענפה תחת שלטון האסלאם, כולל השפעה מקומית (כפי שראינו במבנים הארכיטקטוניים של בתי הכנסת). תרומתו של היישוב היהודי בספרד והתערותו בכל תחומי החיים: כלכלה, מעמד רם של שכבת העילית בתחומי השלטון, תרבות גבוהה ורבת הישגים.

להתייחס במיוחד למנהיגים, אישים ואנשי מופת, חדשנים וגאונים כמו: הרמב"ם , שמואל הנגיד, חסדאי אבן שפרוט, הרמב"ן, יהודה הלוי, משה אבן עזרא ושלמה אבן גבירול, שהיו סופרים, משוררים, פילוסופים, רופאים, יועצים ואנשי סודם של המלכים. שילבו את הפילוסופיה היוונית והמדעים לפיתוח תחומי דעת ולימוד בתרבות היהודית והכללית. יצרו יצירות גדולות בתחומי ההלכה, המדע, הפילוסופיה, חקר המקרא והלשון העברית, שירי קודש ושירי חול.

מגוון המקצועות בהם עסקו והצטיינו היהודים מעיד על היקף פעילותם וכוחם במשק. הם היוו רק 4% מהתושבים ושילמו כ-20% מכלל מסי המדינה. .

במאה ה-8 החל הריקונקוויסטה. תהליך שהושלם ב- 1492 עם הגרוש. ספרד עוברת תקופה ארוכה מלאת מלחמות דת קשות, בין המוסלמים לנוצרים. היהודים, שחיו בין חצי הסהר והצלב, השתדלו שלא להיות מעורבים.

מול תור הזהב תחת האסלאם, מצב היהודים תחת השלטון הנוצרי: רדיפות, אינקוויזיציה, שרדפה את הכופרים בדת הנוצרית גילויי פורענות: ויכוח הרמב"ן, גזירות קנ"א, ויכוח בטורטוסה, פלישת וינסנט פרר לביה"כ בטולידו, טבח אנוסים בסגוביה ובוולדוליד, "תקנות טוהר הדם".

פתרונות היהודים למצב: המרת הדת, מוות על קידוש השם ומ- 1391 עד סוף המאה ה-15, מצב קבוע של רדיפות בחיי היהודים בספרד.

אנוסים קיימו יהדותם, מנהגים ומצוות, בסתר. הקפידו על שמירת שבת ומועדים ומנהגי אבותיהם.

הם נחשבו ל"נוצרים חדשים" אך האינקוויזיציה חקרה אותם תוך עינויים קשים כדי לבדוק אמינותם. רבים מהם הוצאו להורג.

לבסוף – פקודת הגירוש האיומה ב-1492 ע"י הזוג המלכותי פרדיננד ואיזבל.

כשליש מהיהודים נהרגו, שליש נמלטו/גרשו ושליש מהם הפכו לאנוסים.

ב-1497 נטבלו בכח לנצרות גם יהודי פורטוגל שרובם, מגורשים מספרד. מי שסרב, גורש מהמדינה, וכמגורשי ספרד, נטשו את פורטוגל אל הלא נודע.

חיבור לנושא מהו בית מתבטא במה שכתב רבי יהודי הלוי: "ליבי במזרח ואנוכי בפאתי מערב". בכך מבטא את הכמיהה לציון.

הולנד שנאבקה ברודנות הקאתולית הספרדית הפכה מקום משיכה ליהודים האנוסים שהגיעו אליה מפורטוגל בראשית המאה ה-17. הם חיו כמאה שנה כנוצרים אנוסים, וחזרו ליהדות בהולנד. שם יכלו לקיים אוטונומיה קהילתית יהודית והיוו גורם חשוב מאד להתפתחות המסחר הבינלאומי. חשוב: להזכיר את העיתון היהודי הראשון בשפה הספרדית שראה אור באמסטרדם.

צפייה בכתבה מצולמת על משפחת קוריאל – 7 דקות.

תיאור גלגולה של משפחת קוריאל מהכפר קוריאל שבחבל קסטיליה שבספרד, הגרוש מספרד לפורטוגל ומשם לאמסטרדם. בני משפחת קוריאל הגיעו עד לקורסאו שבאיים הקריביים. היו אנשי עסקים, בנו את ביה"כ באמסטרדם ותרמו לבית התפוצות את הדגם של ביה"כ בקורסאו.

סכום: הסרט מייצג דוגמא למשפחה יהודית מספרד הממחישה את ההיסטוריה של יהדות זו, לצד תכונות המאפיינות במידה רבה מנהיגות.

סכום המתייחס למשמעות השייכות לעם היהודי ולחלקה של ספרד בעבר ובהווה בעיצוב הסיפור היהודי הייחודי והמתמשך של העם היהודי.