ארכיון: הקשר הרב דורי יסודי תש"ף

מהלך התוכנית:

משך הביקור : 3 וחצי שעות

אוכלוסיית היעד: תלמידים כיתות יסודי ואזרחים ותיקים

60 דק' – "הילד הזה הוא אני" סדנא המאפשרת שיח בין דורי  סביב סיפורם של התלמידים והמבוגרים; שיר ותמונות ילדות ממאגרי בית התפוצות יאפשרו למבוגר ולילד לשוחח על זיכרונות הילדות, המקום, הבית, החברים והתקופה. המשתתפים ייחשפו למאגר סיפורי מורשת אליו יעלו במהלך פעילותם המשותפת את סיפוריהם ויצפו בסרטים שנעשו ע" תלמידים המתעדים את סיפורי האזרחים הוותיקים שבתכנית.

100 דק' – "מסע רב דורי בעקבות הסיפור היהודי" סיור חווייתי בתערוכות המוזיאון  המפגיש את התלמידים עם סיפורים ודמויות המספרות את סיפורו המופלא והייחודי של העם היהודי.

20 דק' – "מחברת – אנחנו חלק מהסיפור" –  סדנת יצירה משותפת של הוותיק והתלמיד להעמקת וחיזוק הקשר הבין דורי. המשתתפים יקבלו מחברת בה יוסיפו באמצעים שונים : כתיבה, תמונות, מדבקות, צביעה, את המידע שצברו בנושאי הליבה של התכנית. מעין יומן זיכרונות והקדשה אישית לשותפיהם למסע, המאפשרת למבוגר ולילד להעניק מזכרת ייחודית אחד לשני מהלימוד המשותף.

30 דק' – זמני הפסקה, עליה ירידה לכיתות.

הכנות:

סדנא:

• שיר "אני וסימון ומואיז הקטן" – 15 דפי A4 עם השיר מנוילנים (לשימוש רב פעמי..)/ קליפ של השיר על המחשבים בכתות
• שיר "הכי ישראלי" –  15 דפי A4 עם השיר מנוילנים (לשימוש רב פעמי..)/ קליפ של השיר על המחשבים בכתות
• ציוד אודיו להשמעה  בכיתה. 15 דפי A4 עם השיר מנוילנים.
• תמונות מספרות  (מתודה זוננפלד) – חבילה של כ-30 תמונות.
• כתה עם אינטרנט להצגת מאגר סיפורי מורשת.
• ü      4 סרטי פורצי דרך: עליזה שמשוני, יאיא, גרשון בראם, יוסף סקביני – על המחשבים בכתות.

סיור:

• דמות
• פעילות משימות עם מחברת "אנחנו חלק מהסיפור" – מחברת לכל משתתף + עפרונות

סדנת יצירה:

• שיח מסכם
• המשך עבודה בהכנת מחברת משימות "אנחנו חלק מהסיפור" – חלוקת דף מדבקות לכל משתתף.
• ציוד יצירה –צבעים (טושים/פנדה), עפרונות.

"הילד הזה הוא אני"

סדנת פתיחה: 60 דק'

מטרות:

• חשיפה לבית התפוצות, לסיפור הייחודי והמתמשך של העם היהודי ולמאגר סיפורי מורשת.
• מפגש שיח חווייתי של התלמיד/ה והאזרח הוותיק/ה סביב הסיפור האישי של כול אחד וחיבורו לסיפורו של העם היהודי.
• למידה הדדית על תקופת הילדות; חוויות, מקומות, זיכרונות, תקופות.

פתיחה ( 20 דק'):

הצג/י את עצמך פני המשתתפים וספר/י להם בקצרה על המוזיאון ועל הפעילות המתוכננת למשתתפי הקשר הרב דורי – סדנא, סיור חוויתי וסדנת יצירה בא יעניקו מזכרת הדדית זה לזה.

הסדנא  שלנו תעסוק בזיכרונות הילדות שלכם – מקומות, חברים, תקופות, תחביבים וסיפורים     מיוחדים שאתם נושאים אותם אתכם עד היום ואף השפיעו עליכם.. לאזרחים הוותיקים זה היה מזמן ולילדים זה תיאור חיי היום יום .. ובכל זאת ננסה למצוא את המשותף.

חיי היום יום .. ובכל זאת ננסה למצוא את המשותף.

אופציה 1: שיר "אני וסימון ומואיז הקטן" (1980)

(מצ"ב השיר – נספח 1) אחד השירים המפורסמים של הפזמונאי והשחקן יוסי בנאי ז"ל היה על החברים שלו בירושלים – סימון ומואיז. חלק/י לכול זוג (ילד ומבוגר) את מילות השיר, בקש/י מהם להאזין לשיר ולמצוא:

• היכן מתרחש הסיפור?
• למה מתגעגע המספר?
• במה הוא נזכר – מקומות, משחקים, שמות, בגדים, תקופות?

השמיע/י את השיר לקבוצה.

בקש/י מהמשתתפים לענות על השאלות ששאלת (ראה רקע למדריך).                                                                

רקע למדריך

השיר של יוסי בנאי מתאר געגועים לתקופת ילדותו, לחברים, למקומות, למשחקים ועוד

באו גם אנחנו נשמע את סיפוריהם של המבוגרים בחדר על ילדותם וזיכרונותיהם  ונלמד כמה הם דומים או שונים משלנו הילדים.

אני וסימון ומואיז הקטן הוא פזמון שחיבר יוסי בנאי והלחין חנן יובל ב-1980. השיר נחשב לאחד השירים המזוהים ביותר עם בנאי. השיר מתאר את זיכרונותיו של בנאי מילדותו בשכונת מחנה יהודה בירושלים. בשיר מתואר, לעתים בעגה ירושלמית, הווי ילדותו של בנאי עם שני חבריו הטובים: סימון ומואיז הקטן. השניים הם האחים שמעון ומשה בני יעקב יאיר וריינה לבית מזרחי "לוס פלאטרוס" – הצורפים מירושלים. בין היתר מתוארים בשיר המשחקים "סמל" ו"סוס ארוך". בשיר ניכרת גם השפעת הקולנוע של אותם ימים על משחקי הילדות: "הייתי טרזן וסימון ארול פלין ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין". בנוסף מתוארות הצגות יומיות בקולנוע רקס, ששכן בפינת רחוב פרינסס מרי (כיום רחוב שלומציון המלכה) ורחוב הלל, ובו הוצגו סרטי חברת "נייל פילם" המצריים, וכן סרטים אמריקאיים. הקולנוע חדל לפעול בעקבות הצתתו בידי האצ"ל בפעולת תגמול ב-4 בדצמבר 1947, ובעקבות כך ננטש ולאחר מכן נהרס. עץ התות המוזכר בשיר ("חוזר אל השכונה אל עץ התות") היה מצוי ברחוב כרמל בשכונת נחלאות‏‏.

 

אופציה 2: השמיע/י את הקליפ של להקת התקווה 6: "הכי ישראלי"  (2015)  (מצ"ב השיר – נספח 2)

חלק/י את מילות השיר לתלמידים ולמבוגרים. הקרין/י את הקליפ ובקש/י מהם לשים לב לתמונה, משפט או מילה שנחרטו בזיכרונם.

בתום הצפייה, אפשר/י להם לקרוא שנית את המלים ושאל/י:

• למה התחברתם, מילה, משפט, רעיון,  בשיר?
• מהו הדבר הכי ישראלי בעיניכם?
• האם יש הבדלים בין מה הכי ישראלי בעיני הצעירים לבין מהכי ישראלי בעיני המבוגרים? מה ההבדלים? ממה הם נובעים?
• מה לדעתכם משותף לכולנו? מה שונה?
• מה חסר בשיר לדעתכם?
• מה בין מילות השיר והחברה הישראלית כיום? האם הן משקפות את המציאות כיום בארץ?
• לסיכום, השיר מציג את דמותו של "הישראלי" כמורכבת מחלקים רבים – כעין פסיפס. מהו?

אני וסימון ומואיז הקטן עברו שנים מאז עכשיו העיר גדול  מסימון לא שומעים אפילו לא מילה ומואיז הקטן לאן הוא נעלם וגם קולנוע רקס כבר לא קיים אבל אני כשאני כך לבדי אני חוזר לסמטאות ילדותי אל נעורי שנעלמו עם השנים לחברים שלי ההם הישנים היינו ילדים וזה היה מזמן אני וסימון ומואיז הקטן.

נספח 1           

אני וסימון ומואיז הקטן                                                    
מילים: יוסי בנאי
לחן: חנן יובל
ולפעמים כשאני כך לבדי
אני חוזר לסמטאות ילדותי
אל נעורי שנעלמו עם השנים
לחברים שלי ההם הישנים
אני חוזר אל הצבעים והקולות
אל העיניים התמימות והגדולות
אני חוזר אל השכונה אל עץ התות
אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

אני זוכר קולנוע רקס ביומיות
ומרחוק פעמונים של כנסיות
ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים
לעוף איתן רצינו עד לעננים
ובגן השעשועים על נדנדות
נשבענו אמונים לכל הילדות
שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות
המלחמות היו אז לא אמיתיות
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

בנעלי שבת עם כובע של בארט
ובעברית יפה עם עין ועם חית
דהרנו על ענן עשוי מכריות
ובאקדח פקקים הטבענו אוניות
הייתי טרזן , וסימון ארול פלין
ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין
ובלילות החורף הקרים מאוד
היינו מתכסים בכל החלומות
היינו ילדים וזה היה מזמן

נספח 2.

הכי ישראלי

התקווה 6 מילים ולחן: עמרי גליקמן

הודו דרום אמריקה זה הכי ישראלי ילדי חוץ בקיבוץ זה הכי ישראלי פוגים, אסימונים, שלוקים לילה כלכלי איי ספיק באט לא מספיק זה הכי ישראלי שרים! במבה במבה, מסטיק עלמה, מתל אביב עד בן גוריון שקל שנקל, אוי כפרה, אריק איינשטיין הגדול היידה היידה, היידה הייטק – למשטרה 1-0-0 דמקה דמקה, מטקה מטקה אוהבים אותך שמעון פרס ערב חדש, אבטיח קר זהו זה ולא אחרת! גיבוש צנחנים ערק איילים לא, לא, אין לנו ארץ אחרת! ים סוף ים המלח ים תיכון ים כנרת שביזות יום א' בשבת שבאה וחוזרת פקק בחג עם אוסף של כוורת עוד מונדיאל אבל בלי הנבחרת במבה במבה, מסטיק עלמה, מתל אביב עד בן גוריון שקל שנקל, אוי כפרה, אריק איינשטיין הגדול היידה היידה, היידה הייטק – למשטרה 1-0-0 דמקה דמקה, מטקה מטקה אוהבים אותך שמעון פרס מגבעת חלפון עד אסקימו לימון מי מתעסק זה מיקו? שים לי חומוס צ'יפס סלט וצנון אבל עם דיאט או קולה זירו ולא לשכוח מחיאות כפיים עם הנחיתה ואם התור ארוך נא לבצע עקיפה נכון הבטיחו כשנהיה גדולים כבר לא יהיה צבא? כולם על הרגליים לשירת התקווה קפה תורכי ופל בלגי זה הכי ישראלי גם נשיקה צרפתית וריקוד יווני מפתח שוודי וויסקי סקוטי בורגר ספרדי נחמן מאומן זה הכי ישראלי – גוביינה! במבה במבה, מסטיק עלמה… יהיה בסדר – אני פורק סחורה יהיה בסדר- waze אם אין ברירה יהיה בסדר – אובמה תעזור יהיה בסדר- ואלוהים ישמור יהיה בסדר – אנחנו נשתדל יהיה בסדר – יש כיפת ברזל יהיה בסדר – השיר כולו מקורי יהיה בסדר – רק הלחן עממי יהיה בסדר

סדנא: תמונות מספרות  (20 דק'):

לאחר ששמענו ודברנו על השיר "ויויו גם" ננסה גם אנחנו להיזכר  למה אנחנו מתגעגעים..

יש בחדר 2 דורות – הדור הצעיר – שחווה את גיל הילדות בהווה והדור הוותיק שחווה בעבר.

• פזרו על רצפת הכיתה תמונות מארכיון בית התפוצות ומתערוכות שונות שהוצגו במוזיאון. התמונות מציגות ילדים ומשפחות במקומות שונים, תקופות שונות ואירועי יום יום ומועדים.
• התחלקו לזוגות – לבן/ת הזוג אתו למדתם במהלך השנה (מבוגר וילד).
• המבוגרים יבחרו תמונה המזכירה להם סיפור ילדות/אירוע /תקופה או תמונה מאלבום הילדות שלהם, הם יספרו לילד/ה את הסיפור (שלהם) מאחורי התמונה (אפילו שהתמונה איננה באמת שלהם…).
• המבוגר יציין את התקופה בה התרחש הסיפור?
• אירועים חשובים שהתרחשו באותה התקופה?
• הדמויות אותן רואים בתמונה?
• המשחקים ששיחק בילדותו, מאכלים שאהב, תחביבים ועוד?
• למה מתגעגעת הכי הרבה?
• האם חזרתם לעיר הולדתכם? מה השתנה בה?

• הילד יספר למבוגר/ת על חייו היום – על המשחקים שאוהב לשחק, החברים שלו, מאכלים, מקומות וכו'.
• בקשו מ – 2-3 זוגות להציג את הסיפור שלהם  (אחד יספר על השני) –

הילד –  יציג את הסיפור של התמונה (של המבוגר) – מה הסיפור מאחורי התמונה – תקופה, חוויה, זיכרונות. המבוגר – יציג את הסיפור של הילד – תחביבים, משחקים, מקומות וכו'.

דיון סיכום:

• האם מצאתם דברים משותפים בילדות שלכם?
• מה השוני ומה הדמיון בין התקופות, המשחקים, המקומות, החלומות?
• מה יש היום שלא היה אז ולהיפך?
• האם למדתם דבר חדש על השותף/פה שלכם ללמידה בקשר הרב דורי?

הצגת מאגר סיפורי מורשת  – (10 דק')

הציגו למשתתפים את מאגר סיפורי המורשת המצוי במוזיאון והדגימו להם את אחד מהסיפורים שהועלו למאגר. חשוב לציין כי כל אחד ואחד מהם מוזמן להעלות את הסיפור שלו בעזרת התלמידים והמורה של הקשר הרב דורי בכתה. הקישור למאגר:

http://www.sisma.org.il/sites/sismaarb/ravdori/Pages/home.aspx

צפייה בסרט: פורצי דרך – עליזה שמשוני, יאיא, גרשון בראם, יוסף סקביני  (10 דק')

לסיכום: צפייה בסרטים  קצרים שנעשו בעקבות פרויקט פורצי דרך ב-2018. הסרטים נוצרו ע"י תלמידים שנחשפו לסיפורי אזרחים ותיקים. אזרחים המהווים דוגמא לפורצי דרך בתחומם. 

לאחר הצפייה שאלו:

• במה מייצגים גיבורי הסרטונים פורצי דרך?     
• האם אתם, התלמידים שנחשפים לסיפורי האזרחים הוותיקים, חולמים להיות פורצי דרך? 
• האם אתם מכירים פורצי דרך? מה הסיפור שלהם?

סכמו: הסיפורים המרגשים מהילדות הינם חלק מהסיפור האישי של כול אחד מכם. כעת נעלה למוזיאון ונכיר את הסיפור של העם היהודי ונראה איך הסיפורים שלנו מתחברים לסיפור הגדול , הייחודי והמתמשך של העם היהודי.

"מסע רב דורי בסיפור העם היהודי"

סיור מודרך בגלריות המוזיאון.

משך: 100 דק'

מטרות הסיור בתערוכות:

• שימוש בתצוגה לקיום שיח בין דורי .
• חיזוק ההיכרות עם הקהילות היהודית השונות.
• הכרת המכנים המשותפים המרכזיים הקיימים בעם היהודי.

מהלך הסיור:                                                                                                                                                             הסיור יתקיים בגלריות הבאות: הללויה, שים  לוכד ההיסטוריה, ויהי צחוק, 30 שנה למבצע משה.

הקדמה

ספרו למשתתפים בקצרה על בית התפוצות. ציינו כי במהלך הסיור בגלריות השונות יעלו נושאים מגוונים העוסקים באורחות חיים, מנהגים, חגים ואירועים שחלקם ודאי קשורים בסיפוריהם האישיים כיהודים וכישראלים.

שאלות מנחות שיש להפנות למשתתפים במהלך הסיור בגלריות ובתערוכות השונות:                                                מהן ארצות המוצא שלך ושל בני המשפחה שלך?                                                                                                האם למשהו בקבוצה יש שם משפחה בעל משמעות הקשורה למקום/תחביב/כינוי/מקורות יהודיים?               ספר כיצד נהוג לחגוג את סדר בפסח בביתך? האם יש מסורות מיוחדות? מי קורא בהגדה? מי מחביא את האפיקומן?                                                                                                                                                           ספר כיצד זכורה לך חווית בר המצווה ומה נהוג בעדה שלכם?                                                                                      מהם המנהגים המייחדים את החתונה בעדה שלכם? ספר על חווית החתונה שלך או חווית חתונה שזכורה לך היטב?                                                                                                                                                                            מהו הדבר שאתה הכי אוהב לעשות בשבת? איזה מאכלים את/ה אוכלים בשבת?                                                     ספר מהו הדבר האהוב עליך בחג החנוכה? השירים? הנרות? האוכל? הסביבון? דמי הכיס?                                                           ספר מהי התחפושת הזכורה לך ביותר? בן כמה היית? מדוע היא כה זכורה? 

במהלך הסיור בגלריות תתקיים פעילות משימות עם מחברת "אנחנו חלק מהסיפור". חלקו מחברת לכל משתתף + עפרונות. הסבירו למשתתפים כי הם יתחילו את הפעילות במחברות בסיור בגלריות וימשיכו את העבודה בהן בסדנת יצירה בהמשך הביקור במוזיאון ובמהלך השנה, בכתות. 

• גלריה הללויה    (25 דק')

הדגישו  את  החשיבות של ה-'ביחד' בקהילה ובאמונה היהודית ובית הכנסת כמקום כינוס.

במהלך הפעילות בגלריה השתדלו להתייחס לבתי הכנסת התואמים עד כמה שניתן את ארצות המוצא של המשתתפים ושאלו אותם על חוויית הביקור בביה"כ במקום מוצאם.

שאלו את המשתתפים:

• מה מאפיין בתי כנסת? ממה נובע השוני?
• מהם המוטיבים המשותפים לכל בתי הכנסת?
• איך ניתן לדעת שנכנסו לבית כנסת? (דרך השאלות ניתן לשמוע על בתי כנסת היום ועל בתי הכנסת במדינות מהם הגיעו המבוגרים).
• הזמינו את המשתתפים לטייל (בזוגות) בין בתי הכנסת, חלק/י להם כרטיס משימה ובקש/י מהם לנסות לחפש מהם המאפיינים היהודיים הקיימים בבית הכנסת ומהם המאפיינים המקומיים/ קהילתיים המאפיינים את בית הכנסת.
• משימת מחברת: בחרו את בית הכנסת או המוצג הקרובים לכם ביותר מבחינת ארצות המוצא שלכם ורשמו במחברת. תארו בכתב טקס משמעותי לכם שחוויתם בבית כנסת: בר/בת מצווה, חתונה, חג וכד'. שתפו את הקבוצה.

כנסו את הקבוצה לסיכום התחנה-

• מה בלט לכם יותר מאפיינים יהודיים או מקומיים?                                                                           
• האם הייתה שונות גדולה בין אזורים שונים בעולם? אזה בית כנסת הכי משך אתכם? ולמה?          
• האם מצאתם בית כנסת מארץ המוצא שלכם?                                                                                    
• ספרו לנו על בית כנסת בעל משמעות עבורכם בארץ המוצא שלכם או בארץ.

סכמו בקצרה על השפעת המקום על מבנה בית הכנסת, הדגימו על 2 בתי כנסת (וורשה ופז) השפעות מקומיות וסמלים יהודיים.

• תערוכת ויהי צחוק    (25 דק')
• הסבירו בקצרה על תערוכת ויהי צחוק, תערוכה מקיפה ראשונה בישראל על הומור יהודי לאורך ההיסטוריה. מהאחים מארקס עד אלי יצפאן, מהגשש החיוור עד ג'רי סיינפלד, משייקה אופיר עד שרה סילברמן, מלני ברוקס עד אורנה בנאי, משאולי של "ארץ נהדרת" עד מירי פסקל ועוד רבים וטובים. ומה עוד בתערוכה – קטעי סרטים, מופעי סטנדאפ מקוריים, פריטי אספנות, כרזות, צילומים, מוצגים מקוריים נדירים ועוד. תערוכה שחוגגת את הצחוק היהודי המגוון, מציגה את הדרך שעשה משורשיו העממיים ועד ימינו, ובוחנת את העקבות שהותיר בעברית, באנגלית, ביידיש, בלדינו, בגרמנית, בצרפתית, ברוסית, בספרדית ועוד.                                                  

שאלו את המשתתפים:

• מהו הומור יהודי?     
• מי ומה מצחיק אתכם  בהומור היהודי והישראלי?                                           
• מהי חשיבות ההומור בחיי היהודים לאורך הדורות? כיצד עזר ההומור ליהודים בתפוצות?
• באיזה נושאים נוגע ההומור היהודי?
• אילו דמויות אתם מכירים מעולם ההומור היהודי?
• האם יש לכם אירוע מצחיק שקרה למשפחה או בדיחה שעוברת במשפחה מדור לדור?
• בקשו מהמשתתפים לסייר בתערוכה בזוגות, מבוגר/ת וילד/ה, תן/י להם כרטיס משימה ובקש/ומהם לחפש מוצג אחד או שניים (סרט, תמונה, חפץ) שהם אוהבים או מתחברים אליהם במיוחד.
• משימת מחברת: ספרו בדיחה או אירוע מצחיק הקשור במשפחה שלכם  ורשמו במחברת במקום המיועד לכך. שתפו את הקבוצה. ציינו במחברת מהו המאכל האהוב עליכם ובהמשך רשמו את המתכון שלו.
• אספו את המשתתפים וסכמו את התחנה- תוך התייחסות ללימוד המשותף של המשתתפים;

• האם למדתם משהו מיוחד על בן הזוג שלכם בנושא ההומור?
• איזה מוצג דיבר אליכם/הזכיר לכם זיכרון ילדות/ זיכרון מבית אבא-אמא? חוויה משפחתית?
•  
• 30 שנה למבצע משה   (20 דק')

תנו רקע קצר על התערוכה והאופן בו היא מעוצבת. החל מאמצע המאה ה-19 נוצר הקשר עם  קהילת  יהודי אתיופיה ועלייתם לארץ החלה טיפין טיפין עד ההחלטה להעלותם לארץ במבצע משה ב-1984 ובמבצע שלמה ב- 1991.

בקשו:

• צפו בסרט בן 5 דקות המציג את סיפורה של דמות שעלתה במבצע משה וחישבו:
• מה הדבר המשמעותי שלמדתם מתוך הסרט? עם מה הזדהיתם יותר מכל? משפט, תמונה וכד'.
• איזה זיכרון אישי עלה בכם בעקבות הצפייה בסרט? אפשרו למבוגרים בקבוצה לספר את סיפור עלייתם לארץ, הקשיים, הקליטה, הגעגועים לארץ המוצא וכד'.
• האם יש בסיפור שבסרט משהו המזכיר את הסיפור שלכם או של בן משפחתכם? סיפור הגירה, עלייה, קליטה וכד'.
• האם לדעתכם הסיפור בסרט ייחודי לקהילה האתיופית? האם קיימים קווים שונים או משותפים לסיפור שלך?
• מה הדבר שלמדתם מתוך התערוכה הזו על יהדות אתיופיה שלא ידעתם קודם?
• משימת מחברת: כתבו במחברת במקום המיועד לכך סיפור הקשור בזיכרון עלייה שלכם או של בן משפחה שלכם. שתפו את הקבוצה בסיפורכם.

• תערוכת שים     (20 דק')
• הסבירו בקצרה את תערוכת "לוכד ההיסטוריה – שים" והדגישו את החשיבות של תיעוד אירועים משמעותיים בהיסטוריה בכלל ובהיסטוריה היהודית בפרט. ציינו את הרגישות של שים בתמונותיו לערך תיקון עולם ותיעוד רגעים ייחודיים וסיטואציות עם מסרים הומניים.
• בקשו מהמשתתפים לסייר בזוגות, ילד/ה מבוגר/ת בין המוצגים ולבחור, כל אחד, את הצילום המשמעותי לו ומייצג משהו מסיפורו האישי.
• משימת מחברת: צלמו סלפי של הצילום המשמעותי ביותר לכם בתערוכה וספרו איזה זיכרון הוא מעורר בכם. רשמו במחברת בדף המתאים. שתפו את הקבוצה בסיפור זה.
• כנסו את הקבוצה לסיכום הביקור בתערוכה ובקשו מהילדים והמבוגרים לשתף את הקבוצה בבחירת הצילום שלהם, מדוע בחרו בו ומהו הסיפור המתקשר אליו.

ה. דמות (10 דק')

כעת נפגוש דמות שתספר לנו קצת על התקופה והאווירה בקהילה מסוימת. הדמות: דונה גרציה. לאחר ההופעה של הדמות שאלו:

• האם אתם יכולים לספר לנו סיפור הקשור בחוויית החיים שלכם בארץ המוצא, חוויית העלייה לארץ או כל סיפור שעלה בזיכרונכם בעקבות הדמות שצפיתם בה?                                                                         

סכמו את הסיור: יצאנו למסע בסיפורו של העם היהודי, דרך אורחות חיים, האמונה שנשמרה לאורך השנים בקהילות השונות ודמויות המספרות את סיפורם ולמדנו גם אנחנו כיצד כל אחד מאתנו הוא חלק מהסיפור הייחודי שלנו כמשפחות וכעם יהודי.

מחברת "אנחנו חלק מהסיפור"

מטרה:

• הכנת מזכרת לתקופת הלימוד המשותפת בתוכנית הקשר הרב דורי בה יכתבו המשתתפים את מגוון הנושאים וחוויות הלמידה המשותפת שלהם.
• סכמו עם הקבוצה את הסדנא והסיור שעברו וחוו יחדיו.

שאלו –

• איזו חוויה / תמונה תזכרו מהלימודים המשותפים שלכם בקשר הרב דורי?
• מה היה הדבר המשמעותי שתיקחו אתכם לחייכם?
• הסבר/י  על הסמל של בית התפוצות המורכב מפסיפסים רבים  שכולם ביחד מרכיבים את התמונה השלמה. כך גם הקבוצה – כול אחד והסיפור שהביא עימו לקבוצה מרכיב את התמונה השלמה שנוצרה לנו.
• כעת נמשיך את פעילות המחברת בתוספת מדבקות וצבעים. פעילות אותה תוכלו להמשיך לעשות בבי הספר ובבית  במהלך כל השנה.

להלן הנחיות לפעילות יצירתית:

סדנת יצירה משותפת של הוותיק והתלמיד להעמקת וחיזוק הקשר הבין דורי. המשתתפים יקבלו מחברת בה יוסיפו באמצעים שונים: כתיבה, תמונות, מדבקות, צביעה, את המידע שצברו בנושאי הליבה של התכנית. מעין יומן זיכרונות והקדשה אישית לשותפיהם למסע, המאפשרת למבוגר ולצעיר להעניק מזכרת ייחודית אחד לשני מהלימוד המשותף.