משך הביקור : 3 שעות
אוכלוסיית היעד: תלמידים כיתות יסוד וחטיבה ואזרחים ותיקים מהמגזר הערבי

מהלך התוכנית:
45 דק' – פעילות פתיחה:
(30 דק') – "הילד הזה הוא אני" – סדנא המאפשרת שיח בין דורי סביב סיפורם של התלמידים והמבוגרים; שירים ותמונות ילדות יאפשרו למבוגר ולילד לשוחח על זיכרונות הילדות, המקום, הבית, החברים והתקופה.
(10 דק') – חשיפת המשתתפים למאגר בו מתועדים סיפורי משתתפים של הקשר הרב דורי מהמגזר הערבי, אליו יעלו במהלך פעילותם המשותפת את סיפוריהם.
(5 דק') – צפייה בסרט על דמות פורצת דרך. הסרט נעשה ע" תלמיד מהמגזר המתעד את סיפורו של המבוגר עמו השתתף בתכנית.
75 דק' – סיור בגלריות המוזיאון – "מסע רב דורי בעקבות הסיפור היהודי" סיור חווייתי בתערוכות המוזיאון המפגיש את התלמידים והמבוגרים עם סיפורים ודמויות פורצות דרך. (35 דק') – גלריית גיבורים – מי הגיבור שלך? התמקדות בדמויות פורצות דרך. (40 דק') – גלריית ויהי צחוק – מה מצחיק אותי? באילו נושאים עוסק ההומור שלנו/שלכם? מה משותף/שונה בין ההומור היהודי והערבי? האם יש נושאים דומים?
30 דק' – סדנה יצירתית – "חמסה – אנחנו חלק מהסיפור" סדנת יצירה משותפת של הוותיק/ה והתלמיד/ה להעמקת וחיזוק הקשר הבין דורי. המשתתפים יכינו חמסה אותה יעטרו באמצעים שונים: כתיבה, תמונות, מדבקות, צביעה, ויכתבו הקדשה אישית לשותפיהם למסע, המאפשרת למבוגר/ת ולילד/ה להעניק מזכרת ייחודית אחד לשני מהלימוד המשותף.
30 דק' – זמני הפסקה, עליה ירידה לכיתות.

הכנות:
סדנא בכתה:
 שיר– 15 דפי A4 עם השיר הערבי מנוילנים (לשימוש רב פעמי)/ קליפ של השיר על המחשבים בכתות. ציוד אודיו להשמעה בכיתה. https://youtu.be/wqi6KL0YJhU
 תמונות מספרות – למגזר הערבי(מתודה זוננפלד) – סט של 19 תמונות.
 כתה עם אינטרנט להצגת מאגר הסיפורים הערביים.
 סרט של פורץ דרך: סרטון על סאלח עבאס – על המחשבים בכתות.
סיור:
 דמות
 כרטיסיות גיבורים
סדנת יצירה:
 שיח מסכם סדנה יצירתית – "חמסה – אנחנו חלק מהסיפור"
 ציוד יצירה –צבעים (טושים/פנדה), אבנים להדבקה, עפרונות.

"הילד הזה הוא אני"

סדנת פתיחה: 45 דק'
מטרות:
 חשיפה לבית התפוצות, לדמויות מופת , שיח הומור ולמאגר סיפורים של משפחות מהמגזר הערבי.
 מפגש שיח חווייתי מסכם של התלמיד/ה והאזרח הוותיק/ה סביב הסיפור האישי של כול אחד וחיבורו לסיפורו של העם הערבי כולו.
 למידה הדדית על תקופת הילדות; חוויות, מקומות, זיכרונות, תקופות.

פתיחה ( 10 דק'):
הציגו אתכם בפני המשתתפים וספרו להם בקצרה על המוזיאון ועל הפעילות המתוכננת למשתתפי הקשר הרב דורי – סדנא, סיור חוויתי וסדנת יצירה בא יעניקו מזכרת הדדית זה לזה.
הסדנא שלנו תעסוק בזיכרונות הילדות שלכם – מקומות, חברים, תקופות, תחביבים וסיפורים מיוחדים שאתם נושאים אותם אתכם עד היום ואף השפיעו עליכם.. לאזרחים הוותיקים זה היה מזמן ולילדים זה תיאור חיי היום יום .. ובכל זאת ננסה למצוא את המשותף.
• פעילות שיר – – שאדי אל בוריני – קאסים אל נג'אר 2017 / בימוי קליפ: אדל אל זהר
https://youtu.be/wqi6KL0YJhU
ووو هووو هووو هووو
هووو هووو هووو هووو
يا ستي تسلم هالطلة
دخيلك عالنبي صلي
جاي احكيلك عن زمنا
خليني افشلك غلي
هووو هووو هووو هووو
هووو هووو هووو هووو
يا ستي صارت حياتي معروضة على سناب شاتي
هالجنن عقل الشبابي وجنن عقل البناتي
يا ستي صرنا نحب ونعشق على الواتسبي
على التويتر والمسنجر مظلش اشي متخبي
هووو هووو هووو هووو
هووو هووو هووو هووو
يا ستي فينا شو صاير
لو تدري فينا شو صاير
ادمنا على الفيسبوكي
وفتحنا البث المباشر
ويا ستي يا ام الهندامي
ايامك مو زي ايامي
كل لحظة صرنا نتصور وننشر على الانستجرامي
هووو هووو هووو هووو
هووو هووو هووو هووو
يا ستي الحلوة البغية مهرك ليرة عصملية
اليوم البنت مهرها هوي سبب العزوبية
يا ستي يا بي محلاكي
اشتقنا لطبخك الزاكي
هسا البنت ما بعجبها الا البتزا والكنتاكي
اهيهي اهيهي اهيهي
هووو هووو هووو هووو
هووو هووو هووو هووو
يا ستي يا احلى الناسي دمرونا بالسياسة
اتفرقنا واتقسمنا كلو عشان الكراسي
يا ستي يا ام الدشداشي
وضعي واقف مهو ماشي
من كثر غلا المعيشة شو بدو يكفي معاشي
هووو هووو هووو هووو
هووو هووو هووو هووو
يا ستي الحلوة الفهماني
ثلثين العالم طفراني
صار الموظف يتخبى من بياع الدكاني
يا ستي العامل مشحر
وضعو المسكين معثر
عشان يطعمي ولاده
بتمرمط على المعبر
هووو هووو هووو هووو
هووو هووو هووو هووو
يا ستي الحلو اللطيفة
في الجيبة ما في تعريفة
شباب بلادي بتتخرج
لكن ما فش وظيفة
يا ستي والله لك منا بالحكي ما زعلتي منا
وان شاء الله الوضع بتحسن
اهم شي رضاك عنا

תקציר השיר:
תודה לך סבתא היקרה
באתי לשיר לך ילדי היום, תן לי להסביר לך:
החיים שלנו היום בסנפצ'ט
היום אפילו האהבה בוואטסאפ, בטוויטר ובמסנג'ר – אין סודות.
סבתא הכול עובר בפייסבוק ובשידור חי.
ההווה אינו דומה לתקופה שלך.
היום אנחנו מצלמים הכול ומפרסמים באינסטגרם.
חלקו לכל זוג (ילד ומבוגר) את מילות השיר, הקרינו את הקליפ ובקשו מהם לשים לב לתמונה, משפט או מילה שנחרטו בזיכרונם. בתום הצפייה, אפשרו להם לקרוא שנית את המלים.
בואו גם אנחנו נשמע את סיפוריהם של המבוגרים בחדר על ילדותם וזיכרונותיהם ונלמד כמה הם דומים או שונים משלנו הילדים. בקשו מהמבוגרים לספר סיפורי ילדות שנזכרו בהם בעקבות השיר. הנחו את השיח באמצעות השאלות הללו:
• היכן מתרחש הסיפור?
• למה מתגעגע המספר?
• במה הוא נזכר – מקומות, משחקים, שמות, בגדים, תקופות?
• למה התחברתם, מילה, משפט, רעיון, בשיר?
• מהו הדבר הכי ישראלי בעיניכם?
• האם יש הבדלים בין מה הכי ישראלי בעיני הצעירים לבין מה הכי ישראלי בעיני המבוגרים? מה ההבדלים? ממה הם נובעים?
• מה לדעתכם משותף לכולנו? מה שונה?
• איזה זיכרון הייתם מוסיפים לשיר?
• האם מילות השיר משקפות את המציאות כיום בארץ?
• סדנא: תמונות מספרות (20 דק'):
לאחר ששמענו ודברנו על השיר ננסה גם אנחנו להיזכר למה אנחנו מתגעגעים..
יש בחדר 2 דורות – הדור הצעיר – שחווה את גיל הילדות בהווה והדור הוותיק שחווה בעבר.
פזרו על רצפת הכיתה תמונות. התמונות מציגות ילדים ומשפחות במקומות שונים, תקופות שונות ואירועי יום יום ומועדים.
התחלקו לזוגות – לבן/ת הזוג אתו למדתם במהלך השנה (מבוגר וילד).
המבוגרים יבחרו תמונה המזכירה להם סיפור ילדות/אירוע /תקופה או תמונה מאלבום הילדות שלהם, הם יספרו לילד/ה את הסיפור (שלהם) מאחורי התמונה (אפילו שהתמונה איננה באמת שלהם…).
• המבוגר יציין את התקופה בה התרחש הסיפור?
• אירועים חשובים שהתרחשו באותה התקופה?
• הדמויות אותן רואים בתמונה?
• המשחקים ששיחק בילדותו, מאכלים שאהב, תחביבים ועוד?
• למה מתגעגעת הכי הרבה?
• האם חזרתם לעיר הולדתכם? מה השתנה בה?

  • הילד יספר למבוגר/ת על חייו היום – על המשחקים שאוהב לשחק, החברים שלו, מאכלים, מקומות וכו'.
  • בקשו מ – 2-3 זוגות להציג את הסיפור שלהם  (אחד יספר על השני) –

הילד – יציג את הסיפור של התמונה (של המבוגר) – מה הסיפור מאחורי התמונה – תקופה, חוויה, זיכרונות. המבוגר – יציג את הסיפור של הילד – תחביבים, משחקים, מקומות וכו'.
נהלו דיון:
• האם מצאתם דברים משותפים בילדות שלכם?
• מה השוני ומה הדמיון בין התקופות, המשחקים, המקומות, החלומות?
• מה יש היום שלא היה אז ולהיפך?
• האם למדתם דבר חדש על השותף/פה שלכם ללמידה בקשר הרב דורי
• הצגת מאגר סיפורי מורשת – (10 דק')
הציגו למשתתפים את מאגר סיפורי המשפחות מהמגזר הערבי להם את אחד מהסיפורים שהועלו למאגר. חשוב לציין כי כל אחד ואחד מהם מוזמן להעלות את הסיפור שלו בעזרת התלמידים והמורה של הקשר הרב דורי בכתה. קישור למאגר:
http://www.sisma.org.il/sites/sismaarb/ravdori/Pages/home.aspx


• צפייה בסרטון של פורץ דרך – סאלח עבאס (5 דק')
לסיכום: צפייה בסרטון קצר שנעשה בעקבות פרויקט פורצי דרך ב-2018. הסרטים נוצרו ע"י תלמידים שנחשפו לסיפורי אזרחים ותיקים. אזרחים המהווים דוגמא לפורצי דרך בתחומם.
לאחר הצפייה נהלו שיח:
• במה מייצג גיבור הסרטון פורצי דרך?
• האם אתם, התלמידים שנחשפים לסיפורי האזרחים הוותיקים, חולמים להיות פורצי דרך?
• האם אתם מכירים פורצי דרך? מה הסיפור שלהם?
סכמו: הסיפורים המרגשים מהילדות הינם חלק מהסיפור האישי של כול אחד מכם. כעת נעלה למוזיאון ונכיר דמויות פורצות דרך ונחשף למוטיבים הומוריסטיים בעולם היהודי-ישראלי ונבדוק את אלו השייכים לעולמם של המשתתפים.

"מסע רב דורי במוזיאון"

סיור מודרך בגלריות המוזיאון.
משך: 75 דק'
מטרות הסיור בתערוכות:
 שימוש בתצוגה לקיום שיח בין דורי .
 חיזוק ההיכרות עם דמויות מופת.
 הכרת המכנים המשותפים המרכזיים הקיימים בקרב המשתתפים.

מהלך הסיור: הסיור יתקיים בגלריות הבאות: גיבורים, ויהי צחוק.
הקדמה
ספרו למשתתפים בקצרה על בית התפוצות. ציינו כי במהלך הסיור בגלריות השונות יעלו נושאים מגוונים העוסקים באורחות חיים, מנהגים, חגים ואירועים שחלקם ודאי קשורים בסיפוריהם האישיים כערבים וכישראלים.
גלריה גיבורים – (35 דק')
מטרה: להיחשף ולהכיר דמויות מתוך העולם היהודי, אשר פרצו דרך בתחומים השונים, השפיעו והטביעו חותם על העולם כולו.
• פתיחה והצגת הגלריה: ברוכים הבאים לגלריית הגיבורים!
מי הוא בעצם גיבור? איך מחליטים ומה זה אומר? את מי נראה לכם שתפגשו בתערוכה?
הדהדו את התשובות, עודדו אותם לזרוק עוד שמות, גם של דמויות מוכרות יותר ופחות, קרובות ורחוקות, צפויות ולא צפויות.
בגלריה תפגשו 148 גיבורים וגיבורות, יהודים מישראל ומהעולם, מתחומים שונים, שעשו שינוי בעולם, שהשפיעו בתחומים שונים כמו מדענים, הוגים, מהפכנים, אנשי תרבות, ספורטאים, מנהיגים, אמיצים, כלכלה ועוד. שפרצו דרך בתחום שלהם!
בתערוכה תפגשו הפעלות שונות, שמאפשרות לנו להתנסות באתגרים שמולם התמודדו הגיבורים שלנו, יש גם סרטונים שנעשו במיוחד עבור התערוכה הזאת, ומשחקים שדרכם נוכל להבין יותר את הדילמות והקשיים שעמדו מולם וגם את ההצלחות וההישגים שלהם. התערוכה מספקת התנסות חווייתית בהפעלות שונות המשקפות את העשייה של אנשים אלה.
מה דעתכם, האם יש לגיבורים מכנה משותף? תכונות משותפות? אפשרו למשתתפים לענות וחזרו על התשובות שלהם. בסוף הביקור ניפגש פה ונשמע מכם איזו דמות הכי אהבתם, מאיזה הפעלה הכי נהניתם ומי הגיבור/ה שצריכים להיכנס לתערוכה?
• הדרכה קבוצתית של 1-3 מוצגים: (להתייחס רק לגיבורים שברשימה המופיעה למטה)
הדריכו 1-3 מוצגים תוך מעבר בשני תחומים לפחות (פילוסופיה, כלכלה, תרבות, ספורט וכו'). נסו להיות רגישים למה שקורה באותו זמן בגלריה, היו רגישים לקבוצות ומדריכים נוספים. נסו לבחור הפעלה 'רגועה' בה כולם יכולים להקשיב ולהשתתף יחד בהתחלה- סרט הבעש"ט, סרט שפינוזה, דוד המלך, עץ הדעת.. אלה יכולים להיות גם נקודות טובות להתכנסות ולסיום.
• פעילות כרטיסיות גיבורים:
חלקו לכל זוג צעיר ומבוגר כרטיסיית גיבור ובקשו מהם לחפשו את הדמות בגלריה ולענות על השאלות שבכרטיסיה.
אפשרו למשתתפים זמן חופשי בגלריה ובקשו מהם לבחור בדמות מהגלריה.
כנסו אותם ונהלו דיון על הגיבורים שפגשו.
דוגמא לכרטיסיית גיבורים:

• סיכום:
כנסו את התלמידים באחד האזורים השקטים שבגלריה (עץ הדעת, פינת המדע. אם אין זמן או מקום בגלריה התייחסו לפני תחילת היצירה) ושאלו:
מי הדמות שבכרטיסיה שלכם? מה התכונות והמעשים שבזכותם נמצאת כאן? האם לדעתכם מקומה בגלריה?
באיזו דמות בחרתם במהלך הסיור העצמי ומדוע בחרתם בה?
במה היא מייצגת גיבור או דמות משמעותית?
אילו תכונות וערכים עלו במהלך הביקור בגלריה?

רשימת הגיבורים לסקטור הערבי:
האחים אל-כוויתי: סאלח (1908 – 1986) ודאוד (1910 – 1976 )
זמרים ומוסיקאים עיראקים. האחים אל-כוויתי היו מהמוסיקאים החשובים והמצליחים ביותר בעיראק
במחצית הראשונה של המאה העשרים וממייסדי המוסיקה העיראקית המודרנית. סאלח אל-כוויתי
היה בעיקר מלחין, זמר וכנר, ואילו אחיו דאוד היה זמר ונגן עוּד.
ג'רי סיינפלד (נ. 1954 )
קומיקאי ותסריטאי אמריקאי. ידוע בעיקר בשל סדרת הטלוויזיה הנושאת את שמו, ששודרה בשנים
1989 – 1998 , שאותה יצר ובה גם כיכב כדמות הראשית. הסדרה "סיינפלד" הייתה לתופעה
בינלאומית וזכתה לפופולריות עצומה.
מרילין מונרו ) 1926 – 1962 )
שחקנית וזמרת אמריקאית שהתגיירה. נוכחותה הבימתית שלה, יפי תוארה, חייה הסוערים ומותה
המסתורי הפכו אותה לאחד ממושאי ההערצה הגדולים בעולם ולדמות פופולרית המוכרת לכול.
מסרטיה החשובים: "חמים וטעים", "הכול אודות חוה" ו"גברים מעדיפים בלונדיניות".
לילה מוראד (1918 – 1995 )
שחקנית וזמרת מצרייה, אשר כונתה "סינדרלה של הקולנוע המצרי", "הגיטרה של הזמר הערבי"
ו"הגרסה הנשית של פריד אל-אטרש". מוראד נולדה בקהיר למשפחה יהודית אדוקה. בשיאה הייתה
מהזמרות המפורסמות והאהובות בארצות ערב ומכוכבות הסרטים הגדולות ביותר במצרים ובעולם
הערבי בכלל. כשפרשה מקריירת הזמרה, בשנות השבעים של המאה העשרים, הותירה מורשת
מפוארת של יותר מ- 1,200 שירים.
ראלף לורן (נ. 1939 )
מעצב אופנה ומיליארדר העומד בראש אימפריית הביגוד חובקת העולם פולו ראלף לורן, שאותה
ייסד. את דרכו המקצועית החל בשנת 1967 , כמעצב עניבות. חמש שנים לאחר מכן כבר יצר את
חולצות הפולו הראשונות שלו, בעלות הלוגו האייקוני על הדש.
מייקל קורס (נ. 1959 )
מעצב אופנה אמריקאי עטור פרסים ובעל שם עולמי. סגנונו הוא דוגמה מובהקת לסגנון הלבוש
הספורטיבי היוקרתי. כיום עומד קורס בראש אחת מאימפריות האופנה המצליחות בעולם.
חיים נחמן ביאליק ) 1873 – 1934 )
המשורר הלאומי של התנועה הציונית. יצירתו עמדה בסימן התחייה הלאומית של עם ישראל,
שפתו ותרבותו. יצירתו השירית עסקה בנושאים לאומיים לצד נושאים אישיים וכלל-אנושיים דוגמת
אהבה, ילדות וטבע. בין שיריו החשובים: "המתמיד", "בעיר ההרגה" ו"צנח לו זלזל".
קרל מארקס (1818 – 1883 )
מחבר המניפסט הקומוניסטי יחד עם פרידריך אנגלס. שינה את פני הפילוסופיה כשהציב בראש את
החומר, את עולם הסחורות ואת תהליכי הייצור וביקש להבין באמצעותם את האופן שבו מתנהלת
החברה האנושית.
זיגמונד פרויד (1856 – 1939 )
רופא ואבי הפסיכואנליזה. ביקש להבין את פעולת הנפש ואת השפעתה על הגוף האנושי ועל
התפקוד האנושי. הניח את התשתית לחקר האדם באמצעות הטיפול והשיחה בין האדם למטפלו.
עסק רבות בתרבות היהודית ובמשמעותה הפסיכואנליטית.
אלברט איינשטיין (1879 – 1955 )
מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים. הוגה תורת היחסות הפרטית והכללית. תיאר את פעולת הלייזר,
הניח את היסודות למכניקת הקוונטים ונטל חלק משמעותי בפרויקט האמריקאי לפיתוח פצצת האטום
)פרויקט מנהטן( אף שהיה פציפיסט. זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1921 .
מארק ספיץ (נ. 1950 )
שחיין אולימפי. בגיל עשר היה אלוף העולם בשחייה לילדים. קבע כמה שיאי עולם. זכה בשבע
מדליות זהב באולימפיאדת מינכן ב- 1972 . מחזיק בתשע מדליות זהב אולימפיות, מדליית כסף
ומדליית ארד.
אגנס קלטי (נ. 1921 )
מתעמלת אולימפית. בגיל 16 הייתה לאלופת הונגריה בהתעמלות. בשנת 1956 התחרתה
באולימפיאדת מלבורן והיא בת 35 , וזכתה בארבע מדליות זהב ובשתי מדליות כסף.

• תערוכת ויהי צחוק – (40 דק')
הסבירו בקצרה על תערוכת ויהי צחוק, תערוכה מקיפה ראשונה בישראל על הומור יהודי לאורך ההיסטוריה. מהאחים מארקס עד אלי יצפאן, מהגשש החיוור עד ג'רי סיינפלד, משייקה אופיר עד שרה סילברמן, מלני ברוקס עד אורנה בנאי, משאולי של "ארץ נהדרת" עד מירי פסקל ועוד רבים וטובים. ומה עוד בתערוכה – קטעי סרטים, מופעי סטנדאפ מקוריים, פריטי אספנות, כרזות, צילומים, מוצגים מקוריים נדירים ועוד. תערוכה שחוגגת את הצחוק היהודי המגוון, מציגה את הדרך שעשה משורשיו העממיים ועד ימינו, ובוחנת את העקבות שהותיר בעברית, באנגלית, ביידיש, בלדינו, בגרמנית, בצרפתית, ברוסית, בספרדית ועוד.

שאלו את המשתתפים:
• מהו הומור יהודי ומהו ערבי?
• מי ומה מצחיק אתכם?
• מהי חשיבות ההומור בחיינו?
• באיזה נושאים נוגע ההומור הערבי?
• אילו דמויות אתם מכירים מעולם ההומור שלכם?
• האם יש לכם אירוע מצחיק שקרה למשפחה או בדיחה שעוברת במשפחה מדור לדור?
בקשו מהמשתתפים לסייר בתערוכה בזוגות, מבוגר/ת וילד/ה, ובקשו מהם לחפש מוצג אחד או שניים (סרט, תמונה, חפץ) שהם אוהבים או מתחברים אליהם במיוחד.
משימה: ספרו לקבוצה בדיחה או אירוע מצחיק הקשור במשפחה שלכם. ציינו מהו המאכל האהוב עליכם.
אספו את המשתתפים וסכמו את התחנה- תוך התייחסות ללימוד המשותף של המשתתפים:
• האם למדתם משהו מיוחד על בן הזוג שלכם בנושא ההומור?
• איזה מוצג דיבר אליכם/הזכיר לכם זיכרון ילדות/ זיכרון מבית אבא-אמא? חוויה משפחתית?

סדנת יצירה – חמסה
משך הזמן: 30 דק'
מטרה:
 הכנת מזכרת לתקופת הלימוד המשותפת בתוכנית הקשר הרב דורי בה יכתבו המשתתפים ברכה זה לזה, המבטאת את הנושאים וחוויות הלמידה המשותפת שלהם.
נהלו שיח מסכם – סכמו עם הקבוצה את הסדנא והסיור שעברו וחוו יחדיו.
שאלו:
• איזו חוויה / תמונה תזכרו מהלימודים המשותפים שלכם בקשר הרב דורי?
• מה היה הדבר המשמעותי שתיקחו אתכם לחייכם?
הסבירו על הסמל של בית התפוצות המורכב מפסיפסים רבים שכולם ביחד מרכיבים את התמונה השלמה. כך גם הקבוצה – כול אחד והסיפור שהביא עימו לקבוצה מרכיב את התמונה השלמה שנוצרה לנו.

להלן הנחיות לפעילות יצירתית של החמסה:
מטרה: סדנת יצירה משותפת של הוותיק והתלמיד להעמקה ולחיזוק הקשר הבין דורי. המשתתפים יקבלו חמסה דו צדדית לצביעה ולהדבקת אבנים צבעוניות בצד אחד ולכתיבת ברכה לצעיר/ה ולמבוגר/ת מהצד השני . הצביעה תעשה באמצעים שונים: כתיבה, אבנים להדבקה, מדבקות, צבעים. כל משתתף יכתוב הקדשה אישית לשותפו למסע, וכך יעניק מזכרת ייחודית לבן/בת זוגו מתהליך הלמידה המשותף שלהם.