בעקבות משוררות וסופרים – לא מעודכן! חפשו גרסא עדכנית
קהל יעד: כיתות א'-ב'
מתאים במיוחד ל:
משך הסיור: שעתיים
הסיור במשפט: הכרות עם משוררות וסופרים יהודים שכתבו שירים וסיפורים לילדים בשפה העברית.
הסיור בפסקה: סיור בעקבות השפה העברית וכיצד סיפורים ושירים שאנו מכירים היו כלי חשוב בהחייאת השפה העברית בהיסטוריה היהודית. נכיר את אליעזר בן יהודה, לאה גולדברג ורבים! נכיר גם שפות יהודיות שעדיין חלק מהעולם היהודי לצד העברית.
| זמן | חלוקה לקומות |
| 20 דקות | פתיחת יום בכיתה |
| 40 דקות | סיור חוויתי בקומת הפסיפס מוקדים: תיאטרון (עוץ לי גוץ לי), פולקלור (מסורות), מוזיקה, שפות, מאורות |
| 40 דקות | סיור חוויתי בתערוכת גיבורים – פורצי הדרך של העם היהודי מוקדים: תרבות וספרות, מהפכנים |
| 20 דקות | סדנת עיבוד וסיכום בכיתה |
חומרים:
- קטע להקראה מתוך "דירה להשכיר"/"כובע קסמים"
- שטר מודפס מוגדל עם דמותה של לאה גולדברג
שאלות חשובות בעת ההזמנה:
- האם ישנם ילדים משולבים או על הרצף בכיתה?
- לכיתות א': כמה מתקדמים הילדים בקריאה?
- האם יש מידע חשוב שנדע מראש על הכיתה/בית הספר?
מערך חינוכי
מטרות פדגוגיות:
ידע:
- חשיפת המשתתפים לסופרים ומשוררות חשובים בהיסטוריה של העם היהודי
- לימוד של המקורות והמטרות של הסיפורים והשירים השונים
מיומנויות:
- איך אני יכול לבנות סיפור?
חיבור ורלוונטיות:
- אילו מהשירים שכתבו משוררים וסופרות יהודים הם עדיין חלק מהחיים שלי? בחגים או באירועים מיוחדים?
(5 דק') פתיח ליום
הצגת המדריך והמוזיאון מטרת היום ולו"ז: מי יודע מה זה מוזיאון? מה מציגים במוזיאונים? ואז שתפו על המוזיאון שלנו ושהוא מציג את הסיפורים והאנשים השונים שמרכיבים את העם היהודי. היום בתכנית שלנו נדבר על משוררות וסופרים יהודים מאוד חשובים שיצרו יצירות שאנחנו מכירים ואולי נכיר היום.
שאלת פתיחה: ערכו דיון ואספו את התשובות: מהם הסיפורים האהובים עליכם? איזה סופרים ומשוררות אתם מכירים?
סכמו: אחרי כל התשובות שעניתם אני אספר לכם שהיום נכיר סופרים ומשוררות שכתבו שירים וסיפורים לילדים; לוין קיפניס, מרים ילן שטקליס, ע. הלל, ביאליק, אלתרמן, לאה גולדברג ועוד! אתם מכירים את השמות הללו?
אז בואו נתחיל מההתחלה: באיזו שפה אנחנו מדברים היום? מי כאן יודע לדבר בעוד שפה? מישהו במשפחה שלכם מדבר בעוד שפה חוץ מעברית? אתם מכירים מילים בשפות אחרות (מהמשפחה)?
סיפור: אליעזר בן יהודה והשפה העברית
שאלו: שמעתם פעם על אליעזר בן יהודה?
ספרו את הסיפור: התחדשות השפה העברית- יהודים רבים עולים למדינת ישראל, מגיעים מארצות שונות עם מזוודות מלאות בחפצים, מנהגים ושפות שונות! העברית לא קיימת ואין שפה אחת משותפת לעולים החדשים. אליעזר בן יהודה, שגר בירושלים ראה שהשימוש היחיד לעברית היה בתפילה ובחגים! והוא לקח על עצמו משימה: הוא יהפוך את העברית לשפה יומיומית, יאחד את כל היהודים שעלו לישראל לדבר בשפה אחת – בעברית!
בן יהודה נלחם לתת לעברית מקום בחיי היומיום בהרבה מקומות: גם בבתי הספר, בעיתונים השונים – הוציא עיתון לילדים שנקרא "עולם קטן" (עיתון שהיה קיים 10 שנים), וגם בתוך המשפחה שלו – הוא התעקש שאשתו והילדים תמיד תמיד ידברו עברית! בשבילנו זה מובן מאליו אבל בשנים ההן כל משפחה דיברה בבית שלה את השפה שאיתה היא הגיעה מארץ אחרת.
בעצם, מה שבן יהודה רצה זה לא לשכנע רק את המבוגרים לדבר עברית – אלא הכי חשוב בשבילו היו הילדים! לכן הוא הוציא את העיתון לילדים, ולכן סופרים ומשוררות נוספים אחריו כתבו סיפורים לילדים.
משחקי שפה (לשיקול המדריכה כמה משחקים):
איך ממציאים דברים חדשים בשפה? ומהם הסיפורים בעברית שאנחנו גדלים עליהם?
המדריכה תבחר משחק דרכו התלמידים יחוו מילים שהמציא בן יהודה וסיפורים שנכתבו על ידי סופרים עבריים.
1. טלפון שבור – המדריך יעביר בין הילדים מילים שהמציא בן יהודה: מדרכה, מברשת, גלידה ורכבת.
הקשר: אליעזר בן יהודה לקח מילים מהתנ"ך והחזיר אותן לחיים, כמו המילים שהכרנו עכשיו, המילים גם לפעמים משתנות במהלך השנים כי הן עוברות מפה לאוזן.
2. חידות בתמונות" – המדריך יצייר תמונות שרומזות לשמות של ספרי ילדים: בניין עם 5 קומות – דירה להשכיר (לאה גולדברג), בלונים – מעשה בחמישה בלונים (מרים רות), אריה/תות- האריה שאהב תות (תרצה אתר), ארנב/אריה/ג'ירפה – מיץ פטל (חיה שנהב).
הקשר: אלו כמה סיפורי ילדים שנכתבו בעברית על ידי משוררות וסופרות עבריות, שחלקנו מכירים ובעצם הם חלק מהתרבות הישראלית.
אנקדוטה למדריך: חיה שנהב סיפרה שכתבה את הספר "מיץ פטל" לבנה הבכור, שהחליטה שיקבל סיפור על מיץ פטל במקום כוס מיץ פטל לפני השינה.
סכמו: עכשיו אחרי שהבנו מאיפה ואיך נוצרה השפה העברית עכשיו נצא למוזיאון ונכיר משוררים וסופרים שכתבו בעברית לילדים, ובעצם חיברו שירים וסיפורים בשפה החדשה – עברית.
(40 דקות) סיור חוויתי בקומת הפסיפס:
מוקד תאטרון
מוצג "עוץ לי גוץ לי"
שאלו: מי מכיר את הסיפור "עוץ לי גוץ לי"? נספר לכם שהסיפור התחיל כאגדת עם מפחידה מגרמניה על ידי האחים גרים, והשם של הגמד המרושע הוא "רומפלשטילץ".
ספרו: אברהם שלונסקי, משורר ישראלי, עיבד את הסיפור למחזמר עברי ומצחיק וטבע את השם "עוץ לי גוץ לי" שבעברית הפירוש הוא: "תן לי עצה, גמד שלי". כל המחזה כתוב בחרוזים! למשל שתי שורות הפתיחה:
"קהל נכבד, ברגע זה
מתחיל סיפור המחזה,
וזה הרגע לגלות
את הנפשות הפועלות"
אז הנה דוגמא ראשונה במוזיאון לסיפור ילדים מוכר, מחזמר מצליח עד היום שהגיע מתרבות אחרת אבל נולד מחדש בתרבות העברית!
אנקדוטה למדריך: שלונסקי חידש גם מילים עבריות, המשיך את המסורת של בן יהודה וביאליק (עליו נדבר בהמשך).
דוגמאות למילים שחידש שלונסקי: 'קשוח' ו'תמנון'
מוקד פולקלור
מוצג המסורות
שאלו: בואו נראה אם אתם יכולים להשלים אותי: "חנוכה חנוכה חג ________" יפה! עוד אחד: "ליצן קטן ______ רוקד עם _______!" מי מכיר את השירים? מי לימד אתכם את המילים? מי יודע או יכול לנחש לפני כמה זמן נכתבו השירים הללו?
ספרו: השירים האלו שאנחנו שרים היום בחגים נכתבו על ידי משוררים לפני המון זמן, יותר משמונים שנה! אז לא היו שירי ילדים לחגים היהודיים, היו רק פיוטים מהתפילות! אז כדי שילדי ישראל יוכלו לשמוח ולשיר בעברית משוררים ומשוררות עבריים כתבו שירים, שאפילו הסבים והסבתות שלנו שרו כשהם היו ילדים, ואנחנו עדיין שרים אותם גם היום!
חשוב שנבין הכתיבה של המשוררים הייתה בשביל לשמח את הילדים אבל גם בשביל שילדים יוכלו ללמוד את השפה העברית המתחדשת דרך השירים והסיפורים.
פעילות: המדריך יצביע על מוצג הקשור לחג ויבקש מהתלמידים להציע שיר שקשור אליו – ויספר מי כתב ומתי את השיר:
- רעשנים – "אני פורים", "שיר המסיכה" (זקן ארוך לי) – נכתבו על ידי לוין קיפניס
- סביבונים – "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב", "חֲנֻכָּה, חַג יָפֶה כָּל כָּךְ", "נר לי דקיק" – נכתבו על ידי לוין קיפניס
- רעשנים – "ליצן קטן נחמד" – נכתב על ידי שרה לוי תנאי (1960)
מוקד מוזיקה
זמן משימה, אפשרו לילדים כמה דקות של שימוש באינטראקטיבים השונים של המוקד: בקשו מהם לזכור לפחות שם של אמן יהודי אחד או לראות אילו שירים או אמנים הם מכירים שמופיעים במוקד המוזיקה היהודית.
אספו מהם: אילו אמנים פגשתם? אלו שירים מצאתם שאתם מכירים?
שאלו: שמעתם פעם על השיר "אדון שוקו"? מי כתב אותו? (אריק איינשטין)
ספרו: אריק איינשטין היה זמר ומבצע מאוד מוצלח שהרבה אנשים אהבו בישראל, אבל אחד הדברים האהובים עליו היו לשיר שירי ילדים! איינשטין הוציא אלבום שירי ילדים בו הוא שר שירים שונים שכתבו סופרי ילדים שאותם כבר הכרנו היום! מי זוכר את תרצה אתר (האריה שלא אהב תות)? וחיה שנהב (מיץ פטל)?
את השיר 'אדון שוקו' כתבה הסופרת חיה שנהב, שכתבה גם שירי ילדים וגם סיפורי ילדים.
את המנגינות המוכרות של השירים כתב המוזיקאי יוני רכטר.
סכמו: אנחנו ראינו עד עכשיו משוררות וסופרים שיצרו שירים וסיפורים בעברית סביב סיפורים מארצות אחרות וסביב החגים היהודיים. עכשיו אנחנו רואים במוקד הזה ששירי ילדים מגיעים לא רק מסיפורים או סביב החגים היהודיים השונים אלא גם נכתבים על ידי מוזיקאים ויוצרים יהודים-עבריים לאורך השנים בשביל לקיים תרבות יהודית וישראלית.
מוקד שפות
מוצג מילון של אליעזר בן יהודה
שאלו: מה זה מילון? מי מכיר איך נראים הדפים במילון? יש לכם מילון בכיתה או בבית?
"מילון" – זו המילה הראשונה שהמציא בן יהודה! המילון שלפנינו הוא מילון עברי של אליעזר בן יהודה, שאותו הוא כתב כדי להראות את אוצר המילים הגדול שחודש בעברית. המילון, שבו כלולים רבים מחידושי הלשון שלו מסביר מונחים בעברית לפעמים בכמה שפות: עברית ואנגלית. מדי פעם בן יהודה גם כתב אם יש מקור למילה מהטקסטים היהודים, למשל בעמוד בו פתוח המילון מתוארת המילה "זרזיף".
אנקדוטה למדריך: מתהילים: "ירד כמטר על-גז כרביבים זרזיף ארץ"
פעילות: כעת נשחק מעט כדי לראות איך בונים מילון – לפי הסדר של אותיות הא-ב!
הושיבו את התלמידים:
המדריכה אומרת אות מא'-ב' (אפשר שהמדריכה תלחש אותיות בשקט והתלמידים יגידו לה "עצור!"/תלמיד נבחר יגיד לה "עצור!") והתלמידים מציעים מילים באות הזו. אפשרות מתקדמת: התלמידים יתנו שירים באות שהמדריכה אמרה.
סכמו: אז המילון מסביר ומציג את כל המילים בעברית, האותיות יוצרות מילים, ואחר כך המילים הופכות למשפטים ובסוף מאותם המפשטים אנחנו יוצרים סיפורים ושירים! גם חשוב להגיד שהמילון העברי כל הזמן משתנה ומילים חדשות נוספות אליו במשך השנים.
מוצג עיתון בלדינו 'איל פרוגריסו' ("הקידמה")
שאלו: הביטו בעיתון התלוי על הקיר – מי יכול להגיד לי מהן השפות שמוצגות כאן? (אנגלית, רש"י, יידיש) זהו שער של עיתון של קהילה יהודית שחיה בארה"ב לפני יותר מ100 שנים (1915)! כמה שפות יש לנו כאן? (3) אתם מזהים את האותיות? נכון יש כאן עברית אבל אני לא מצליחה לקרוא מה כתוב כאן! על מה לדעתכם כתוב כאן?!
התייחסו לניחושים ואז הסבירו: אנחנו רואים בעיתון "הקידמה" 3 שפות שונות: אנגלית – השפה בה מדברים באמריקה הארץ בה העיתון הזה יצא, רש"י – כתב יהודי עתיק של פרשנות לתורה ולדינו – שפה יהודית שנולדה בקהילה היהודית בספרד! כיוון שהיהודים שהגיעו לארה"ב באותה התקופה הגיעו מאזור בעולם בו דיברו היהודים לדינו, וכשהם הגיעו לאמריקה הם פתחו עיתון ולא הבינו מה כתוב בו! אז מה הם עשו?! הם הקימו לעצמם עיתון וכתבו בשפות שהם מבינים: לאדינו, אנגלית וכתב רש"י (כי הם למדו כתב רש"י בבית הספר היהודי, גם היום בחלק מבתי הספר בישראל לומדים כתב רש"י בבי"ס היסודי!).
ישנן כל מיני שפות יהודיות שהתפתחו במקומות שונים בעולם בהם חיו משפחות יהודיות, ומה שמיוחד שלכל שפה יהודית צלילים משלה אבל לרוב היא תהיה כתובה באותיות עבריות!
הסבירו: אז אני רוצה לספר לכם על שתי שפות יהודיות נוספות שהן הכי נפוצות ועדיין מדברים אותם בעולם היום: היידיש והלדינו.
היידיש היא שפה שנולדה באזור גרמניה על ידי יהודים שחיו שם – האם יש כאן ילדים שהמשפחה שלהם מגרמניה??
הלאדינו היא שפה שנולדה באזור ספרד על ידי יהודים שחיו שם – יש כאן ילדים שהמשפחה מדברת לדינו???
שתי השפות נכתבות עם אותיות בעברית אבל המילים שלהן בשפה אחרת – עם צלילים מהמקומות השונים העולם בו חיו היהודים!
פעילות: בואו נלמד מילים ביידיש ובלדינו! איך מילה בעברית נשמעת ביידיש ובלדינו: ילד וילדה.
בלאדינו – ילד = איז'ו , ילדה = איז'ה
ביידיש – ילד = אינגלה , ילדה = מיידלע.
מוקד מאורות
מוצג הגיטרה של לאונרד כהן (הדרכה קצרה שכמובן לא נעשה כאשר הסרט מוקרן, רק בהפסקה בין ההקרנות)
שאלו: האם אתם מכירים את המילים: הללויה, הנני? שמעתם אותן פעם? הן נשמעות כאילו הן כתובות בתורה נכון? וזה באמת נכון – אלו ביטויים שמגיעים מהתנ"ך, ואני רוצה לספר לכם על זמר יהודי ששר שירים לא בעברית, ולא בישראל – אבל קרא לשירים שלו בשמות מהתנ"ך – לאונרד כהן.
ספרו: לאזור שבו אנחנו עומדים קוראים "מאורות" – איזו מילה מסתתרת במילה "מאור"? (אור) אנחנו רואים כאן מוצגים, איורים ועוד רגע נראה סרטון ששר על אנשים שהאירו והפיצו אור בעולם כולו! אז הגיטרה החשמלית שכאן מולנו הייתה שייכת לזמר הקנדי-יהודי לאונרד כהן (ההורים שלכם בטוח יכירו אותו) – והוא נולד בשם אליעזר בן ניסן הכהן.
כהן היה משורר, סופר וצייר, והמוזיקה שלו השפיעה על מוזיקאים רבים בעולם (האיר למוזיקאים נוספים בתחום). דיברנו על משוררים וסופרות שכתבו שירים בשביל החגים היהודיים (אפשר להזכיר להם – באנו חושך לגרש שכתבה שרה לוי תנאי) כדי שילדים ילמדו עברית, ולאונרד כהן הוא גלגול מודרני, משהו חדש ואחר של המוזיקה היהודית – הוא זמר ומשורר יהודי, שמעולם לא גדל בישראל אבל השימוש בשפה העברית ובשפת הקודש בשירים שלו היו חלק מאוד מאוד חשוב במוזיקה שלו והוא הקפיד על כך מאוד.
אנקדוטה למדריכה: אפשר גם לספר להם על כך שלאונרד כהן הגיע לנגן בהתנדבות מול חיילים ישראלים במלחמת כיפור.
מוצג "שאנן סטריט"
זמן משימה: צפו עם הילדים בסרטון ובקשו מהם לראות אלו שמות ואמנים הם מכירים, אם הם יזהו אמנים שדיברנו עליהם בסיור הם צריכים להרים את שתי הידיים באוויר.
סכמו את הקומה:
טיילנו בקומה המודרנית של התרבות היהודית והישראלית וראינו איך משוררים ומוזיקאים יהודים בעבר ובהווה משתמשים בעברית כדי לקדם את השפה, החגים ואפילו את הזהות היהודית שלהם. למדנו אפילו על שתי שפות יהודיות חדשות,
מי זוכר איך אומרים ילד ביידיש? (אינגלה) וילדה בלדינו? (איז'ה)
(40 דקות) סיור חוויתי בתערוכת גיבורים:
פתיחה על התערוכה; ספרו על התערוכה ועל מטרתה, כיצד היא מציגה פורצי דרך בתחומים רבים וגיבורים מסוגים שונים – והיום אנו נתמקד בסיור בפורצי הדרך בתחום התרבות, ספרות ושירה.
על המדריכה לעשות תחנה אחת לפחות בתערוכה, לצד שחרור למשימה, (אפשר לעשות את התחנה בתחילת הביקור התערוכה או בסוף הביקור, לשיקול המדריכה)
מוקד תרבות – ספרות – לאה גולדברג
הושיבו את הילדים ושאלו:
מי מכיר את הסיפורים: כובע קסמים, דירה להשכיר, איה פלוטו, מעשה בשלושה אגוזים? מי כתבה את כל הסיפורים האלו?
בואו נכיר משוררת שכתבה לילדים שירים וסיפורים שאנחנו מכירים עד היום:
המדריכה תקריא בישיבה קטעים קצרים מתוך הסיפור "כובע קסמים" (1989!) / "דירה להשכיר" (1959!)
שאלו: מי כתבה את הסיפורים הללו? אני אתן לכם רמז – (המדריכה תוציא את שטר ה100 ש"ח עם דמותה של גולדברג)
ספרו: נכון! לאה גולדברג נולדה ברוסיה, היא כתבה ואיירה הרבה סיפורי ילדים – למשל את המפוזר מכפר אז"ר היא גם כתבה וגם איירה! גולדברג הייתה מהמשוררים העבריים הידועים והחשובים וקיבלה פרס ישראל לספרות! גולדברג כתבה סיפורי ילדים מיוחדים מאוד אבל מה שמעניין היה שזה קרה ממש במקרה – היא התחילה עבודה כעיתונאית בעיתון "דבר" – ופשוט ביקשו ממנה לכתוב שירי ילדים, והיא הסכימה לנסות – ומשם, הכל היסטוריה.
שאלה אחרונה לפני שאתן לכם משימה: בתערוכה הזו אנחנו מדברים לא רק על האנשים אלא גם מה צריך לעשות כדי להיות "גיבור"/"פורץ דרך"- מה דעתכם, איך הופכים להיות סופרים או משוררים מצליחים?
סכמו: אז צריך להיות יצירתיים, סקרנים, מלאי דמיון, להאמין בעצמנו – ולא לפחד להיכשל ותמיד להמשיך לנסות ,ככה אפשר באמת להתחיל את המסע בדרך להגשמת פריצת הדרך שלכם בדיוק כמו לאה גולדברג.
מוקד מהפכנים – אליעזר בן יהודה
שאלו: האם שמעתם על אליעזר בן יהודה? מה הוא עשה?
הסבירו: נכון! דיברנו עליו בכיתה (או שלא והנה ההזדמנות שלנו לספר על תרומתו החשובה עכשיו בתערוכה) – אליעזר בן יהודה נמצא בפינת המהפכנים של התערוכה, אנשים שעשו מהפכה, שראו שהעולם מתנהל בצורה מסוימת בתקופתם – והחליטו להפוך את הכל מחדש! יש לנו בקומה 3 את המילון של אליעזר בן יהודה, אגב "מילון" – זו המילה הראשונה שהמציא בן יהודה!
בן יהודה חי בתקופה בה הגיעו לישראל יהודים רבים אבל כל אחד מהם דיבר בשפה אחרת, שפת המקום ממנה הם הגיעו! והוא רצה ליצור שפה אחת עברית, כי הוא האמין שהשפה תאחד את היהודים שהגיעו לישראל וגם זוהי תרומה חשובה לזהות העברית-ישראלית שנולדה באותה התקופה. הוא פעל רבות להחזיר את השפה העברית לשימוש יומיומי, כמו שאנחנו משתמשים בה היום – כי פעם היו משתמשים בה רק בתפילות ובחגים.
שאלה אחרונה לפני שאתן לכם משימה: בתערוכה הזו אנחנו מדברים לא רק על האנשים אלא גם מה צריך לעשות כדי להיות "גיבור"/"פורץ דרך"- מה דעתכם, איך הופכים להיות מהפכנים?
סכמו: אז צריך להיות אמיצים, סקרנים, להאמין בעצמנו – ולא לפחד להיכשל ותמיד להמשיך לנסות ,ככה אפשר באמת להתחיל את המסע בדרך להגשמת פריצת הדרך שלכם בדיוק כמו אליעזר בן יהודה.
זמן משימה:
אפשרו לילדים 20 דקות להסתובב ולחוות את התערוכה, עליהם לבחור דמויות מתוך תערוכות גיבורים עליהן הם היו רוצים להמציא סיפור או לקרוא סיפור אודותם.
(20 דקות) סדנת סיכום ועיבוד בכיתה
איזה מילים חדשות למדנו היום?
אילו דמויות חדשות הכרנו היום במוזיאון?
איזה רגע הכי אהבתם בביקור שלכם היום במוזיאון?
פעילות 'מספרי סיפורים':
אז בואו נחווה עכשיו ביחד לסיכום פעילות קבוצתית משותפת – בואו נספר יחד סיפור!
בקשו מהילדים לשבת במעגל אחד גדול והתחילו סיפור קבוצתי, המדריכה מתחילה: היו היה פעם לפני הרבה שנים….
חוקי יסוד: אסור מילים לא יפות, אסור לחזור על משהו שאמרו לפנינו.
אתגרו אותם לשלב דמויות שראו במוזיאון או ביטויים שלמדו.
כמו כן אפשר בקבוצות מתקדמות לתת להם אתגרים נוספים קבוצתיים:
- לספר סיפור בהמשכים תוך פחות מ5 דקות, שכל ילד אומר מילה אחת והמדריכה מודדת זמנים.
- לספר סיפור בהמשכים כשכל ילד אומר מילה אחת והסיבוב הולך ע"פ סדר הא'-ב' (ילד ראשון 'אבי' ילד שני 'בנה' וכו')
- לספר סיפור בהמשכים כשהמדריכה אומרת להם את ההתחלה, הרגע המפתיע באמצע הסיפור ואת הסוף.
סכמו:
פגשנו היום ונזכרנו בסיפורים ושירים של משוררות וסופרים עבריים שונים, שכתבו שירים שאפילו הסבים והסבתות שלנו שרו כשהם היו קטנים! ראינו איך השירים והסיפורים הם חלק מהחיים שלנו גם בחגים, גם באירועים משמחים ובכלל, גם היינו בתערוכה של פורצי דרך יהודים מהעולם וראינו את התרומה וההשפעה של משוררי וסופרי העברית על החיים שלנו היום. בסוף יצרנו סיפור קבוצתי דרך חווית משחק וראינו שלא פשוט להיות משורר או סופרת אבל כל אחד מאיתנו יכול להתחיל במשהו קטן כמו מילה או משפט.