ארכיון – שורשים
קהל יעד: כיתות ז' – ט' (מתאים גם לסיור בר-בת מצווה)
מתאים במיוחד ל: הכנה ועיבוד סביב פרויקט השורשים
משך הסיור: שעתיים
הסיור במשפט: מה הסיפור שלי? איך נראה עץ המשפחה שלי?
הסיור בפסקה: סיור השורשים כחלק מעבודה השורשים מהווה טקס מעבר חשוב והזדמנות לתלמידים לבחון את עצמם ואת עברם ולראות כיצד ההיסטוריה המשפחתית שלי משפיעה על מי שהם היום. המסע החוויתי בסיור מציע לתלמידים לגלות מחדש את זהותם היהודית-ישראלית ולברר את מקומם בעלילה של העם היהודי.
| זמן | פעילויות |
| 10 דקות | פתיחה |
| 40 דקות | קומה 3 |
| 40 דקות | קומה 2 |
| 20 דקות | קומה 1 |
| 10 דקות | סדנת סיכום ברחבי המוזיאון |
חומרים:
- דרכון 'שורשים' לכל תלמיד/ה
- עפרון
השאלות החשובות בהזמנה:
- האם יש ילדים משולבים בכיתה או על הרצף?
- האם יש למורה מידע חשוב שאנו צריכים לדעת על התלמידים/בית הספר?
- האם התלמידים עוסקים בעבודת שורשים? באיזה שלב הם מגיעים למוזיאון מול העבודה (התחלה/אמצע/סוף) ואיזה סוג של עבודת שורשים הם מכינים.
מערך חינוכי
מטרות פדגוגיות:
ידע:
- העמקת הידע וההיכרות עם אורחות החיים, המנהגים והסיפורים של הקהילות בעם היהודי
- לימוד הסיפורים הייחודיים של מנהיגים ודמויות בעם היהודי
מיומנויות:
- רכישת כלים לחקר שורשים והיצג אישי דרך סיפור השורשים
- חיפוש מכנים זהותיים משותפים בין כלל הנרטיבים המשפחתיים שלנו
חיבור ורלוונטיות:
- איך למה ואיך לחקור את הסיפור המשפחתי?
- העמקת תחושת השייכות של התלמיד לעם ולזהות היהודית-ישראלית שלו
- הבנת המשמעות והחשיבות של חקר השורשים להמשכיות שלנו כפרטים וכעם
סיור במוזיאון
(10 דקות) פתיחה:
- המדריכה[1] תפתח בהצגה אישית, את המוזיאון ומטרות היום.
שאלו: אז אמרנו שהמוזיאון שלנו מספר על קהילות יהודיות ברחבי העולם, בואו נראה את הקשר שלכם לאותם הקהילות! מי יודע כאן לדבר שפה זרה? מי יודע כאן לבשל/אוהב לאכול מאכלים מיוחדים של העדה שלו? בעיניכם זה חשוב שתדעו את הדברים האלו? תעבירו אותם לילדים שלכם?
אתם כאן היום בתוכנית שורשים, ואתם בעצם חוקרים את המשפחות שלכם ומנסים להבין איך ואם בכלל ההיסטוריה הזו היא חלק חשוב ממי שאתם. היום אנו נבקר בתחנות שונות במוזיאון ונכיר קהילות ומשפחות בעם היהודי, דרכן נבין ונחקור כיצד נראה סיפורים משפחתיים בעם היהודי וגם איך נראה בכלל הסיפור המשפחתי שלנו, כהכנה והעשרה לעבודת השורשים שלכם.
- כל תלמיד יקבל דרכון משימות ועיפרון שילוו אותו במשימות השורשים השונות במהלך הסיור – על התלמידים למלא את הדרכון כיוון שבסוף היום הם הולכים להשתמש במידע שצברו כדי להציג את עצמם!
(40 דקות) קומה 3 – הפסיפס
- פתיחה
דגש על כך שזוהי המודרנה, איך נראה העם היהודי כיום.
המשימות בקומה הן תחת הכותרת "איפה אני בסיפור?" ובעצם כולן מבקשות לשמוע את הטעם והדעה האישית של התלמידים. כחלק מחווית השורשים אנחנו מחפשים במוזיאון גם את עצמנו ולא רק את העבר שלנו.
- מוקד להיות יהודי היום
בהתחלה של הקומה אנו פוגשים משפחות ואנשים שמספרים לנו ומראים לנו מהי הזהות היהודית שלהם. בואו נבחן יחד משפחה אחת+דמות ונראה מה הדבר שהיה להם הכי חשוב להציג בהקשר לזהות היהודית שלהם (לבוש, חפצים בבית, מה הדברים שהדמות משתפת בסרטון).
נסכם ונציין שכל זהות יהודית היא מיוחדת ושונה, והדרך בה היא מבטאת את עצמה יכולה להיות בסגנון אחר – בלבוש, במסורת, או אפילו בדברים שאינם בולטים לעין ונגלה רק כאשר נשוחח עם האנשים.
- משימה עם הדרכון וקביעת נקודת מפגש בזמן מסוים (עד 6 דקות של זמן עצמאי):
הסתובבו בין הדמויות והאזינו – האם אתם מתחברים למה שנאמר? האם אתם מזהים משהו דומה למשפחה שלכם בתמונות (חפץ, רהיט, לבוש, הרכב האנשים)?
- דיון: בקשו מהתלמידים לשתף את התשובות שלהם, שוחחו איתם על מגוון האפשרויות הקיימות הקבוצה שלנו לחיבור אישי לזהות יהודית.
- קהילות וגבולות (הזרמים ביהדות)
לאחר שפגשנו את האישי והמשפחתי בעולם היהודי עכשיו נביט על הקהילתי – במוקד הזה אנו רואים עצים וענפים שונים שמייצגים התפתחויות שהתרחשו בעולם היהודי – הזרמים השונים. אנחנו נראה שיש כאן 3 ריכוזים – זרמים אורתודוכסיים, ליברלים והזרם החילוני באמצע. לכל זרם יש מנהגים וסגנון לבוש חיצוני ייחודי משלו.
משימה: הסתובבו בין מסכי הטלוויזיה וחפשו תמונה שהכי מזכירה לכם את המשפחה שלכם, לאחר מכן הביטו בהגדרת הזרם הנמצאת מתחת לתמונה וראו אם ההגדרה קרובה לייצג את מי שאתם. אם לא – נסו לחשוב לאיזו קהילה הייתם משייכים את עצמכם.
- מוקדי מחול/קולנוע/מוזיקה
המדריכה תדריך על דמות לבחירתה וכיצד החיבור של הדמות למוזיאון העם היהודי מתקיים:
- ג'רום רובינס (סיפור הפרברים) – המחול החסידי כהשראה לריקודי המחזמר
- סטיבן ספילברג (אי.טי) – החייזר הבודד כדמותו של היהודי הבודד בארץ זרה
- נעמי שמר (לו יהי) – שיר שהוא סמל למלחמה יהודית
במוקדי התרבות אנו רואים כיצד הזהות היהודית מתבטאת לא רק באדם הפרטי או בבחירתו בקהילה אליה הוא משתייך אלא זהות יהודית יכולה להתבטא באופן היצירה של האדם. לאחר שהכרנו יצירות שונות דרכן מתבטאת זהות יהודית מגוונת, כעת אתם יוצאים למסע חקר עצמאי במוקדים האחרים ותפגשו אותי במוקד האוכל בעוד 6 דקות.
משימה: מצאו יצירה/אמן שאתם אוהבים במוקדים ורשמו בדרכון:
1. למה אתם אוהבים את זה? 2. למה היצירה הזו נמצאת במוזיאון לדעתכם?
- מוקד האוכל היהודי וההומור
הסבירו והדגימו את המוקדים, צפו יחד עם התלמידים בסרטון.
משימות: כתבו איזה מתכון מבית המשפחה אתם אוהבים לאכול? והאם אתם יודעים להכין אותו בעצמכם?
איזה תכנית/סרט מצחיק אתם אוהבים לצפות כמשפחה?
תנו לתלמידים להתנסות במוקד האוכל ולראות את סרטוני ההומור.
(40 דקות) קומה 2 – המסע
- פתיחה כללית
אנו ירדנו מקומת ההווה לקומת העבר, ואנחנו כעת מבקשים לראות איך הגענו למצב המגוון והקיים כיום של העם היהודי דרך סיפורי ההיסטוריה השונים. ננסה גם לחקור ולגלות מידע חדש על הקהילות של המשפחות שלכם.
- קיר הקהילות
היצירה של רבנקו מציגה בערך 50 דמויות מיוחדות מקהילות יהודיות ברחבי העולם, ואנו רואים לצד כל דמות סמלים שקשורים לתרומה שלה להיסטוריה היהודית.
המדריכה תספר על דמות לבחירתה – המהר"ל מפראג, יהודית פולגאר וכו'.
משימה: כעת אתם תעבדו עם מסכי האינטראקטיב השונים ותגלו עובדה אחת חדשה על קהילת המוצא של משפחתכם.
*עד שהעמדות מתפנות התלמידים יכולים למלא את עץ המשפחה בדרכון
- ● "מסעות היהודים"
משימה: צפו בסרט המסכם את ההיסטוריה היהודית וסדרו את האירועים לפי הסדר הנכון.
כעת נערוך כמה קפיצות בזמן במקומות שונים בהם הזהות היהודית מתפתחת בהיסטוריה היהודית וכיצד הרגעים האלו משפיעים עלינו עד היום:
- בבל ואלכסנדריה- בין ליל הסדר לסימפוזיון יווני
משימה: איזה מנהג של ליל הסדר המשפחה שלכם נוהגת? האם אתם מתכוננים באופן מיוחד לקראת חג הפסח?
- העת החדשה – מדרש תמונה
שאלו: האם יש להם רעיון למה המוזיאון קשור אליהם אישית? למה חשוב שהם יבואו לבקר במוזיאון (והמשפחות שלהם והילדים שלהם בעתיד)?
לאחר איסוף התשובות והניחושים המדריכה תציג לילדים 3 שאלות ותבקש מהם לענות בהרמת יד:
- האם יש כאן מישהו בכיתה שהוא עצמו נולד מחוץ לישראל?
- האם יש כאן מישהו בכיתה שההורים שלו נולדו מחוץ לישראל?
- ומה עם סבים וסבתות?
בעצם אנו רואים ממש ב"ניסוי" הזה שהמשפחות שלנו מגיעות מרחבי העולם, ובגלריה של העת החדשה (המאה ה19) אנו רואים ממש את הנקודה בהיסטוריה היהודית בה הקהילות היהודיות מושפעות מתהליכים עולמיים שממש מפלגים אותן לזהויות שונות שמותאמות לסביבה.
שאלו: הביטו על התמונות מסביב, האם יש למישהו מכם תמונה דומה באלבום המשפחתי שלכם או של סבא וסבתא?
המדריכה תציג את התהליכים השונים דרך ארבעת התמונות הגדולות ותשחרר את התלמידים למשימה אישית.
המשימה: בחרו בחדר אחד הקרוב ביותר למוצא המשפחה שלכם, חפשו מבין המוצגים בחדר ורשמו האם יש לכם בבית חפצים שכאלו? האם יש כאן חפץ שהייתם רוצים להפוך "למסורת" שלכם ולהעביר כחפץ משפחתי?
לאחר 5 דקות של זמן עצמאי אספו את התלמידים ובקשו מהם לשתף בתשובות שמצאו בגלריה.
(20 דקות) קומת היסודות
- טקסי החיים – "זהירות שביר"
שאלו: האם מישהו היה לאחרונה בחתונה? מה הופך חתונה לחתונה יהודית?
אספו את התשובות: חתונות בקהילות יהודיות שונות אלו מאלו אבל יש להן יסודות שמקשרים אותן למסורת היהודית: כתובה, חופה ועוד כמה דברים.
והציגו את ההדרכה על המוצג "זהירות שביר".
אפשרו לתלמידים למלא את המשימה בדרכון על טקסי החיים.
- לוח השנה היהודי
שאלו: האם יש במשפחות שלכם מנהג מיוחד שקשור לליל הסדר? מי רוצה לשתף?
ליל הסדר הוא מנהג שקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם מקיימות, אפילו אם הן לא נוהגות את החגים האחרים בחייהן. ליל הסדר הוא סיפור הלידה של העם היהודי מתוך מצרים והוא סיפור היסטורי קאנוני בהיסטוריה היהודית.
אופציה אם יש זמן: תנו לקבוצה לצפות בסרטון על ליל הסדר האמריקאי (במוקד התנ"ך)
אפשרו לתלמידים למלא את המשימה בדרכון.
- סיכום הסיור:
הדרכון שלנו גדוש בחוויות וברגעים אישיים בהם מצאנו את עצמנו ואת המשפחה שלנו בתערוכות, היינו בקומת התרבות, ההיסטוריה והיסודות היהודיים וראינו כיצד המוזיאון מאפשר לנו כלים לחקר אישי.
(10 דקות) סדנת סיכום
שבו עם התלמידים במקום שקט (פינת בקומה 1, בקבלה, בכיתה, בחוץ על הדשא)
בקשו מהתלמידים לשבת במעגל, ערכו סבב ולשתף:
אם יכולתם לקחת איתכם מוצג שראיתם היום שייכנס לעבודת השורשים שלכם – איזה מוצג? ולמה?
אספו את השיתופים וסכמו:
עבודת השורשים היא בעצם ההזדמנות שלכם לשאול את ההורים, הסבים והסבתות או כל אחד במשפחה על העבר וההיסטוריה של המשפחה. העבודה לא חייבת להיות משימה של שיעורי בית אלא גילוי מחדש של אוצרות וידע שיכולים להשפיע על מי שאתם היום ועל מי שאתם תבחרו להיות כשתהיו גדולים יותר. אנחנו במוזיאון רואים את השילוב בין העבר להווה כדבר מאוד חשוב – צעדנו יחד מהקומה המודרנית לקומה ההיסטורית. בניתם היום עץ אישי שלכם שמכיל גם את ההווה וגם את העבר ואפילו גם כמה מנהגים ומסורות שקשורים ליסודות של המשפחה והעולם היהודי.
תודה שבאתם לבקר ומקווים לראות אתכם שוב עם המשפחה.
משימות לדרכון השורשים:
- מוקד להיות יהודי היום:
האם אתם מתחברים למה שנאמר? האם אתם מזהים את המשפחה שלכם בתמונות?
- קהילות וגבולות:
הסתובבו בין מסכי הטלוויזיה וחפשו תמונה שהכי מזכירה לכם את המשפחה שלכם, לאחר מכן הביטו בהגדרת הזרם הנמצאת מתחת לתמונה וראו אם ההגדרה קרובה לייצג את מי שאתם. אם לא – נסו לחשוב לאיזו קהילה הייתם משייכים את עצמכם.
- מוקדי מחול-קולנוע ומוזיקה:
מצאו יצירה/אמן שאתם אוהבים במוקדים ורשמו בדרכון:
1. למה אתם אוהבים את זה? 2. למה היצירה הזו נמצאת במוזיאון?
- מוקד האוכל וההומור:
כתבו איזה מתכון מבית המשפחה אתם אוהבים לאכול? והאם אתם יודעים להכין אותו בעצמכם?
איזה תכנית/סרט מצחיק אתם אוהבים לצפות כמשפחה?
- קיר הקהילות:
מלאו את עץ המשפחה עם שמות ומקומות לידה; אתם, ההורים, הסבים והסבתות.
בנוסף מצאו את מדינת המוצא של משפחתכם באינטראקטיב ועברו על המידע, מצאו עובדה חדשה שלא ידעתם וציינו אותה:
- מסעות היהודים:
פו בסרטון וסמנו את האירועים על פי הסדר הנכון
מלחמת העולם השנייה, הציונות, יציאת מצרים, תור הזהב בספרד, מדינת ישראל
- העת העתיקה:
איזה מנהג של ליל הסדר המשפחה שלכם נוהגת? האם אתם מתכוננים באופן מיוחד לקראת חג הפסח?
- העת החדשה:
בחרו בחדר אחד הקרוב ביותר למוצא המשפחה שלכם, חפשו מבין המוצגים בחדר ורשמו האם יש לכם בבית חפצים שכאלו? האם יש כאן חפץ שהייתם רוצים להפוך "למסורת" שלכם ולהעביר כחפץ משפחתי?
- טקסי החיים היהודיים
בחרו טקס אחד שמשפחתכם ציינה ונסו להיזכר מה אהבתם בטקס? האם תשמרו את המנהג הזה לעתיד?
- לוח השנה היהודי
הביטו בחגים המאוירים, איזה חג הוא האהוב עליכם? למה? האם משפחתכם נוהגת לציין את החג באופן כלשהו?
- איזה מוצג שראיתי היום מייצג את מי שאני:
[1] מערך זה כתוב בלשון נקבה, ואם ניקח נשימה עמוקה אני מבטיחה שנוכל כולנו להסתדר עם זה. כולל האקדמיה העברית ללשון.