שנת מצוות: סיור העצמה נשית
קהל יעד: בנות מצווה, אמהות ובנות
מתאים במיוחד ל:
משך הסיור: שעה וחצי
הסיור במשפט: סיור העצמה נשית לבנות ואימהות דרך סיפוריהן של נשים שעיצבו והשפיעו על העם היהודי.
הסיור בפסקה:
| זמן | פעילות |
| 5 דקות | פתיחה |
| 30 דקות | קומה 3 |
| 40 דקות | קומה 2 |
| 15 דקות | קומה 1 |
מערך הסיור
נושא הסיור:
פתיחה: בת המצווה הוא אירוע המסמל את כניסתה של הנערה לבגרות ובתוך כך גם לאחריות והשותפות בגורלו ועתידו של העם היהודי.
הסיור נועד לעורר מחשבה ביחס לתפקידה ומקומה של האישה בסיפור היהודי (העכשווי ובעבר) ולכן יש דגש מרכזי על שיתוף ושיח של חברות הקבוצה (הודגשו השאלות הרלוונטיות בכל מוקד)
קומה 3
מוצגים כלליים – כדי לתת למשתתפות מסגרת עקרונית וכללית לתפקיד הנשי בעם היהודי.
אינדיבידואלים + משפחות
שולחים את הקבוצה ל-2 דק' צפייה במסכים הנשיים והתמונות. מציפים שאלות:
- עם מי מהנשים את מזדהה? כמו מי אתן מקוות להיראות בעתיד? עם מי מסקרן אתכן לשבת לשיחה על קפה/שוקו?
התורה האימהית: ישיבה בין לבין – הזרמים
- מה אתן רואות כאן? (פיגורה נשית, הריון, מחוך, ספר תורה, פרוכת, הינומה…) – אלמנטים דתיים ונשיים.
ג'קלין ניקולס-אורתודוקסית, בוגרת מדרשת נשמת. יצירה מושפעת טקסט.
לספר על האגדה התלמודית שהיוותה השראה ליצירה: התלמוד מספר שכשהעובר ברחם אימו ישנו מלאך שמלמד אותו את כל התור. בסוף ההריון נוגע לו המלאך מתחת לאף וכך בלידה התינוק שוכח את כל מה שלמד ברחם וצריך כביכול ללמוד במהלך חיו בעולם את התורה מחדש. להסביר שהרחם = בית מדרש. הריון ולידה משקפים מעבר בין "הישיבה" ברחם ל"ישיבה" בה צריך לרכוש את הידע מחדש – ישנה בחירה לאדם מה ואיך ללמוד (חיבור למוקד הזרמים).
"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש *תורת אימך*". התפקיד הנשי ביהדות הוא "בילד-אין". התורה נמצאת בתוככי האישה – ולא רק עבורה – אלא גם עבור ילדיה, ע"פ ההלכה האורתודוקסית דווקא האישה היא זו שמעבירה את היהדות ביולוגית. האם היהודייה כדמות מחנכת, "מקצוע אימהות", בתפקידה כאם משמשת האישה כמעבירת המסורת.
דיברנו על מסורת, אבל אפשר לראות שלאישה היהודייה יש תפקיד משמעותי גם בעיצוב מנהגים וערכים יהודיים גם בימנו.
פולקלור – פמוטים + כוס מרים (שניהם / אחד מהם בהתאם לזמן והקבוצה)
המוקד הזה עוסק בתרבות העממית שמתהווה על ידי חברה בהתאם לערכים והחוויות שמעצבים אותה.
פמוטים, יודאיקה קלאסית ומסורתית שמעטרת ומשמשת בתים רבים לאורך דורות להדלקת נרות שבת. לצד זאת כוס מרים, התהוות של מנהג מודרני שהחל בזרם הרפורמי. מתוך רצון להנכיח את המורשת הנשית, התפתח מנהג בו לצד כוסו של אליהו הנביא בליל הסדר, מונחת גם קערה/כוס לזכר הבאר של מרים הנביאה אשר על פי המסורת ליוותה את בני ישראל במסעות במדבר. מרים גם נחשבת לאחת ממנהיגות העם ולמי שהצילה את משה ביאור – מה שבסוף הביא ליציאת מצרים.
נראה שלנשים בעם היהודי יש תפקיד גם בעיצוב ההווה התרבותי. מכאן שולחים את הקבוצה למשימה.
שחרור + משימה
קחו 7 דקות – לסיבוב במוקדים השונים (תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע) נסו לזהות את הנשים בין המוצגים ותמצאו דמות נשית אחת שכבר הכרתן ודמות נשית אחת שפעם ראשונה אתן שומעות עליה.
ניפגש בעוד 7 דק' בקוביית הזכוכית.
מוקד "נשים פורצות דרך"
- אילו נשים פגשתן? מי הפתיעה אתכן? הרשימה אתכן? (אפשרות לסבב או מתודת הפופקורן – כל אחת שמעוניינת לשתף מוסיפה/מתחברת לזו שדיברה לפניה)
הפנייה והסבר על המוקד – המוקד מפצה על היסטוריות גבריות. אין תקרת זכוכית (!) מטעמי בטיחות. במקור רצו שנרגיש סגורים. אין אפשרות חיפוש כדי שנגלה דמויות חדשות – סה"כ 150 נשים מתחומי ההשכלה, הקריירה והפוליטיקה. נבקש שיציגו לנו מישהי שלא הכרנו.
הדרכה על דמות נשית מאחד הקירות – לבחירתכם והעדפתכם! (רות ביידר גינסבורג, עדה יונת, גולדה מאיר, הנרייטה סאלד וכו')
כמו שאתן רואות, בימנו מקובל ואף נעשה מאמץ לראות ולהציג נשים כמה שיותר אך עכשיו נמשיך לקומה ההיסטורית ונראה איך שם אנחנו פוגשים יהודיות משפעיות.
קומה 2
בקומה ה-2 מציגים דוגמאות לנשים ספציפיות או תופעות נשיות בהיסטוריה היהודית שהיו בעלות השפעה על העם.
המלכה יהודית, אתיופיה (קיר הקהילות)
- פתיחה: קחו 2 דקות לראות כמה נשים אתן מוצאות על הקיר? (14) לאילו תקופות נקשרות? (מודרנית) לאילו תחומים? (תרבות, ממשל)
לנה רבנקו, 52 דמויות מקהילות שונות. באינטראקטיב אפשר למצוא את סיפורן של 250 קהילות.
מלכה מן ההיסטוריה האתיופית. ידועה בעיקר כמי שהחריבה את ממלכת אקסום והשליטה שם את שלטון היהדות במשך 90 שנה. לפי המסורת, הסיבה לפרוץ המלחמה היא שהיה ניסיון לכפות על היהודים להתנצר. לאחר שאביה, המלך גדעון, נהרג במלחמה היא לקחה את הפיקוד וכרתה בריתות עם עוד עמים לא נוצריים באזור. בדרך זו היא הצליחה להרוג את המלך של אקסום ולנצח במלחמה. אחרי המלחמה יססה יהודית את שלטונה ויצרה קשרי חוץ עם ומסחר עם הארצות השכנות.
(אם המוקד תפוס אפשר להדריך גם את: שלומציון המלכה, אסנת ברזאני, יהודית פולגר, הלן סוזמן)
זו הייתה דוגמא לאישה אחת שהשפיעה על הקהילה המקומית שלה. אבל מה יכולה להיות ההשפעה של מגמה נשית רחבה בעם היהודי?
מנורת השבת מבלמונטה (ספרד אשכנז)
בימי הביניים צוברת הנצרות כוח ומתפשטת בכל רחבי אירופה. תחת השלטון הנוצרי חיים היהודים תחת השפלה ורדיפה – פולמוסים דתיים, שריפת התלמוד, ואלימות. שיאו של הניכור הנוצרי מגיע במאה ה-15, כאשר ב-1492 מחליטים המלכים הקתולים של ספרד (איזבל ופרננדו) לחייב את היהודים להתנצר. אלו שמסרבים מגורשים מספרד חסרי כל ורבים מהיהודים בוחרים לחיות כאנוסים – נוצרים למראית עין אך יהודים בביתם.
- תמונה: הדלקת נרות בארון, בלמונטה 1989. מה אנחנו רואים כאן? (אישה מדליקה נרות בתוך ארון). מדגישים שהתמונה צולמה במאה ה-20. למה בסוף שנות השמונים האישה הזו מדליקה נרות שבת בארון?
ב-1496 מגיעה הגזרה גם לפורטוגל. שם כבר לא ניתנת האפשרות לעזוב את המדינה ויהודים רבים נאלצים לחיות כאנוסים. הם עוברים לגור בקהילות מבודדות כמו זו שבתמונה, בכפר נידח בצפון פורטוגל.
מראים את סרטון האנוסים
הזכרנו במוקד הזרמים שעל פי המסורת התלמודית שהאישה, מעצם היותה בהריון, משמשת כמעבירת המסורת. בחיי האנוסים התפקיד הזה מתעצם ונשים הופכות למחנכות. לאחר גירוש ספרד אין חיים יהודיים פומביים, אין בית ספר יהודי, אין בית כנסת – חינוך הילדים, הדור הבא – מתבצע בבית כשהאם היא זו שמנחילה לילדיה מסורות ומנהגים יהודיים.
מהשטעטל אל העיר הגדולה – העת החדשה
פתיחה למוקד העת החדשה: נכנסים עכשיו לתקופה שונה בתכלית. החל מהמאה ה-18 משתנה המגמה כלפי היהודים ובפעם הראשונה במקום להיות נרדפים ומושפלים הם מקבלים הזמנה מהסביבה להיות חלק מהסיפור החברתי הכללי. המאה ה-19 כבר מלאה מהפכות עצומות: מהפכת ההשכלה, מהפכה תעשייתית, קולוניאליזם, הגירה… היהודים הם חלק קטן בסיפור ואנחנו רואים תגובות שונות לתהליכים האלה – שמשפיעות עלינו עד היום.
- מי רוצה לשתף במה היא עוסקת / מה היא רוצה לעשות כשתהייה גדולה?
- תמונה משפחתית – הסתכלו על האישה המבוגרת ועל האישה שמעליה. איפה הן גרות? במה לדעתכן כל אחת מהן עוסקת ביום יום? מה פער הדורות בין שתי הנשים לדעתכן?
אירפה חווה מהפכת השכלה ולצידה גם את המהפכה התעשייתית. השילוב הזה משפיע גם על חיי הנשים היהודיות במסגרת התפתחות המעמד הבורגני והמשכיל.
- סרטון סופרת – אנחנו פוגשות כאן אישה, יהודיה ומשכילה. שילוב מורכב במאה ה-19. על מה היא הייתה צריכה לוותר? מול מה היא נלחמה? ועד כמה הזהות האישית שלה תרמה/פגעה בה?
במאה ה-19 אנחנו פוגשות נשים שנלחמו על הכרה ועל מקומן בעולם. נשים יהודיות היו חלק מגל פמיניסטי שמשפיע עד היום על הזרמים הליברליים ביהדות ושהיה לו ביטוי גם כאן בישראל עם התגייסותן של הנשים כחלוצות.
(דוגמאות נוספות שמעבירות את רוח התקופה/הרוח הנשית היהודית בחדרים נוספים: סוליקה הצדיקה, סטלה קורקוס, קלרה ליימליך)
קומה 1
הקומה ה-1 מיועדת לסיכום ו"להורדת" המנהיגות וההעצמה הנשית לפרקטיקה.
לוח השנה היהודי
לוח השנה היהודי עשיר (עד כדי עמוס) באירועים: חגים וימים מיוחדים.
- איזה חג בלוח השנה שלנו מוקדש לנשים? (פסח – נקיונות, בית, שבועות, יום האישה – למרות שלא יהודי בהכרח…)
- אם יכולתן להכריז על יום חג כזה איך הייתן מציינות אתו? איך זה חלק מהחיים שלנו היום?
אפשר לתת כדוגמא את חג הבנות – "עיד אל בנאת"
ראש חודש טבת (א' טבת), מצוין במהלך חג החנוכה. החג מעלה על נס את העוצמה הנשית: הגבורה, החוכמה והאחווה של נשים לאורך הדורות. מקור החג בספר עזרא, היום בו שבו לשאת נשים מבנות ישראל, ובמגילת אסתר, היום שבו הובאה אסתר בפני המלך אחשוורוש והומלכה תחת ושתי. ביום זה מציינים את גבורתן וחוכמתן של שתי גיבורות נוספות: יהודית, שכבשה ביופייה את הולפונרנוס שר הצבא, ערפה את ראשו והצילה בזכות מעשיה את אנשי יהודה, וחנה בת מתתיהו, שעוררה את אחיה החשמונאים להתחיל את המרד ביוונים.
החג נשתמר בקרב קהילות ישראל בצפון אפריקה והבלקן. נשים, נערות וקשישות מתאספות לחגיגה שבה הן לומדות, רוקדות, שרות ושולחות מנות אישה לחברתה. יש שנהגו לבקש סליחה אישה מרעותה, כביום הכיפורים; יש שנהגו לקיים ביום זה חגיגה לכל בנות המצווה, שלאחריה ניגשות הנשים לנשק את ספר התורה.
טקסי חיים – בר /בת מצווה
"והיו לאות על ידך", פסוק המקושר לציווי הנחת תפילין, אך במקרה של היצירה הזו, מוקדש דווקא לנערה המתבגרת. הש' של שדי, כשקטע הפליז מגיע במקום הקלף עם פסוק.
האמנית לקחה מוטיב גברי (טלית, תפילין) והעניקה לו ממד נשי – תכשיט, צמיד לזרוע.
סיכום
איך ואיפה ראינו את מקומן של הנשים בעולם היהודי?
התחלנו את הסיור בקומה השלישית. ראינו איך מצד אחד התפקיד הנשי בעולם היהודי הוא בסיסי – מעצם היותה אמא האישה היא מחנכת ומי שבעצם ממשיכה את הזהות והמסורת היהודית. מצד שני פגשנו נשים מודרניות שמבטאות את ההיסטוריה והתרבות היהודית באופנים רבים נוספים.
המשכנו לקומה השניה ובחנו כיצד נשים השפיעו ועיצבו את העולם היהודי בתקופות ובתפוצות השונות.
ואנחנו מסכמות דווקא כאן, בקומת היסודות, לצד המוצג שמתייחס לטקס בת המצווה – אחד מטקסי החיים המכוננים ביהדות בו מצטרפים בני הנוער להוויה היהודית הבוגרת אשר מעצבת את עולמם הפרטי אך במידה לא מבוטלת גם את המשכיותו של העם היהודי כולו.
אתן יותר ממוזמנות להמשיך ולהסתובב במוזיאון, ולחשוב באילו עוד אופנים מעצבות הנשים את העם היהודי.