תכנית חינוכית – מנהיגות – לא מעודכן! חפשו גרסא עדכנית
תזכורת: החל מ2023 ההנחיה הגורפת היא לבצע את משימת החקר בקומה שתקבלו בלו"ז אך ניתן לאחר מכאן להדריך בנוסף בקומה נוספת על פי בחירתכם.
דילמות לסדנא בכיתה: https://education.anumuseum.org.il/?p=479
דפי מידע – קומה 3
דפי מידע – קומה 2
דפי מידע – תערוכת הללויה
קהל יעד: כיתות י'-יב'
מתאים במיוחד ל: קבוצות נחשון, כיתות הנהגה ומכינות קדם צבאיות
משך הסיור: שעתיים
הסיור במשפט: סיור וסדנאות העוסקים בדילמות מוסריות של מנהיגים מההיסטוריה של העם היהודי.
הסיור בפסקה: מה הדבר החשוב ביותר שמנהיג צריך לעשות? ועם אילו דילמות הוא מתמודד? בסדנאות השונות ובסיור בתערוכות המוזיאון נכיר לעומק מנהיגים ומנהיגות בהיסטוריה היהודית שעמדו בפני דילמות שונות בתחומים שונים.
| זמן | חלוקה לקומות |
| 30 דקות | סדנת פתיחה |
| 80 דקות | אפשרות #1: גלריית הללויה מוקדים: פס, אמסטרדם, ברלין, טורו ***קבוצות של חט"ב בלבד נכנסות גם לגלריית ההומור |
| 80 דקות | אפשרות #2: קומת המסע מוקדי חובה: ארץ ישראל (שלומציון המלכה), פולנים ליטאים ועות'מנים (הגאון מוילנה), פולנים ליטאים ועות'מנים (דונה גרציה), משתלבים (משה מנדלסון) מוקדי רשות: קיר הקהילות, ספרד ואשכנז (שמואל הנגיד), בין מזרח לרוחות מערב (סטלה קורקוס), תנועות פוליטיות (הרצל), מגילת העצמאות (אחרי מוקד מלחמת העולם השנייה- בן גוריון). |
| 80 דקות | אפשרות #3: קומת הפסיפס מוקדים: תחיית השפה העברית (אליעזר בן יהודה), מוזיקה (ר' דוד בוזגלו), קהילות וגבולות (סרטוני תיקון עולם), מאורות (רות ביידר גינסבורג) מוקדי רשות: קיר מאורות, פורצות דרך, סרטון שאנן סטריט, ספרות |
| 10 דקות | פעילות עיבוד וסיכום |
חומרים:
- עפרונות
- דפי דילמה
- דפי אישים לגלריות
שאלות חשובות בעת ההזמנה:
- האם ישנם ילדים משולבים או על הרצף בקבוצה?
- האם יש מידע חשוב שנדע מראש על הכיתה/בית הספר?
מערך חינוכי
מטרות פדגוגיות:
ידע:
- חשיפת המשתתפים למנהיגים ומנהיגות חשובים בהיסטוריה של העם היהודי
מיומנויות:
- עיבוד דילמות מוסריות
- חקר עצמאי סביב דמויות שונות בהיסטוריה היהודית
חיבור ורלוונטיות:
- כיצד אני יכול להיות מנהיג בסביבה האישית שלי?
- כיצד מאורעות היסטוריים מתקשרים למצבים יום-יומיים בחיי ומה ניתן ללמוד מהם?
- אילו מאפיינים ומודלים מנהיגותיים שונים ניתן לאתר בדמויות שונות שבאפשרותנו לגלות בעצמנו או לאמץ לחיינו?
(30 דקות) פתיחה בכיתה:
המדריכה תציג את עצמה ואת המוזיאון.
היום נעסוק במנהיגות יהודית על סוגיה השונים. נכיר דרך סיור עצמאי דמויות מנהיגות לאורך ההיסטוריה היהודית ונראה מהן ההתלבטויות וההחלטות שהמנהיגים עשו – ולאור אלו ערכים הם צעדו.
(20 דקות) פעילות דילמות
עכשיו, אתם הולכים להיות ראשי קהילה, ולהחליט בעצמכם מה לעשות במקרים שונים:
- חלקו את הקבוצה לתת-קבוצות. כל קבוצה מקבלת דף דילמה ועיפרון
- אמרו: יש לכם 7 דקות לקרוא את הדילמה, להחליט איך תגיבו ולכתוב נימוקים. בסוף 7 הדקות כל קבוצה תצטרף להציג את המקרה ומה היא החליטה לעשות.
- שחררו את הקבוצה למשימה ועברו בין הקבוצות לעודד, לאתגר ולהפרות את הדיון על הדילמות.
- הקבוצות יציגו את העמדות שלהם – אתגרו אותם לגבי עמדותיהם, עודדו את הקבוצה לאתגר גם.
סכמו: תודה רבה לכל המציגים, קיבלתם כאן החלטות לא פשוטות וניהלתם דיון כמו שצריך.
עכשיו אני אגלה לכם שהדילמות שהתלבטתם בהן היו דילמות אמיתיות של מנהיגים ומנהיגות יהודים ויהודיות שמוצגים במוזיאון שלנו. ואתם הולכים לפגוש אותם ולראות מה הם החליטו לבצע בהיסטוריה ומה היו ההשלכות של ההחלטות שלהם על הקהילה היהודית.
הסבר על דף העזר לסיור:
אנו נעלה למוזיאון ואתם תצאו למסע מחקר עצמאי משלכם בעקבות דמויות מנהיגות בהיסטוריה היהודית. עליכם לחפש את המנהיגים והמנהיגות בקומות הייעודיות ולהשלים את דף העזר במידע שאספתם מהתערוכות ומהאפליקציה של המוזיאון.
סיור חוויתי במוזיאון
אפשרות #1: גלריית הללויה
- פתיחה: אנחנו עכשיו הולכים לגלריית "הללויה", גלריה שמוקדשת לבתי כנסת. אתם הולכים למצוא עכשיו קהילות יהודיות שהתמודדו עם אותן דילמות שאיתן אתן התחלתם להתמודד בסדנת הפתיחה.
- שאלו: למה בתי כנסת? בתי כנסת כמרכז הקהילה והקיום היהודי לאורך רוב ההיסטוריה.
- הדריכו בית כנסת אחד לבחירתכן (חשוב! לא להדריך אחד מבתי הכנסת של כתבי החידה: פז, אמסטרדם, ברלין, טורו)
- שלח אותם למצוא את בתי הכנסת הנכונים על פי כתב החידה. בצד השני של הדף שלכם ישנה חידה. מצאו את בית הכנסת הנכון. קבוצה שחושבת שמצאה צריכה לגשת למדריך. אם היא צודקת – מקבלים עוד דף עם מידע נוסף, צריכים להכין הצגה של הקהילה, הדילמה, ומה הם עשו באותה הדילמה.
- סיור מוצגים בהובלת הקבוצה –בין הקבוצות שמציגות את בתי הכנסת.
- לאחר כל בית כנסת והצגת מוצג ודילמה על ידי תת-קבוצה:
- ודאו הבנה
- השלימו פרטים חשובים לגבי בית הכנסת והקהילה
- עוררו דיון: האם לדעתכם נהגה הקהילה נכון? מדוע? מה אתם הייתם עושים אחרת?
אפשרות #2: (70 דקות) קומת המסע
(20 דקות) חקר עצמאי בקומה אחר הדמויות בדילמות
באחורי דפי הדילמה מופיעים רמזים להיכן ניתן למצוא את המנהיגים שהתמודדו עם הדילמות הללו במוזיאון. כל תת-קבוצה צריכה לצאת ולחפש את המנהיג, ולחזור אליכם כשהם מצאו אותו. אם הם צודקים, הם מקבלים דף נוסף, שמתאר את הדילמה שעמדה בפני המנהיג/ה.
המדריכה תישאר בקרבת מקום ותראה שהתלמידים מצליחים ועובדים.
המנהיגות שהתלמידים מחפשים:
- שלומציון המלכה
- דונה גרציה
- הגאון מוילנה (אם כבר ישנה קבוצה במוקד פולין ליטא, להדריך את התוכן במוקד אמונה ויצירה ואז להיכנס).
- משה מנדלסון
לאחר שכל קבוצה הצליחה למצוא את המנהיג/ה, הם חוזרים למדריך שמעניק להם את דף המידע על הדמות. הם צריכים לקרוא את הדף ולהבין איזו החלטה קיבל/ה המנהיג/ה ההיסטוריים (הם יציגו את הדמות שלהם מול הכיתה במסגרת הסיור בקומה).
(50 דקות) הדרכה בקומה
יוצאים לסיור מחודש בקומה, שישלב בין כל המנהיגים והדילמות של הקבוצות השונות. כאשר עוברים בין כל המנהיגים, הילדים מדריכים את המוצג הרלוונטי של הדמות שלהם ומתארים את הדילמה שעמדה בפניהם.
חשוב! בזמן ההדרכה – שכל קבוצה תציג מחדש בקצרה את הדילמה, ובעיקר מה החליט/ה המנהיג/ה, מה היו תוצאות ההחלטה, ובמה היא דומה/שונה להחלטה שלהם.
- למקרה והקבוצה לא מציגה את הדמות באופן מלא (או אין לה את היכולת לעשות זאת מסיבות שונות) על המדריכה לספר על הדמויות.
בנוסף להדרכה על הדמות ולהצגת הדילמה, חשוב לציין בפני התלמידות/ים שאמנם כאן מדובר במקרים גדולים מאוד בחיי קהילה, אבל אם נחשוב על זה, כולנו מתמודדים עם דילמות והתמודדויות דומות גם בחיים שלנו. (הערה חשובה: חשוב מאוד לא להיות שיפוטיים כלפי תשובות התלמידות/ים)
בתחנת שלומציון המלכה:
- נפתח בשאלה האם מישהי/ו מבין התלמידות/ים יכול/ה לחשוב על התמודדות יום-יומית שמזכירה את הסוגיות עמן שלומציון נדרשה להתמודד?
- במידה והן/ם זקוקות/ים לעזרה, נשאל אותן/ם איך הן/ם נוהגות/ים עם מי ששונה מהן/ם, עד לכדי התנגדות של ממש? האם אני תופס/ת מהם מרחק או דווקא מנסה לקרב אותם אלי?
- שלומציון המלכה התמודדה עם פלג בתוך העם שהתנגד למשפחה שלה אבל למעשה כולנו חווים מצבים של התנגדות שלנו כלפי אחרים או של אחרים כלפינו. איך היא התמודדה עם זה? הפתרון של שלומציון היה דווקא לקרב אליה את המתנגדים אבל האם זה דבר שקל לעשות? מה הופך את זה לכל כך קשה עבורנו?
בתחנת הגאון מוילנה:
- אין ספק שחרם הוא צעד מאוד דרסטי ושלילי, אך האם אנחנו בכל זאת יכולות/ים למצוא בסיפור הגאון מוילנה גם תכונה חיובית כלשהי?
בעצם אנחנו רואים כאן אדם שהאמין בכל ליבו במשהו, שהייתה לו אמת שמבחינתו הייתה הדבר העליון שצריך להיאבק עליו בכל מחיר, גם במחיר של פגיעה בעצמו או באחרים. זה מעלה כמובן את השאלה כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת עם האמת שלנו.
- האם יש משהו שאתן/ם מאמינות/ים בו, משהו שמבחינתכן/ם הוא הדבר הכי חשוב, שהייתן/ם מוכנות/ים להסתכן ו/או לסכן אחרים בשבילו?
- מה דעתכן/ם על אנשים שמוכנים לכך? האם הם ראויים להערכה בעיניכם או דווקא לגינוי? איפה מבחינתכן/ם עובר הגבול?
- מתוך הדברים שנאמרו, מה ניתן ללמוד מדמותו של הגאון מוילנה על מנהיגות כפי שאתן/ם תופסות את המושג?
בתחנת דונה גרציה:
לפני השיח, נפתח במתודה קצרה אותה נקיים במוקד אמונה ויצירה (מחוץ למוקד פולין ליטא והאימפריה העות'מנית, במיוחד אם יש שם קבוצה נוספת)- נאמר מספר היגדים ונבקש שבכל פעם שההיגד יעלה מצב שהיה גורם להם להתערב ולפעול, שירימו יד. אפשרות נוספת היא להגדיר אזור מסוים כאזור ה"פועל/ת" ואזור אחר כ"לא פועל/ת" ולבקש שיתמקמו בהתאם. נציין שאין תשובות נכונות או לא נכונות, אלא שיענו בכנות.
ההיגדים:
חרם על ילד/ה בשכבה
ראיתם מישהו גונב במכולת השכונתית
מישהו מדבר לא יפה למנקה של בית הספר
מישהו מרביץ לאח/ות שלכם
ילד קטן שזורק זבל על המדרכה
אתם עומדים באוטובוס ועולה אישה מבוגרת אך אף אחד לא קם לפנות לה את המקום
מישהו מתעלל בחתול רחוב
מישהו מעתיק במבחן
*מומלץ מאוד לשאול מדי פעם תלמיד/ה שעבר לעמדה ה"פועל/ת" מה המעשה שהן/ם היו עושות/ים ולשים דגש על צורות התמודדות שונות והערך שלהן (כמו למשל להציע תמיכה ועזרה למי שנפגע ולאו דווקא להתעמת עם הפוגע).
כעת נשאל:
- באילו מקרים היה לכן/ם ברור שתעשו משהו? מה גרם לכן/ם לחשוב כך?
- האם היו לכן/ם מקרים בהם התלבטתן/ם? האם קרה לכם בעבר שראיתם מקרה ולא התערבתן/ם אך מאוחר יותר התחרטתן/ם?
- מה גורם לכן/ם לעשות מעשה על פני פשוט להתעלם ממנו? לחילופין, מה לפעמים מונע את העשייה?
- הדילמה שעמדה בפני דונה גרציה, דומה מאוד למשהו שכולנו נדרשות/ים להתמודד איתו מדי פעם- מצבים בהם אנחנו עדות/ים למשהו פסול שמתרחש (לאו דווקא לנו או לקרובים לנו) ולא יודעים אם כן להתערב באופן אקטיבי או לא. דונה גרציה כן בחרה לעשות מעשה. האם לדעתכן/ם היא צדקה בהחלטתה? (כדאי להזכיר שגם יהודי אנקונה נפגעו מהחרם שהוטל על הנמל)
בתחנת מנדלסון:
כאן הדגש הוא כמובן על הרצון והצורך לאמץ זהות במסגרתה אני גם מתאימה את עצמי לסביבה אך גם משמרת את הזהות הפרטית שלי.
שאלות אפשריות לדיון ושיתוף אישי:
- מהם הרווח וההפסד של גישתו של מנדלסון? האם אפשרי להיות "גם וגם" לאורך זמן?
- מתי בחייכן/ם הרגשתן/ם את הצורך הזה? האם לתחושתכן/ם הצלחתן/ם למצוא איזון שאתם חיים איתו בשלום?
*דמויות מנהיגות נוספות להדרכה בקומה 2 (לבחירתה של המדריכה למילוי ההדרכה או אם מוקדים תפוסים על ידי קבוצות אחרות): לאחר ההדרכה על הדמויות השונות נבקש מהתלמידות/ים לחשוב על מאפיין אחד לפחות שניתן ללמוד מהדמות על מאפייני מנהיגותיים. הצעות למאפיינים שכאלה מפורטים להלן:
- דמויות מקיר הקהילות של לנה רבנקו, בנימין מטודלה
- ספרד ואשכנז-שמואל הנגיד: וורסטיליות והתאמה למציאות משתנה. (מבחינה מתודית, אפשר לעשות תרגיל של מדרש תמונה (או מדרש דיורמה). ננחה את התלמידות/ים להתבונן בדיורמה ולחשוב מה ניתן ללמוד על דמותו?)
- בין מזרח לרוחות מערב- סטלה קורקוס: מתן חינוך לאוכלוסיה מוחלשת פעמיים- גם בנות וגם עניות מתוך רצון להעניק להן את מה שצריך כדי להתקדם ("כוח וכבוד" כשם בית הספר), הבנה שאם היא לא תיקח אחריות על בנות הקהילה שלה אחרים אולי יעשו זאת (המיסיון למשל) אך במחיר זהותי כבד.
- תנועות פוליטיות- הרצל: שילוב בין חזון להבנה שרעיונות גדולים צריכים גם לרדת לקרקע וחשיבה פרקטית על איך ניתן ליישם את החזון בפועל.
- מגילת העצמאות (אחרי מוקד מלחמת העולם השנייה)-בן גוריון: הכרה בחשיבות של פעולה בתזמון הנכון וזיהוי הזדמנויות לפעולה.
אפשרות #3: (70 דקות) קומת הפסיפס
הדרכה שמדגישה היבטים של פורצי דרך ומנהיגים תרבותיים ב150 השנים האחרונות. לקבוצות המתחילות את הסיור בקומה 3, נאמר כי מאחורי דפי הדילמה מופיעים רמזים להיכן ניתן למצוא את המנהיגים שהתמודדו עם הדילמות הללו במוזיאון. כל תת-קבוצה צריכה לצאת ולחפש את המנהיג, ולחזור אליכם כשהם מצאו אותו. אם הם צודקים, הם מקבלים דף נוסף, שמתאר את הדילמה שעמדה בפני המנהיג/ה.
מנהיגות/ים בקומה 3 שעליהם למצוא:
- אליעזר בן יהודה- מוקד תחיית השפה העברית
- ר' דוד בוזגלו- מוזיקה
- סרטוני תיקון עולם- קהילות וגבולות
- רות ביידר גינסבורג- מאורות (שימו לב שזו תחנה מאוד רועשת ולכן כדאי להראות את הצווארון של רות ביידר גינסבורג ולקיים את ההדרכה עצמה במיצב פורצות דרך).
נצא לסיור מחודש בקומה, שישלב בין כל המנהיגים והדילמות של הקבוצות השונות. כאשר עוברים בין כל המנהיגים, הילדים מדריכים את המוצג הרלוונטי של הדמות שלהם ומתארים את הדילמה שעמדה בפניהם.
חשוב! בזמן ההדרכה – שכל קבוצה תציג מחדש בקצרה את הדילמה, ובעיקר מה החליט/ה המנהיג/ה, מה היו תוצאות ההחלטה, ובמה היא דומה/שונה להחלטה שלהם.
*למקרה והקבוצה לא מציגה את הדמות באופן מלא (או אין לה את היכולת לעשות זאת מסיבות שונות) על המדריכה לספר על הדמויות.
גם המנהיגות/ים בקומה זו מציגות/ים מצבים מאוד גדולים והרי גורל, אולם מצבים אלה משקפים באותה מידה גם התמודדויות יום-יומיות בחיי כולנו. חשוב מאוד לקשר יחד עם התלמידות/ים את הדמויות למצבים יום-יומיים מחייהן/ם.
- מוקד שפות- אליעזר בן יהודה: עם קבוצות אשר כבר חוו את התחנה של הגאון מוילנה, ניתן למתוח קו בין הדילמות. בשני המקרים ישנה דמות קנאית לרעיון מסוים, המוכנה ללכת עם האמת שלה עד הסוף תוך סיכון עצמה ואחרים סביבה. מה דעתנו על כך? כיום מובן שהמאבק של בן יהודה הצליח אך האם הוא היה שווה את המחיר? מה היינו חושבים עליו אם הרעיון היה נכשל?
*כאן עולה שאלה נוספת הנוגעת לתפיסת המנהיגות שלנו- האם אנחנו מעריכות/ים מנהיגות/י של רעיונות שכשלו במבחן ההיסטוריה או שאנחנו תופסות/ים אותן/ם כמנהיגות בעיקר לאחר שהמאבק שלהן/ם מצליח?
- מוקד מוזיקה- ר' דוד בוזגלו: עם קבוצות אשר כבר חוו את התחנה של משה מנדלסון, ניתן למתוח קו בין שתי הדילמות. הפתרון של ר' דוד בוזגלו להתמודדות עם רוחות לא יהודיות היה לשלב בין המסורות- היהודית והכללית וכך נוצרה יצירה מסוג חדש. גם כאן ניתן לשאול על הרווח והמחיר של יצירת איחוד שכזה- היווצרות של משהו חדש אשר ללא ספק התווה דרך מוזיקלית הנראית עד ימינו (שילוב בין פיוט- שירת קודש ומוזיקה פופולרית) ומצד שני, התמודדות עם העובדה שאחרי הכל מדובר בשינוי של המצב הקיים.
- מוקד קהילות וגבולות-סרטוני תיקון עולם: צפייה ב-2 סרטים ודיון: מדוע חשוב לדמויות האלו "לתקן את העולם"? האם אתם מסכימים עם הדרך בה הן בחרו לפעול ע"פ הערך הזה? כיצד לדעתכן/ם מתקשר הרעיון של "תיקון עולם" למנהיגות?
*קבוצות אשר לא עוברות את תחנת דונה גרציה בסיור, אפשר ומומלץ לקיים את המתודה של "נוגע-לא נוגע" בנוסף להדרכה על המוקד: נאמר מספר היגדים ונבקש שבכל פעם שההיגד יעלה מצב שהיה גורם להם להתערב ולפעול, שירימו יד. אפשרות נוספת היא להגדיר אזור מסוים כאזור ה"פועל/ת" ואזור אחר כ"לא פועל/ת" ולבקש שיתמקמו בהתאם. נציין שאין תשובות נכונות או לא נכונות, אלא שיענו בכנות.
ההיגדים:
חרם על ילד/ה בשכבה
ראיתם מישהו גונב במכולת השכונתית
מישהו מדבר לא יפה למנקה של בית הספר
מישהו מרביץ לאח/ות שלכם
ילד קטן שזורק זבל על המדרכה
אתם עומדים באוטובוס ועולה אישה מבוגרת אך אף אחד לא קם לפנות לה את המקום
מישהו מתעלל בחתול רחוב
מישהו מעתיק במבחן
*מומלץ מאוד לשאול מדי פעם תלמיד/ה שעבר לעמדה ה"פועל/ת" מה המעשה שהן/ם היו עושות/ים ולשים דגש על צורות התמודדות שונות והערך שלהן (כמו למשל להציע תמיכה ועזרה למי שנפגע ולאו דווקא להתעמת עם הפוגע).
כעת נשאל:
- באילו מקרים היה לכן/ם ברור שתעשו משהו? מה גרם לכן/ם לחשוב כך?
- האם היו לכן/ם מקרים בהם התלבטתן/ם? האם קרה לכם בעבר שראיתם מקרה ולא התערבתן/ם אך מאוחר יותר התחרטתן/ם?
- מה גורם לכן/ם לעשות מעשה על פני פשוט להתעלם ממנו? לחילופין, מה לפעמים מונע את העשייה?
תחנה זו מציגה א/נשים רגילות/ים לגמרי אשר מתוך צו המצפון שלהן/ם קמו ועשו מעשה כלשהו- קטן כגדול, מתוך אמונה שהמעשה הפרטי שלהן/ם מסייע לתיקון העולם כולו. מנהיגות חיובית נובעת בראש ובראשונה מתוך התבוננות על הסביבה ועירנות למה שדורש שיפור. כאן המקום שלנו לדרבן את התלמידות/ים לפעולה מתוך ובתוך העולם שלהם. לפעמים אנחנו חיות/ים את חיינו ומבחינות/ים בדברים שמעוררים בנו אי נוחות. המודעות אליהם היא ללא ספק הצעד הראשון אך פעולה מתוך תחושה זו, אפילו קטנה, כבר יכולה לחולל שינוי.
- מוקד מאורות- רות ביידר גינסבורג (להראות צווארון ולהדריך באזור שקט יותר): המשמעות של הבעת התנגדות לדעת הרוב ונימוק מוקפד של דעת המיעוט משמעותית. לא רק שהיא היא מעוררת ספקות, מציגה הסתייגויות, ומאירה היבטים שלא זכו לתשומת לבם של שופטי הרוב (ומאלצת אותם להתמודד עם ביקורת), אלא שהיא גם מהווה בסיס לפסיקה (הלכה) חדשה או חידוד ותיקון פסיקה קיימת. במילים אחרות, גם אם היא לא משפיעה על המקרה הספציפי, היא נותנת קול למקרים אחרים.
היבט משמעותי במנהיגות הוא גם היכולת לעמוד על שלי ולבטא את התנגדותי למהלך, גם אם על פניו נראה שלהתנגדות שלי לא תהיה השפעה מיידית. ברגע שלהתנגדות שלי יש מקום, היא כבר מאתגרת את המצב הקיים ויכולה לתת קול לאחרים לבטא את עצמם ולחולל שינוי ארוך טווח. פעמים רבות אנחנו חשות/ים ש"אין טעם" לבטא התנגדות כי היא ממילא לא תשפיע אבל עלינו לזכור שתמיד יש טעם.
אופציות נוספות להדרכה של דמויות מנהיגות משפיעות המוצגות בקומה:
- מאורות – דמויות כמו הרצל, בן גוריון (מופיעות באיורים של ירמי פינקוס על קיר המוקד)
- נשים פורצות דרך – עדה יונת, גולדה מאיר (מופיעות על קירות הזכוכית של המיצג)
- שאנן סטריט – דמויות מנהיגות פורצות דרך בתחומים שונים שמהוות השראה לרבים בעולם היהודי ובכלל. (*כדאי לצפות בסרטון אך לאחר מכן לקיים את ההדרכה במקום שקט יותר).
- ספרות- דמות החלוץ המשלב בין משימה מצד אחד אבל גם אנושיות ורגש מצד שני.
סיכום:
- מה ראינו היום?
- מי המנהיג/ה שהכי הרשים אתכם? למה?
- מה הם התכונות שנדרשות ממנהיג/ה? האם עלו בסיור תכונות מנהיגותיות שלא חשבתם עליהן לפני כן?
ראינו איך לאורך ההיסטוריה מנהיגות ומנהיגים שונים קיבלו החלטות לא פשוטות – החלטות שעלו בחיי אדם, שסיכנו את עצמם או אחרים ושיכלו לעלות בפילוג והתפוררות של העם עצמו. לצד זאת, ראינו שיש כל מני מודלים של מנהיגות ודרכים שונות להיות מנהיג/ה. פעמים רבות יש לנו תפיסה מסוימת בראש של מה נדרש ממנהיגות/ים אך למעשה, את המאפיינים השונים שפגשנו במהלך הסיור, נוכל למצוא בכל אחת ואחד מאיתנו.