קייטנת האוניברסיטה 2025 – מערך הדרכה א'-ג'
מערך הדרכה למדריכי קייטנת האוניברסיטה – כיתות א'-ג'
רקע כללי
לאחר הביקור בגלריית "גיבורים", נמשיך את הסיור בגלריית "הללויה" ולאחר מכן נעבור למספר תחנות נוספות במוזיאון. מטרת הפעילות היא לחשוף את הילדים לעושר התרבותי והרוחני של קהילות יהודיות בעולם, להעמיק את ההיכרות עם סמלים וזהות יהודית, ולעורר סקרנות והזדהות דרך התנסות חווייתית ואינטראקטיבית.
משך הפעילות – כחצי שעה.
מוצעות 4 תחנות – לא חייבים לעשות את כולן.
גלו גמישות – יתכן שיהיו שינויים בלו"ז או שתצטרכו להתאים את הפעילות לפי זמינות התחנות.
תחנה 1 – גלריית הללויה (חובה)
מטרות התחנה:
- היכרות עם יופיים הייחודי של בתי כנסת מרחבי העולם.
- זיהוי סמלים יהודיים והשיח על משמעותם.
- פיתוח יכולת הבחנה בין קהילות חופשיות לקהילות שפעלו בהסתר.
מהלך הפעילות:
- הקדמה:
- הסבירו לילדים שבבתי כנסת נהוג שלא להציג פסלים או תמונות של בני אדם, אך עם זאת בתי הכנסת מעוצבים ומקושטים.
- שאלו: "אם אין פסלים או תמונות – במה מקשטים את בתי הכנסת?"
- הצגת סמלים יהודיים מוכרים:
- מנורה, שבעת המינים, ארון הקודש, פסוקים מהתנ"ך, ציורים מהתורה ועוד.
- שיח פתוח: מה המשמעות של הסמלים? מה הם מבטאים?
- עבודה בקבוצות (5 קבוצות):
- חלקו גלויות המציגות חלקים מתוך בתי כנסת שונים.
- כל קבוצה תנסה לאתר את בית הכנסת בגלריה, לזהות את הסמלים שבו, ולברר מה ניתן ללמוד ממנו:
- האם הקהילה שפעלה בו חיה בביטחון או בהסתר?
- האם היא הייתה עשירה או ענייה?
- מה גודלה של הקהילה?
- שיתוף ותובנות:
- כל קבוצה תשתף את שאר המשתתפים בממצאיה.
- קבוצה שסיימה מוקדם יכולה לקבל גלויה נוספת ולהמשיך במשימה.
- סיכום אפשרי:
- בחרו בית כנסת אחד, ספרו עליו בהרחבה והוסיפו סיפור קצר אודות הקהילה שממנה הגיע.
תחנה 2 – קודקס ששון
מטרות התחנה:
- הכרות עם אחד הפריטים החשובים במורשת היהודית.
- הבנת ערכה של השפה העברית בהיסטוריה היהודית.
- טיפוח כבוד למורשת כתובה ותרבות הספר.
מהלך הפעילות:
- פתיחה חווייתית:
- הציגו את קודקס ששון – ספר תנ"ך בן כ-1,100 שנה.
- שאלו: "איך נראה בסוף השנה ספר הלימוד שלכם?"
- "ואיך לדעתכם נראה ספר בן 1,100 שנה?"
- דיון קצר:
- בת כמה מדינת ישראל?
- איפה חיו יהודים לפני שהוקמה?
- באילו שפות דיברו?
- אם כן – כיצד יתכן שספר שנכתב לפני 1,100 שנה כתוב בעברית?
- הסבר קצר:
- העברית שימשה כשפת קודש במשך מאות שנים, גם כאשר לא הייתה שפה מדוברת.
- הסבירו על פועלו של אליעזר בן יהודה ותחיית השפה.
- התנסות:
- תנו לילד לנסות לקרוא מתוך הקודקס – מילה או שתיים.
- הסבר קצר על כתיבת סת"ם: סופר, תפילין, מזוזות.
- שאלת סיכום:
- כמה לדעתכם שווה הספר הזה היום?
- כמה לדעתכם שווה הספר הזה היום?
תחנה 3 – אינטראקטיב השמות
מהלך הפעילות:
- הפנו את הילדים לעמדה הדיגיטלית.
- תנו להם לבדוק האם שמם מופיע בתנ"ך.
- שיחה קצרה על שמות תנ"כיים: מי הדמויות המוכרות להם? מה המשמעות של השם שלהם?
תחנה 4 – איור מעגל השנה
מטרות התחנה:
- היכרות עם החגים היהודיים.
- הבנה של מושג "מעגל השנה".
- חיבור אישי בין חג למסורת משפחתית.
מהלך הפעילות:
- הסבר קצר על מעגל השנה:
- הציגו את האיור המרכזי.
- הסבירו שחגי ישראל מופיעים בסדר מחזורי, בכל שנה מחדש.
- שאלו: "היכן בטבע אנחנו פוגשים מעגלים?"
(עונות השנה, מחזור חיים של פרפר, הירח)
- הסבירו שאת החגים ניתן לחלק לשלוש קבוצות:
- חגים תנ"כיים,
- מועדים מההיסטוריה שלפני הקמת המדינה,
- מועדים מההיסטוריה של מדינת ישראל.
- חידון:
בליל הסדר יושבים,
מצה ומרור אוכלים.
מארבע כוסות שותים,
ושממצרים יצאנו – זוכרים.
איזה חג אני?
תשובה: פסח
מהו החודש העברי הראשון?
התשובה: תשרי
אני נחשב לחודש החמישי,
בט"ו שלי עצים נטועים.
פירות יבשים אוכלים,
ולאילנות חוגגים.
איזה חודש אני?
תשובה: שבט
באיזה מועד חוגגים את יום ההולדת של מדינת ישראל?
תשובה: יום העצמאות
בי שמונה נרות מדליקים,
שמונה ימים מתוקים.
בטבת אני נגמר ובכסלו אני מתחיל,
איזה חג בי חוגגים?
תשובה: חנוכה
- איזו מסורת משפחתית מתקיימת אצלכם רק בחג הזה?
לסיכום:
אז מה ראינו היום?
התחלנו בגלריית גיבורים – כל אחד פגש גיבורים מגוונים: אנשים שפרצו דרך בתחומים רבים.
המשכנו לגלריית הללויה וראינו איך יהודים שמרו על הזהות והעושר התרבותי והרוחני גם כשלא הייתה להם מדינה.
פגשנו את קודקס ששון – ונחשפנו לעברית-שפת הקודש, שהיום היא שפת היומיום שלנו.
בדקנו את שמותינו וגילינו שרבים מהם שואבים השראה מהתנ"ך.
ולבסוף, ראינו את חגי ומועדי ישראל, שמחברים אותנו אל העבר ואל הדרך שבה בחרו יהודים לזכור ולציין את קורותיהם.
הזכירו לילדים שכל אחת מהתחנות היא דלת – דלת לזיכרון, לסיפור, ולעולם שלם של תרבות וזהות.