סיור צה"ל: "העט והחרב" – הכתבים המכוננים של העם היהודי
| "העט והחרב" – הכתבים המכוננים של העם היהודי | ||||
| פתיח | מסע אחר ארבעה מהטקסטים המכוננים של העם היהודי | תרבות המחלוקת, צנזורה וזיכרון לאומי: אלה רק כמה מן הנושאים שהעסיקו את העם היהודי לאורך הדורות, ומעסיקים אותנו גם כיום. בסיור נבחן כמה מן הכתבים המכוננים של העם היהודי – מהתנ"ך והתלמוד, דרך כתבי הזכויות ועד מגילת העצמאות – ונגלה מה ניתן ללמוד מהם על הסוגיות הרלבנטיות עבורנו גם כיום. מטרת הסיור היא לגלות ולהבין כיצד כתבים אלה וההגות שתועדה בהם השפיעו על מדינת ישראל ומשפיעים עליה עדיין. | ||
| קומה ומוקד | מוצגים רלוונטיים | הסבר והקשר | למה זה מכונן? מה אפשר ללמוד מזה? | |
| 1 | יסודות | התנ"ך תמונה-רות ונעמימוצג-תנ"כיםמוצג-שבתסרטון-קודקס | התנ"ך מהווה את הגדרת הבסיס של העם היהודי – ברמה הטכנית – השם "עם" ו"יהודי", וברמה הפרקטית -אתיקה, חוקים ונרטיב היסטורי לאומי על שמו מכונים היהודים "עם הספר".פרעה, בסיפור יציאת מצרים מגדיר אותנו לראשונה "עם".הפעם הראשונה בה מכונה אדם מישראל כ"יהודי" – מרדכי, במגילת אסתר"עשרת הדיברות" הן הקוד האתי של העם היהודיבעולם העתיק התנ"ך הגדיר מונחים סוציאליים כמו מנוחה (שבת), צדקה (תרומות ומעשרות), אקולוגיה (שמיטה) ועוד | DNA תיאולוגי ותרבותי אחיד בתפוצות – בתנ"ך היהודי כלולים 24 ספרים. הדקדוק בהעתקה הוביל לשינויים מינוריים בין תפוצות המערב התיכון ליהודי תימן – ועדיין, לא הוביל לשינוי משמעות!רלוונטיות ערכית אוניברסלית – התנ"ך הנוצרי "הביבליה", נמכר בכ5-7 מיליארד עותקים.§ "עם הספר" – חיבור לספר כאובייקט: רוקדים איתו (הכנסת ספר תורה, שמחת תורה) בוכים לספר, מנשקים אותו, גניזה.נרטיב לאומי |
| 2 | עת עתיקה | המשנה והתלמוד סרטון – הדף היומיתמונה-השתלשלות ההלכה | 2 הטקסטים "היורשים" של התנ"ך הם אלו המנתחים / מפרשים אותו. המשנה = תורה שבע"פ מימי התנאים.נאספה מהמאה הראשונה עד השלישית ונערכה ע"י רבי יהודה הנשיא.מחולקת לש"ס – 6 סדרים, באופן נושאי "המשנה" נכתבת כי אז מצטבר חומר רב שמצריך איגוד וסינון. התלמוד (בבלי+ירושלמי) = "פרוטוקול" הדיון שהתקיים בבית המדרש סביב כל משנה.התלמוד נערך בסוף המאה החמישית ומעיד כי נחתם סופית ע"י רב אשי ורבינא – שניהם בני התקופה.התלמוד הבבלי התקבל בכל תפוצות ישראל כטקסט ההלכתי המחייב התלמוד הוא פרשנות והעמקה על המשנה ומהווה עד היום מרכז הלימוד בישיבות | תרבות המחלוקת –המשנה והתלמוד מלאים וויכוחים. מתוך אי ההסכמה, ברי פלוגתא דוגמת הלל ושמאי (ויורשיהם), מפתחים את הדיון ההלכתי – ומפרשים את "האמת האלוקית" (האבסלוטית) צנזורה – מה נכנס ומה לא בתהליך הסינון? אליטה שמקבעת את הקנוניזציה היהודיתיהדות ניידת – מפעל איגוד המשנה והתלמוד הם חלק ממאמץ לאומי לאפשר העברת ידע ולימוד במרחב היהודי (לצד פיתוח השו"ת, בתי הכנסת וכו')הלכה – השפעה מיידית וארוכת טווח על אורח החיים היהודי בכל אספקט חייםאינטלקט – "הלימוד" כמרכיב תרבותי. פיתוח האינטלקטואל על בסיס שינון (משנה, תורה שבעל פה) ופלפול, חקר והעמקה בסוגיה נתונה. |
| עת חדשה | כתבי חסות ריפליקה- וושינגטון ריפליקה – יוסף בן טולילה | עד עכשיו הטקסטים המכוננים עוצבו "מבפנים". בעת החדשה ניתנים "כתבי החסות" המגדירים את מעמדם וזכויותיהם של היהודים מכתב וושינגטון – מזמין את היהודים (ככל עם) לאמריקה ולהנות מחופש דת ופולחןכתב חסות צרפתי – ניתן ליהודי אלג'יריה והקנה מעמד מסחרי ואזרחי שווה כאזרחי צרפת. | גורם חיצוני – הגדרת הזהות, המאפיינים, הזכויות והחובות האזרחיים נקבע ע"י לא-יהודי.טקסט חילוני – טקסט מכונן, לראשונה מזווית חילונית-אזרחית וללא הקשר/תוכן דתי.השתלבות – השפעה מיידית וארוכת טווח על העולם היהודי: חילוניות, התבוללות, השתלבות ותרומה תרבותית ומדעית. דמוגרפיה – יצירת מעמד כלכלי-חברתי יהודי חדש. מיסוד קהילות (למשל ארה"ב) | |
| מגילת העצמאות | החוויות – הטובות והרעות – בהיסטוריה היהודית מוכיחות שנדרשת הגדרה וקביעת מאפיינים פנימית. בהיעדר חוקה, מהווה מגילת העצמאות הבסיס עליו מושתתת המדינההמגילה נוסחה מספר פעמים עד שנחתמה – ברגע האחרון ממש. | הגדרה עצמית – אחרי השפעות והגדרות חיצוניות – פעם ראשונה שהעם היהודי מייצר מסמך חילוני-אזרחי עם הגדרה וחזון נרטיב לאומי – המגילה מקבעת את הסיפור ההיסטורי של העם היהודי, זכותו ההיסטורית לריבונות בארץ ישראל ומשימתו.ישראל כמרכז יהודי – הגדרת תפקידה של מדינת ישראל ברמה הפנים יהודית – ארץ מקלט? | ||
| סיכום | לכל שנות קיומו לווה והוגדר העם היהודי ע"י טקסטים מכוננים. חלקם היו בעלי השפעה אוניברסלית (התנ"ך) וחלקם היו מעצבי החיים היהודיים ליותר מ- 2000 שנה (המשנה והתלמוד). בתקופות מסוימות נכתבו הטקסטים ע"י גורמים חיצוניים לעם היהודי – והשפיעו עלינו לא פחות (כתבי זכויות וכתבי חסות) מגילת העצמאות היא המשך ישיר וטקסט מכוננן הנסמך על כל קודמיו – המנסה להכיל ולשכלל כל אחד מהם. כל הטקסטים האלו עיצבו את דמותו של העם היהודי וקשרו אותו לזהותו. | |||
2 מוקדי רשות נוספים
| 2 | ימה"ב | שירה ופיוטים דיורמה-שמואל הנגידתמונה-אבן גבירולסרטון – פיוטים דיורמה-שריפת התלמודמוצג-אקליזה וסינגוגה | בימה"ב, בהשראת המרחבים הגיאוגרפיים השונים, מתעצבת הכתיבה היהודית גם בהיבט התרבותי ולא רק כטקסט דתי. ספרד (המוסלמית) – "תור הזהב"שירת קודש וחול שנכתבה בהשפעת התרבות הערבית הפיוטים – שירת הקודש, עסקו בכמיהה לציון, בקרבת האל, במקרא ובהגות.שירת החול – למשל שירי תלונה, אהבה ויין. שירים אלו נאספו ל"דיוונים" של כל משורר.אשכנז (הנוצרית) – רדיפה דתיתהרדיפה באשכנז התבטאה בעלילות דם, שריפת ספרים (תלמוד) ופרעות רצחניות מקומיות – שיצרו מודל של "מוות על קידוש השם".לאחר הפרעות (תתנ"ו – מסע הצלב הראשון ב-1096) התפתחה תרבות כתיבה, לתיעוד וזיכרון המאורעות.הפיוטים באשכנז עסקו בחורבן הקהילות, בזכירת האויבים ובהנצחת הנספים ודבקותם ביהדותם. | כמיהה לציון – לאחר שנות ניתוק רבות ועלייתה של האנטישמיות הקדומה (בעיקר אשכנז), נוצרת תרבות שירה ופיוט המביעים געגוע לארץ האבות ולעצמאות היהודיתהשפעה על-דורית – שירת החשק, האהבה והתלונה כבסיס לשירי האהבה המלנכוליים של ימינו; רבי אמנון ממגנצא – "נתנה תוקף" -> מלחמת יום הכיפורים ונופלי בית השיטה. ספרא סיפא – מנהיגים בולטים, אנשי צבא (שמואל הנגיד) החזיקו בתפקידים פוליטיים ומקצועיים לצד היותם אנשי רוח ותרבות, משוררים וסופרים.תרבות בשירות הזיכרון – שימוש בשירה ומוזיקה ככלי הנצחה | מוקד רשות |
| 3 | תרבות | שפות – עברית | שפת מקור – העברית היא השפה בה נכתבו הטקסטים היהודיים מאז התנ"ך. למרות שבמרוצת הדורות נוצרו שפות יהודיות מקומיות כמעט בכל התפוצות – עדיין, רובן נכתבו באותיות עבריות אליעזר בן יהודה כיזם – הוגה חזון ופועל למימושוהרוב התנגדו להחייאת העברית (מטעמים דתיים ופוליטיים)הדרך להטמעת העברית עברה דרך הילדים: שירי חגים וכו' | פרויקט ציוני – המפעל הציוני (אולי היחיד) שהצליח ב-100% והחזיר את העברית להיות שפה דבורה אחרי 2000 שנה.תרבות מאחדת – העברית הייתה השפה שכל יהודים הכירו גם אם לא דיברו בה.צורך ב"שפה משותפת" לכל העולים, ליטרליתרבות מגוייסת – השימוש בשפה עברית עבור הספרות העברית לחזון הציוני | מוקד רשות |