נצחון הרוח: עימות בין השקפות בעם היהודי
פתיחהעם היהודי מנהל מאז ראשיתו מאבקים סוערים על החזון המשותף והדרך המשותפת. היכולת לנהל חילוקי דעות משמעותיים בצורה מחזקת ומכוננת, ולא מפרידה ומחלישה, היא שתבטיח את עתידו של העם היהודי בישראל ובתפוצות. לאורך ההיסטוריה ניצב העם היהודי שוב ושוב מול האתגר הזה. לפעמים נחל הצלחות אדירות בשאיפתו להבטיח אחדות ושגשוג – ולפעמים נחל כשלונות הרי אסון. בסיור זה נסקור את מאבקי ההשקפה הגדולים המשפיעים עלינו עד היום, ונלמד כיצד לנהל את חילוקי הדעות תוך שמירה על הבית המשותף ועל האחדות.
קומהמוצגים רלוונטייםהסברהרחבההשקפות ומושגים מרכזיים
 יסודותתנ"ךהתנ"ך מהווה את בסיס הנרטיב שלנו – ראשית סיפורו של העם היהודי מתחיל "באבות המייסדים" ובקורותיהם כבר בתאים המשפחתיים הראשוניים ביותר של האומה אנו מזהים מאבקים ופערי השקפות עמוקים: קין והבליצחק וישמעאליעקב (איש תם יושב אוהלים) ועשיו (איש השדה והציד)שניים עשר השבטים: יוסף (איש חלומות), שמעון ולוי (לוחמניים), יהודה (לאומיות)קורח ועדתודינמיקת "הנבחר" ו"הנדחה"   המאבק על המקום במשפחה, על הכיוון אליו תצעד – הוא שמניע את הריב והמחלוקת.   ככל שמתרחבים מעגלי ההשפעה – ממעגל משפחתי מצומצם למעגל האומה הרחב – מעמיקים הפערים והמאבק מתעצם.השקפה רוחנית השקפה ארצית השקפה היררכית השקפה לוחמנית השקפה דתית    
עת עתיקהא"י שלומציוןהלל ושמאי   בבל ראש הגולה והגאוןתלמוד    אידיאולוגיות והשקפות שונות מלוות אותנו במעגל הקרוב אך גם הרחב. הפערים בינהן הפכו לאקוטיים דווקא כאשר עמד העם היהודי בשלבי שגשוג והתרחבות ההנהגה הפוליטית-מדינית-רוחנית בעם היהודי הייתה רווית תחרות וידעה מאבקים עקובים מדם בין יורשים אך גם בין תפיסות מנוגדות. בימי בית המקדש השני פעלו קבוצות שונות: פרושים, צדוקים, איסיים, קנאים – אשר נאבקו בינהן על מעמד, יוקרה ושליטה. שלומציון המלכה, משנה את המשוואה ולראשונה מחלקת את מוקדי הכוח. בניה פועלים הפוך ממנה ומאבדים את העצמאות היהודית בא"י ל-2000 שנה. ראש הגולה והגאון היו 2 תפקידי מפתח בהנהגה היהודית בבל – אך גם עבור יושבי א"י. הדינמיקה בין השניים הייתה מאתגרת ולא פעם כללה חיכוכים ותחרות. "ראש הגולה" יוחס לזרע בית דוד ונחשב להנהגה והסמכות הפוליטית שארגנה את חיי היהודים ברמה הפנימית אך גם ייצגה אותם מול השלטונות. הוא עסק בשיפוט, קבע את גובה המס, ומינה את ראשי הישיבות.הגאון – היה תפקיד שנשאו ראשי הישיבות הגדולות בבל והיו ההנהגה הדתית, הרוחנית והמוסרית.גם הגות ומחשבה בעם היהודי היו ביטוי להשקפות מנוגדות. "תרבות המחלוקת" היא תוצר של מגמה זו כשהמשנה והתלמוד מלאים ויכוחים. מתוך אי ההסכמה, ברי פלוגתא דוגמת הלל ושמאי (ואח"כ תלמידיהם), מפתחים את הדיון ההלכתי –  ומפרשים את "האמת האלוקית". בלי ההשקפות השונות לא תיתכן חקירה, העמקה ופלפול.מסכת אבות: כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:   כאשר המחלוקת – השקפותיהם השונות של בני אדם – מתקיימות ממניע חיובי: רצון לאתגר ולקדם, להקשות כדי להתפתח – תהיה המחלוקת ראויה להתקיים.   כאשר המחלוקת היא לשם כבוד, צבירת כוח או שליטה – אין לה מקום ותוצאותיה יהיו הרסניות.השקפה דתית פלורליזם מחלוקת ייחוס
ימה"בספרד בלמונטה  ימה"ב היו משופעים ברדיפה דתית ובאזורים שונים נאלצו היהודים להתנצר או להתאסלם. נראה כי גם בתגובותיהם של היהודים יש פערים תפיסתיים המושפעים מהסביבה. אשכנז – החל מרדיפות מקומיות ועד לרדיפות הממוסדות: פרעות תתנ"ו (1096), מסעות הצלב ועוד נאלצו היהודים לבחור בין מוות להתנצרות. באשכנז פעלה גישה לפיה עדיף למות (ואף להרוג את ילדייך) ולא להתנצר. ספרד – עוד לפני גירוש ספרד, במאה ה-12 תחתן שלטון המואחידון, נאלצו היהודים לבחור: למות או להתאסלם. בספרד רבים מהיהודים בתקופה זו בחרו להתאסלם כלפי חוץ אך לחיות כאנוסים לשמר את יהדותם ולא למות.באשכנז מתקיים מפגש עם הנצרות, המקדשת את גבורת השליחים של ישו – "המרטירים". השפעה נוצרית זו מחלחלת גם לקהילות היהודיות אשר תופסות את המושג "קידוש השם" כחובה ומעלה דתית – למות ולא להמיר דתם.   בספרד משפיע המפגש עם האסלאם גם על העולם הדתי היהודי. כאשר מסתיימת הרדיפה הדתית של המואחידון, הרמב"ם פוסק שאין לדרוש מהציבור "למות על קידוש ה'" בין היתר בשל השפעת העולם המוסלמי הכולל את עקרון ה"פקי'ה" = העמדת הפנים, המאפשרת לחיות תחת מסווה דתי אחר.מרטיריות קידוש השם פרשנות
שאלת הבסיס: מיהו יהודי? האישה בתמונה מצולמת בלבוש קתולי, כריעה נוצרית ועם מנהג יהודי לא שיגרתי. האם יש לנו ספק באשר ליהדותה? אין לה מסמכים שמוכיחים את זה, והיא לא נראית יהודיה, אבל היא מקיימת פרקטיקה יהודית שהשתמרה מדור לדור. שאלת הזהות היהודית רלוונטית בכל דור ומושפעת מהשקפות שונות: אידיאולוגיות, דתיות, פרקטיות ועודהפרספקטיבה שלנו כיום על תופעת האנוסים היא מאוד חיובית – כמעט ואין לנו ספק לגבי הקשר שלה לעם היהודי, האם כך אנו מתייחסים לכל אלו שנסיבות ההיסטוריה הרחיקו אותם מהזהות והפרקטיקה היהודית? (יהודי בריה"מ, יהודי אתיופיה)   איפה עובר הגבול? מה אנחנו מחשיבים כיהודי?
 חסידים מתנגדיםאחד ממאבקי ההשקפה הגדולים ביותר בתולדותינו הוא המאבק בין "המתנגדים" לבין החסידות, תנועה רוחנית שהחלה בבעש"ט וערערה על הקיים. הגאון מוילנה זיהה את החסידות כאיום קיומי על היהדות – זאת בעקבות תופעת השבתאות שהתרחשה כמה שנים לפני. החשש העמוק הוביל לניתוק ודחייה בתוך משפחות. קהילות נקרעו והלשנות הדדיות לשלטון הצאר הסתיימו במוות של יהודים.   40 שנה של מלחמת חורמה הסתיימו לבסוף כשהחסידות ומתנגדיה גילו אויב חדש ומשותף: החילון. אז השתנה המאבק למאבק בין ההשקפה הדתית לזו החילונית."שריפת האסמים" היא אירוע שהתרחש לפני חורבן בית המקדש השני, במסגרתו קבוצה מקרב הקנאים שרפה את מחסני המזון שיועדו להחזיק את אנשי ירושלים בזמן המצור על העיר כדי לאלץ את אנשי ירושלים להשתתף במרד נגד הרומאים.   עד לאן מגיעים עם מאבק אידיאולוגי? כמה ואת מי מוכנים להקריב? איפה עובר הגבול ומה שווה הוצאה של "הכביסה המלוכלכת" החוצה?השקפה רוחנית אינטלקטואל אליטות השקפה חברתית מסרות וקדמה  
עת חדשהיהדות ארה"במהשעטל לעיר הגדולה הרחוב הפוליטי היהודי / הציונותסרטון הבורשטבתהליך ההגירה הגדולה – שליש מיהדות מזרח אירופה היגרה לארה"ב – קרוב ל-2.5 מליון איש(!).  לא"י באותו הזמן עלו רק 25,000 יהודים… ניתוח תמונה מהשטעטל לעיר הגדולה – מחלוקת בין דורית – בין מסורת לקדמה, בורגנות, השתלבות לעומת התבדלות אחת ההנחות השגויות היא שברחוב הפוליטי היהודי של המאה ה-19 (בעיקר באירופה) הייתה הציונות לתנועה בולטת. בפועל ניתן לראות שמרבית יהודי אירופה פעלו בתנועות פוליטיות מגוונות ודווקא הציונות הייתה לתנועה השולית ביותר.משפחות רבות נקרעו וניתקו קשר על בסיס הבחירות הפוליטיות והאידיאולוגיות של בני המשפחה, חלקן לא זכו להתאחד שוב לאחר השואההעת החדשה פותחת בפני היהודים הזדמנויות להגדרה עצמית שלא היו קיימות בכלל כאופציה לפני כן. מה שהיה אחדות אחת של עם ישראל, נשבר מבחינה זהותית לקטגוריות שונות: יהדות כלאום, יהדות כדת, יהדות כתרבות, ועוד… מסוף המאה ה-19 מתחילה תקופת ההגירות הגדולות. גל ההגירה הגדול ביותר הוא ממזרח אירופה לארה"ב, וכמות קטנה יותר של יהודים מגיעה לארץ – אלה העליות הראשונות.   ערבות הדדית ומאמץ משותף אל מול אינדיבידואליות. המודרנה הביאה ליהודים הזדמנויות חדשות – להיות שותפים למעגלים והשקפות חדשות. חלק מההשקפות הוטמעו ומומשו בתוך "האטמוספירה היהודית" (סוציאליזם וציונות) וחלקן נדחו או הובילו לניתוק והשתלבות של יהודים במעגלים חברתיים אחרים.מודרנה אינדיבידואליות ערבות הדדית השתלבות קולקטיב  
תרבותעברית שפותמוזיקה (עופרה חזה, האחים אלכוותי)תיאטרון (הבימה)המאבק על שימוש בעברית היה אחד המרכזיים בביסוס הציונות ולאחר קום המדינה בקליטת העולים. שפת מקור – העברית היא השפה בה נכתבו הטקסטים היהודיים מאז התנ"ך.פרויקט ציוני – המפעל הציוני (אולי היחיד) שהצליח ב-100% והחזיר את העברית להיות שפה דבורה אחרי 2000 שנה.תרבות מאחדת – העברית הייתה השפה שכל יהודים הכירו גם אם לא דיברו בה. צורך ב"שפה משותפת" לכל העולים, ליטרלישתי השקפות מרכזיות שמלוות את מדינת ישראל מראשיתה הן "כור ההיתוך" ו"רב תרבותיות" ומשקפות תהליך חברתי שעברו הממסד והחברה הישראלית. צריך להראות בתחנה זו מצד אחד את הצורך ביצירת שפה משותפת מבליל של לשונות, ומצד שני את המחיר של אחדות כפויה זו – אובדן נכסי תרבות יהודיים שנוצרו לא בעברית.השקפה ציונית כור היתוך רב תרבותיות
  סיכוםלחזור לשאלה המעמיקה מתחילת הסיור:  עם איזה מטען ערכי אני צריך להגיע למחלוקת כדי לצלוח אותה מבלי לקרוע קרע? לתת למשתתפים לענות על השאלה, מתוך ניסיון חייהם ומתוך התכנים שאליהם הם נחשפו בסיור. לסכם במילותיך.