סיור סליחות: בעקבות אלול

סיור סליחות
זרועות הבטחון

משך הסיור: 90 דקות

רציונל: ימי חודש אלול (ובהם ראש השנה ויו"כ) נחשבים לימים משמעותיים במורשת והתרבות היהודית. "סיור הסליחות" במוזיאון מציג אספקטים שונים של "תקופת אלול" ובהם: חשבון נפש, התחלות וחישוב מסלול מחדש, סליחה ועשיית טוב – כפי שאלו באים לידי ביטוי בהוויה היהודית – אז והיום.

קומה 1 – הללויה (בתי כנסת)

ימי חודש אלול, ראש השנה ויום הכיפורים הם מהימים הפופלריים ביותר. בימים אלו בתי הכנסת לוקחים חלק מרכזי ביותר – תפילות חגיגיות וארוכות. במוקד זה נבחן את החיבור ההיסטורי והערכי של מוסד יהודי זה במסורת וההיסטוריה היהודית.

• מוצג:  דגם: בית הכנסת הגדול טלומצקה, פולין

ביה"כ נחנך בשנת 1878 ונחרב בידי הנאצים בשנת 1943. ניתן לראות במודל את העושר והפאר של ביה"כ והקהילה. תקנות בית הכנסת דרשו מן הבאים להקפיד על לבוש מהודר וקבעו תשלום גבוה על מקום ישיבה. כתוצאה מכך, פשוטי העם לא יכלו להתפלל בו. לנוכח המחאה הציבורית שהתעוררה עקב כך, החליט הוועד המנהל לאפשר כניסה חופשית לבית הכנסת בכמה מועדים בשנה.

אילו תאריכים היו פתוחים לקהל הרחב? ימי חודש אלול הכולל את ראש השנה ויום כיפור!

מכל לוח השנה היהודי, מדוע דווקא התאריכים הללו? כנראה בגלל שהם התאריכים שרוב האנשים רוצים להשתתף בתפילות.

זהו סיפור שממחיש את החיבור לחגיגת השנה החדשה ביהדות והסמליות שבהתחלה החדשה וכן את המקום המרכזי של ההזדמנות לחשבון הנפש בקרב העם.

• מוצג: דגם: בית הכנסת על שם רבי שלמה אבן דאנאן פס, מרוקו

ראשוני היהודים התיישבו בעיר המוסלמית פס במאה ה-9 ועסקו במסחר. במאה ה-15, משגברה הקנאות המוסלמית, הקצה הסולטן ליהודים אזור מגורים- ה"מלאח", שם שהתקבל ככינוי לאזורים שבהם ישבו יהודים במרוקו. עם בואם של גולי ספרד למרוקו ב-1492 גדל הישוב היהודי בעיר והקהילה התחלקה לשניים: התושבים הוותיקים וה"קשטיליאנוס", שבאו מספרד ומפורטוגל.

אחד הדברים האופייניים לבית כנסת זה ולרבים מבתי הכנסת בצפון אפריקה הם ארונות קודש, המכונים "היכלים". בבית הכנסת שלושה "היכלים", וסביבם עיטורים במלאכת סטוקו ופסיפס. מעקה עץ מחלק את אולם התפילה לשניים, וממנו בולטת אל תוך האולם מעין מרפסת, היא הבימה. מעליה עמודים הנושאים מסגרת דמוית כתר ובשטחה גם כיסא אליהו. ספסל בנוי עובר לאורך כל הקירות, וספסלים נוספים מסודרים בקבוצות כפולות, גב אל גב, לאורך האולם ולרוחבו. נרות תמיד בצורת כוסות זכוכית גדולות תלויות על שרשרות עם "חמסות" ממתכת.

בקהילות הספרדים וביהדות תימן נתקבל החל מהמאה ה-15 מנהג לומר סליחות במשך 40 יום, החל מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים. זאת בשונה ממנהג קהילות אשכנז להתחיל לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה.

• סרטון – ונתנה תוקף

הסרט "מנחה" מייצג את הזמן היהודי המקודש ביותר, הלוא הוא יום כיפור ותפילת "ונתנה תוקף", זמן ההתכנסות של כל העם היהודי. הפסקול המלווה את הסרטון הוא פסקול של הפיוט "נתנה תוקף" בשש גרסאות שונות של חזנים וחזניות מרחבי מהעולם.

הפיוט "ונתנה תוקף" נחשב לאחד הפיוטים הידועים והפופולריים ביותר בימים הנוראים ובתפילה היהודית בכלל. הוא מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוהי ישראל ואת אפסות האדם מולו. מסורת מהמאה ה-12 מייחסת אותו לדמות מהמאה ה-11, רבי אמנון ממגנצא, אולם המחקר המודרני מלמד כי הפיוט נכתב מאות שנים קודם לכן.

הפיוט זכה ללחנים רבים, ולמרות שמקורו בקהילות אשכנז בדורות האחרונים חדר גם למחזורים ספרדיים. לצד הלחנים המסורתיים ידוע במיוחד לחנו של יאיר רוזנבלום (1990), שנכתב כמחווה לחברי קיבוץ בית השיטה על רקע אבלם על נפילת חבריהם במלחמת יום הכיפורים.

קומה 1 – יסודות

1. מוקד לוח השנה העברי

מוצג: ציור לוח השנה

כל חג / מועד בלוח היהודי מסמל אירוע מסוים שמזמין אותנו לעשות רפלקציה – שיקוף והתבוננות. פסח מזמין אותנו להתבונן על החירות, חנוכה על הכוח להגיד תודה וסוכות על כמה השמחה משמעותית בחיינו הימים הכי מפורסמים ובולטים במעגל השנה שלנו לתהליך הזה הם כמובן חגי תשרי: ראש השנה ויום הכיפורים. אך הם בהחלט לא היחידים. התרבות והמסורת היהודית מאפשרת לנו מגוון הזדמנויות – תדירות יותר (ברמה יומיומית) ותדירות פחות (בנקודות חד פעמיות) בחיים.

שאלה: איזה חג / מועד גורם לך לעשות את הרפלקציה הזו? למה / איך? באילו הקשרים חייב לדעתך לעשות זאת?

2. שבת

מוצג: שעון שבת

עוד יותר תדירי: חשבון נפש שבועי, לא רק פעם בשנה. זו הזדמנות לסכם את השבוע שהיה ולהתחיל שבוע נוסף בכוחות מחודשים. יום כיפור נחשב לחג הכי מתאים לקיום חשבון נפש, גם הוא מכונה "שבת שבתון".

שאלה: למה לדעתך קוראים לו גם ככה? (שבת שבתון)

3. טקסי חיים

מוצג: אבני הקדיש

בטקס הקבורה היהודי נהוג לקרוא את המשנה במסכת אבות הכותבת: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.." (אבות פרק א', משנה ג'). דווקא בשעת הקבורה מזכירים למנחמים – שעדיין חיים – שיש משמעות לחיים וכל אדם צריך לזכור לעצור ולבחון את מעשיו בעולם.

קומה 2

1. מוקד: קיר קהילות
2. מוצג: סנדי קופקס

סנפורד "סנדי" קופקס הוא שחקן בייסבול יהודי-אמריקאי. קופקס נולד בברוקלין, ניו יורק, בבית יהודי אורתודוקסי, וגדל בבורו פארק. במהלך קריירה שנמשכה רק 11 שנים, קבע קופקס שיאי הגשה וביסס את עצמו כאחד משחקני הבייסבול הטובים בהיסטוריה, וכן אחד הספורטאים היהודים הבולטים בכל התחומים. בסדרת הגמר של ה-MLB (הוורלד סיריס) של 1965 התמודדו הדודג'רס נגד המינסוטה טווינס, המשחק הראשון נקבע ליום הכיפורים. קופקס, ששובץ במשחק הראשון כמגיש הפותח, בחר לצום ולא להגיע למשחק. בהיעדרו, הדודג'רס הפסידו את המשחק הראשון וגם את המשחק השני, אותו פתח קופקס כשהוא חלוש מהצום. בהמשך ניצח קופקס את המשחקים החמישי והשביעי וזכה עם קבוצתו ב-4:3 ב"וורלד סיריס". קופקס עצמו אף זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. סירובו של קופקס לשחק עורר תשומת לב רבה, בדומה למקרה של האנק גרינברג ב-1934, והאירוע נתפס כדוגמה לקונפליקט שבין השאיפה להתערות ולהצליח בחברה הכללית לבין ההשתייכות לעם היהודי על מסורותיו וערכיו. במקרה הזה בחר קופקס לדבוק בזהותו ובאמת שלו.

שאלה: איפה הקונפליקט הזה פוגש אתכם בחיים שלכם? יצא לכם להיתקל בדילמות כאלה?

2. מוקד: שלומציון המלכה

מוצג: מיצג וידאו: שלומציון המלכה

סרטון אנימציה שבו הדמות הקדומה שלומציון המלכה מספרת לשני בניה כיצד התפתחו המאבקים על השלטון בתקופת שושלת החשמונאים. המסר המרכזי הוא שעמידות ריבונות יהודית בארץ ישראל תלויה באחדות בין הפלגים שבתוך העם ויש חשיבות גדולה לסובלנות ולשלום פנימי.

הסיפור של שלומציון הוא סיפורה של הריבונות היהודית בא"י – היסטוריה שחוזרת על עצמה וניתן ללמוד ממנה לעתיד. חשבון נפש הוא לא בהכרח רק אישי, אלא גם קהילתי ולאומי.

3. מוקד: אמונה מחשבה ויצירה
4. מוצג: פירמידה הפוכה – חכמת הדורות

המיצב שלפניכם עוסק בהתפתחותה של החוכמה היהודית לתקופותיה: תנ"ך, משנה, תלמוד, גאונים, ראשונים, אחרונים. הספרים המרחפים מייצגים את השתרגותם של דורות החכמים היהודים זה בזה. מתוך מקור אחד – התנ"ך – נפרש ריבוי עתיר גוונים. מבנה הפירמידה ההפוכה ממחיש את התפיסה שלפיה כל דור ראה עצמו כממשיך הדורות שקדמו לו, ומתוך כך המשיך ליצור ולחדש בהלכה ובמחשבה ברוח תקופתו-הוא.

כל דור מסתמך על הדורות שקדמו לו ובמקביל הוא מתחדש ומשתכלל. תפיסה זו מלווה אותנו מידי ראש השנה שמהווה הזדמנות להתחלה חדשה ושאיפה להשתפר בה. מעבר לכך, התוכן המדובר יונק מאותו מקור ומדגיש עד כמה לכולנו יש בו חלק.

• מוצג: כפרות

בתקופת בית המקדש, ביום כיפור, נהגו לשלח למדבר (לעזאזל) שעיר שנשא כביכול את חטאי העם וכך כיפר עליהם. כיום, יש הנוהגים לבצע את טקס הכפרות באמצעות תרנגול חי. עם זאת, המנהג הרווח היום הוא לקחת כסף לעשות איתו את הכפרות ואת הכסף הזה לתת לצדקה. יצירתה של אנדי ארנוביץ' נועדה להחליף את בעל החיים בסבך חוטי כסף, נוצות וסרטי צילום השזורים ביניהם. על סרטי הצילום הללו מפורטים חטאיו של האדם המודרני המשקפים את מנהג הכפרות ובקשת הסליחה על הדברים הקטנים בחיים שבמהלך השנה אנחנו לא תמיד שמים לב אליהם.

• מוקד: פולין-ליטא והאימפריה העות'מנית

מוצג: הבעל שם טוב, החסידות

במהלך המאה ה-18 מתפתחת במזרח אירופה תנועת החסידות שמייסדה היה הבעל שם טוב. החסידות הביאה איתה בשורה גדולה לעולם: "בכל דרכיך דעהו" – ה' נמצא בכל מקום ונגיש לכל יהודי. לא חייב להיות למדן גדול כדי להיות יהודי טוב – אפשר לעשות זאת גם באכילה, שירה, ריקוד ושמחה – בכל דרך!

מסופר על הבעל שם טוב שפעם אחת ביום כיפור, החל ילד קטן לחלל בחליל, בעיצומה של התפילה. המתפללים מיד ניסו להשתיקו ונזפו בו על שחילל את קדושת היום, אך הבעש"ט עצר את הקהל והגן על מעשיו של הילד – הוא אמר להם שכוונת ליבו וניגונו הטהור חזקים יותר מכל תפילה וצום שלהם וכי בזכות הילד נענו תפילותיו של כל הקהל.

5. מוקד: ההגירה הגדולה

מוצג: דיסקית של מקס פוקס

הסיפור של מקס פוקס לא קשור ישירות לאלול ולחגי תשרי, אלא מתרחש מעט אחרי, בסוף חודש אוקטובר. אבל חשוב לנו לא לדלג עליו כי הוא עוסק בתפילה ופיוט והשפעתם המורלית החשובה.

מיכאל (מקס) פוקס, יהודי אמריקאי יליד פולין, התגייס בגיל 22 לצבא ארה”ב ולחם במסגרת חטיבת חיל הרגלים הראשונה. חטיבה זו נחתה בחופי נורמנדי של צרפת הכבושה ב- 6 ביוני 1944 ולחמה בקרב שסימן את ראשית הקץ של גרמניה הנאצית. במהלך הקרבות, פוקס נפצע מרסיסים אולם התעקש להמשיך בלחימה ולהישאר באירופה.

ארבעה חודשים מאוחר יותר, נשלח במסגרת אותה חטיבה להילחם בעיר אאכן (Aachen), במערב גרמניה- קרב בו הגרמנים נחלו תבוסה.

בתום ימי הלחימה, ב-29 באוקטובר 1944, פוקס ו-50 לוחמים יהודים נוספים מהחטיבה מצאו עצמם ניצבים מול חורבותיו של בית כנסת עתיק בעיר, שנבנה ב-1862 ונהרס כליל ב”ליל הבדולח”, בנובמבר 1938. פוקס שהיה בעברו תלמיד ישיבה שלמד חזנות, פצח בשירה ספונטנית של מזמורי שבת מסורתיים כשברקע עדיין נשמעים הדי הפיצוצים. למקום הגיע צוות של רשת הרדיו NBC, שהעביר בשידור חי את מזמורי קבלת השבת של פוקס למיליוני בתים בארה”ב – והפך אותו לאחד מסמלי הניצחון על גרמניה הנאצית.

[אפשרות להשלים במוקד זה את סיפורו של סנדי קופקס ליד האלה וכדור הבייסבול החתומים]

6. מוקד: ציונות

מוצג: כרזה "עד 100,000 דונם" וקופת קק"ל

בימים שלפני קום המדינה התבסס היישוב היהודי על "כספי החלוקה", תרומות כספיות שנאספו ע"י קק"ל מיהודי העולם וסייעו ליהודי ארץ ישראל בקיום היומיומי. כספים אל נחשבו לצדקה שעשו יהודי העולם עם אחיהם שבארץ ישראל מתוך תחושה של ערבות הדדית וגאווה לאומית. התמיכה הכלכלית ביישוב הארץ הייתה חלק ממאמץ לאומי – של לקיחת אחריות על גורל העם היהודי.

כמו אז, גם ימי אלול הם תקופה לחיבור, התעלות מעל המחלוקות והתמקדות בטוב המשותף וברצון להמשיכו בשנה החדשה. ימי אלול מוקדשים לחשבון נפש. עצם המושג חשבון נפש כולל בתוכו את התפיסה כי אפשר לתקן! מה שהיה לא חייב להישאר. תמיד יש תקווה, תמיד אפשר לשנות הכל לטובה.

קומה 3

1. מוקד: פולקלור
2. מוצג: גלויות שנה טובה, מסורות

במאה ה-14 פסקו רבני אשכנז כי בהגיע חודש אלול, על כל יהודי לברך את חברו לקראת השנה החדשה. עם השנים השתרש הנוהג וכשבמאה ה-19 החל השימוש בגלויות עם בול הפך המנהג לנפוץ בכל קהילות ישראל.  גלויות "שנה טובה" הפכו למנהג פופולרי מאוד, שימרו קשרים בין יהודים ברחבי העולם ובתקופות ומקומות שונים אף היוו הזדמנות להנחלת מסרים: ציוניים, פוליטיים וקהילתיים. לקראת סוף המאה ה-20, עם הירידה בשימוש בנייר בעקבות הטכנולוגיה ומניעים אקולוגיים, שינה המנהג צורה וכיום רבים מוסיפים לשלוח גלויות בדרכים אלקטרוניות – ווטסאפ, מייל וכו'.

• מוצג: קופת צדקה, יודאיקה

במסכת ראש השנה כתוב כי שלושה דברים מצילים את האדם ממוות: "תשובה, תפילה וצדקה". היהדות מצווה על כל אחד מישראל לדאוג לאחר – גם מבחינה כספית, חומרית. בתקופות חגים רבות – ראש השנה, פסח וכו' אנחנו רואים התגייסות חברתית רחבה של אזרחים ועמותות לאיסוף תרומות וצדקה עבור נזקקים. בחודש אלול אנחנו פוגשים זאת גם בהקשר של רחמים וניסיון לכפר ולפצות על טעויות שעשינו כלפי החברה לאורך השנה.

• מוצג: שופר

השופר נוצר מקרן ראם או חיה כשרה אחרת. בישראל העתיקה שימש השופר להכרזה על מולד הירח החדש ולקרוא לאנשים לאסיפות קהילתיות. בראש השנה תוקעים בשופר כדי לסמל את תחילת השנה העברית ולקרוא למחילה. השופר משמש בתפקיד מרכזי באמונה היהודית לאורך השנים, לאורך חודש אלול השופר ממשיך להשמע כהכנה רוחנית לקראת השנה החדשה, במהלך ראש השנה וסוף יום כיפור. שופר זה נקנה במקור בירושליים על ידי דוד רוזנפלד, דור שביעי בירושליים, שהיגר לארה"ב בשנות ה-20 של המאה ה-20, בזמן מהומות נבי מוסא. בשנת 1990, בנו פנחס יהודה עלה לישראל והחזיר את משפחתו ואת השופר לארץ.

• מוקד: קהילות וגבולות

מוצג: סרטון תיקון עולם

הסרט מציג את הסיפור של 4 צעירים יהודים אמריקאים והקשר שלהם עם היהדות דרך העשייה למען "תיקון עולם". הזהות היהודית שלהם באה לידי ביטוי דרך מציאת דרכם ב"תיקון עולם" הפרטי שלהם וכל אחד מהם מפרש את המונח בצורה אחרת.