תוכנית חינוכית – אנו ילדי המסע – מעודכן לדצמבר 2024
אנו ילדי המסע
גילאים: כיתות ג'-ו'
משך הסיור: שעתיים
עזרים:
חמישה כובעים- אחד לכל מדינה בה "נבקר" (טורבן, בארט, טרבוש, כובע בייסבול ואושאנקה)
מפת העולם עם ציר הזמן- מנוילנת לשימוש רב פעמי
טוש מחיק
כרטיסיות תמונות וחידות להללויה
חלוקת זמנים
| 10 דקות | פתיחת היום |
| 55 דקות | סיור בקומה השנייה. מוקדים: בנימין מטודלה, מסעות היהודים, בבל, אשכנז, האימפריה העות'מנית, ההגירה הגדולה ומסך הברזל. |
| 20 דקות | ביקור בתערוכת הללויה |
| 5 דקות | סיכום |
מהלך
(10 דקות) פתיחת יום
הקשר שלנו למוזיאון – משחק: מאיפה המשפחות שלנו?
אמרנו שהמוזיאון מספר את הסיפור של הקהילות היהודיות ברחבי העולם, בהווה ובעבר.
לאחר איסוף התשובות והניחושים המדריכה תציג לילדים 3 שאלות ותבקש מהם לענות בהרמת יד:
- האם יש כאן מישהו בכיתה שנולד מחוץ לישראל?
- האם יש כאן מישהו בכיתה שההורים שלו נולדו מחוץ לישראל?
- ומה עם סבים וסבתות?
כל פעם כשתלמיד משתף ארץ מוצא המדריכה תספור את רשימת המדינות שצוינו.
עכשיו אחרי שהבנו שאנחנו מגיעים ממקומות שונים בעולם, נצא לפגוש מקומות שונים שבהם לאורך ההיסטוריה חיו יהודים (ובחלקם חיים עד היום). בכל מקום נראה אילו דברים אנחנו מכירים מאותה קהילה, אולי בכלל מבלי לדעת שמשם הם הגיעו. יחד נראה שכולנו מושפעים מתפוצות ישראל השונות ואנחנו בעצם חלק מסיפור משותף.
(60 דקות) סיור ופעילות בקומה 2
פתיחה: ברוכים הבאים לקומה ההיסטורית! אנחנו מתחילים את המסע שלנו במוזיאון בעקבות ההיסטוריה של העם היהודי. חשוב לומר להם שהמסע שנעבור הוא בעצם כפול- גם בין מקומות שונים בעולם בהם חיו יהודים וגם בתקופות היסטוריות שונות- חלקן עתיקות כמו לפני אלפי שנים וחלקן "חדשות" יותר כמו לפני מאה שנה.
אינטראקטיב בנימין מטודלה
נספר על בנימין מטודלה, הנוסע היהודי המפורסם מימי הביניים. בימים שבהם רוב אנשים לא הרחיקו אפילו עד היישוב השכן, הוא יצא למסע ארוך ומלא הרפתקאות ואתגרים, צלח מדינות ויבשות באירופה, במזרח התיכון ובצפון אפריקה, חצה את הים בספינות ורכב על גבי גמלים וחמורים ביבשה.
את רשמיו הוא העלה על הכתב ביומן מפורט, שנכתב בעברית, ובו סיפר על הארצות שעבר בהן, על היהודים בקהילות השונות ועל אנשים חשובים שפגש בדרך. הוא סיפר גם על מנהגיהם של יושבי הארצות שביקר בהן, ותיאר את המבנים ואת השווקים.
נספר לתלמידות/ים שבסיור במוזיאון אנחנו נהפוך בעצמנו לנוסעים ומגלי ארצות כמו בנימין מטודלה ונטייל בין קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם. אבל בתקופתו של בנימין מטודלה לא היו מטוסים ומכוניות שלקחו אותו במהרה ממקום למקום. הנסיעה לקחה זמן רב ולכן נראה שגם במהלך המסע שלנו, נגיע לקהילות בתקופות שונות.
*הצגת המפה- בשלב זה נוציא את מפת העולם שלנו ונפקיד אותה למשמרת אצל המורה המלווה. בכל תחנה בה נעצור נוציא אותה ונזמין נציג/ה מהתלמידים לסמן בטוש מחיק את הדרך אותה עשינו, לצד פריט מידע על התקופה אותו למדו מהמוקד.
סרטון מסעות היהודים
משימה: צפו בסרטון יחדיו ונסו לספור כמה קהילות (כמה מדינות מוצא) מתוארות בסיפור ההיסטורי היהודי.
ראינו שישנן המון קהילות יהודיות שונות ומיוחדות בהיסטוריה היהודית, עכשיו נצלול לתוך כמה מהסיפורים בתוך הקומה עצמה.
העת העתיקה – בבל (עירק)
(במידה ומישהו מהילדים ציין שמשפחתו הגיעה מעיראק, נציין שאנחנו מבקרים במקום ממנו הגיעו, שכן בבל העתיקה נמצאת איפה שנמצאת כיום עיראק).
נספר שאנחנו בתחנה הראשונה שלנו במסע- לפני 1500 שנה בשנת 524! ברוכים הבאים למרכז היהודי הכי חשוב בעולם! נחשו איפה אנחנו! לא לא ירושלים אנחנו בעת העתיקה והמרכז היהודי הכי חשוב הוא בבל! היהודים הגיעו לכאן לאחר שהוגלו מארץ ישראל לפני למעלה מאלפיים שנה עם חורבן בית המקדש הראשון, אבל לא מעט יהודים בחרו להישאר בה גם כשיכלו לחזור בגלל שהייתה כל כך פוריה ומוריקה (להראות את התמונה הגדולה של בבל). כעת נשאל את הקבוצות שלוש חידות והקבוצה שתענה נכונה על הכי הרבה, היא המנצחת. הקבוצה המנצחת תקבל תרבוש ותצטרך "להכתיר" אחד מחבריה כיהודה, ילד בבלי שיבוא יום ויהיה חכם גדול…
- בבל מוכרת כבר מהתורה מסיפור בו בני האדם התקבצו יחד בנו מבנה שאמור היה להגיע עד לשמיים… מהו המבנה? (מגדל בבל) ומה קרה לבני האדם בעקבות בנייתו? (החלו לדבר בשפות שונות זה מזה והתפזרו ברחבי העולם).
- בבבל בתקופה בה אנחנו נמצאים נחתם אחד החיבורים החשובים ביותר ביהדות- התלמוד הבבלי, שמכנס גם דיונים וכללים כיצד צריך לנהוג בתחומים שונים בחיים, גם שאלות פילוסופיות על איך העולם פועל וגם אגדות רבות. התלמוד כתוב בשפה "ארמית" ולמרות שאנחנו מדברים עברית, הרבה מילים בהן אנחנו משתמשים הן ארמיות. למשל:
איך אנחנו קוראים להורים שלנו? (אבא ואמא הן מילים ארמיות)
כשאנחנו ממש ממש רוצים שמשהו יקרה, מה אנחנו אומרים (הלוואי)
בדרך כלל ביום העצמאות, מה אנחנו רואים בשמיים (זיקוקין די נור- זיקוקים של אש)
מהו ההיפך מעבדות? (חירות)
ועוד מילים רבות כמו גבר, נזק, יום ועוד, מקורן בארמית.
משימת שחרור: הסתובבו רק במוקד (חדר) וחפשו קערה מחרס.
שאלו: כשאנחנו לא מרגישים טוב מה אנחנו עושים היום? למי פונים?
אני רוצה לספר לכם על מוצגים מאוד מיוחדים שיש לנו כאן, מקוריים מקהילות יהודיות עתיקות שחיו לפני אלפי שנים. כאשר אצלם אנשים לא הרגישו טוב, ואז בתקופה ההיא לא היו רופאים או תרופות כמו שאנחנו מכירים היום, הם היו משתמשים בקמעות וחפצים שונים כדי לשמור על המשפחות, הבתים והבריאות שלהם.
ימי הביניים – שטרסבורג, צרפת
מהתקופה של לפני 1500 שנה, אנחנו מתקדמים לזמן שלנו וכעת נמצאים בימי הביניים- לפני רק אלף שנה בשנת 1024. את בבל עזבנו ואנחנו עכשיו בארץ שחלקכם אולי היה בה או שהמשפחה שלכם הגיעה ממנה- צרפת. כיום אגב, צרפת נמצאת במקום השלישי בכמות היהודים שחיים בה, אבל גם לפני אלף שנים הייתה בה קהילה מאוד משמעותית.
נתמקם מול תמונת הקהילה ונבחן אותה יחד: מה זה קהילה? למה היהודים הרגישו צורך לחיות בקהילה? מדברת על זה שהיהודים בגלל שחיו בקהילה פיתחו שפות יהודיות. קהילה זאת קבוצה סגורה כפי שאנחנו יכולים לראות מכך שאני לא צריכה לצאת מתחומי הקהילה כדי לקנות אוכל או לתקן את הנעליים או להתחתן ולמול את התינוק שנולד לי- הקהילה דאגת לכל הצרכים. *אגב, זוכרים שבבבל הזכרנו את התלמוד? המקצועות שאנחנו רואים מולנו בקהילה מוכרים כבר מהתלמוד. גם כאן, נציג חידות בפני הקבוצות ונראה מי המנצחת.
בונז'ור! אבל רק שתדעו שצרפתית היא לא השפה היחידה בה הקהילה היהודית מדברת כאן! כאן נוצרה גם שפה חדשה שכמו הארמית בבבל, הרבה מילים שאנחנו מכירים הגיעו ממנה- היידיש. בואו נראה כמה מילים ביידיש אתם מכירים:
- פופיק (טבור, קורקבן)
- תכלס (בקיצור, תכלית)
- שלומפר (מרושל)
- בייגלה (כעך)
- בלוף (שקר)
- פלונטר (תסבוכת)
- גרעפס (גיהוק)
הקבוצה המנצחת צריכה לבחור בת שתזכה לחבוש את הבארט. נספר כי אחת הדמויות החשובות שאנחנו מכירים מצרפת של ימי הביניים היא רש"י- רבי שלמה יצחקי (נראה את התמונה שלו) מעבר לכך שהיה רב גדול וגם גידל כרמים וייצר יין, רש"י נחשב לגדול המפרשים גם של התנ"ך וגם של התלמוד (שאותו פגשנו). למעשה, מי שלומדים כיום תנ"ך ותלמוד נעזרים מאוד בפירושים שלו שנועדו להסביר את המשמעות המילולית של הדברים הכתובים, זאת בכדי לוודא שכל אחד- תלמיד מתחיל או מתקדם מאוד- יבין את הכתוב. נציג את חובשת הבארט כמרים, בתו של רש"י.
העת החדשה המוקדמת- קושטא/סלוניקי
לפני הכניסה למוקד, נעצור במוקד אמונה ויצירה (לטובת השקט) ונתמקם על המפה.
האם מישהו מהילדים הגיע מטורקיה או יוון, בהן נמצאות קושטא וסלוניקי כיום? נספר שהתקדמנו כ600 שנה לשנת 1624, בכמה צעדים ספורים, וכעת אנחנו באימפריה ענקית ששלטה במשך 600 שנה על חלק מאירופה, אפריקה וחצי האי ערב, בין השאר גם על האזור הזה של ארץ ישראל- האימפריה העות'מנית.
בתחנה זו נצפה בסרטון המראה מפגש בין יהודי מסלוניקי ויהודי מלובלין שבפולין. לפני הכניסה, ניתן לתלמידות/ים משימה לצפייה פעילה: נחלק את הקבוצה לקבוצות קטנות וניתן לכל קבוצה שאלה שהתשובה עליה נמצאת בסרטון. עד סוף הסרטון, כל קבוצה צריכה למצוא את התשובה. במידה והיא מצליחה, נציג/ה מהכיתה מקבלת טורבן ומוכתר/ת בתור פלורה/יצחק, ילד/ה בת גילם מסלוניקי.
השאלות:
- באילו ימים סגור הנמל בו עוגנות האוניות בסלוניקי? (שבתות וחגים)
- על איזו מהפכה שהובילו יהודים מדברים שני החברים? (מהפכת הדפוס- כדאי לומר עליה כמה מילים)
- איפה יכולים יהודי האימפריה העות'מנית להתפלל בגלל שארץ ישראל היא חלק מהאימפריה? (ירושלים וצפת).
העת החדשה – ניו יורק, אמריקה
הדרכת פתיחה למוקד:
מצרפת של לפני אלף שנה, המסע שלנו ממשיך ואנחנו כבר ממש מתקרבים לימינו והגענו לשנת 1924 (כמה שנים עברנו מהתחנה האחרונה שלנו?) , לפני קצת יותר ממאה שנים. בעולם קורים הרבה דברים חדשים ומשפחות יהודיות מהגרות ועוברות למקומות שונים ברחבי העולם – התמונות הגדולות מציגות איך במקומות שונים התפתחו משפחות יהודיות שונות – בואו נעבור רגע על הלבוש של המשפחות השונות ונראה מה אנחנו יכולים להבין עליהם.
שאלו: המשפחה עשירה או עניה? האם הם גרים בעיר או מחוץ לעיר? באיזו שפה לדעתכם המשפחה הזו מדברת?
ניכנס לחדר ההגירה הגדולה
ברוכים הבאים לאמריקה! וולקאם! ארץ ההזדמנויות וההתחלות החדשות! כשהמשפחות היהודיות הגיעו לכאן הם ידעו שהם יצטרכו לעבוד קשה אבל כאן הם יצליחו לבנות עתיד למשפחה שלהם. בעצם, ראשוני היהודים הגיעו לארצות הברית למעלה ממאה שנה לפני, הקימו בתי כנסת וקהילות ואפילו זכו למכתב מרגש מג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון בעולם! אבל לתקופה שבה אנחנו נמצאים קוראים ההגירה הגדולה משום שבה היגרו מספרים גבוהים מאוד של יהודים מאירופה לארצות הברית, מתוך תקווה לעתיד טוב יותר. אגב, זוכרים את היידיש שפגשנו בצרפת של ימי הביניים? הרבה מאוד מהסופרים, השחקנים והמוזיקאים היהודים בארצות הברית כתבו, שיחקו ויצרו ביידיש- זו הייתה שפה משותפת שאפשר לראות גם במוקד בו אנחנו נמצאים (אפשר להראות להם את ספר המתכונים בעגלת מנישביץ ואת שלטי החנויות שמסביבנו ולהזמין אותם לקרוא).
- משימת שחרור: הסתובבו רק במוקד (חדר) וחפשו אלת וכדור בייסבול.
ספרו את סיפורו של סנדי קופאקס ותנו אותו כדגומא למשהו שעמו צריכים יהודים שחיים מחוץ לישראל להתמודד. לנו ברור שלא יתקיימו משחקי ספורט חשובים ביום כיפור אך בעולם כולו זה לא מובן מאליו ויהדוים נדרשים לקבל שוב ושוב את ההחלטה- האם לשמור על המסורת?
גם כאן נחוד לקבוצות חידות:
- מה שם הפסל המפורסם שנמצא באי בעיר ניו יורק? (פסל החירות) *אנקדוטה: האם ידעתם שעל בסיס הפסל כתוב חלק משיר של משוררת יהודיה – אמה לזרוס)
- במוקד שלנו מסתתרות אגרות ברכה לראש השנה. מהי החיה המופיעה בהן?
- מצאו את אותה חיה גם במקום נוסף במוקד (העיט, על גבי חנוכית אנסון). מה העיט מסמל? (את ארה"ב)
הקבוצה המנצחת בוחרת ילד/ה שזוכה לחבוש את הכובע האמריקאי. נציג אותם כ"שרון"/"צ'רלי", הילדים האמריקאים שלנו.
אפשר להזכיר בהקשר ארה"ב את מושג תיקון העולם. עבור הרבה מאוד מיהודי ארה"ב, מה שמסמל את הזהות היהודית שלהם הוא המושג "תיקון עולם", ערך מאוד ותיק וחשוב ביהדות. נכון הרבה פעמים אנחנו רואים דברים מסביבנו שלא מוצאים חן בעינינו, מישהו פגוע, משהו שנהרס, דבר מה שצריך לתקן? מה אתם עושים כשזה קורה לכם? היהדות בארה"ב ובכלל מאמינה שחלק בלתי נפרד מלהיות יהודי, הוא עשיית הטוב למען משהו או מישהו אחר. גם אם מה שאני עושה הוא דבר קטן, הקטן הזה עוזר לתיקון העולם כולו. *במידה ויש זמן, אפשר לבקש מהם דוגמאות לדברים טובים שהם עשו ועושים ולהמחיש כיצד הם מתקני עולם בעצמם.
המחצית השנייה של המאה ה-20- ברית המועצות
"נסענו" עוד חמישים שנה קדימה לכיוון מזרח והגענו לברית המועצות, מעצמה ענקית שכללה את רוסיה, אוקראינה, מולדובה, גאורגיה, לטביה ועוד. נספר בקצרה כי בברית המועצות היה שלטון קומוניסטי שהאמין בשוויון אזרחי שאינו תלוי בזהות דתית, בלאום או במגדר. כחלק מתפישה זו, השלטון אסר על היהודים במעצמה לקיים אורח חיים יהודי, גם בקהילה וגם בבתים הפרטיים ואפילו נאסר עליהם להיות בקשר עם משפחותיהם היהודיות ברחבי העולם וודאי שלא לעלות לישראל. מי שנתפס, נעצר ונשפט ואף נשלח למאסר (נראה את מדי האסיר של צבי פרייגרזון שנשלח למאסר בגלל שעסק בפעילות ציונית).
לתלמידות/ים בוגרות (כיתות ה-ו) אפשר להפנות את השאלה מה הם היו עושים? האם היו מפסיקים לעשות סדר פסח או קידוש או הדלקת נרות שבת וחנוכה? ומה לדעתם יהודים שאינם נמצאים בברית המועצות אבל יודעים על מצב היהודים שם צריכים לעשות?
נספר למרות הסכנה יהודים רבים המשיכו לקיים מצוות בסתר ויהודים רבים מסביב לעולם פעלו, הפגינו ותמכו ביהודי ברית המועצות מבחוץ (נראה את תמונות ההפגנות). אפשר לשאול את התלמידים מה כתוב בשלט "Let my people go" (שלח את עמי). האם הם יודעים מי אמר את אותו המשפט ומתי? (משה רבנו לפרעה)
כעת נראה להם את שרשרת מגיני הדוד שבויטרינה, נזמין אותם להתבונן בה. מה לדעתם נמצא לפנינו? נספר על השרשרת, למה היא שימשה ומה היה הסיכון שבה.
*למדריכ/ה: מכל מוקדי הסיור, בתחנה זו יש סיכוי גבוה שיהיו לנו תלמידות/ים עם משפחות יוצאות ברית המועצות. כדאי להיות קשובים לכך.
לאחר התחנה, נעניק למורה המלווה אושאנקה (כובע רוסי) ונכתיר אותה כאידה, אסירת ציון גיבורה שלא נתנה למשטר למנוע ממנה לבטא את הזהות היהודית שלה.
(15 דקות) ביקור בתערוכת הללויה
(*שימו לב שישנן קבוצות אשר תתחלנה את הסיור שם)
במהלך הסיור בקומה השנייה עברנו, כמו בנימין מטודלה, בין ארצות שונות וקהילות שונות. בכל מוקד בו עצרנו ראינו שיהודים התלבשו אחרת והתנהגו אחרת. בגלריה זו אנחנו יכולים לראות שהם גם התפללו בבתי כנסת שנראו אחרת וגם התפילה שלהם לא פעם נשמעה אחרת. נחלק את הקבוצה לחמש קבוצות וכמו בתכנית שורשים, נשחק איתם משחק של סימני דרך. על הקבוצה למצוא את בית הכנסת שלה על פי התמונה. לאחר שמצאה אותו עליה להפוך את הקף ולקרוא את החידה הכתובה. את הפתרון לחידה ניתן למצוא אם מתבוננים היטב בדגם.
לאחר מכן נאסוף את הקבוצה ונשמע אילו דברים מיוחדים ראו בבתי הכנסת השונים. נסכם זאת שבית הכנסת יכול לספר סיפור על כל קהילה, אך המעניין לראות כי למרות השוני בין הקהילות, לאורך אלפי שנים יהודים התפללו בבתי כנסת, ממש כמו בימינו.
(5 דקות) סיכום
במהלך המסע שלנו, עברנו דרך תקופות שונות ומקומות שונים. ביקרנו בבבל של לפני 1500 שנים, בצרפת של לפני 1000 שנה וגם בארה"ב, בה חיים עד היום הכי הרבה יהודים (אחרי ישראל) של לפני 100 שנה. בכל מקום גילינו דברים שהם חלק מחיינו עד היום- שפות הארמית והיידיש שמילים שלהן נכנסו לשפה היום-יומית שלנו, התלמוד אותו לומדים עד היום, פירוש רש"י שמשמש תלמידות/ים גם בימינו וגם תיקון עולם שלכולנו יש חלק ואחריות בו. אנחנו חלק מסיפור גם עתיק וגם רחב, המתפרש על פני אלפי שנים ואינספור מדינות ברחבי העולם.