בעקבות משוררות וסופרים – מעודכן לדצמבר 2024
בעקבות משוררות וסופרים
קהל יעד: כיתות א'-ב'
משך הסיור: שעתיים
הסיור בפסקה: עבור רוב התלמידות/ים המשתתפות/ים בסיור, כיתות א-ב מסמלות, בין השאר, את הצערים הראשונים בעולם הקריאה והכתיבה. ממש כפי שהם לומדים לקרוא ולהפוך את האותיות לצלילים, למילים, למשפטים ולסיפורים, כך לפני זמן מה עשו המשוררות/ים והסופרות/ים המוכרים והאהובים את אותו הדבר. במהלך הסיור נבחן יחד את חשיבות הקריאה והכתיבה של שירים, סיפורים ואפילו ספרי עיון, ניפגש עם דמויות מפתח בעולם השפה והספרות העברית ונראה מה אנחנו יכולות/ים לעשות עם השפה העברית שכולנו מדברים.
| זמן | חלוקה לקומות |
| 20 דקות | פתיחת יום בכיתה |
| 45 דקות | סיור חוויתי בקומת הפסיפס |
| 45 דקות | סיור חוויתי בתערוכת גיבורים – פורצי הדרך של העם היהודי |
| 10 דקות | סיכום מחוץ לגלריה |
עזרים
טוש ולוח מחיק, סרטון סבא טוביה-בין יהודה, תמונות/מדבקות עם התמונות של אריק איינשטיין, ביאליק ולאה גולדברג מגיבורים.
שאלות חשובות בעת ההזמנה:
- האם ישנם ילדים משולבים או על הרצף בכיתה?
- לכיתות א': כמה מתקדמים הילדים בקריאה?
- האם יש מידע חשוב שנדע מראש על הכיתה/בית הספר?
מערך חינוכי
מטרות פדגוגיות:
ידע:
- חשיפת המשתתפים לסופרים ומשוררות חשובים בהיסטוריה של העם היהודי
- הבנת החשיבות של השפה הכתובה (ולא רק המדוברת)
- בחינה משותפת של המרכיבים השונים שיוצרים את הספרים סביבנו (רעיון, טקסט, כריכה)
מיומנויות:
- איך אני יכול לבנות סיפור?
חיבור ורלוונטיות:
- איך לימוד הקריאה והכתיבה של התלמידות/ים מתכתב עם יצירות כתובות בעברית?
- פתיחה
כתלמידות/י כיתות אלף או בית אתן/ם לומדות/ים לקרוא ולכתוב (גם אלה מביניכם שכבר יודעות/ים לקרוא בשטף, ושאי מתקדמים לספרים ארוכים ומסובכים יותר). היום, במהלך הבקור שלכם במוזאון נעסוק בנושא של סיפורים ושירים בעברית (לכתוב את המילים על הלוח).
– ממה מורכבים סיפורים ושירים? (משפטים ומילים)- נרשום את התשובה על הלוח
– וממה מורכבות מילים? (מאותיות וצלילים)- נוסיף גם את התשובה הזו ללוח
אנחנו משתמשות/ים באותיות, צלילים, מילים ומשפטים אפילו מבלי לשים לב לכך, מאז שלמדנו לדבר כתינוקות. זוהי השפה שלנו. (מומלץ לשאול אם יש בקבוצה ילדות/ים הדוברות/ים שפות נוספות ומהן? האם הן/ם גם קוראות/ים וכותבות/ים בשפות הללו? האם מישהו במשפחתן/ם מדבר בשפה נוספת? האם הם מכירים מילים בשפות אחרות מהמשפחה)?
למה חשוב שכולנו נדבר באותה שפה?
נספר על אליעזר בן יהודה ונשאל האם שמעו עליו (יש להניח שכן, כי מידי שנה במערכת החינוך, מציינים את יום השפה העברית ביום הולדתו-כא בטבת).
לאפשר לילדים לספר מה שהם יודעים ואז להוסיף:
אליעזר בן יהודה עלה לארץ, וגילה שלאנשים הגרים פה אין שפה משותפת, אלא כל אחד מדבר בשפה שהביא איתו מארץ הולדתו. מי שבא מגרמניה דבר גרמנית, מי שבא מצרפת, דבר צרפתית, מי שבא מאנגליה דבר…
"מה?, חשב לעצמו בן יהודה, "איך אנשים ידברו אחד עם השני, אם לא תהיה להם שפה משותפת, שבעזרתה יבינו אחד את השני? ואיפה היתה העברית? למה לא דברו בעברית?
עברית, בתקופה הזו נחשבה לשפת הקודש. לא דברו בעברית על חיי היו-יום, אבל בעברית למדו תורה והתפללו. שמרו את העברית רק לעניני קודש.
אליעזר היה אדם מאד מעשי. הוא האמין שלטובת עתיד העם- חשוב להפוך את העברית לשפת דבור יום-יומית של כוווווווולם.
הדבר הראשון שעשה: החליט שאצלו בבית ידברו וישמעו רק עברית. ובעיקר בנו הקטן, איתמר, לא ישמע שפה אחרת חוץ מעברית. הוא אסר על רעייתו לדבר עם איתמר בשפה אחרת חוץ מעברית. ואסר על איתמר לשחק עם ילדים שמדברים בשפות אחרות, כדי שלא ילמד שפות אחרות, והוא ורעיתו דברו בבית, רק עברית.
איתמר היה מאד עצוב. הוא רצה מאד לשחק עם חברים אבל אביו אסר עליו, אז כדי לעודד אותו אביו קנה לו כלבלב קטן וחמוד והכלבלב היה החבר היחיד של איתמר.
מה עוד עשה אליעזר בן יהודה כדי שכולם ידברו עברית?
כשרצה אליעזר לרשום את בנו אתמר לגן ילדים, הוא הלך לבקר באחד הגנים בתל אביב, נכנס פנימה ולהפתעתו ראה בפינת הקוביות משחקים ילדים ומדברים ביניהם בצרפתית, בפינת הבובות הוא ראה שתי ילדות משחקות ומדברות ביניהן באנגלית, בפינת ההרכבות ראה ילדים שמדברים ביניהם בספרדית.
"מה זה?" חשב לעצמו בן יהודה, כל ילד בגן יש לו שפה אחרת, הילדים לא יכולים לשחק ביניהם אם לא תהיה להם שפה משותפת.
הוא ניגש לגננת ודבר איתה על מה שראה, והציע לגננת לחייב את כל הילדים לדבר רק עברית בגן, ולא שפות אחרות. הגננת אמרה לו שיש בעיה כי בעברית אין מספיק מילים על מנת שבגן ידברו רק בעברית.
אז צצו במוחו של בן יהודה שני רעיונות:
- הוא יתחיל להמציא את המילים החסרות בעברית, ויכתוב אותן בספר מיוחד שיקרא: "מילון"-מהמילה מילה. כך נוצר מילון בן יהודה.
- הוא יפנה לחבריו המשוררים ויבקש מהם לכתוב שירי ילדים עבור הגננות, הגננות ילמדו את הילדים, וכך באמצעות השירים, הילדים ילמדו את השפה.
בואו נראה סרטון קצר שמתאר איך בן יהודה המציא מילים.
להקרין את אליעזר בןיהודה/סבא טוביה.
שימו לב:
בתום הקרנת הסרטון נקיים חידון קצר על המילים שאליעזר בן יהודה המציא והן מופיעות בסרטון.
-אז מי זוכר איך בן יהודה קרא ל: זה שקופץ ומתגלגל- כדור, לפופה- בובה, לקונפיטורה- ריבה, לביסציקלטה-אופניים, לרסטורנט- מסעדה, לאומלטה-חביתה, לג'לטו-גלידה.
ב. הכנה לסיור
בן יהודה רצה שפה אחידה כדי שכל האנשים בישראל יוכלו לשוחח אחד עם השני, אבל הוא לא הסתפק בשפה מדוברת. היה לו חשוב שבשפה העברית המחודשת האנשים יוכלו לקרוא ולכתוב. למה לדעתכן/ם חשוב לכתוב ולקרוא ולא רק לדבר? (הכתיבה מאפשרת לנו לשמר את הדברים לאורך זמן. כשאנחנו כותבים סיפור, שיר, מכתב, ברכה ואפילו מתכון, אנחנו מבטיחים שהוא יישמר לאורך זמן ואנשים נוספים יוכלו לקרוא וללמוד אותם.
כעת נצא לסיור בין גלריות המוזיאון בעקבות השפה המדוברת, המושרת והכתובה והיוצרות/ים שיצרו בה. הביקור שלנו יצחלק לשני חלקים:
בחלק הראשון נעלה לקומת "הפסיפס" במוזיאון.
בחלק השני נבקר בגלרית "גבורים"
ובסוף נעשה סיכום של הביקור
ובחלק השלישי נעשה סכום של הבקור במוזאון. (בכיתה או באחת הפינות במוזאון).
יציאה לסיור בקומת הפסיפס (45 דקות)
מוקד שפות
לוח מודעות- עברי דבר עברית
נזמין את התלמידות/ים להסתובב סביב לוח המודעות ולראות את הכרזות המוצגות בו. נצביע על המילה "עברית" ונספור יחד כמה פעמים היא מופיעה על גבי הכרזות השונות (התלמידות/ים אמורות/ים לזהות אותה, שכן הם לומדים את המקצוע). מה ניתן ללמוד מכך שהיא מופיעה כל כך הרבה פעמים? (שהיא כנראה חשובה מאוד).
נספר שאחרי תחיית השפה העברית של אליעזר בן יהודה שכבר פגשנו בכיתה, קמו קבוצות רבות שלא רק רצו לדבר עברית, אלא רצו להבטיח שכולם בישראל ידברו עברית בלבד. שגנים ובתי ספר לא ילמדו גם בעברית אלא רק בעברית, שבאוניברסיטה ילמדו הנדסה ורפואה רק בעברית, שבתיטרון יציגו רק בעברית ובכלל, שברחוב ישמעו רק: ע ב ר י ת !
כעת נפנה את תשומת לב התלמידות/ים למשחק הילדים שבויטרינה. כמו שכבר אמרנו, לימוד עברית מתחיל עם הילדות/ים ולכן היה ברור שצריך גם משחקי ילדים ללימוד כתיבה וקריאה בעברית. הנה דוגמא מלפני שמונים שנים.
מכונת הכתיבה של יצחק בשביס זינגר
נזמין את התלמידות/ים להביט על מכונת הכתיבה של יצחק בשביס זינגר ונשאל האם ראו פעם חפץ שכזה? למה הוא מיועד? איך לדעתם משתמשים בו?
נסביר לילדים שמכונת כתיבה היא כמו שילוב של מקלדת של מחשב ומדפסת. האותיות המופיעות על הכפתורים הן האותיות שמופיעות מיד על הדף. רק שבשונה ממחשב שעליו אפשר למחוק ולתקן ורק בסוף להדפיס את הטיוטה הנקייה, במכונת כתיבה כל דבר שכותבים מופיע מיד ומה קורה אם עושים טעות? מתחילים הכל מההתחלה…
על מכונת הכתיבה הזו עבד הסופר יצחק בשביס זינגר ונכתבו בה יותר מ-50 סיפורים, חלקם ארוכים ואחרים קצרים, מחזות לתיאטרון וסיפורי ילדים.
תחנת רשות: מוצג מילון של אליעזר בן יהודה
הראו לתלמידות/ים את המילון ושאלו אותם אם הם ראו פעם ספר משונה שכזה.
שאלו: מה זה מילון? מי מכיר איך נראים הדפים במילון? יש לכם מילון בכיתה או בבית?
"מילון" – זו המילה הראשונה שהמציא בן יהודה! המילון שלפנינו הוא מילון עברי של אליעזר בן יהודה, שאותו הוא כתב כדי להראות את אוצר המילים הגדול שחודש בעברית. המילון, שבו כלולים רבים מחידושי הלשון שלו מסביר מונחים בעברית לפעמים בכמה שפות: עברית ואנגלית. למה מילון חשוב? משום שהוא מפרש לנו את המילים (כדאי לתת דוגמא מהעמוד המוצג).
*פעילות משחקית אפשרית: איך בונים מילון – לפי הסדר של אותיות הא-ב!
הושיבו את התלמידים:
המדריכה אומרת אות מא'-ב' (אפשר שהמדריכה תלחש אותיות בשקט והתלמידים יגידו לה "עצור!"/תלמיד נבחר יגיד לה "עצור!") והתלמידים מציעים מילים באות הזו. אפשרות מתקדמת: התלמידים יתנו שירים באות שהמדריכה אמרה.
סכמו: אז המילון מסביר ומציג את כל המילים בעברית, האותיות יוצרות מילים, ואחר כך המילים הופכות למשפטים ובסוף מאותם המפשטים אנחנו יוצרים סיפורים ושירים! גם חשוב להגיד שהמילון העברי כל הזמן משתנה ומילים חדשות נוספות אליו במשך השנים.
מוקד ספרות
ארון הספרים
נתבונן יחד בספריה שלפנינו- האם לכן/ם יש ארון ספרים כזה בבית?
בתחנה זו נתבונן לא בתוכן הספר אלא בחלק נוסף ומשמעותי בו- הכריכה. למה הכריכה חשובה? משום שהיא בעצם מספרת לנו על הספר עוד לפני שפתחנו וקראנו אותו. נתבונן בכריכות הספרים ונמנה יחד מה חשוב שיהיה על הכריכה? (הכותרת, שם המחבר, שם ההוצאה שהדפיסה את הספר) אך מעבר לדברים המילוליים הללו, אפשר ללמוד על הספר גם מהציור או הצורה של הכריכה. ניתן את הדוגמא של שו"ת הרב עובדיה יוסף ונספר כי זהו ספר קודש שנכתב על ידי מי שהיה הרב הראשי הספרדי לישראל. כל נראים מרבית ספרי הקודש. מה המראה מזכיר לנו? (ספר עתיק, ספר אוצר) זה מפני שבספרים הללו ישנה תורה עתיקה מאוד ויש רבים שמבחינתם החוכמה שישנה בספרים הללו היא אוצר של ממש. כעת ניתן דוגמא נוספת של ספר ילדים הנמצא בספריה (לקחת מהספרים במדף הילדים) ונראה איך הציור המצויר על הכריכה מספר לנו על מה הספר. יכולים לנחש על מה הספר שבחרתי?
מוקד פולקלור
מוצג המסורות
שאלו: בואו נראה אם אתם יכולים להשלים אותי: "חנוכה חנוכה חג ________" יפה! עוד אחד: "ליצן קטן ______ רוקד עם _______!" מי מכיר את השירים? מי לימד אתכם את המילים? מי יודע או יכול לנחש לפני כמה זמן נכתבו השירים הללו?
ספרו: השירים האלו שאנחנו שרים היום בחגים נכתבו על ידי משוררים לפני המון זמן, יותר משמונים שנה! אז לא היו שירי ילדים לחגים היהודיים, היו רק פיוטים מהתפילות! אז כדי שילדי ישראל יוכלו לשמוח ולשיר בעברית משוררים ומשוררות עבריים כתבו שירים, שאפילו הסבים והסבתות שלנו שרו כשהם היו ילדים, ואנחנו עדיין שרים אותם גם היום!
חשוב שנבין הכתיבה של המשוררים הייתה בשביל לשמח את הילדים אבל גם בשביל שילדים יוכלו ללמוד את השפה העברית המתחדשת דרך השירים והסיפורים.
פעילות: המדריך יצביע על מוצג הקשור לחג ויבקש מהתלמידים להציע שיר שקשור אליו – ויספר מי כתב ומתי את השיר:
- רעשנים – "אני פורים", "שיר המסיכה" (זקן ארוך לי) – נכתבו על ידי לוין קיפניס
- סביבונים – "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב", "חֲנֻכָּה, חַג יָפֶה כָּל כָּךְ", "נר לי דקיק" – נכתבו על ידי לוין קיפניס
- רעשנים – "ליצן קטן נחמד" – נכתב על ידי שרה לוי תנאי (1960)
באותו המוקד, הנחו את התלמידות/ים למצוא את אגרת הברכה לשנה טובה. ספרו להם על המנהג, שייתכן והם מכירים עוד מהגן, ושאלו אותם מדוע חשוב היה לכתוב את האגרות? הסיבה הראשונה היא כדי להגיע לכולם- פעם הרי לא היה טלפון בכל בית ולא הייתה לנו האפשרות להתקשר ולאחל שנה טובה. בכדי לאחל לקרובינו (שלא תמיד גרו קרוב), היינו צריכים לכתוב ולשלוח את האגרת בדואר. אבל ישנה גם הסיבה השנייה שבגללה יש אנשים שעד היום כותבים אגרות שנה טובה (או מקלידים): כך אנחנו יכולים לשמור את האגרת למזכרת. חשבו כמה זה נחמד שבעוד עשרים שנה תמצאו אגרות שקיבלתם פעם כשהייתם ילדים…
סיור חוויתי בתערוכת גיבורים (45 דקות):
פתיחה על התערוכה; ספרו על התערוכה ועל מטרתה, כיצד היא מציגה פורצי דרך בתחומים רבים וגיבורים מסוגים שונים – והיום אנו נתמקד בסיור בפורצי הדרך בתחום התרבות, ספרות ושירה.
ניתן לכל אחד מדבקה (של לאה גולדברג, ביאליק ואריק איינשטיין) ומשימת ח.ק.ז.=תזכרו חקז, בגלריה:
כל ילד מחפש את המשורר/ת או הסופר/ת שמופיע על המדבקה שלו. קורא את המידע הכתוב עליו ועושה מאמץ לזכור לפחות פרט אחד שלדעתו חשוב לדעת על הדמות..
בקצור זכרו את המשימה: לחפש——–לקרא——–לזכור. לכתוב על הלוח.
בנוסף, על המדריכה לעשות תחנה אחת לפחות בתערוכה, לצד שחרור למשימה, (אפשר לעשות את התחנה בתחילת הביקור התערוכה או בסוף הביקור, לשיקול המדריכה)
ספרות – לאה גולדברג
הושיבו את הילדים ושאלו:
מי מכיר את הסיפורים: כובע קסמים, דירה להשכיר, איה פלוטו, מעשה בשלושה אגוזים? מי כתבה את כל הסיפורים האלו?
בואו נכיר משוררת שכתבה לילדים שירים וסיפורים שאנחנו מכירים עד היום:
המדריכה תקריא בישיבה קטעים קצרים מתוך הסיפור "כובע קסמים" (1989!) / "דירה להשכיר" (1959!)
שאלו: מי כתבה את הסיפורים הללו?
ספרו: נכון! לאה גולדברג נולדה ברוסיה, היא כתבה ואיירה הרבה סיפורי ילדים – למשל את המפוזר מכפר אז"ר היא גם כתבה וגם איירה! גולדברג הייתה מהמשוררים העבריים הידועים והחשובים וקיבלה פרס ישראל לספרות! גולדברג כתבה סיפורי ילדים מיוחדים מאוד אבל מה שמעניין היה שזה קרה ממש במקרה – היא התחילה עבודה כעיתונאית בעיתון "דבר" – ופשוט ביקשו ממנה לכתוב שירי ילדים, והיא הסכימה לנסות – ומשם, הכל היסטוריה.
ספרות- ח.נ. ביאליק
בצד השני של לוח הסופרות/ים מופיע המשורר הלאומי- חיים נחמן ביאליק. גם כאן ניתן לחוד לתלמידות/ים על ידי הזמנה להשלים את המשפטים: "נד-נד, נד-נד…", "בנות שתיים בובותיים…", "יוסי בכינור, פסי בתוף…" ולשאול מיהו המשורר שכתב את השירים הללו (גני הילדים מקדישים שבוע של למידה על ביאליק כך שהם אמורים לדעת). ח.נ. ביאליק נולד ברוסיה, עלה לארץ , התגורר בתל אביב ועד היום ביתו משמש מוזאון ליצירותיו. בין כלל יצירותיו כתב הרבה מאד שירי ילדים שאנחנו שרים עד היום.
מוזיקה- אריק איינשטיין
שאלו: שמעתם פעם על השיר "אדון שוקו"?
ספרו: אריק איינשטין היה זמר ומבצע מאוד מוצלח שהרבה אנשים אהבו בישראל, אבל אחד הדברים האהובים עליו היו לשיר שירי ילדים! איינשטין הוציא אלבום שירי ילדים בו הוא שר שירים שונים שכתבו סופרי ילדים כמו תרצה אתר (שכתבה את אריה שאהב תות)? וחיה שנהב (שכתבה את מיץ פטל)?
את המנגינות המוכרות של השירים כתב המוזיקאי יוני רכטר.
משימה אפשרית:
אפשרו לילדים 20 דקות להסתובב ולחוות את התערוכה, עליהם לבחור דמויות מתוך תערוכות גיבורים עליהן הם היו רוצים להמציא סיפור או לקרוא סיפור עליהם.
סיכום (10 דקות)
אז מה עשינו היום?
דיברנו על השפה העברית שחודשה על ידי אליעזר בן יהודה; ראינו איך לאחר שהעברית חודשה היא הפכה לשפה מרכזית בארץ ישראל הצעירה ושלילדים היה מקום מאוד חשוב בהתבססות שלה דרך שירים, בין השאר של חגי ישראל שפגשנו; עסקנו בחשיבות של כתיבה לצד הדיבור, המאפשרת לנו להעביר את מה שיש לנו לומר במכתב, שיר וסיפור לכמה שיותר אנשים, גם אלה שנמצאים רחוק מאיתנו; ראינו שלא רק הכתוב בספר מספר סיפור אלא גם הכריכה שלו יכולה לספר לנו על מה הספר וכמובן, פגשנו יוצרות/ים שכתבו בעברית לילדות/ים.
העולם המופלא של הספרים, הסיפורים והשירים מתחיל בשפה- באותיות ובצלילים ההופכים יחד למילים ומשפטים. עכשיו כשאתם לומדות/ים או יודעות/ים לקרוא ולכתוב, תוכלו ליצור עוד יצירות משלכן/ם לעולם הקסום הזה.