קבלת ספר תורה – מסע בין אוצרות – מעודכן לאוקטובר 2024
התורה- אוצר העובר מדור לדור
מסע בין אוצרות
רציונל:
טקס קבלת התורה הפך במרוצת השנים לאירוע בלתי נפרד מן השנים הראשונות בבית הספר היסודי. אם הכניסה לכיתה א' מסמלת את צעדיהם הראשונים של התלמידים בלימוד, קבלת התורה ממשיכה כניסה זו בכמה מישורים: היא מסמלת את כניסתם לעולם הבגרות והאחריות החברתית על ידי קבלה רשמית של מטען תרבותי וערכי העובר מדור לדור והיא הופכת אותם לחוליה בשרשרת המסירה.
מסע בין האוצרות שקיבלנו מהתנ"ך- ארץ ישראל, השפה העברית, שמות, סיפורים.
מטרות חינוכיות:
- היכרות ראשונית עם ספר הספרים כאוצר העובר מדור לדור בעם היהודי, באמצעות קודקס ששון
- המחשת רעיון המסירה הבין דורית כנושא מרכזי בקבלת ספר התורה
- חיבור הרציונל הערכי של קבלת ספר התורה לעולמם של התלמידים והוריהם.
- יצירת מפגש משמעותי בין הורים וילדים.
בסיור יש מספר מוצגים שמתאימים לתלמידי כיתוב ב' ומתאימים לסיור של קבלת ספר תורה. לצד הקודקס ששון, ניתן לבחור ביו המוצגים אך יש להתמקד באוצרות שקיבלנו מהתנ"ך- ארץ ישראל, השפה העברית, שמות, סיפורים.
מהלך:
- פתיחה עם קודקס ששון בגלריית הקודקס
הכל מתחיל בספר אחד שמכיל עולם ומלואו. מיליוני אנשים ברחבי העולם לומדים אותו, קוראים אותו והוא מהווה את האוצר התרבותי שלהם. חגים שאנחנו חוגגים מגיעים ממנו, השפה העברית שאנחנו מדברים, רעיונות ערכיים כמו יום מנוחה בשבוע, שמות של חלקנו, דמויות מופת וסיפורים וכו'.
מה זה אומר לקבל את התורה? זה אומר להפוך לדור החדש שמכיר את העולם שיוצא מתוך הספר הזה. אנחנו חוליה חדשה בשרשרת.
- היכרות עם קודקס ששון כדוגמא לאוצר תרבותי בתוך אוצר מוחשי– לא רק הסיפורים עוברים מדור לדור, אלא הקודקס עצמו עובר מדור לדור כבר למעלה מאלף שנים.
כמו האוצר הזה, אנחנו מוקפים באוצרות העוברים מדור לדור, חלקם מוחשיים וחלקם רעיוניים. המשותף לכולם הוא שהתנ"ך הוא המקור של כולם. כעת נסייר ברחבי המוזיאון בעקבות אוצרות שונים. בכל תחנת אוצר נזמין את המשתתפות/ים לעשות פעילות מסוימת של משחק או דיון זוגי. בחלק מהתחנות יהיה עליהם לכתוב את התשובות על גבי לוח אותו יקבלו, אותו יהפכו בסדנת היצירה לשלט לדלת ביתם.
תחנות לסיור בעקבות אוצרות:
קומה ראשונה – ניתן לשבת ברחבי הקומה הראשונה ולדבר על האוצרות מהתנ"ך: שמות, השבת.
- השבת: אחד האוצרות אותם קיבלנו מהתורה היא השבת כיום מנוחה, לא חשוב כיצד אנחנו כמשפחה מציינים או מקיימים אותה. העובדה שלכל אדם מגיע יום מנוחה בשבוע נראה לנו אולי מובן מאליו כיום, אך הוא למעשה היה דבר מאוד חדשני. ספרו אחד לשני על הדבר אותו אתם הכי אוהבים בשבת המשפחתית שלכם. אפשר לקרוא יחדיו את הפסוק הכתוב בגדול במיצג ולראות את חשיבות השבת ואת הפסוק המופיע בתנ"ך ולציין כי מאז ועד היום ראו היהודים בשבת כיום מנוחה.
- שמות בתנ"ך: מאז ימי המקרא ועד ימינו מהווה התנ"ך מקור לשמות מוכרים, בישראל ובעולם כולו (היהודי ושאינו יהודי). חשבו יחדיו על שמות של קרובי משפחה וחברים שמקורם בתנ"ך- מי יודע\ ת ששמו מופיע בתנ"ך? עכשיו בואו נשאל על ההורים- איך קוראים לאמא ואבא? ואיך קוראים לסבא או לסבתא? לספור כמה שמות מופיעים בתנ"ך. נסביר שגם בעבר (ואפילו יותר מהיום) היה נהוג לקרוא לילדים בשמות המופיעים בתנ"ך .
גלריית הללויה:
- מדרגות- תקרת חודורוב. "ארץ ישראל שבדמיון"- האמן ישראל ליסניצקי עיטר את תקרת בית הכנסת במאה ה-17 בחודורוב שבגליציה. בציור מופיעות חיות המיתולוגיות המעטרות את התקרה נסו לראות אילו חיות אתם רואים ומכירים בתקרת בית הכנסת?
על התקרה מצויירת גם העיר ירושלים, אלא שהיות וליסניאציקי מעולם לא ביקר בירושלים, הוא ביסס את איורה על העיר הגדולה והחשובה בסביבתו: קרקוב. ירושלים מהווה לא מקום פיזי נגיש, אלא מקום בעל חשיבות שמופיע בסיפורי התנ"ך- לירושלים שמות רבים בתנ"ך כמו השם "ציון".
- דורא אירופוס-סיפורים: התנ"ך "קומיקס תנ"כי". כמוזיאון אנחנו מאמינים ב"והגדת לבנך/בתך". מולנו נמצאים המון מסיפורי התנ"ך על גבי קיר אחד משותף. כאן נשחק משחק בו נצטרך לנחש את סיפורי התנ"ך לפי הציור (לדוגמה הסיפור ממגילת אסתר – ולהראות את אחשוורוש, המן, מרדכי ואסתר המלכה)
קומה שנייה
- מסעות היהודים: נסביר כי נראה סרטון מספר את סיפורו של העם היהודי עוד מימי התנ"ך. ניתן להוסיף כי בכל פעם שהילדים מזהים דמות שהם מכירים- הם מרימים את היד או מוחאים כף.
- ארץ ישראל: לפעמים נראה לנו שישראל היא מקום שקיים רק 76 שנים, אולם למעשה, המקום בו אנחנו עומדים קיים כבר אלפי שנים ולא זאת בלבד, אלא שלנו כיהודים הוא בעל משמעות וחשיבות עצומה מימי התנ"ך ועד ימינו. ניתן לדבר בכמה מוקדים:
- כרזה ביידיש: ניתן לעמוד באזור הכרזות (לפני סרטון הבורשט) ולראות את הכרזה ביידיש המספרת על עבודת אדמה יהודית (דמויות בשדה חיטה ) ולספר על משמעות הארץ עוד מימי התנ"ך. לספר כי לפי התורה בספר דברים, התברכה ארץ ישראל בשבעה מינים של גידולים חקלאיים. הילדים יתבקשו לפתור את החידות הבאות על שבעת המינים (מופיע בנספח)
- פוסטרים של קרן היסוד- ארץ ישראל: הסתכלו בכרזה של קרן היסוד שלפנינו- לא סתם האישה לבושה כמו אישה תנ"כית. אחד האוצרות הגלומים בתורה, הוא החיבור שלנו לארץ הזאת. בתחנה זו, וברוח הכרזה של קרן היסוד, הילדים יתבקשו לפתור את החידות הבאות (על גבי המפה- מופיע בנספח)
קומה שלישית
- לוח עברי דבר עברית-שפה עברית: כדוברי עברית יש לנו זכות גדולה להיות מסוגלים לקרוא את התנ"ך בשפה שבה נכתב, ולדבר ביום יום בשפה שעברה לנו מאז מדור לדור- העברית. העברית אמנם לא תמיד הייתה שפת החול בה הזמינו גלידה או קנו בעזרתה מצרכים במכולת, אבל מאז שהעולם נברא בדיבור עם "בראשית ברא", היא אף פעם לא יצאה מכדי שימוש. האם אתם מדברים שפות נוספות בבית מלבד עברית? אילו שפות דיברו סבא וסבתא וההורים שלהם?
- אופציה למתקדמים: אליעזר בן יהודה- מחייה השפה העברית. המילה הראשונה שהמציא אליעזר בן יהודה הייתה "מילון" . אליעזר בן יהודה כתב מילון שנקרא "מילון העברית הישנה והחדשה". למה העברית הישנה? כי אליעזר בן יהודה השתמש במילים עבריות ישנות, בין היתר אלו המופיעות בתנ"ך ולצד זאת הוסיף מילים חדשות בעברית שהוא המציא! כמו: "מדרכה", "מברשת", "גלידה" ו"רכבת".
- מנהגים ומסורות-חגים ומנהגים: התבוננו בויטרינת המסורות והמנהגים. חלקם הגדול קשור ישירות לתורה (דגל שמחת תורה, ארבעת המינים, צנצנות דבש, ערכה לבדיקת חמץ, אגרת שנה טובה, קישוט לסוכה) אבל המשותף לכולם הוא המורשת והמסורת העוברת מדור לדור. הביטו במוצגים בויטרינה ומצאו אחד המוצא חן בעיניכם. בנוסף, שוחחו על מנהג או מסורת משפחתית, הקשורה לחגים, שאתם אוהבים במיוחד. מאיפה היא הגיעה? האם הייתם רוצים להעביר אותה גם לדורות הבאים?
יצירה משותפת לסיכום:
אחד היסודות החשובים ביותר, המסמלים את המעבר מדור לדור (ואותו אתם מגלמים היום) הוא המשפחה. בכדי לשלב את שני היסודות אותם אנחנו מציינים היום- קבלת התורה והמשפחה, ניצור יצירה משותפת של שלט לדלת, באמצעות אותיות קודקס ששון.
נספח- חידות
- בכרזה שלפנינו מופיעים אנשים שניים ועיר הבירה של ישראל נקראת _______
- החלוץ שבתמונה מכנסיים קצרים לבש וארץ ישראל מכונה גם ארץ חלב ו ______
- לפי התורה בספר דברים, התברכה ארץ ישראל בשבעה מינים של גידולים חקלאיים.
מצאו את כולם בעזרת החרוזים:
מיטה: (ציור של חיטה) _________
מאורה: (ציור של שעורה) _________
שמן: (ציור של גפן) _________
לבנה: (ציור של תאנה) _________
ארמון: (ציור של רימון) _________
בית: (ציור של זית) _________
זמר: (ציור של תמר) _________