מנהיגות תיכון – מעודכן לאוקטובר 2024
מנהיגות תיכון- אוקטובר 2024
משך הסיור: שעתיים
הסיור במשפט: סיור וסדנאות העוסקים בדילמות מוסריות של מנהיגים מההיסטוריה של העם היהודי.
הסיור בפסקה: מה הדבר החשוב ביותר שמנהיג צריך לעשות? ועם אילו דילמות הוא מתמודד? בסדנאות השונות ובסיור בתערוכות המוזיאון נכיר לעומק מנהיגים ומנהיגות בהיסטוריה היהודית שעמדו בפני דילמות שונות בתחומים שונים.
| זמן | חלוקה לקומות |
| 15 דקות | פתיחה |
| 30 דקות | גלריית הללויה מוקדים: פס, אמסטרדם*, ברלין, טורו *ישנן כיתות אשר כבר פגשו את הדילמה של שפינוזה במסגרת שיעור ההכנה. במידה וזה המקרה- כדאי לראות מה התלמידים זוכרים עליה ולהשלים את החסר) |
| 30 דקות | קומת המסע מוקדי חובה: ארץ ישראל (שלומציון המלכה), פולנים ליטאים ועות'מנים (הגאון מוילנה), פולנים ליטאים ועות'מנים (דונה גרציה), משתלבים (משה מנדלסון) מוקדי רשות: קיר הקהילות, ספרד ואשכנז (שמואל הנגיד), בין מזרח לרוחות מערב (סטלה קורקוס), תנועות פוליטיות (הרצל), מגילת העצמאות (אחרי מוקד מלחמת העולם השנייה- בן גוריון). |
| 30 דקות | קומת הפסיפס מוקדים: תחיית השפה העברית (אליעזר בן יהודה), מוזיקה (ר' דוד בוזגלו), קהילות וגבולות (סרטוני תיקון עולם), מאורות (רות ביידר גינסבורג) מוקדי רשות: פורצות דרך, סרטון שאנן סטריט, ספרות |
| 15 דקות | סיכום |
*למדריכים: את המתודה של מציאת הדמויות נעשה בקומה אחת בלבד אך יש להדריך את התחנות בשתי הקומות האחרות גם כן.
שימו לב שבשונה מהמערך הקודם, אין בגרסה זו סדנת פתיחה בכיתה אלא עיקר העבודה המתודית צריכה להיעשות במסגרת הגלריות עצמן. בקומות בהן הקבוצה תתמקד יש לחלק את הקבוצה לארבע קבוצות ולתת לכל אחת מהקבוצות את דף המידע על הדמות. על כל קבוצה לחפש את הדמויות ולבחון מה היה הקונפליקט וכיצד התמודדו איתו. במובן מסוים הקבוצה צריכה לבנות בעצמה את דף הדילמה: במה נתקלה? איך התמודדה? האם מסכימים? כיצד יכול להתקשר למציאות? אילו תכונות מתבטאות שם? האם זה מנהיג בכלל? בסוף כל קומה נזמין את הקבוצה לבחור את המנהיג/ה האולטימטיבי/ת מבין הדמויות שפגשנו.
מערך חינוכי
גלריית הללויה
שאלו: למה בתי כנסת? בתי כנסת כמרכז הקהילה והקיום היהודי לאורך רוב ההיסטוריה.
- פז
- אמסטרדם
- ברלין
- טורו
עוררו דיון: האם לדעתכם נהגה הקהילה נכון? מדוע? מה אתם הייתם עושים אחרת?
קומת המסע
- שלומציון המלכה
- דונה גרציה
- הגאון מוילנה (אם כבר ישנה קבוצה במוקד פולין ליטא, להדריך את התוכן במוקד אמונה ויצירה ואז להיכנס).
- משה מנדלסון
בתחנת שלומציון המלכה:
- נפתח בשאלה האם מישהי/ו יכול/ה לחשוב על התמודדות יום-יומית שמזכירה את הסוגיות עמן שלומציון נדרשה להתמודד?
- שלומציון המלכה התמודדה עם פלג בתוך העם שהתנגד למשפחה שלה אבל למעשה כולנו חווים מצבים של התנגדות שלנו כלפי אחרים או של אחרים כלפינו. איך היא התמודדה עם זה? הפתרון של שלומציון היה דווקא לקרב אליה את המתנגדים אבל האם זה דבר שקל לעשות? מה הופך את זה לכל כך קשה עבורנו?
בתחנת הגאון מוילנה:
- אין ספק שחרם הוא צעד מאוד דרסטי ושלילי, אך האם אנחנו בכל זאת יכולות/ים למצוא בסיפור הגאון מוילנה גם תכונה חיובית כלשהי?
בעצם אנחנו רואים כאן אדם שהאמין בכל ליבו במשהו, שהייתה לו אמת שמבחינתו הייתה הדבר העליון שצריך להיאבק עליו בכל מחיר, גם במחיר של פגיעה בעצמו או באחרים. זה מעלה כמובן את השאלה כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת עם האמת שלנו.
- האם יש משהו שאתן/ם מאמינות/ים בו, משהו שמבחינתכן/ם הוא הדבר הכי חשוב, שהייתן/ם מוכנות/ים להסתכן ו/או לסכן אחרים בשבילו?
- מה דעתכן/ם על אנשים שמוכנים לכך? האם הם ראויים להערכה בעיניכם או דווקא לגינוי? איפה מבחינתכן/ם עובר הגבול?
- מתוך הדברים שנאמרו, מה ניתן ללמוד מדמותו של הגאון מוילנה על מנהיגות כפי שאתן/ם תופסות את המושג?
בתחנת דונה גרציה:
- באילו מקרים היה לכן/ם ברור שתעשו משהו? מה גרם לכן/ם לחשוב כך?
- האם היו לכן/ם מקרים בהם התלבטתן/ם? האם קרה לכם בעבר שראיתם מקרה ולא התערבתן/ם אך מאוחר יותר התחרטתן/ם?
- מה גורם לכן/ם לעשות מעשה על פני פשוט להתעלם ממנו? לחילופין, מה לפעמים מונע את העשייה?
- הדילמה שעמדה בפני דונה גרציה, דומה מאוד למשהו שכולנו נדרשות/ים להתמודד איתו מדי פעם- מצבים בהם אנחנו עדות/ים למשהו פסול שמתרחש (לאו דווקא לנו או לקרובים לנו) ולא יודעים אם כן להתערב באופן אקטיבי או לא. דונה גרציה כן בחרה לעשות מעשה. האם לדעתכן/ם היא צדקה בהחלטתה? (כדאי להזכיר שגם יהודי אנקונה נפגעו מהחרם שהוטל על הנמל)
בתחנת מנדלסון:
כאן הדגש הוא כמובן על הרצון והצורך לאמץ זהות במסגרתה אני גם מתאימה את עצמי לסביבה אך גם משמרת את הזהות הפרטית שלי.
שאלות אפשריות לדיון ושיתוף אישי:
- מהם הרווח וההפסד של גישתו של מנדלסון? האם אפשרי להיות "גם וגם" לאורך זמן?
- מתי בחייכן/ם הרגשתן/ם את הצורך הזה? האם לתחושתכן/ם הצלחתן/ם למצוא איזון שאתם חיים איתו בשלום?
*דמויות מנהיגות נוספות להדרכה בקומה 2 (לבחירתה של המדריכה למילוי ההדרכה או אם מוקדים תפוסים על ידי קבוצות אחרות): דמויות מקיר הקהילות של לנה רבנקו, בנימין מטודלה
- ספרד ואשכנז-שמואל הנגיד: וורסטיליות והתאמה למציאות משתנה.
- בין מזרח לרוחות מערב- סטלה קורקוס: מתן חינוך לאוכלוסיה מוחלשת פעמיים- גם בנות וגם עניות מתוך רצון להעניק להן את מה שצריך כדי להתקדם ("כוח וכבוד" כשם בית הספר), הבנה שאם היא לא תיקח אחריות על בנות הקהילה שלה אחרים אולי יעשו זאת (המיסיון למשל) אך במחיר זהותי כבד.
- תנועות פוליטיות- הרצל: שילוב בין חזון להבנה שרעיונות גדולים צריכים גם לרדת לקרקע וחשיבה פרקטית על איך ניתן ליישם את החזון בפועל.
- מגילת העצמאות -בן גוריון: הכרה בחשיבות של פעולה בתזמון הנכון וזיהוי הזדמנויות לפעולה.
אפשרות #3: (70 דקות) קומת הפסיפס
הדרכה שמדגישה היבטים של פורצי דרך ומנהיגים תרבותיים ב150 השנים האחרונות.
- אליעזר בן יהודה- מוקד תחיית השפה העברית
- ר' דוד בוזגלו- מוזיקה
- סרטוני תיקון עולם- קהילות וגבולות
- רות ביידר גינסבורג- מאורות (שימו לב שזו תחנה מאוד רועשת ולכן כדאי להראות את הצווארון של רות ביידר גינסבורג ולקיים את ההדרכה עצמה במיצב פורצות דרך).
- מוקד שפות- אליעזר בן יהודה: מה דעתנו על כך? כיום מובן שהמאבק של בן יהודה הצליח אך האם הוא היה שווה את המחיר? מה היינו חושבים עליו אם הרעיון היה נכשל?
*כאן עולה שאלה נוספת הנוגעת לתפיסת המנהיגות שלנו- האם אנחנו מעריכות/ים מנהיגות/י של רעיונות שכשלו במבחן ההיסטוריה או שאנחנו תופסות/ים אותן/ם כמנהיגות בעיקר לאחר שהמאבק שלהן/ם מצליח?
- מוקד מוזיקה- ר' דוד בוזגלו: הפתרון של ר' דוד בוזגלו להתמודדות עם רוחות לא יהודיות היה לשלב בין המסורות- היהודית והכללית וכך נוצרה יצירה מסוג חדש. גם כאן ניתן לשאול על הרווח והמחיר של יצירת איחוד שכזה- היווצרות של משהו חדש אשר ללא ספק התווה דרך מוזיקלית הנראית עד ימינו (שילוב בין פיוט- שירת קודש ומוזיקה פופולרית) ומצד שני, התמודדות עם העובדה שאחרי הכל מדובר בשינוי של המצב הקיים.
- מוקד קהילות וגבולות-סרטוני תיקון עולם: צפייה ב-2 סרטים ודיון: מדוע חשוב לדמויות האלו "לתקן את העולם"? האם אתם מסכימים עם הדרך בה הן בחרו לפעול ע"פ הערך הזה? כיצד לדעתכן/ם מתקשר הרעיון של "תיקון עולם" למנהיגות?
תחנה זו מציגה א/נשים רגילות/ים לגמרי אשר מתוך צו המצפון שלהן/ם קמו ועשו מעשה כלשהו- קטן כגדול, מתוך אמונה שהמעשה הפרטי שלהן/ם מסייע לתיקון העולם כולו. מנהיגות חיובית נובעת בראש ובראשונה מתוך התבוננות על הסביבה ועירנות למה שדורש שיפור. המודעות אליהם היא ללא ספק הצעד הראשון אך פעולה מתוך תחושה זו, אפילו קטנה, כבר יכולה לחולל שינוי.
- מוקד מאורות- רות ביידר גינסבורג (להראות צווארון ולהדריך באזור שקט יותר): המשמעות של הבעת התנגדות לדעת הרוב ונימוק מוקפד של דעת המיעוט משמעותית. לא רק שהיא היא מעוררת ספקות, מציגה הסתייגויות, ומאירה היבטים שלא זכו לתשומת לבם של שופטי הרוב (ומאלצת אותם להתמודד עם ביקורת), אלא שהיא גם מהווה בסיס לפסיקה (הלכה) חדשה או חידוד ותיקון פסיקה קיימת. במילים אחרות, גם אם היא לא משפיעה על המקרה הספציפי, היא נותנת קול למקרים אחרים.
היבט משמעותי במנהיגות הוא גם היכולת לעמוד על שלי ולבטא את התנגדותי למהלך, גם אם על פניו נראה שלהתנגדות שלי לא תהיה השפעה מיידית. ברגע שלהתנגדות שלי יש מקום, היא כבר מאתגרת את המצב הקיים ויכולה לתת קול לאחרים לבטא את עצמם ולחולל שינוי ארוך טווח. פעמים רבות אנחנו חשות/ים ש"אין טעם" לבטא התנגדות כי היא ממילא לא תשפיע אבל עלינו לזכור שתמיד יש טעם.
אופציות נוספות להדרכה של דמויות מנהיגות משפיעות המוצגות בקומה:
- מאורות – דמויות כמו הרצל, בן גוריון (מופיעות באיורים של ירמי פינקוס על קיר המוקד)
- נשים פורצות דרך – עדה יונת, גולדה מאיר (מופיעות על קירות הזכוכית של המיצג)
- שאנן סטריט – דמויות מנהיגות פורצות דרך בתחומים שונים שמהוות השראה לרבים בעולם היהודי ובכלל. (*כדאי לצפות בסרטון אך לאחר מכן לקיים את ההדרכה במקום שקט יותר).
- ספרות- דמות החלוץ המשלב בין משימה מצד אחד אבל גם אנושיות ורגש מצד שני.
סיכום:
- מה ראינו היום?
- מי המנהיג/ה שהכי הרשים אתכם? למה?
- מה הם התכונות שנדרשות ממנהיג/ה? האם עלו בסיור תכונות מנהיגותיות שלא חשבתם עליהן לפני כן?
ראינו איך לאורך ההיסטוריה מנהיגות ומנהיגים שונים קיבלו החלטות לא פשוטות – החלטות שעלו בחיי אדם, שסיכנו את עצמם או אחרים ושיכלו לעלות בפילוג והתפוררות של העם עצמו. לצד זאת, ראינו שיש כל מני מודלים של מנהיגות ודרכים שונות להיות מנהיג/ה. פעמים רבות יש לנו תפיסה מסוימת בראש של מה נדרש ממנהיגות/ים אך למעשה, את המאפיינים השונים שפגשנו במהלך הסיור, נוכל למצוא בכל אחת ואחד מאיתנו