סדנת סיכום סרטים מבצע משה לנתיב
פעילות מסכמת לקורס נתיב ״מבצע משה: 30 שנה אחרי״
מטרות:
- עמידה על חשיבותה של הזהות הן מההיבט האישי והן מההיבט האוניברסלי
- עמידה על המורכבות של עזיבת ארץ ומעבר לארץ חדשה
- הזמנה לבירור היחס שלי למוצא המשפחה שלי, לתרבות שיצאתי ממנה, לזהותי היהודית ולחברה והישראלית
- סיכום יום
- פתיחה
הצגת המשפט של יגאל אלון ״עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"
דיון –
- האם אתם מכירים את המשפט הזה?
- כיצד יש לפרש את המשפט הזה לדעתכם?
- האם אתם מזדהים עם הנאמר בו?
- האם אתם מספיק מכירים את הסיפור המשפחתי שלכם ואת הקהילות שמהם מגיעה משפחתכם?
- מה דורשת מאתנו היכרות שכזו?
חשוב לי לומר כי אנחנו במוזיאון מנסים לעשות את מה שאומר יגאל אלון במשפט הזה – כלומר ליצור את החיבור בין הסיפור ההיסטורי, הארוך והמתמשך של העם היהודי לבין ההווה שלנו כפרטים שותפים בסיפור היהודי וכל זאת לשם בניית עתיד משותף שמחובר לעומק לשורשי העבר היהודי. זאת למעשה השליחות שלנו בבית התפוצות.
- פעילות פתגמים – יהדות אתיופיה
כעת נעבור לשוחח על הזהות שלנו, ונסתייע לשם כך במורשתה של יהדות אתיופיה כמודל של קהילה יהודית בעלת תרבות ומורשת עשירה ומפוארת.
למדריך/ למדריכה: זוהי פעילות של פתגמים אשר קהילת יהדות אתיופיה הביאה עמה ב״שק הנדודים״ שלה. השימוש בפעילות זו הנה לשיקולכם, בהתאם לזמן העומד לרשותכם במשבצת. במשפטים הללו גלומה חכמת חיים רבה עם הרבה תובנות של כיצד ראוי להתנהג ומאילו טעויות רצוי להימנע.
להלן דוגמה לשימוש במתודה הזאת:
ניקח לדוגמה את המשפט: ״נקע בפה אי אפשר לרפא בעיסוי של חמאה״. חשוב קודם כל לתת למודרכים זמן קצר להבין את המשפט. הפירוש שלו, אשר מופיע בכרטיסיות הינו: ״כאשר אמרת דבר קשה או גס רוח לא תוכל לתקן אותו בעזרת דברי נועם או חלקות״.
להלן כמה שאלות לדוגמה על המשפט:
- האם קרה לכם שאמרתם משהו וזמן קצר לאחר מכן הם התחרטתם על מה שאמרתם?
- במה הסתבכתם בעקבות חוויה שכזאת? (כמובן שלא חייבים ללחוץ על אנשים, במידה ואתם חשים שזה תובע מהם חשיפה אישית מדי)
- איך אפשר מראש להימנע מאמירות שיסבכו אותנו ובעצם יפגעו באנשים שחשובים לנו?
- איזו חכמת חיים גלומה במשפט הזה?
כאמור, כדאי להימנע מראש מאמירות מכאיבות וחושפניות מדי. מה שחשוב כאן זה לעמוד על המהות של המשפט, חכמת החיים שגלומה בו ומה שניתן ללמוד מתוכו על עצמנו ועל בני-אדם.
דיון –
- לאיזה פתגם התחברתם? מדוע?
- מה ניתן ללמוד מהפעילות על יהדות אתיופיה?
- מה ניתן ללמוד מהפעילות על בני-אדם בכלל?
- צפיה בסרטון של איציק תמנו ושי יוסף/ ברצ׳וקו אדלה וזהבה מהרי/ רדאי טסמה ( רק הסרטון שלו)
הערה מקדימה למדריכים – ניתן לצפות לשיקולכם באחד מהסרטונים (בכל סרטון ישנם שני סרטונים קצרים. במקרה של רדאי מדובר רק בסרטון שלו) או בכולם, במידה ורלוונטי. כל אחד מהסרטים מציף זווית אחרת ומגוונת שדרכה ניתן לפתח את הדיון.
מומלץ לפתוח בהסבר קצר על הנושא של מבצע משה והסיפור הייחודי של קהילת יהדות אתיופיה. בדבריכם חשוב להדגיש את תקופת המבצע – סוף 1984 וראשית שנת 1985, את הסיפור של מבצע משה כסיפור של קהילה אשר עוברת מסע פרך כמעט בלתי-נתפס שכולל צעידה ארוכה של כאלף ק״מ מאתיופיה דרך מדברות סודן עד להגעה למטוסים ישראלים אשר הטיסו את העולים לישראל. מדובר ביציאת מצריים מודרנית שאותה עוברים אלפי יהודי אתיופיה. בדרכם הארוכה הם סובלים מפשיטות של שודדים, מרעב, ממוות ומחטיפות. כמה אלפים מבין הצועדים לא זכו להגיע לסיומו של המסע.
חשוב גם לספר בקצרה את הרציונל של התערוכה – מדובר בסרטים שהוכנו אודות מספר דמויות של עולים מאתיופיה שצולמו בעת ימי המבצע ע״י דורון בכר שהיה צלם הבית של בית התפוצות. במאית התערוכה – אורלי מלסה, התחקתה אחר עשרה תצלומים שמצאה בארכיון בית התפוצות ויצרה עשרה סרטונים קצרים על הדמויות שאותרו 30 שנה אחרי ימי המבצע. התערוכה הוצגה במוזיאון ממאי 2016 עד לינואר 2018.
דיון –
- למה התחברתם בסרטונים בהם צפיתם?
- האם משהו בחוויה שתוארה מזכיר לכם חוויה אישית שלכם?
- מה חווה אדם או אישה שעוברים בית או מדינה? (במידה ואין בקבוצה דוגמאות שכאלו אפשר גם לדבר על מעבר עיר/ בית/ שכונה) – שתפו בחוויות אישיות
- עם מה נדרש להתמודד במסגרת מעבר שכזה? (שפה חדשה, אנשים זרים, ביה״ס חדש, בדידות וכד׳)
- אילו גורמים עשויים לסייע למי שעובר חוויה כזאת? (משפחה, חברים חדשים, הזדמנויות חדשות, זוגיות חדשה)
- על משקל המשפט “every way you go always take the weather with you” (Crowded House – “Weather With You”) – אילו דברים אנחנו מביאים אתנו בשק הנדודים שלנו שהולך אתנו מהבית הקודם שעזבנו? האם שק הנדודים הזה הוא מטען, נכס או נטל?
- האם התרבות של הורינו וסבינו היא תרבות שאנחנו באמת לומדים עליה ומכירים אותה?
- אילו ערכים או מנהגים של ״בית אבא״ אתם אוהבים? מדוע?
- על אילו היבטים מ״בית אבא״ הייתם מוכנים לוותר? מדוע?
- לסיכום
לסיכום: חשוב לדבר על היכולת שלנו לקחת את ״שק הנדודים״ האישי-המשפחתי-והקהילתי שלי, ולהעצים דרכו קודם כל את עצמנו כחלק מההבנה שלנו מי אנחנו ומאין באנו. במהלך הפעילות ביררנו כאן ביחד האם שק הנדודים שלנו הינו כנכס או נטל. שימורה של הרב-תרבותיות בחברה שלנו – כלומר היכולת ליצור תבשיל חברתי-תרבותי המבוסס על המורשת העשירה של כל קהילה יהודית – מהווה נכס לכלל החברה ולא רק עבורנו כפרטים.
הדוגמה של קהילת יוצאי אתיופיה היא דוגמה לקהילה שסבלה וסובלת מסטריאוטיפים רבים שלעיתים נובעים מדעות שטחיות, חוסר היכרות ולעיתים אף מגזענות. כמובן שיש עוד תרבויות שסבלו וסובלות מסטיגמות וסטריאוטיפים שברובם נובעים מהיכרות שטחית, מבורות ומהכללות.
דווקא אם נבחר להתנער מהדימוי השלילי שיש לנו על אנשים אחרים (ולעיתים רבות על עצמנו ועל קהילות המוצא שלנו) בגלל צבע עורם, מראם החיצוני או המבטא שלהם – נוכל להתחיל להכיר את העושר התרבותי שתפוצות ישראל מביאות עמן לתבשיל היהודי והישראלי שהינו החברה הישראלית. עושר אשר הופך אותנו להיות תרבות יהודית הרבה יותר עשירה ומלאה בפסיפס תרבותי מרתק ובמורשת תרבותית מופלאה.
המסע הזה מתחיל בהסתכלות של כל אחת ואחד על עברה של משפחתו וקהילתו, וממשיך ביכולת לשתף אחרים בסיפור הייחודי הזה. כל זה – יהפוך אותנו להיות חלק מסיפור – המשפחתי, היהודי והתרבותי.
- לסיכום היום
- התייחסו למשהו שאתם יוצאים אתו מהיום הזה, ולוקחים אתכם מכאן. זה יכול להיות משהו חדש שלמדתם, מחשבה מעניינית, תובנה וכד׳.
- התייחסו לדבר-מה שמתחבר עם תוכן אחר שעברתם בתכנית נתיב
- באם יש לכם הערת משוב לנו המדריכים – נשמח לשמוע כדי שנלמד לשפר לעתיד.