סיור לצה"ל

תיאור הסיור

ישראל היא ה"סטארט-אפ ניישן"! מדינה מלאה בחברות היי-טק, בדור צעיר ששואף לחדש, לפתור בעיות – להמציא את המחר. סטראט-אפ הוא רעיון, פיתרון לבעיה קיימת, שמבקש לצאת עם משאבים מוגבלים ולשנות את העולם. במובן זה, ישראל היא סטארט-אפ ניישן לא רק היום – אלא תמיד הייתה כזו! לבנימין זאב הרצל היה רעיון, חדשני לתקופתו – מדינת לאום לעם היהודי, והוא יצא אל העולם ופעל ללא הפסקה.

בסיור נתחקה אחר התנועה הציונית כיוזמה חדשנית וכפיתוח פורץ דרך.

הסיור בשורה אחת:

סיור בגלריות הללויה, הומור וגיבורים סביב חדשנות בעם היהודי.

אורך הסיור: 90 דקות

מבנה הסיור: "הללויה – כינוס, לימוד ותפילה" , "ויהי צחוק: הומור יהודי מסביב לעולם", ו-"גיבורים: פורצי דרך של העם היהודי"

מבנה

פתיחה
לשאול את המשתתפים: מהו סטארט אפ? מה צריך כדי להתחיל סטארט אפ?

לאסוף תשובות ולהגיע לסדר הדברים הזה:

בעיה–} רעיונות –} פיתרון –} גיוס משאבים –} פיתוח מוצר

כל סטארט אפ מתחיל מאיזושהי בעיה. כדי לפתור את הבעיה חושבים על כל מיני רעיונות, ובסופו של דבר בוחרים בפיתרון אחד. אז מתחילים לגייס משאבים ולבנות את המוצר עצמו. בסיור היום נראה איך החדשנות הישראלית נשענת על היסטוריה ארוכה שבמהלכה נאלצו היהודים לחשב מסלול מחדש כדי לשמור על הזהות היהודית בעולם שהשתנה במהרה. היכולת הזו גרמה לחדשנות להיות חלק מהקוד התרבותי שלנו.

הללויה – 40 דקות

מקדש מעט –  התחנה הראשונה שלנו היא בית המקדש, או יותר נכון – חורבנו. מה היה בית המקדש עבור היהודים?  בית המקדש היה המרכז הפוליטי, הכלכלי והרוחני של העם היהודי. עם חורבנו היהודים צריכים לנסות ולהבין אך לשמור על עם בלי הנקודה הארכמדית שלו – בלי המרכז אליו עלה כל העם לרגל שלוש פעמים בשנה.

אז הבעיה ברורה ועמוקה – איך לשמור על העם היהודי בלי מרכז פוליטי ורוחני. כל מיני רעיונות עולים לאוויר, אבל בסופו של דבר פיתרון אחד מנצח, והוא נמצא בגלריה מאחורנו – בית הכנסת והקהילה היהודית. בית כנסת הוא מבנה אדפטבילי ואג'ילי – הוא גמיש. אפשר להקים אותו בכל מקום, עם משאבים מאוד קטנים. מה צריך על פי ההלכה היהודית בשביל בית כנסת? ספר תורה, חדר, ומניין. כלומר, צריך מקום כלשהו, צריך את הטקסט הבסיסי, וצריך קהילה – ל-10 גברים יש משפחות, והם הגרעין.

המבנה הזה, הגמיש כל כך, מאפשר ליהודים להתפזר ברחבי העולם אבל לשמור על יסודות מאחדים של זהות – טקסט, חגים, מנהגים, תפילה, שפה.  כל בית כנסת מייצג בו זמנית גומרים מאחדים ואת הייחוד של כל קהילה.

  • יוצאים לסיור בשלושה בתי כנסת מגוונים (ספרדי/אשכנזי, עולם חדש/עולם ישן וכו'). בחירת בתי הכנסת לשיקול המדריכה כל עוד היא מגוונת.
  • בית כנסת מסכם לגלריה – בית כנסת מודרני (כלומר, לאחר האמנסיפציה באמצע המאה ה-19 לערך): ברלין, טלומצקה, פירנצה, אלקינס פארק.

מדריכים על בית הכנסת ומסכמים:

מה קורה עם המודרנה? אירופה אומרת ליהודים שהם לא חייבים להיות בקהילה יותר. כלומר – המודל ששירת אותם נאמנה בערך 1700 שנה כבר לא רלוונטי. שוב צריכים היהודים "לחשב מסלול מחדש" על מנת לשמור על זהות יהודית. מגוון הזהויות היהודיות שאנחנו מכירים היום נובעות מהמפגש עם המודרנה: אורתודוקסים, רפורמים, קונסרבטיבים, אנשים הנוטשים את היהדות ואנשים המתעקשים להישאר איתה.

עיתונאי מתבולל אחד מוינה מזהה גם הוא בעיה. בעת ביקורו במשפט דרייפוס הוא מבין שגם אם היהודים ינטשו את הזהות היהודית, אירופה, לפחות האליטות של אירופה, לא יתנו ליהודים להיכנס באופןפ מלא למדינה כפי שהאמנסיפציה הבטיחה. אותו עיתונאי הוא כמובן בנימין זאב הרצל, אולי הסטארט-אפיסט בהא הידיעה של העם היהודי המודרני.

אז דיברנו על סטארט אפ – מה השלבים?

בעיה – חוסר הקבלה של היהודים לאירופה למרות האמנסיפציה

רעיונות – להרצל יש הרבה רעיונות, כמו למשל לנצר את כל היהודים. הרצל הוא לא מסורתן גדול, הוא פרגמטיסט. בסופו של דבר הוא מחליט על –

פיתרון – מדינה ליהודים. ואז הוא מתחיל –

גיוס משאבים – הוא פונה לממשלות וגופים פרטיים ומתחיל לגייס כסף, השפעה פוליטית וכוח. הוא גם מתחיל

פיתוח מוצר – הוא מקים את הקונגרס הציוני, הוא מקים את בנק לאומי – הוא מקים מוסדות שלפני יותר ממאה שנה ישרתו את המדינה שתקום.

היום אנחנו נמצאים בתוך הרעיון של הרצל, בתוך פרויקט היזמות שלו, שכמו בית הכנסת בזמנו וכמו פתרונות אחרים בא לענות על צורך שעלה לעם היהודי.

עכשיו בואו נראה מה קרה עם הקמת מדינת ישראל…

"ויהי צחוק – הומור יהודי מסביב לעולם" – 30 דקות

  • חלק זה של הסיור מתמקד במוצגי הומור ישראלי שבתערוכה.
  • פתיחה להומור כמייצג מתחים חברתיים.

עם הקמת המדינה מגיעים לכאן אותן קהילות שונות עליהן דיברנו בגלריה הקודמת, וכולם אמורים להסתדר האחד עם השני – עירקים, פולנים, מצרים, יקים, מרוקאים, אמריקאים ועוד ועוד ועוד. אבל – לא קל להסתדר, ולכן נולד בישראל סוג הומור יהודי חדש, שלא היה קיים לפני כן – ההומור העדתי. ההומור העדתי מבקש לאחד את הקהילות השונות שהגיעו לארץ יחד.

  • לשחרר ל-10 דקות לגלריה. לבקש למצוא דוגמאות להומור ישראלי שמאחד ומביא יחדיו חלקים שונים בחברה הישראלית.
  • להיפגש ליד מדורת השבט, לערוך אסיף על הדוגמאות השונות שהחיילים מביאים, ולערוך צפייה מסכמת במערכון של "נבסו".

"גיבורים – פורצי הדרך של העם היהודי" – 20 דקות

בגלריה זו המוזיאון מבקש לייצג את ההיסטוריה של העם היהודי באופן חדשני.

  • משימה: למצוא פורץ/ת דרך מהגלריה, ללמוד עליה באינטרנט (מגיעים לזה דרך הטלפון) ולהציג כיצד היא הובילה שינוי בעולם.
  • אסיף של דוגמאות.

סיכום: לאורך הסיור ראינו כיצד העם היהודי היה צריך לחשב מסלול מחדש לאורך ההיסטוריה כדי לשמור על זהותו הייחודית. ראינו איך מושג הקהילה נולד, ואיך הרעיון למדינת היהודים נולד ומתגשם. עכשיו נשאלת השאלה מה צופן העתיד שלנו, ולאן אנחנו ניקח אותו.