ארכיון: סיור בסימן 70 שנה לישראל
במסגרת שנת ה-70 לישראל, להלן נקודות, דגשים והיבטים בתערוכות אגף החדש אליהן ניתן להתייחס במסגרת סיור שסובב כולו סביב הנושא, או בסיורים רגילים אם אנו מבקשים לחדד או להעלות את הנושא.
אנא התאימו את שפת ההדרכה לגיל ואופי המודרכים.
מיצג החתונות: במיצג החתונות ניתן להזכיר את השבועה: "אם אשכחך ירושלים…" דגש כזה יכול להיות פתיחה מצוינת לסיור שלם בנושא 'ישראל 70'.
הללויה: יש להתמקד במספר בתי כנסת ולהדגיש את המוטיבים המשקפים את הזיקה והקשר לירושלים לארץ ישראל- כיוון ארון הקודש לירושלים הכתובות בעברית והסמלים היהודיים. להתייחס לסמלים יהודיים- מגן דוד, מנורה ולוחות הברית ולסמלים לאומיים- המנון, סמל מדינה ודגל ולקשר את הסמלים לפתיחה בנושא מאפייני הזהות שלנו.
בגלריית בתי הכנסת אנו מציעים סיור 'ישראל 70' סביב מוטיב המנורה וסביב מוטיב הכמיהה לציון ולישראל ניתן להדגיש את הנושאים השונים בבתי הכנסת לפי ראות עינכם.
סמל המנורה מופיע, מהעת העתיקה ועד לימינו, בבתי הכנסת השונים בגלריה.
- דורא אירופוס (המנורה מופיעה במרכז הקיר, ליד בית המקדש ועקדת יצחק)
- סרדיס (נמצא פסיפס גדול של מנורה, בגלריה נמצא לשמאל המודל)
- אלקינס פארק (מנורות מעטרות את שתי פינות המבנה מימין ומשמאל לכניסה)
- טלומצקה (המנורות הפונות לרחוב, וכמובן החנוכיה שניצלה ומגיעה לארץ ישראל)
מקומה של ישראל משתנה ומקבל ביטויים שונים במהלך ההיסטוריה היהודית, דרך חורבן הבית השני ובית הכנסת כ'מקדש מעט' – מקום אשר בו-זמנית מאפשר את קיומה של קהילה יהודית ללא בית המקדש, ומסמן את חסרונה של ירושלים והמאווים אליה.
- מקדש מעט (פתיחה)
- אלטנוישול (ה'על תנאי')
- חאלב (סיפור כתר ארם צובא)
- טורו (הזזת המבנה כך שיפנה בדיוק לירושלים)
- טלומצקה (סיפור החנוכיות)
חשוב לזכור – בגלריה עוד מוצגים רבים העוסקים בייצוגים של ישראל וירושלים. ניתן לעצור ולבקר בבתי הכנסת הבאים:
חודורוב – הדימוי של ירושלים, טלומצקה – ורשה, בית הכנסת הפורטוגזי – אמסטרדם, בי"כ מקווה ישראל קורסאו
ביה"כ הפורטוגזי פירנצה, בי"כ דורא אירופוס
לוכד ההיסטוריה: שים
ניתן 'להפוך' את הסיור, ולהתחיל אותו ממותו של שים בעת מבצע סיני, להמשיך לביקוריו בארץ ישראל וכו'. כדאי להדגיש את השינויים הצורניים והתוכנים בצילומיו של שים עם הגעתו למדינת ישראל הצעירה: שים מצלם נופים לראשונה בקריירה שלו, כמו גם צילומי סטודיו של העליות השונות. צילומים אלו מראים על הפלא שלו אל מול המדינה הצעירה, נופיה והאנשים המגיעים אליה.
זיכרון היסטורי: שים הוא לוכד של היסטוריה, ושאלות של זיכרון והיסטוריה מרכזיות לעבודתו ולתערוכה הזו. הוא יוצר של זיכרון היסטורי, במדיום חדש לזמנו אך כיום מרכזי לחשיבה שלנו על המאה ה-20: צילום. סיפורו האישי של שים משיק ומושפע מאירועים היסטוריים קולקטיביים – הוא נמצא בפריז בעת התעוררות התנועות האידיאולוגיות, הוא נוסע לתעד את מלחמת האזרחים בספרד והוריו נספים בשואה. אצל שים, נקודות ההשקה בין האישי והקולקטיבי מקבלות ממד ויזואלי.
עולם ערכים: ערכים כחמלה, תיקון עולם ושיווין מניעים את כל עבודתו של שים. עדשת המצלמה שלו מופנית כמעט תמיד כלפי האיש הקטן, האם המניקה, הילדים. כך ראייתו את צילום מלחמת האזרחים כפעולה שלו למען ערכי הרפובליקה, וכך הקמתו את 'מגנום', סוכנות צילום קואופרטיבית, שבמסגרתה הצלמים שומרים על זכויות היוצרים לעבודותיהם.
זיקה רבת-פנים לישראל: לשים זיקה ברורה לישראל, ובשנות ה-50 הוא מבקר בה כמה פעמים בטווח של כמה שנים, עד למותו במבצע קדש. הוא מצלם כאן חלוצות וחלוצים, חיילים וילדים, אך גם באופן ייחודי לקריירה שלו – נופים. שים מת במהלך מבצע קדש מאש מצרית.
עברית ושפות יהודיות: משפחתו של שים היא בעלת הוצאת הספרים 'צנטראל', המפרסמת ספרות ביידיש.
אורח חיים יהודי: בתערוכה מוצגות גלויות ראש השנה ששים הדפיס במסגרת עבודתו בעסק המשפחתי.
פורץ דרך: שים הוא חלוץ הצילום העיתונאי, ומהראשונים המשתמשים במצלמת 35 מ"מ, המאפשרת (אז) צילום מהיר וקל יותר. השתמש בידע שלו ככימאי (הוא מעולם לא למד צילום, אלא כימיה וגרפיקה) כדי להיות מראשוני צלמי הצבע בעולם. שים כל כך ראשוני בתחום זה, שבמשך שנים תמונותיו פותחו בשחור לבן, ללא ידיעה כי צולמו למעשה בצבע.
צילום כאקטיביזם פוליטי: דיוויד סימור רואה בתפקידו כצלם עיתונות כלי לקידום אג'נדה שמטרתו להביא לידיעת הציבור את המתחולל באזורי מלחמה ולהפנות את העדשה להשלכות ולתוצאות שלה, ולהביא לתודעה הציבורית את המחיר שמשלמים הקורבנות חסרי הקול. שים פעל ל'תיקון עולם' דרך תצלומיו, וביקש לשנות את המציאות ו'להניע את הנינוחים' דרך הפניית המבט והנצחת הרגע.
פיזור לגלריה עם משימה (הדגישו בפני המשתתפים, כי לאחר כ 5 דקות, תתאספו חזרה, והם יוזמנו לשתף ביצירה ובתוכן שבחרו) בקשו:
- סיירו בתערוכה ובחרו צילום הממחיש לדעתכם את החיבור האישי של שים לעם היהודי ולארץ ישראל? ספר, מסמך, מצלמה, צילום…
- בקשו מהתלמידים לצלם גם כאן תמונה הממחישה לדעתם את ישראל בצורה הטובה ביותר.
30 שנה למבצע משה
החל מאמצע המאה ה-19 נוצר הקשר עם קהילת יהודי אתיופיה ועלייתם לארץ החלה טיפין טיפין בשנות ה-50 ועד ההחלטה להעלותם לארץ במבצע משה ב-1984 ובמבצע שלמה ב- 1991. סיפורם של היחידים מהווה חלק משמעותי מפסיפס יהודי מרתק של החברה הישראלית שאתה וכולנו חלק ממנה.
תערוכה זו עוסקת כולה, כמובן, במדינת ישראל ובשאלות של הגירה ועלייה, קליטה גזענות וזהות בחברה הישראלית ועוד. קבוצה שמודרכת בסימן 'ישראל 70' ניתן לנתב לדיון סביב הסרטים שיכולים לעורר דיון ביקורתי בחברה הישראלית ובמדינה, כמו זהבה, סיפורה של אשת הקס שאינה מוכרת כאסירת ציון וכו'.
FORERVER YOUNG: 75 שנים לבוב דילן
בתערוכה זו אפשר להתמקד ביחס העקבי באופן מפתיע של דילן כלפי מדינת ישראל: לעומת נושאים אחרים, דווקא כלפי מדינת ישראל דילן מפגין סולידריות שמתמשכת לאורך חייו. דילן מבקר באופן קבוע בישראל (לא תמיד כדי לנגן בקונצרטים כבוב דילן, אלא כבוב צימרמן), ביקש להתנדב בקיבוץ, העלה את בנו לתורה בכותל, וכתב את NEUGHBORHOOD BULLY, שיר פרו-ישראלי. שיר זה ממחזר באופן אירוני את הטענות כנגד מדינת ישראל, ומציג את ישראל באור חיובי מאוד (מילות השיר מצוטטות באנגלית ובעברית על הקיר שמול 'דילן והיהדות').
גיבורים
בגלריה זו ניתן לשנות את השאלות המנחות לשאלות העוסקות בזהות/היסטוריה ישראלית, על פי הקבוצה. שאלות כגון: מצאו גיבור ישראלי שלא הכרתן, בחרו שלושה גיבורים המספרים את סיפורה של ישראל, איזה גיבור יכול לסמל את ישראל ועוד, הינן כולן פעילויות שניתן לערוך בגלריה. מי הן אותן דמויות משמעותיות להמשכיותו וכינונו של העם היהודי בתפוצות ובארצו? באילו תחומים נמצא אותם? אילו דמויות הייתם מוסיפים להיכל התהילה שתרמו לכינונה של המדינה ועד היום?
דמויות שניתן להתעכב בהן: הרצל, בן גוריון, שמחה בלאס, לאה גולדברג, עדה יונת, אסתר שחמורוב, אריק אינשטיין, אלי כהן, פרדה אקלום ועוד.
העדשה היהודית
תכנית העדשה היהודית הינה מיזם משותף של בית הספר הבינלאומי ע"ש קורת ללימודי העם היהודי והצלם ציון עוזרי. תכנית זו שמה לה למטרה להעמיק את חיבורם של בני נוער יהודיים ברחבי העולם לסיפורו הייחודי והמתמשך של העם היהודי לאורך הדורות. בתערוכה מוצגות עבודותיהם של עשרים וחמישה חניכים זוכים מקרב תנועות נוער ובתי ספר יהודיים. העבודות הנבחרות, משקפות את התהליך החינוכי והאומנותי, במהלכו התבקשו המשתתפים להציג צילום המבטא עבורם את הקשר האישי לסיפור היהודי, כאשר התחרות השנה היא בסימן '70 לישראל'. בכל אחת מן התמונות, נמצא ביטוי אומנותי לאחד או יותר מעמודי התווך של העמיות היהודית: זיכרון היסטורי, ערכים יהודיים, זיקה רבת פנים לישראל, השפה העברית, יצירה יהודית ואורח חיים יהודי.
בתערוכה זו ניתן להשתמש במתודולוגיות דומות לאלו של גלריית גיבורים, אך סביב דימויים וסמלים. פזרו את התלמידים בגלריה ובקשו מהם לבחור תמונה המסמלת קשר לישראל / תמונה שמראה משהו מאוד ישראלי לדעתכם / מייצגות ערך משפחתי, אישי או קולקטיבי. לסיכום ניתן לשאול מהם הערכים המרכזיים העולים מהתערוכה של בני הנוער מהעולם והיכן הם פוגשים אתכם בחיבור שלכם לארץ?