ויהי צחוק כיתות ה'-ו'

---

• עיסוק במושג ההומור ותפקידיו כמשקף זהויות ומציאות חברתית.
• חשיפת המשתתפים להומור יהודי וישראלי לאורך הדורות.

מיומנויות:

• הומור כבעל יכולת לפגוע או לכלול את האחר, וכיצד להתחיל ולהבחין בין השניים.

ערכים:

• מהם  גבולותיו של ההומור והצחוק שלי? מה מצחיק אותי ומה לא ומדוע? מה מותר ומה אסור?
• כיצר ניתן להשתמש בהומור ככלי להתמודדות עם פערים ומתחים חברתיים?
• באיזה אופן אנו יכולים /רוצים ליישם זאת?

(20 ד') פעילות פתיחה

5 דק' – תנו מידע קצר על המוזיאון, לו"ז היום והחיבור לנושא הביקור ומטרותיו..

15 דק'  –  המחזת בדיחות

• חלקו לכל 4-5 ילדים כרטיסייה עם בדיחה.
• שימו את שק האביזרים במרכז הקבוצה.
• בקשו מכל קבוצה להמחיז את הבדיחה באמצעות האביזרים שבחרו מהשק ולהציגה לפני הקבוצה. כדאי למנות תלמיד מכל קבוצה שיקריא את הבדיחה לאחר המופע.

לאחר המופעים שאלו:

• האם היא מצחיקה לדעתכם? כן/לא, מדוע?
• o        באיזה מקום לדעתכם הומצאה הבדיחה? מה המאפיינים המרכזיים שבה? מה מאפיין את הדמות/יות בה?
• מסקנה: הומור הוא תלוי סביבה, גיל, השקפת עולם, מוצא וכד'. לא כולנו נצחק מאותה בדיחה.
• מי רוצה לשתף אותנו בבדיחה ? לבחירה ניתן לספר או להמחיז.

סיכום: הומור הוא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו, מהסביבה בה אנו חיים ומהיום יום שלנו: בבית, בביה"ס, בקהילה, בחוגים, במפגש עם חברים, הצחוק וההומור הם חלק משמעותי מהזהות שלנו ולרב גורמים לנו הרגשה נפלאה, של פריקת מתח ושייכות לקבוצה זו או אחרת. נבדוק היום במוזיאון באיזה נושאים עוסק ההומור, נשמע, נקרא ונראה בדיחות, כרזות וצילומים, קטעי סרטים, מופעי סטנדאפ ומוצגים מקוריים מהם נלמד על ההומור היהודי חובק עולם ועל החברה הישראלית בה אנו חיים.

( 70 דק' ) סיור בתערוכות המוזיאון 

30 דק'  – גלריות 'ויהי צחוק'  

תנו הקדמה קצרה על התערוכה, המבנה שלה והרעיון המרכזי בה. חברו חלק מהנושאים הבאים לסדנת הפתיחה ולשאלות של תפקיד ההומור ומקומו בחיינו ובחברה בה אנו חיים:

• היכן, מתי ולמה נוצר ההומור היהודי?
• הומור והסיפור האישי-משפחתי 
• הומור כיוצר זהות
• כוחו של ההומור כשפה וככלי תקשורת, כמעביר מסר, ככלי חינוכי.
• הומור כמאחד ומייחד- כמייצר תחושת שותפות ושייכות, כמאפיין קהילות ועדות.

במהלך הסיור בגלריות 'ויהי צחוק' תתקיים פעילות מפת פרח + עפרון

• חלקו לכל משתתף מפת פרח ועפרון ובקשו מהם לסייר באופן חופשי בגלריות ולענות על כל המשימות. התחילו וסיימו את הפעילות יחדיו, בהדרכת המוצג הפותח ומסיים את פעילות הפרח, תוך מעבר על המשימות השונות וסיכום:
• מהו המוצג/הנושא בתערוכה שהתחברתם אליו?
• האם ראיתם בתערוכה מוצג שלא הצחיק אתכם? הטריד או הפריע לכם? מדוע?
• האם ראיתם בתערוכה התייחסות לנושאים סטריאוטיפים (הגדרת סטריאוטיפ במשימה 5 במפת הפרח) העלולים לפגוע בזולת? מהם? מדוע?
• איזה נושאים/דמויות הייתם מוסיפים לתערוכה?

לסיכום, הומור יכול לאחד ולפלג, לאחות קרעים ושסעים בחברה או ליצור פערים ומתחים חברתיים. עלינו לחשוב האם כשאנו מספרים בדיחה על…או צוחקים מ… אין בכך משום פגיעה, העלבה, שיימינג של הזולת.

30 דק' –  גלריית הללויה 

הסבירו בקצרה לתלמידים על הגלריה המציגה את בתי הכנסת והסביבה בה צמח ההומור היהודי. בתי הכנסת משמשים מאז ומתמיד מרכז להתפתחות החיים היהודיים החברתיים, קהילתיים, דתיים ותרבותיים. חיים אלה, דומים ושונים מקהילה לקהילה, שימשו קרקע לצמיחתו של ההומור היהודי.

הציגו שני דגמים של בתי"כ המתחברים לסיפורי הרשלה וג'וחא כגון: פס, ורשה, טולדו, וילנה, פירנצה, קורסאו, פראג.

ציינו כי בתי הכנסת משקפים את חיי הקהילה היהודית, ופעמים רבות נותנים לנו נקודת מבט אחרת, על אותם אירועים, כמו ההומור. עמדו על הדומה והשונה בין בתי הכנסת להומור:

• בתי הכנסת העוסקים בחגים (ולכן הם "חגיגיים", תרתי משמע), לעומת ההומור העוסק פעמים רבות ביום יום.
• דרך בתי הכנסת וגם דרך ההומור אנו עדים פעמים רבות למתחים בין הקהילה היהודית ללא יהודית שבקרבה היא חיה.

סכמו: בית הכנסת, כמו הומור, הוא הבבואה, ההשתקפות של החיים היהודיים שהתקיימו בו ובסביבתו. הוא מעיד רבות על יחסי יהודיים-לא יהודים, ומכאן ניתן על התרבות וההיסטוריה היהודיים בכל קהילה וקהילה. כל אלה השפיעו רבות על התפתחות ההומור, אופיו, נושאיו והדמויות הייחודיות לו.

10 דק' – מונולוג הומוריסטי

מונולוג המשקף דרך דמות טיפוסית את הווי החיים בעיירה היהודית ואת היחסים בין היהודים לסביבתם

הזכירו למשתתפים את הרשל'ה וג'וחא שהזכרנו קודם, כדמויות הקשורות לסיפורים קומיים המאפיינים את הטיפוסים והסביבה בה חיו. דמויות סטריאוטיפיות לתקופתם ולסביבתם.                                                     המפגש-מונולוג יתקיים במהלך הפעילות בכל מרחב אפשרי ויתחבר לעשייה שהתרחשה במהלך הביקור. רצוי שהמופע יתקיים בתום הפעילות בגלריה.

לאחר המופע שאלו:      

• איזו דמות נשקפת מהמונולוג? נסו לדמיין כיצד נראתה, מה לבשה, חבשה? באיזו שפה לדעתכם דיברה?  
• במה היא מאפיינת את הזמן והמקום בה חיה? איך נראה המקום בו חיה? הבתים? האם זו עיר גדולה? כפר? עיירה? ממה התפרנסו אנשיה?
• מה ניתן ללמוד מהמופע על החיים היהודיים? עם אילו קשיים לדעתכם נאלצו להתמודד? (מיעוט,  חיים עם נוצרים ומוסלמים, רדיפות, גזרות, קשיי פרנסה, חיים בצפיפות, וכד')
• מה לדעתכם, לאור הדיון שניהלנו קודם, הסיבות להתפתחות ההומור בסביבתם? מה היה תפקידו? מנגנון הגנה, הומור עצמי יהודי. (התמודדות עם קשיים, לגלוג על הגוי וכד')

(30 דקות) סיכום ועיבוד  בכתה : הומור ישראלי –מאחד או מפלג?

1. פעילות סיכום ועיבוד – סרט 'נבסו' 'לול' ודיון
2. יצירת קומיקס

עכשיו בואו ננסה ללמוד עלינו – על החברה הישראלית. נסתכל על שני מערכוני טלוויזיה ישראלית, אחד ישן יותר ואחד מהשנים האחרונות, וננסה להבין מה הנושאים שאנחנו מנסים לפתור בחברה הישראלית.

צפייה בסרטונים מתוך התערוכה ודיון –

כעת נצפה בשני קטעים קצרים מעולם ההומור הישראלי מתוך התערוכה ונבדוק מהם הנושאים המעסיקים אותנו ועל מה אנו צוחקים.

נתחיל במערכון של חבורת לול, ששודר בטלוויזיה הישראלית בשנת 1970. המערכון נקרא "העולים החדשים".

צפייה במערכון לול – "עולים חדשים"

שאלו:

• מה קרה במערכון? (כל גל עלייה צוחק ומלגלג על הגל שלפניו)
• על איזו תופעה חברתית בישראל מצביע המערכון?
• מה מטריד את החברה הישראלית?

20 שנה אחרי העליות הגדולות, אנחנו רואים ששאלת המוצא, השורשים והזרות בארץ עדיין מטרידה את החברה הישראלית.

שאלת דיון:

• האם לדעתכם המערכון הזה מאחד גורמים שונים בחרה הישראלית? או דווקא מפריד?

עכשיו נצפה בסצנה מתוך תכנית טלוויזיה חדשה הרבה יותר – "נבסו". נבסו היא יצירתו של יוסי ואסה, ועלתה לשידור בשנת 2017, כלומר- קרוב ל-50 שנה לאחר המערכון ההוא של לול.

צפייה במערכון מתוך "נבסו"

שאלו:

• מה קרה במערכון? (מפגש בין תרבויות/קהילות/עדות סביב שולחן האוכל)
• מה הסצנה או המשפט הזכורים לכם מהסרטונים? מדוע?
• על איזו תופעה חברתית בישראל מצביע המערכון?
• מה השתנה בין שני המערכונים?

סכמו: שני המערכונים משקפים את סיפורה של החברה הישראלית. הם מציגים את המתחים וההבדלים התרבותיים שהתקיימו בה בעבר ועדיין קיימים כיום. (הדגישו את פער השנים הרבות שבין שני המערכונים). נושאי המערכונים: יחסה של החברה הישראלית לעדות השונות, יחס החברה לעליות בעבר ובהווה, דעות קדומות, סטריאוטיפים, פערים תרבותיים, בקורת חברתית.

 לסיכום שאלו:

• מה תפקיד ההומור בחיינו? מה נושאי ההומור המשותפים לנו?
• היכולת לצחוק על עצמך היא סימן לבגרות. מדוע?
• האם יש גבולות לצחוק ולהומור? מה הם?
• איך לדעתכם צריך לנהוג כדי למנוע הומור פוגעני? איך נילחם בו? מה ניתן לעשות וכיצד ניקח אחריות?

הכרנו היום את הרקע להיווצרות הומור יהודי ועל מאפיינים זהותיים שניתן ללמוד באמצעותו על עצמנו. בחנו את ההומור כגורם מאחד יוצר שייכות, אך גם בעל פוטנציאל פוגעני היכול לפלג וליצור מתחים בקבוצה אליה אנחנו שייכים: משפחה, בי"ס, קהילה, ישוב, מדינה, עם ועולם. לסיכום, הומור טוב הוא זה בו אנו צוחקים עם ולא צוחקים על.

סדנא יצירתית – יצירת קומיקס

מטרת הפעילות היצירתית לאפשר למשתתפים ליצור באופן אישי עם הדימויים בדף שלפניהם סיפור קומי או בדיחה ולהתמודד עם הצורך לשמור על גבולות

• הציגו לתלמידים את הקומיקס המלא, בו ישנה בדיחה יהודית קלאסית וקראו אותו יחדיו.
• הראו להם את שלושת האפשרויות ליצירה:
  • מילוי ה"פאנצ'ליין" בלבד – הבדיחה נשארת אותו דבר, הם יכולים לשנות את השורה האחרונה.
  • מילוי כל הטקסט – דף עם הדימויים בלבד, כאשר הם יכולים להמציא או למלא בדיחה אותה הם מכירים.
  • ציור דף קומיקס חדש לגמרי.
• תנו למשתתפות 10 דקות זמן יצירה (חשוב: אמרו מראש שבדיחות עם גסויות והפרשות הן כמובן חינניות מאוד, מדהימות ומקדמות את התרבות האנושית כולה קדימה, אך אין להן מקום כאן ולא תתנו להן במה בסיכום). העבודה נערכת ביחידים או בזוגות לכל היותר.
• חשוב! מאחר וזמן היצירה קצר בקשו מהם להמשיך את העשייה היצירתית בכתה.