ארכיון: דרכון אנו+ מסע אל השורשים
קהל היעד: כתות ו' – ט'
גיל: 11– 15
משך התכנית: שעתיים (אופציה לשעתיים וחצי)
התכנית במשפט: מה הסיפור שלי? מה החלק של הסיפור שלנו ושל משפחתנו בסיפורו של העם היהודי?
התכנית בפסקה: סיור שורשים במוזיאון בית התפוצות הוא חוויה שנשארת לשנים רבות. המסע החווייתי מציע לתלמידים הזדמנות יוצאת דופן להתחבר למורשת, לתרבות ולמסורת המשפחתית שלהם, לגלות מחדש את זהותם היהודית-ישראלית ולברר את מקומם בעלילה המסתעפת של סיפור העם היהודי.
| זמן | כתות ו'-י' | |
| 20 דקות | פעילות פתיחה: "רקמה אנושית אחת" – מפת עולם | |
| 30 ד' | שורשים מאין ולאן – סיור בגלריית הללויה מלווה בפעילות דרכון | |
| 30 ד' | סיור בגלריית ויהי צחוק מלווה בפעילות דרכון | |
| 10 ד' | מונולוג: דונה גרציה | |
| 30 ד' | פעילות סיכום ועיבוד: 'בעזרת השם' וכלים למחקר | |
| אופציה להארכה 30 ד' | פעילות סיכום ועיבוד: למה שורשים?! – סרט 'תעלומה במכולה הירוקה' ודיון |
חומרים:
- פתיחה: מפת עולם
- גלריות הללויה ויהי צחוק: פעילות דרכון + עפרונות
- במהלך הסיור: דמות מונולוג דונה גרציה
- סיכום: משחק 'בעזרת השם'
- אופציה להרחבה בכתה: סרט 'תעלומה במכולה הירוקה' – מקוצר, 10 דקות
השאלות החשובות בעת ההזמנה:
- האם ישנם ילדים משולבים בכיתה (על הרצף האוטיסטי או בעלי מוגבלויות)?
- האם יש למורה מידע שחשוב שאנחנו נדע על בית הספר/השכבה/הכיתה?
- האם התלמידים כותבים עבודת שורשים? באיזה שלב הם? התחלה, אמצע, סוף.
מערך התכנית
מטרות פדגוגיות:
ידע:
- העמקת הידע וההיכרות עם אורחות החיים, המנהגים וסיפורים של היהודים בתפוצות השונות.
- היכרות עם חקר גנאלוגיה ומאגרי המידע של בית התפוצות.
מיומנויות:
- רכישת כלים לחקר השורשים.
- חיפוש מכנים זהותיים משותפים בין כלל הנרטיבים המשפחתיים שלנו.
חיבור ורלוונטיות לחיי המשתתפים::
- איך, מה ולמה לחקור את הסיפור המשפחתי?
- העמקת תחושת השייכות והקשר של התלמיד לעם היהודי ולזהות היהודית-ישראלית שלו
- הבנת המשמעות והחשיבות של חקר השורשים שלנו להמשכיות שלנו כפרטים וכעם.
(20 דקות) פעילות פתיחה: מפת עולם
- הציגו את עצמכם, את המוזיאון והלו"ז להיום: ספרו לתלמידים על המוזיאון המספר את סיפורו המתמשך של העם היהודי לאורך הדורות. ספרו על מהלך התוכנית המצפה להם: סיור בנושא שורשים והחיבור בין הסיפור האישי וסיפורו של כלל העם היהודי.
- פעילות מפת עולם: עושים מעגל
- עורכים סבב שמות ושאלה "מה אתם אוכלים בשישי/מה המאכל האהוב עליכם אצל סבתא וסבא/מאכלים מיוחדים של המשפחה בחגים"?
- פורסים את המפה ושואלים האם הם יודעים מאיפה מגיעים המאכלים השונים שהם דיברו עליהם.
- מדביקים את המאכלים במדינות/אזורים להם הם שייכים (גפילטע פיש: מזרח אירופה, קובה: לבנון וסוריה, קוסקוס: מטוניס ועד מרוקו לאורך צפון אפריקה, עוף ותפו"א: מזרח ומרכז אירופה, פלאפל: ישראל ומצרים, מלאווח: תימן, בייגל ולקס: ניו יורק סיטי).
- זה המקום לשאול – איך מאכלים כל כך שונים נוצרים? איך אנחנו מכירים אותם? מה קרה לעם היהודי? איפה יש יהודים היום? מה עוד מבדיל בין קהילות (מנהגים, לבוש, סידור וכו')?
- סכמו: היום במוזיאון אנחנו נדבר על השורשים שלכם – קל לנו לראות אותם דרך המאכלים שאנחנו אוכלים, אבל היום נחקור ונראה עוד דברים: נחקור על המשפחה שלנו, מאיפה באנו, ונלמד את הסיפור הייחודי והמתמשך של העם היהודי. ע-מ-י-ו-ת!!!
- אילנות יוחסין:
- מחלקים לכל תלמיד "דרכון": היום נצא למסע ייחודי במוזיאון – מסע שלכם. בדרכון הזה שלכם אתם הולכים לכתוב חלקים מהסיפור שלכם, ובתקווה נגלה היום איך הוא משתקף במוזיאון, ומהדהד דרך ההיסטוריה של העם היהודי כולו.
- בכפולה השנייה של כל דרכון נמצא אילן יוחסין: הסבירו לתלמידים (על פי הצורך ורמת הידע שלהם כמובן) מהו אילן יוחסין, ובקשו מהם למלא אותו (הדרכון מגיע רק עד הסבא והסבתא, אז סביר שהם יוכלו למלא את כולו).
- הדרכון הזה יהווה סוג של מורה דרך למסע שלהם בגלריות המוזיאון.
- סכמו: נצא למסע בעקבות סיפורו של העם היהודי בגלריות המוזיאון. במהלך המסע נלמד על המורשת היהודית, המנהגים, ההיסטוריה והתרבות של יהודי התפוצות, תוך הדגשת החיבור בין הסיפור האישי-משפחתי לבין הסיפור של קהילות יהודיות.המשתתפים יכירו ויתנסו באופן חווייתי בכלים מחקריים כגון סיפורי חפצים, אילנות יוחסין.
(10 דקות) מונולוג דונה גרציה
בעקבות המונולוג, שאלו:
- איך גילתה דונה על שורשיה?
- כיצד השפיע ידע זה על חייה?
- מה משותף לגילוי שלה ולעבודת השורשים (חפצים מיוחדים, עדויות וסיפורים משפחתיים)?
- מהו הכלי למחקר בו השתמשנו במפגש זה? עדות אישית, ריאיון, לבוש וכד'.
- מה למדתם על המקום ממנו הגיעה הדמות ורכיבי הסיפור האישי שלה?
- איזה מידע היסטורי נודע לכם על סיפורה האישי והסיפור של העם היהודי?
(40 דקות) סיור בגלריית הללויה
- פתיח על הגלריה: הסבירו על הגלריה ועל בתי הכנסת כמרכזי קהילה עד התקופה המודרנית. אנחנו יכולים ללמוד על השורשים שלהם ועל הקהילות היהודיות השונות בארצות המוצא שלהם דרך:
- בתי כנסת – המשקפים היבטים ייחודים של כל קהילה.
- חפצים ייחודיים – בגלריה הזו, כמו בכל מוזיאון, ישנם היבטים משותפים לעבודות השורשים שלהם – אנחנו ולמדים על העולם דרך חפצים.
- הדריכו 2-3 בתי כנסת מגוונים מבחינת תקופה היסטורית ומוצא. כתמיד הראו כיצד היבטים חומריים מלמדים אותנו על הקהילה עצמה: קהילה מבוססת, דלת אמצעים, אירועים היסטוריים שהשפיעו על מבנה, מיקום וגורל בית הכנסת: אנטישמיות, מלחמות, פגעי טבע וכד', המצב הדמוגרפי של הקהילה היהודית והשפעתו על גודל בית הכנסת, ריבוי ומיעוט בתי כנסת בקהילה וכד'.
- פעילות דרכון: הזמינו את המשתתפים לטייל (בזוגות) בין בתי הכנסת לנסות ולחפש בתי כנסת מארצות מוצאם ולענות על המשימות שבדרכון. הסתייגו ואמרו כי אין בתי כנסת מכל מדינות העולם – במקרה שאין מהמדינה, שיחפשו בית כנסת מתאים מהאזור.
- חשוב! עברו בין המשתתפים והקפידו על מילוי הדרכונים, עזרו להם לענות על השאלות ולמצוא בתי כנסת רלוונטיים.
(20 דקות) סיור בגלריית הומור
- פתיחה: מה ההומור שלכם ושל משפחתכם? מה מאפיין אותו? מטרת תכנית שורשים לעסוק בחקר המשפחה ומאפייניה. כמו חפצים ובתי כנסת, אנחנו יכולים ללמוד על אנשים וקהילות דרך ההומור. אחד המאפיינים הזהותיים של העם היהודי, קהילות ומשפחות הוא הומור וצחוק. בכל קבוצה ובכל משפחה נמצא סיפורים ובדיחות העוברים בה ומייצרים תחושה של שייכות.
- סיור בגלריית סטריאוטיפים:
- לאחר הפתיחה הדריכו מוצג אחד לבחירתכם ושחררו אותם למשימת הדרכון (המשימה מתמקדת בתחילתה במטבח, אבל לא מחייבת הדרכה רק שם).
- אספו את הרשמים והתשובות:
- קשרו את תשובותיהם, במידת האפשר, לנושאים הקיימים בתערוכה.
- האם יש משהו שמשפחות שונות צוחקות עליו?
- מה הצחוק יכול ללמד אותנו על אופי המשפחות השונות?
- על סמך מה שכתבתם – מה הייתם מוסיפים לתערוכה? אולי חסרים לנו כמה נושאים?
- סיור בגלריה ההיסטורית (סיינפלד):
- התמקדו בחלק הישראלי. הדריכו מוצג ושחררו למשימת הדרכון.
- אספו את המשתתפים וסכמו:
- על מה ההורים שלכם צוחקים?
- מה ההבדל ביניכם להורים?
- סכמו: מה למדנו היום על עצמנו דר הומור? מה מצחיק אותנו? מה מטריד אותנו? כיצד תוכלו לשלב זאת בעבודת השורשים שלכם (אולי בדיחה משפחתית? אולי בתיאור בני המשפחה?)?
(30 דקות) סיכום ועיבוד בכיתה:
- כעת נחקור שמות ונלמד כיצד שם ושם משפחה עשויים לשמש כלי נוסף להפקת מידע משפחתי.
- חלקו את המשתתפים לשתי קבוצות. כל קבוצה מקבלת חבילת כרטיסים משני סוגים: כרטיסיות שמות משפחה וכרטיסיות מקור השם ומשמעותו וכן 4 לוחות משחק מרכזים המציינים קטגוריות שונות..
בקשו מהתלמידים ליצור זוגות קלפים תוך מציאת התאמה בין שמות המשפחה למשמעותם ולסווג את שמות המשפחה לקטגוריות לפי הקטגוריות השונות:
- בדיקת התאמתם של השמות לפירושיהם: בחרו באקראי מספר שמות ובדקו האם התלמידים פתרו נכונה.
- בדיקת הסיווגים לפי מקצועות, מקומות מוצא, תכונות, כינויים, ראשי תיבות.
- הוספת שמות ילדי הכיתה לקטגוריות הקיימות ו/או יצירת קטגוריות חדשות.
- יכולים לשמור מבואות שונות לשימוש בעבודה שלהם.
- סכמו: היום למדנו על היבטים שונים ללימוד וחקר של השורשים שלנו: חפצים, בדיחות, קהילות, בתי כנסת. כמעט כל דבר יכול ללמד אותנו עוד על השורשים שלנו, ולהסביר לנו מאיפה באנו, ולאן אנו הולכים.
הרחבה (30 דקות) המכולה הירוקה
- ספרו בקצרה לתלמידים שהם עומדים לצפות בקטע קצר בן 13 דקות מתוך סרט שאורכו 50 דקות. אין צורך להכביר במידע על הסרט. הפרטים החסרים יושלמו לאחר הצפייה.
- שאלו:
- מה הדבר הראשון שעולה בדעתכם בהקשר לסרט?
- מה הניע לדעתכם את יוצר הסרט לצאת למסע בעקבות התמונות שמצא?
- אילו אירועים היסטוריים ומשפחתיים עולים מתוך הסרט ?
- האם מצאתם נקודות משותפות בין הסיפור שבסרט לסיפור משפחתכם?
- באילו אמצעים השתמש הבמאי לחקור את זהותם של בני המשפחה? מה הם מקורות המידע שלו? אילו מקורות מידע נוספים אתם מכירים?
- כיצד מארגן הבחור הצעיר את המידע שצבר על המשפחה?
- סכמו:
- למה שורשים? "בשביל מה זה טוב"? המישור הרגשי
- מה נחקור? מה נרצה לדעת במישור העיוני-תכני של הנרטיבים המשפחתיים
- איך נחקור? איך חוקרים ואיך מארגנים מידע לסיפור? המישור המעשי