שנת מצוות: סיור בני/בנות מצווה משפחתי
קהל יעד: משפחות, בתי כנסת, קהילות
מתאים במיוחד ל:
משך הסיור:
הסיור במשפט:
הסיור בפסקה: בר/בת המצווה הוא אירוע המסמל את כניסתם של הנערים והנערות לבגרות ובתוך כך גם לאחריות והשותפות בגורלו ועתידו של העם היהודי.
זמן | פעילות |
5 דקות | פתיחה |
30 דקות | קומה 3 |
40 דקות | קומה 2 |
15 דקות | קומה 1 |
הסיור נועד לעורר מחשבה ביחס לתפקידו ומקומו של היחיד (כל אחד!) במעגל האישי, בסיפור המשפחתי, וככלל בסיפור היהודי. יש דגש מרכזי על שיתוף ושיח של חברי הקבוצה (הודגשו השאלות הרלוונטיות בכל מוקד)
מערך הסיור
נושא הסיור:
פתיחה:
קומה 3
מוצגים כלליים – כדי לתת למשתתפים מסגרת עקרונית וכללית לתפקיד היחיד בעם היהודי.
אינדיבידואלים + משפחות
שולחים את הקבוצה ל-2 דק' צפייה במסכים והתמונות. מציפים שאלות:
- עם מי מהאנשים הזדהיתם? כמו מי תרצו להיראות בעתיד? עם מי מסקרן אתכם לשבת לשיחה על קפה/שוקו?
- אם המשפחה שלכם הייתה מופיעה כאן על אחד הקירות איך הייתה נראית התמונה שלכם? מאיפה היא הייתה? את מי הייתה כוללת? אילו חפצים?
משימה: קחו 5 דק' לבחור מהפלאפון תמונה משפחתית שלדעתכם משקפת את המשפחה שלכם!
התורה האימהית: ישיבה בין לבין – הזרמים
- מה רואים כאן? (פיגורה נשית, הריון, מחוך, ספר תורה, פרוכת, הינומה…) – אלמנטים דתיים ונשיים.
ג'קלין ניקולס-אורתודוקסית, בוגרת מדרשת נשמת. יצירה מושפעת טקסט.
לספר על האגדה התלמודית שהיוותה השראה ליצירה: התלמוד מספר שכשהעובר ברחם אימו ישנו מלאך שמלמד אותו את כל התור. בסוף ההריון נוגע לו המלאך מתחת לאף וכך בלידה התינוק שוכח את כל מה שלמד ברחם וצריך כביכול ללמוד במהלך חיו בעולם את התורה מחדש. להסביר שהרחם = בית מדרש. הריון ולידה משקפים מעבר בין "הישיבה" ברחם ל"ישיבה" בה צריך לרכוש את הידע מחדש – ישנה בחירה לאדם מה ואיך ללמוד (חיבור למוקד הזרמים).
ראינו שיש היום המון סוגי משפחות יהודיות ולמרות ההבדלים כולן יחד מרכיבות את העם היהודי.
מוקד האוכל
- שואלים את בן/בת המצווה – מה המאכל האהוב עלייך? לאחר מכן שואלים את המשתתף המבוגר ביותר מה המאכל האהוב עליו?
הסבר על מוקד האוכל. גם האוכל הוא סוג של מסורת עממית שמאפיין משפחות וקהילות. צפייה בסרטון באינטרקטיב. מסכמים שאוכל הוא הרבה פעמים מורשת משפחתית. (אפשר לתת לסבא/סבתא בקבוצה לספר על זיכרון ילדות ממטבח ילדותם).
שחרור + משימה
קחו 5 דקות – לסיבוב במוקד המוזיקה. אתרו בין המוצגים דמות אחת שלא הכרתם ונסו לחשוב מדוע היא נמצאת כאן?
- נותנים למשתתפים לשתף בדמות שלא הכירו ולמה לדעתם היא כאן?
נפגשים שוב ליד תמונתו של רבי דוד בוזגלו
מספרים לקבוצה על דמותו: בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חוותה הקהילה היהודית במרוקו תהליכי מודרנה שהשפיעו בעיקר על הצעירים. רבי דוד בוזגלו ראה שהצעירים היהודים מפסיקים להגיע לבתי הכנסת בערב שבת ומעדיפים ללכת לצפות בסרטים המצריים שהוקרנו באותם ימים. כדי למשוך את הצעירים חזרה לבתי הכנסת הוא החליט לקחת טקסטים מהתפילה ו"להלביש" אותם על לחנים מהמוזיקה והסרטים המצריים. כך קרה שהוא עצמו – כפייטן בית הכנסת – הפך למופע המרכזי אליו נהרו הצעירים היהודים בערבי שבת.
רבי דוד בוזגלו, לקח אחריות על עתיד הקהילה שלו. ביצירתיות מוסיקלית הוא משך אחריו את הצעירים היהודים במרוקו וגם כאן בארץ המשיך לראות בעבודה זו שליחות. הוא התעוור בעקבות טראומה ועלה לארץ בשנות ה-60 לחייו והתגורר בקריית חיים. למרות היותו עיוור, הוא המשיך לעסוק במוסיקה והתנייד בתחבורה ציבורית של ימי קום המדינה כדי להנחיל את המסורת היהודית-מרוקאית לצעירים שעלו ארצה והתיישבו בפריפריה הדרומית (אשדוד, דימונה וכו').
(אפשר להדריך גם: נעמי שמר – השיר "לו יהי" תוכנן במקור כתרגום לשיר של הביטלס. מטעמי ציונות הוא עמד בפני עצמו, הרב שלמה קרליבך –השתמש במוזיקה כדי לשמח אחרים)
זו דוגמא אחת ליהודי שלקח אחריות וניסה להוסיף טוב ולשפר מתוך תחושת מחויבות לעם. אנחנו נמשיך עכשיו לקומה השניה ונראה איפה עוד לאורך ההיסטוריה היו יהודים שהשפיעו על גורל העם היהודי.
בקומה ה-2 מציגים דוגמאות לדמויות ספציפיות או תופעות בהיסטוריה היהודית שהיו בעלות השפעה על העם.
הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (קיר הקהילות)
לנה רבנקו, 52 דמויות מקהילות שונות. באינטראקטיב אפשר למצוא את סיפורן של 250 קהילות.
הרב אלקלעי חי בסרביה במאה ה-19. בגיל 11 הגיע לראשונה לארץ ישראל והקדיש את חייו להתיישבות היהודית בארץ. תמך ברעיון תחיית השפה העברית ופעל באופן אקטיבי לגיוס העולם היהודי למימוש החזון המדיני. נחשב ל"מבשר הציונות" המעשית הראשון אשר גיבש ופרסם תוכנית מדינית (גורל לה') להקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל, 50 שנה לפני הרצל. סבו של הרצל היה בעל תוקע (בשופר) בבית הכנסת של הרב אלקלעי ואביו של הרצל אף נמנה על תלמידיו אשר עסק בהדפסת ספריו של הרב. יש הסוברים שהרצל עצמו קרא את משנתו של הרב אלקלעי וכי ספרו "מדינת היהודים" הושפע ממנו.
(אם המוקד תפוס אפשר להדריך גם את: שלומציון המלכה – הכילה זרמים שונים בעם והובילה לשגשוג חברתי וכלכי בממלכה, משה מונטיפיורי – תרם כספים ליישוב ארץ ישראל ותמך ביהודים רבים, יוסף בן מתיתיהו – בחר לחבור לרומאים כדי לתעד את גבורת היהודים במרד הגדול- התיעוד הבלעדי לאירועי המרד)
זו דוגמא אחת ליהודי אשר פעילותו הניעה ומשפיעה על גורלו של כלל העם היהודי – הקמתו של בית יהודי.
מנורת השבת מבלמונטה (ספרד אשכנז)
בימי הביניים צוברת הנצרות כוח ומתפשטת בכל רחבי אירופה. תחת השלטון הנוצרי חיים היהודים תחת השפלה ורדיפה – פולמוסים דתיים, שריפת התלמוד, ואלימות. שיאו של הניכור הנוצרי מגיע במאה ה-15, כאשר ב-1492 מחליטים המלכים הקתולים של ספרד (איזבל ופרננדו) לחייב את היהודים להתנצר. אלו שמסרבים מגורשים מספרד חסרי כל ורבים מהיהודים בוחרים לחיות כאנוסים – נוצרים למראית עין אך יהודים בביתם.
- תמונה: הדלקת נרות בארון, בלמונטה 1989. מה אנחנו רואים כאן? (אישה מדליקה נרות בתוך ארון). מדגישים שהתמונה צולמה במאה ה-20. למה בסוף שנות השמונים האישה הזו מדליקה נרות שבת בארון?
ב-1496 מגיעה הגזרה גם לפורטוגל. שם כבר לא ניתנת האפשרות לעזוב את המדינה ויהודים רבים נאלצים לחיות כאנוסים. הם עוברים לגור בקהילות מבודדות כמו זו שבתמונה, בכפר נידח בצפון פורטוגל.
מראים את סרטון האנוסים
הזכרנו במוקד הזרמים שעל פי המסורת התלמודית שהאישה, מעצם היותה בהריון, משמשת כמעבירת המסורת. בחיי האנוסים התפקיד הזה מתעצם ונשים הופכות למחנכות. לאחר גירוש ספרד אין חיים יהודיים פומביים, אין בית ספר יהודי, אין בית כנסת – חינוך הילדים, הדור הבא – מתבצע בבית כשהאם היא זו שמנחילה לילדיה מסורות ומנהגים יהודיים.
(אשכנז – אפשר להזכיר שטקס בר המצווה החל בגרמניה במאה ה-13.)
כיכר המודרנה – העת החדשה
פתיחה למוקד העת החדשה: נכנסים עכשיו לתקופה שונה בתכלית. החל מהמאה ה-18 משתנה המגמה כלפי היהודים ובפעם הראשונה במקום להיות נרדפים ומושפלים הם מקבלים הזמנה מהסביבה להיות חלק מהסיפור החברתי הכללי. המאה ה-19 כבר מלאה מהפכות עצומות: מהפכת ההשכלה, מהפכה תעשייתית, קולוניאליזם, הגירה… היהודים הם חלק קטן בסיפור ואנחנו רואים תגובות שונות לתהליכים האלה – שמשפיעות עלינו עד היום.
באמצעות התמונות המשפחתיות מעבירים את המסר: זו תקופה בה כל יחיד נדרש לקבל החלטה משמעותית בהתאם לאתגר בקהילה שלו. לכל אחד(!) יש אחריות על איך יראה העם היהודי 100 שנים אחרי.
משתלבים
- אם לא היינו במוזיאון העם היהודי, הייתם מהמרים שמדובר במשפחה יהודית?
מהפכת ההשכלה פתחה עבור היהודים אפיק להשתלבות. מצד שני, היה לזה מחיר: קושי לשמור על זהות (האישה בתמונה עם צלב)
מהשטעטל לעיר הגדולה
- הסתכלו על האישה המבוגרת ועל האישה שמעליה. איפה הן גרות? במה לדעתכן כל אחת מהן עוסקת ביום יום? מה פער הדורות בין שתי הנשים לדעתכן?
העולם חווה מהפכה תעשייתית שמובילה לתהליך עיור ובעצם ליצירת מעמד בורגני יהודי. המהלך הזה מוביל למיסוד של קהילות ענק (ורשה, אודסה, מוסקבה…). לצד מהפכת ההשכלה גם הנשים מנסות לפרוץ את תקרות הזכוכית..
המזרח
השפעת הקולוניאליזם – חדירה של ערכים מודרניים ומאבק על שמירת המסורתיות.
ההגירה הגדולה
- זו תמונה משפחתית – מה חסר בה?
בזכות המהפכה התעשייתית משתדרגים אמצעי התחבורה. מתחילה תנועת הגירה עולמית לעבר אמריקה – ארץ ההזדמנויות. שליש מיהודי מזרח אירופה מהגרים מערבה בחיפוש אחר חיים טובים יותר. משפחות וקהילות מתפרקות…
אחרי האוריינטציה אפשר לשחרר ל-7 דקות בחדרים או להתמקד בחדר שקשור למוצא המשפחה.
- שאלות לדיון משפחתי: איך היינו נוהגים במצבים האלו? מה בני המשפחה שלנו עשו – היגרו? השתלבו? למה?
הקומה ה-1 מיועדת לסיכום
טקסי חיים – בר /בת מצווה
"והיו לאות על ידך", פסוק המקושר לציווי הנחת תפילין, אך במקרה של היצירה הזו, מוקדש דווקא לנערה המתבגרת. הש' של שדי, כשקטע הפליז מגיע במקום הקלף עם פסוק.
האמנית לקחה מוטיב גברי (טלית, תפילין) והעניקה לו ממד נשי – תכשיט, צמיד לזרוע.
(אפשר להדריך את טקסי החיים באופן כללי)
- איך אתם הייתם בוחרים להציג את הטקס הזה?
סיכום: איך ואיפה ראינו את השתלבותו של היחיד בעם היהודי?
התחלנו את הסיור בקומה השלישית. ראינו שהזהות היהודית מתבטאת באופנים שונים כבר ביחיד אשר משפיע על הכלל ועל היצירה והתרבות היהודית כולה.
המשכנו לקומה השניה ובחנו כיצד יהודים שונים לאורך ההיסטוריה עיצבו את העולם היהודי בתקופות ובתפוצות השונות.
ואנחנו מסכמים דווקא כאן, בקומת היסודות, לצד המוצג שמתייחס לטקס בת/בר המצווה – אחד מטקסי החיים המכוננים ביהדות בו מצטרפים בני הנוער להוויה היהודית הבוגרת אשר מעצבת את עולמם הפרטי אך במידה לא מבוטלת גם את המשכיותו של העם היהודי כולו.
אתם יותר ממוזמנים להמשיך ולהסתובב במוזיאון, ולחשוב באילו עוד אופנים יכול היחיד לעצב את העם היהודי כולו.
עזר
אינטראקטיבי – בוט / קשיח (סטייל דרכון שורשים)
- העלו/צרפו תמונה משפחתית שיכולה שמתארת אתכם!
- מה המאכל האהוב עלייך/המאכל הכי משפחתי בעינייך? זוכר איך מכנים?! כתוב את המתכון!
- מיהו בעינייך "גיבור יהודי"? מה הוא עשה?
- העת החדשה: מה אתם הייתם עושים? משתלבים? מהגרים? איך היה נראה הבית שלכם המשפחה שלכם? (יכול להיות עזר מרכזי נפרד!)
- איך היית מציג את טקס בר.בת המצווה?