ששת הנכסים של העמיות היהודית

1. זיכרון היסטורי (זיכרון היסטורי משותף; לספר מחדש את הסיפורים שלנו, לדוגמא בחג הפסח).

הכרות עם העבר המשותף שלנו, אשר ממשיך להוביל את חיינו בהיקפים שונים. אנו מביעים את

הכאב ואת השמחה שלנו באמצעות שפה משותפת שההיסטוריה מסרה לידינו. החוויות

האמוציונאליות הללו מתרחשות בין אם אנו חוגגים את יציאת מצרים, מדליקים נרות חנוכה, זוכרים

את השואה, או מציינים חוויות ומועדים יהודים לאורך השנה. ההיסטוריה שלנו מחברת בינינו אנו

מעבירים זיכרונות אלו הלאה לילדינו.

• אורח חיים יהודי (מהו אורח חיים יהודי? אמונה וסגנון חיים; ריטואלים ומנהגים)

מושג זה מתייחסלמה שיהודים עושים בבתיהם ובחייהם הפרטיים והקהילתיים כחלק מקיום אורח חיים יהודי. הוא כולל הדלקת נרות שבת, צום יום הכיפורים, חגיגת בר או בת מצווה, בניית סוכה, ושמירה על מנהגים יהודים. מנהגים אלו, בכל צורה בה נהוג לקיימם, מייצגים את הרצון להתחבר לדבר מה שהוא מעבר לחוויה האישית של הפרט.

• ערכים יהודים (למשל תיקון עולם)

אנשים מלומדים מתפלמסים אם ניתן להתייחס לערכים מסוימים כ"ערכים יהודים" באופן מובהק. חלקם אומרים שערכים שאנו עשויים לייחס לדת מסוימת הם למעשה ערכים אוניברסאליים שכל דת מתייחסת אליהם בדרכה הייחודית. אחרים טוענים שישנם, למעשה,

מושגים שמקורם בדת מסוימת ושלאורך הזמן שאר העולם אימץ אותם. חשוב להכיר במאפיינים,

באתיקה ובאידיאלים שמרכיבים את אבן הפינה של ערכים יהודים; על אף שיתכן וערכים אלו אינם

יהודים באופן אקסקלוסיבי, מדובר באידיאלים מכוננים של היהדות. על פי רוב מונחים אלו מתבטאים

בעברית וכוללים, בין השאר, תיקון עולם, צדקה, תלמוד תורה, ביקור חולים, הכנסת אורחים וגמילות חסדים. ליהדות יש שפה אתית ומוסרית שמתבטאת בצורות שונות ומחויב המציאות ששפה זו היא חלק בסיסי ובלתי נפרד מהחיים היהודים של היחיד או של הקהילה.

• חיבור רבגוני לישראל / זיקה למדינת או ארץ ישראל.

ארץ ישראל, ציון, מולדת העם היהודי: אלו רק מספר דרכים לביטוי רעיון שתמיד היווה חלק עיקרי מההיסטוריה היהודית והרוחניות היהודית. מראשית התנ"ך ועד לימינו יהודים התייחסו למושג זה במספר דרכים שונות, בין אם באמצעות טקסטים דתיים, תפילה, ביקור בארץ, תמיכה באנשים ובמוסדות הקיימים בה, עלייה לארץ ואף במחאה נגדה.

ישנם אנשים שמתחברים לרעיון של ארץ ישראל, אדמה מקראית שהובטחה לאברהם ואשר בני

ישראל נכנסו אליה לאחר ארבעים שנות נדידה במדבר. אחרים רואים בה מולדת, פסגת התנועה

הציונית, ומקלט הכרחי בעקבות השואה. פרספקטיבה נוספת מזדהה עם מדינת ישראל המודרנית,

מדינה עם אוכלוסיה של קרוב לתשעה מליון איש מגזעים, דתות וזהויות אתניות שונות: אומה

מצליחה שעוד נותר לה להגיע להסכם עם שכניה ולגבש סופית את גבולותיה. כל אחת מהגישות

הנ"ל יכולה להציע דרך משמעותית להתחבר (בצורה פיזית או פילוסופית) למקום מאד נוכח בדמיון

היהודי.

• עברית ושפות יהודיות (לאדינו, יידיש – החשיבות הניתנת ללמידת השפה העברית מגיל צעיר בחיים)

עברית הינה השפה היהודית האוניברסאלית מזה דורות, ללא קשר לבקיאות או להבנה של

יחידים את השפה. אף על פי כן, היא אינה השפה היהודית היחידה. יידיש, לאדינו וערבית-יהודית הן שפות בולטות וחשובות, על אף שיהודים ברחבי העולם מדברים – ודברו – מספר רב של שפות

שונות. היכולת לקרוא, לדבר או לכתוב באחת או יותר מהשפות הללו יכולה לשמש אמצעי עוצמתי

להתחבר לעם ולתתי תרבות בקהילה היהודית (דוברי יידיש, סוציאליסטים, חילונים, ציונים וחסידים, בתור דוגמא) ולהיסטוריה היהודית.

• תרבות ויצירתיות יהודית

עולם האמנות והתרבות היהודית הוא עצום וישנן מספר דרכים להפוך אותו לחלק משמעותי באורח חיים יהודי.

הכניסה לעולם הזה היא רחבה ויכולה לכלול עבודות של יוצרים יהודים, יצירות יהודיות, ופרשנויות

יהודיות לעבודות של אחרים. בפועל ניתן להתייחס גם לקריאת יצירות של סופרים ומשוררים יהודים, למידת פיוטים חדשים (שירה ליטורגית), השתתפות בפסטיבל סרטים ישראלי, שירת גרסא חדשה לאדון עולם, או התנסות במתכון חדש להכנת עוגת פסח. השראה שנלקחת מדמות יהודית, כגון הצלם: אנטון מילאוסקי 6 7, הרמב"ם, או אלברט איינשטיין, יכולה להתוות דרך לא רק

ללמידה מדמויות יהודיות יצירתיות, אלא גם לחיזוק וחידוש אותה יצירתיות. כמו כן, ערעור על דרכי

חשיבה מקובלים– בתחום המתמטיקה, המדע, הארכיטקטורה ואחרים – מהווה מושא לגאווה

במסורת רבת שנים של הטלת ספק בסמכות והסתכלות על העולם בדרכים חדשות ויצירתיות.

ששת הנכסים מציגים את האפשרויות השונות לחיבורים לזהות יהודית,

הרעיון מאחורי העמיות היהודית הוא שלכל אדם יש את הדרך שלו להגדיר את המשמעות של היותו יהודי.