תעודת זהות ישראלית – מעודכן לדצמבר 2024
מערך סיור- ת.ז. יהודית ישראלית
מבנה הסיור
| 10 דקות | פתיחת יום |
| 30 דקות | קומה שלישית: אינדבידואלים ומשפחות, קהילות וגבולות, תיאטרון |
| 30 דקות | קומה שנייה: משתלבים, ההגירה הגדולה, תנועות פוליטיות, מסך הברזל |
| 20 דקות | קומה ראשונה: יסודות והללויה |
| 60 דקות | סדנה בכיתה |
| סה"כ | 2.5 שעות |
הסיור בפסקה: כאשר התלמידות/ים מקבלות/ים תעודת זהות, הן/ם הופכות/ים לאזרחיות ואזרחים במדינת ישראל בה הן/ם חיות, אך גם של מדינת הלאום המשפיעה מאוד ונושאת משמעות רבה עבור הרבה מאוד אנשים שכלל לא חיים בה. העובדה הזאת גם מורכבת להבנה אך גם מעלה שאלות לא פשוטות. אם אני חיה כאן באופן פעיל, אין לי זכויות יתר? אם המדינה הזו שייכת באופן רשמי לכל יהודי העולם, האם יש להם זכות למתוח ביקורת או להשפיע כראות עיניהם? ועוד. מטרת הסיור הינה להציג סוגיות שונות עמן מתמודדות/ים יהודיות/ים ברחבי העולם לבחון יחד, דרך נקודות שונות במוזיאון, איך אנחנו כישראליות/ים מרגישות/ים לגבי סוגיות אלו ואיך התודעה שלנו דומה או שונה מזו של יהדות העולם.
משך הסיור: 90 דקות
מהלך:
- פתיחה כללית והצגת נושא הסיור ומטרתו.
לצד הבית הלאומי בה' הידיעה של העם היהודי, הוא ישראל, יהודים בכל העולם בוחרים לחיות בבתים אחרים (ארה"ב, צרפת" בריטניה, אמל"ט וכו'). ועדיין, גם אם אנחנו מודעים לקיומם של בתים נוספים (שהם לא תחנה בדרך אל הבית הלאומי אלא הבתים בהם נמצאים מבחירה), אנחנו ממשיכים להגדיר את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כולו. לאור זאת, האם חלק בלתי נפרד מקבלת תעודת הזהות והאחריות האזרחית שלנו, היא בלוודא שלמרות שיהודי העולם בוחרים לחיות בבתים אחרים, הבית שלנו, הבית הלאומי של העם היהודי, חייב להיות פתוח ומתאים להם? איך ניתן ליצור חיבור בין הבתים?
בכדי לנסות לענות על השאלות הללו, נעמיק את ההיכרות עם הסוגיות שמרכיבות את הבתים הללו.
*הסיור יכול להתחיל בכל אחת מהקומות בהתאם לעומס ומספר הקבוצות ורק חשוב לעבור במהלכו בשתיים מתוך שלוש הקומות.
נקודות הדרכה:
קומה שלישית
- מוקד תיאטרון- כנר על הגג, מה הופך את התרבות שלי ליהודית כשהיא לא בעברית? עבורנו, לא פעם ההיבט היהודי של התרבות הישראלית שקופה בגלל שהיא דוברת עברית (היהדות מודגשת כאשר מדובר ביוצרים דתיים שמשבצים ביצירה שלהם איזכורים מארון הספרים היהודי וכו'). אבל מה עושים כשהתרבות הזאת, בגלל המיקום שלה, אינה בעברית. ניקח את כנר על הגג לדוגמא- האם כשנתן דטנר מציג אותה בעברית והלהקה שרה יחד מסורת, היא יצירה יהודית? מה קורה כאשר אנחנו נוסעים לניו יורק ורואים את אותה הצגה בברודוויי רק הפעם עם שחקנים לא יהודים ובאנגלית, האם היא עדיין יהודית בעינינו באותה רמה? ולבסוף, מה קורה כאשר היא מוצגת ביפן ביפנית? כלומר האם השפה משמעותית בזהות היהודית ואם כן, מה קורה כשהעברית היא שפה שאני לא מבינה ולא משתמשת בה?
- תמונת משפחת נטורי- משפחתיות מעורבת– מתוך החיים היהודים המתקיימים בעולם לצד תרבויות אחרות, אחת התופעות הרווחות היא תופעת הinterfaith, היוצרת מטבע הדברים משפחות שמקיימות מסורות יהודיות לצד לא יהודיות וילדים המגדירים את עצמם יהודים למחצה (half Jewish). שימו לב שהמטרה כאן אינה לשפוט את המצב הזה אלא להעלות מודעות אליו- כאשר אנחנו במיעוט אנחנו יכולים להגביל את עצמנו רק לאפשרויות הזוגיות של בנות/י התרבות שלנו (כפי שאכן עושים לא מעט) או להיפתח לכל האפשרויות הקיימות, גם כשמדובר באנשים מתרבויות אחרות. אילו אתגרים עולים ממצב כזה לדעתכן/ם ואיך ניתן להתמדד איתם?
- מוקד קהילות וגבולות- תיקון עולם, ערך יהודי או ערך אוניברסלי? נצפה בסרטון שלפנינו המראה ארבעה צעירים יהודים מארה"ב, הפועלים מתוך מה שלתחושתם מהווה ביטוי של הערך היהודי של תיקון עולם. עבור אחת מהן מדובר בעלייה לישראל וגיוס לצה"ל, שנייה עובדת במרכז קהילתי יהודי (הפונה לאוכלוסיה יהודיה אך לא באופן בלעדי), שלישי מלמד בבית ספר בשכונת עוני והרביעי הקים מיזם של הטפלת מים בהודו. המשותף לכולם הוא הרעיון שהם פועלים מתוך ערך יהודי מובהק שאותו הם מפרשים בדרכים שונות. נרצה לברר האם כאשר אנחנו מתנדבים או עושים פעולות של מחויבות אישית אנחנו עושים זאת מתוך ערך יהודי שעומד מול עינינו? האם כשאנחנו מתגייסים לצה"ל אנחנו עושים זאת מתוך אותו ערך? צעירות/ים רבות/ים ברחבי העולם היהודי מגדירים את מה שמאפיין את זהותם היהודית כ"ערכים יהודים" אבל מה נכלל כערך יהודי, איך הוא שונה מערך אוניברסלי והאם אנחנו מסכימים עם ההגדרה הזו?
- ברבי עם תפילין- זרמים שונים והמקום שלהם בהווי היהודי– על אף שזרמים שונים קיימים גם בישראל, הם אינם חלק מהרחוב הישראלי כפי שהם רווחים בקרב יהדות העולם. מוצג הברבי מציג כמובן מראה של אישה רפורמית שייתפס כמאוד יוצא דופן לתלמיד/ה הישראלי/ת המצויה, אך מעלה גם היבט נוסף. אם נלך לחנות צעצועים בישראל, אילו סוגים של בובות ברבי נמצא (מעצבת אופנה, אמא, רופאה, אשת עסקים, זמרת וכו')? ולמה יש בובות ברבי שמעוצבות כך (בין השאר כדי לחשוף ילדות/ים ולדרבן אותן/ם לעסוק במקצועות הללו משום שהם חלק מהמציאות סביבן/ם)? כאשר יש לנו ברבי שלומד גמרא, עוטה טלית ומניחה תפילין, גם אם היא ממוקמת במוקד ההומור, היא מציגה משהו שמתקיים במציאות שסביבן/ם ואפילו מציעה להן/ם להיות כמוה.
קומה שנייה
- משתלבים- ריבוי ביטויים של זהות יהודית. המודרנה, אולי מכל תקופה שקדמה לה, יצרה גישות שונות לקיום חיים יהודים שלא ראו סתירה בין יהדותם להתנהלותם היום-יומית. נזכיר את הביטויים השונים ליהדות נוסח המודרנה במערב אירופה (השתלבות, תחילתם של זרמים שונים, התחרדות, ציונות ועוד) ונחבר זאת להיום. למעשה, עבור יהדות העולם קיים ריבוי מאוד גדול, ודאי בהשוואה ליהדות הישראלית, של אפשרויות לחיים יהודים שמתקיימים לצד ובתוך חיים אזרחיים בסביבה לא יהודית.
- חנוכיית אנסן/ תנועות פוליטיות- תפיסה רב מימדית של ישראל (ולאו דווקא במובן של שנאת וחרם ישראל) אלא פשוט זיקה מסוימת לצד החלטה לא לחיות בה. החנוכיה, שאף שימשה בהדלקת נרות חנוכה בבית הלבן בימי נשיאותו של ברק אובמה, מציינת על כל אחד מקניה אירוע משמעותי בציר הזמן היהודי. האירוע העדכני ביותר הוא הכרזת העצמאות בשנת 1948. לצד ההכרה בהקמת מדינת ישראל כאירוע מכונן (ובישראל עצמה, כארץ ומדינה כמקום בעל משמעות), החנוכיה חוגגת גם את האומה האמריקאית באופן שלכאורה כלל לא סותר. ישראל יכולה להיות מקום משמעותי, מקום חשוב אך באותה נשימה, גם מקום שמבחירה לא חיים בו.
במידה ומוקד העליה הגדולה תפוס, ניתן לדון בעניין גם ברחוב היהודי. התנועות הפוליטיות מראות אף הן אפשרויות שונות של התארגנות יהודית שאינה כוללת חיים בארץ ישראל. הציונות זו אפשרות אחת מני רבות ובשעתו, הייתה גם תנועת מיעוט.
- יהודים מאחורי מסך הברזל- על מי אני אחראי/ת? האם העם היהודי צריך לדעת המשתתפות/ים להיות עם ככל העמים התלוי במרחב מסוים המגדיר אותו, או לאום אחד החוצה גבולות ומרחבים גיאוגרפיים (אחריות מקומית אל מול אחריות גלובלית)?
קומה ראשונה
- יסודות- מוקד שבת- ביטוי אומנותי ליחס שונה כלפי השבת. אחד הדברים המאפיינים את יהדות העולם הוא החיים במסגרת לוח שנה ויום שבתון אחר מזה היהודי. בישראל ברוב המקרים אין שאלה שאירועים של בית הספר לא יתקיימו בשבת (במיוחד אם יש ילדים שומרי שבת), אבל מה עושים בני נוער יהודים בחו"ל שלומדים בבתי ספר ציבוריים שמקיימים אירועים בשבתות או בחגים? לחילופין, איך מרגישים אותם בני נוער בימי ראשון בהם החנויות באירופה סגורות?
- הללויה- בית הכנסת הפורטוגלי- שייכות לקהילה כהכרח בכדי לשמור על הזהות. נספר בקצרה על אחת הדמויות היותר מוכרות (ושנויות במחלוקת) שיצאו מהקהילה, ברוך שפינוזה. שפינוזה דגל בגישות אשר סתרו את אמונת הקהילה (ולמעשה כפרו באופן בו הדתות המונותאיסטיות תפסו את האלוהות, את התגלות האלוהית ואת המוסר האלוהי). הקהילה הציגה בפניו שתי אפשרויות, לוותר על השקפותיו או להיות מוחרם ומגורש מן הקהילה (שפירושו לא לקיים עמו שום קשר אישי, משפחתי או מקצועי ולהיתפס כמת לכל דבר מבחינת הקהילה). שפינוזה סירב ועזב מרצונו את הקהילה שהחרימה אותו. במבט לאחור, מה לדעתכם היה עליו לעשות? לוותר על עקרונותיו ולהישאר חלק מהקהילה בה נולד וגדל או להישאר איתן בדעתו גם במחיר החרם? נחזור לימינו ונסביר במקום כמו ישראל בו המרחב הציבורי מדבר היבטים של זהות יהודית ללא הרף, לכאורה הזהות היהודית אינה דורשת קהילה בכדי להישמר. לעומת זאת, במקומות אחרים ישנו לא פעם צורך ממשי בקהילה ובשייכות למוסדות קהילתיים (דוגמת בית ספר יהודי או בית כנסת) בכדי להבטיח שהזהות היהודית לא תלך לאיבוד, ודאי כשמדובר במעבר בין דורות. כך מוצאים את עצמם לא פעם אנשים שממש מעדיפים לשמר את האינדבידואליות נדרשים לחיות חיים קהילתיים, גם במחיר מסוים.
- סיכום קצר: במהלך הסיור עברנו בין סוגיות שונות שמדגישות את התפיסות השונות המאפיינות את יהדות העולם ולא פעם מהוות נקודת התנגשות מול יהודים בישראל. בשלב הבא של היום, נבחן באופן סדנאי היכן הסוגיות הללו פוגשות אותנו באופן אישי ואיך אנחנו מושפעות/ים מהיותנו אזרחיות/ים של מדינת הלאום של העם היהודי כולו, בישראל ובתפוצות כאחד.
- סדנה בכיתה (60 דק')
מטרת הסדנא היא לתת אפשרות להעמיק ולבחון את הקשר בין התלמידים הישראלים ליהדי התפוצות ובצעם להשלים את המהלך של הסדנא שמזמין אותם ברגע מיוחד זה – קבלת תעודת הזהות הישראלית, להבין שהם אזרחי המדינה היהודית ואליה קשורים יהודים אחרים מרחבי העולם גם כן.
הסדנה מבוססת ערכת "קלפי דוד", כלי חזותי שפותח על ידי המחנך הבלתי פורמלי יוני אלון, ומאפשרת שיחה על הקשר של האחד עם ישראל, עם היהדות ועם יהודי התפוצות
הערכה, מציגה סט גדול של תמונות שבכולן יש איזה שהוא יחס בין דמות מצויירת אנונימית לבין מגן דוד.
- הנחיות לשימוש בערכה:
סדרו את הישיבה בכיתה במעגל ושימו את הקלפים הפוכים כך שאי אפשר יהיה לראות את התוכן שלהם.
פתיחה: (10 דק') כדי למסגר את הדיון, נפתח בסיכום קצר ועיבוד של הסיור במוזיאון – מה הם זוכרים? מה ראו שם שחידש להם? הפתיע אותם? הכעיס אותם?
המדריך יסביר כי לאחר שראינו את הדילמות ואת הנושאים הניצבים מול יהדות העולם, ננסה לבחון את הקשר שלנו עם הנושא.
נפתח בסרטון שהכין עבורנו היוצר והקומיקאי גורי אלפי אודות הפער בין חגיגות הבת מצווה השונות בעולם היהודי – שמעלה שאלות על היחס השונה כלפי מנהגים יהודים:
- מהלך הפעילות: 30 דק' ספרו לתלמידים שאתה מבקש מהם לחשוב על הקשר שלהם ליהדות – ושאתה מבקש מהם רגע לא התייחס לקשר ולחיבור שלהם עם ישראל.
יחד עם תלמידים מתנדבים, הפכו וחשפו את הקלפים, ותנו למשתתפים רגע להתבונן ולראות את הדימויים השונים. בקשו מהם כעת לבחור דימוי ולהציג אותו לקבוצה לפי ההנחיה שנתתם.
חשוב – לפני שתתחילו אנא קבעו כללי שיחה ואמרו שזה שיחה פתוחה, ושיכול להיות שנשמע פה דעות שהם לא הדעות שלנו – אבל צריך להרגיש בנוח להעלות רעיונות ואנחנו לא תוקפים אף אחד על הדעות שלו.
לפי תחושתכם בקשו מהתלמידים לקום ולחבור קלף ולאחוז אותו, או השאירו את כל הקלפים על הקצפה ובקשו ממי שרוצה לדבר לגשת ולהרים ובסיום דבריו להחזיר.
נהלו שיחה עם התלמידים (לפי מי שרוצה לשתף) ובקשו: "ספרו לי מה אתם רואים פה?", "מדוע בחרתם דווקא את הקלף הזה?", "אתם יכולים לתת לי דוגמה שממחישה את הקלף הזה?"
לאחר 15 דק' בקשו מהתלמידים להחזיר את הקלפים. כעת אימרו להם שהקלפים נשארים – אך כעת ההנחיה היא שונה: עליהם לבחור קלף שמייצג את הקשר שיש להם עם יהדות התפוצות.
כחימום לתרגיל הבא, יציג המדריך סרטון שהכין עבורנו היוצר והקומיקאי גורי אלפי שמדגים לנו דרך מקרה בוחן אחד – בית הכנסת וגם מושג הקהילה והצורה שבה הם באים לידי ביטוי בישראל אל מול יהדות העולם.
צפייה בסרטון:
בצעו שיחה מחודשת, בקשו מהם לבחור קלף, ובנוסף להנחייה הקודמת – התייחסו האם ישנם תלמידים שהחליפו את הקלפים? מדוע? איך הם רואים את הקשר? האם הקשר השתנה/התעצב בעקבות המלחמה?
תוך כדי השיחה איספו רעיונות על הלוח המבטאים את צרור הדרכים שבהם רואים התלמידים את הקשר של ישראל ויהדות העולם (תמיכה כלכלית, שיתעסקו בעניינהם ואנחנו בעיניינו, הם האחים שלנו… ועוד)
סיום הסדנא (5-10 דק'):
בצעו עיבוד קצר ובדקו עם התלמידים – האם שמעתם דברים שהתפיעו אתכם? האם היו פה קלפים שעד לרגע זה לא הבנתם? האם מישהו שיתף דבר שחידש לכם?
בסיכום הדברים יחזור המדריך על הקווים הכללים שבהם התייחסו התלמידים ליהדות התפוצות ויזמין אותם לחשוב על הקשר עם יהדות העולם כקשר שיש בתוך עם – וככזה, אולי על הקשר להיות דו צדדי, כלומר שבו אנחנו לומדים ומכירים רק אותם ולא מצפים שרק הם יכירו וידעו עלינו דברים. החיבור ביננו לבין היהודים בעולם הוא מהותי ואנחנו קשורים זה בזה.
נסיים עם הסרטון האחרון שמאיר אירוע אחד בחיי היהודים – סיפור תנועת "שלח את עמי" לעליית היהודים לישראל. זוהי דוגמא מובהקת למקרה בו העם היהודי פעל בצורה חסרת גבולות (גיאוגרפיים) מתוך חוויה של עמיות- של קשר וסולידריות בין בני ובנות העם היהודי כולו.