בין 'אני' לבין 'אנחנו': התבוננות על היחיד והקהילה, המייחד והמאחד

רציונאל הסדנא

המילה "עם" מתארת את היהודים כישות חברתית המורכבת מבני אדם בעלי תודעת שייכות קולקטיבית על יסוד הכרה או דמיון של מוצא משותף ויסודות משותפים כל שהם של חוויות היסטוריות ושל מורשת תרבותית (לרבות יסודות דת). על כן, כאשר אנו מנסים לטפח שייכות ומחויבות לעם היהודי אנו עוסקים במשמעות השייכות לעם היהודי; מהי "שייכות", כיצד היא נוצרת, כיצד ניתן לטפחה ומה בין שייכות מסוג זה לבין עתיד העם היהודי? [1]

ההתמקדות בעם היהודי בימינו מכוון אל היחידים ואל הקבוצה, אל המקום האישי – המשפחתי של כל אחד ואחת ואל ההיבט הקהילתי היהודי בישראל ובעולם. אתגר ה"אני" למול ה"אנחנו" עומד ביסודו של סדנא זו, הבאה לבחון את ההווה והעתיד של העם היהודי מנקודת המבט הקולקטיבית, המחפשת קשרים ומכנים משותפים תוך התמודדות עם מגון הזהויות האינדיבידואליות.

במהלך הסדנא ידונו המשתתפים במרחבי הזהות האישית והקולקטיבית, במעבר בין הפרטי לציבורי, תוך שימוש באמצעים ויזואליים ומדיה מוכרת. דיון זה יהווה בסיס להתבוננות פנימית ויצירה משותפת, כתוצאה מהתבוננות זו. היצירה תשקף את התהליך הזהותי הכולל את המעבר מהיחיד אל העם, המשמעויות הערכיות והאחריות הכרוכות בכך.

מטרות הסדנא

  • המשתתפים יחשפו ויכירו את "שיר בבוקר בבוקר" (פתאום קם אדם)
  • המשתתפים יצרו פרשנות אישית לשיר המוכר
  • המשתתפים יתנסו בחוויה מוזיאלית מכוננת זהות ומעצימה למנהיגות
  • המשתתפים ידונו בערכים העולים מן השיר ובאופן בו ערכים אלו משתקפים בדרך בה הם מבקשים להנהיג בעתיד את פקודיהם

מהלך הסדנא  (כ- 45 דקות):

חלק א': "שיר בבוקר בבוקר (פתאום קם אדם)" (כ 10-15 דקות):

פתיחה פתחו והסבירו על הסדנא בהקשר של מיקומה במהלך היום. אם הסדנא פותחת את היום- הסבירו על המוזיאון, אם הסדנא בסוף היום מנפו אותה לסיכום היום בכללו..)

הסדנא (כמו המוזיאון) עוסקת בשאלות של זהות ושייכות. מהי שייכות? כיצד היא נוצרת, כיצד ניתן לטפחה ומה בין שייכות מסוג זה לבין עתיד העם היהודי בישראל? מה בין הזהות האישית לקולקטיבית וכיצד יוצרים מחויבות כלפי הקהילה, החברה והעם.  נדון בשאלות אלו דרך שיר ידוע – פתאום קם אדם (השתמשו במצגת).

השמיעו את השיר, קראו את המילים והעלו שאלות לדיון (על סמך השקף האחרון במצגת):

  • במה עוסק השיר?
  • מה משמעות המשפט "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם"? על מה הוא מדבר?
  • מה קורה כתוצאה מ'תחושה' והחלטה זו?
  • מה בין האישי לקולקטיבי במהלך השיר?
  • האם ה'קימה' מגיעה עם אחריות? ערכים? מהם?
  • האם בכוחו של היחיד להפוך לרבים?

הדגש כאן הוא על העשייה, הערכים והמטרה. מה המשמעות של פרט הקם והופך לרבים, ומה תפקידו בדרך .

שיר זה נכתב על ידי אמיר גלבוע בשנת 1953 ומבטא תחושה גדולה של אופטימיות בשנותיה הראשונות של המדינה. אדם קם בבוקר ו'מרגיש' כי הוא עם – מצביע גם על תהליך רגשי, לא שכלתני בהכרח, וגם על משהו אינסטינקטיבי – מרגיש משהו שלמעשה כבר שם. אל מול החלטה זו נראה שהעולם כולו פורח מולו. ישנו מדרג עולה בשיר – מהמדרכה בתחילה להרים כולם ו'אלף שנים צעירות לפניו'.

  • איזה תהליך זהותי מתואר כאן? האם יש כאן יחיד או עם? איחוד או אחד?

השיר, כחלק מאותה תחושה של אופטימיות מתפרצת, למעשה מדגיש את תחושת השייכות הזו שבין היחיד לקהילה, עד שנדמה שחד הם.

נגנו חלקים (לא צריך את כל השיר) משני קטעי הווידאו הנמצאים במצגת:

  • הורה בירושלים (קטע פלש מוב שנעשה בירושלים ב 2017 למילות השיר, הופץ ביום ירושלים השנה)
  • ו-קליפ של המחאה החברתית מ-2011 שנערך עם אותו שיר ברקע

שאלו את המשתתפים: מעט 70 שנה לאחר שנכתבו מילות השיר, מה השיר הזה מסמל?

למה השתמשו בו בשני קליפים כל כך שונים? מה המשמעות שאותו שיר משמש כרקע לסיטואציות כל כך שונות?

בשני הקליפים שראינו, השיר מתאר קבוצה, קהילה הקמה יחדיו לעשות מעשה. אך השאלה היום היא – איזה מעשה. האם אקט בידורי חולף, מחאה על יוקר המחיה, או אולי משהו אחר לגמרי?

כל החלק הראשון של החשיפה לשיר, למילים ולרעיונות שונים העומדים מאחוריו הם במטרה לראות היכן אנו כפרטים, כקצינים מונעים לפעולה. מה הדבר אשר 'מקים' אותנו ולשם מה אנחנו 'קמים', מה תהיה המטרה ומה יקרה בדרך.

חלק ב': הסיפורים שלנו- כתיבת תסריט (כ- 10 דקות):

הסבירו למשתתפים כי בשלב זה הם מתחלקים לקבוצות של ארבעה, ועליהם לכתוב תסריט חדש על בסיס השיר הזה (להחזיר במצגת לשקף עם המילים).

עליהם לחשוב – מהי מטרת הקליפ? איזה מעשה קהילתי הם מבקשים לעודד? אלו ערכים הם רוצים לטפח בקהל הצופים?

הם יכולים לכתוב סצנות חדשות, תסריט, לחשוב על אילו דמויות מופיעות, לצלם ממש תמונות או לחשוב על תמונות שכבר קיימות אצלם בפלאפון והיו רוצים להשתמש בהם…חשוב להדגיש כי זה החלק היצירתי והכל פתוח.

זה הזמן לקשר את הסדנה לקורס הקצינים שהם עוברים – השאלה כיצד לתווך מסר של איחוד קהילתי, הנעה לפעולה וערכים הן שאלות פיקודיות ומנהיגותיות מהמדרגה הראשונה. 

חלק ג': הצגה של התסריטים (20 דקות)

בקשו מכל קבוצה לבחור נציג שיתאר את הקליפ החדש שיצרו, ויסביר:

מה הייתה מטרת הקבוצה? איך התסריט משרת מטרה זו?

אלו ערכים הם ביקשו להנחיל ולטפח? מדוע דווקא אלו? כיצד הביעו את הערכים בצורה ויזואלית?

עודדו שיח של כל הקבוצה לאחר כל הצגה. ערכו השוואות בין הקבוצות לבין הקליפים שנראו קודם בסדנה. כדאי גם לעמוד על ההבדלים מכוונתו המקורית של השיר לימינו ולתסריטים שהם מציגים.

חלק ד': סיכום (כ- 5 דקות):

נסו לשזור בין הסיפורים של המשתתפים, לראות מה משותף ומה ייחודי (מאחד ומאחד, אישי- קולקטיבי) לתסריטים השונים שהציגו. סיימו את הסדנה בשאלה – כיצד הם יכולים לעודד פעולות של חניכיהם, פקודיהם, חייליהם העתידיים באמצעים לא-קונבנציונליים, כמו שעושה שיר זה.


[1] מעובד מתוך: חמו, נורית צבר-בן יהושע נעמה ושמעוני, גדעון. עמיות יהודית: מתווה עיוני מעשי להוראה ללמידה. בית התפוצות, תשס"ט.